דיוקן עצמי של הקומיקסאי אסף חנוכה, המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס חולון

בעת פירסום סיפור זה מוצגת במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס בחולון תערוכה מיוחדת המוקדשת לפועלו של הקומיקסאי והקריקטוריסט אסף חנוכה בשם “האסטרונאוט ​המזרחי הראשון”.

כרזת התערוכה של חנוכה במוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס

התערוכה מתוארת כך :

תערוכה של המאייר וקריקטוריסט אסף חנוכה, שגדל על הפאתוס של גיבורי העל האמריקאים.

חנוכה מצייר את עצמו במקום שבו הוא נמצא, כאן ועכשיו, במציאות הישראלית היום-יומית. לידו שבים ומופיעים גיבורי העל, יחד עם רכיבים רחוקים מהקומיקס האמריקאי של ילדותו, ומצטרפים לדיוקן עצמי. האיורים של אסף חנוכה מעוררי התפעלות, מציאותיים עם הבלחות דמיוניות ומוגזמות, תוך יכולת טכנית גבוהה לבטא בקווים מעטים הבעות פנים מסוימות ומלאות רגש, הממחישות, יחד עם תנוחות הגוף של הדמויות, מצבי רוח בדיוק מפליא.”

  .

ציור של אסף חנוכה לתערוכה. במקור איור לקומיקס שכתב אתגר קרת

להלן דברי עוצר התערוכה, הקומיקסאי והמרצה צחי פרבר:

אסף חנוכה הוא לא אדם מצחיק.

כשיש לו כאב עמום במקום כלשהו, כשהוא מרגיש שמשהו מפריע לו בצורה עיקשת ולא נעלם, הוא מנסה להגיע אל פינה חשוכה, לעצור, להביט הישר אל תוך הגוף פנימה, לראות מה יש שם, למצוא לכך דימוי חזותי ולצייר זאת.

טורי הקומיקס של אסף בנויים בדרך כלל מתשעה מרובעים המסודרים בשלוש שורות, כשמדי פעם תופס איור בודד את העמוד כולו. מדובר בתמונות מחיי היום יום של איש משפחה נורמטיבי, המציגות לכאורה שגרה ישראלית טיפוסית, אבל מתחת למוכר ולבנאלי מבצבצים ללא הרף האימה והחרדה הקיומית. התחושות הללו נוצרות מהצבה של דבר מה יומיומי ושיגרתי ליד משהו אחר ושונה, הגדול מהחיים עצמם. ההצבה הזאת יוצרת סוג של תעלומה, מעין חידה חזותית מרהיבה, שמצליחה, בפיצוח שלה, ליצור חוויה רגשית ייחודית.

אני חוזר לתחילת הדרך.

אימו של אסף חנוכה עלתה לארץ כילדה מעיראק. כשבגרה והקימה משפחה, העדיפה כי אסף, אחיו, ואחותו, יגדלו בסביבה ניטרלית ללא סימון של אשכנזי ומזרחי, בכדי שיהיו ישראלים. המאפיינים הערביים, שהופיעו בשפה, במאכלים, ובתרבות הפנימית של משפחתו, היו כמעט סוד.

אסף מספר כי בישראל של תחילת שנות ה-80 לא היו גיבורי תרבות מזרחיים. כילד הוא לא ראה את השתקפות שלו או של בני משפחתו במרחב הישראלי התרבותי. הנידוי הזה יצר אצלו ניכור כלפי התרבות המקומית, ודחף אותו למקומות אחרים, כמו למשל לתרבות הפופ האמריקאית, ובמיוחד לגיבורי העל, שלכולם היו זהויות סודיות שהגדירו אותם. כמו שהפקיד הדהוי קלארק קנט הוא הסוד המגדיר את סופרמן, כך המזרחיות הישנה היא הסוד המגדיר את אסף חנוכה.

אסף חנוכה גדל על הפאתוס של גיבורי העל האמריקאים, אם כך. במשך שנות ילדותו הוא צייר שרירים, אגרופים, וקרבות שנערכו בשמים, אבל כשבגר, עדכן את עבודותיו. כיום הוא מתאר ביצירותיו חיים פשוטים וארציים, ומצייר את עצמו במקום בו הוא נמצא כאן ועכשיו, במציאות הישראלית היומיומית, כשלידו חוזרים ומופיעים גיבורי העל יחד עם עוד רכיבים רחוקים, מהקומיקס האמריקאי של תקופת הילדות.

הדבר מהווה בעצם את הדיוקן העצמי שלו.

האיורים של אסף אינם מתארים באופן ישיר את הטקסט הנלווה שהוא כותב בעצמו בדרך כלל, אלא מספרים סיפור ברובד אחר, חזותי, כך שבחלק מהרצועות מוטל על הקורא תפקיד פענוח הקשר שביניהם. כל שנותיו כמאייר עיתונות, בהן נדרש למצוא דימויים חזותיים קליטים למונחים מופשטים למדי, משרתות אותו כשהוא מחפש דימויים חזותיים לרגשות או למערכות יחסים. הוא לוקח כלים מסחריים של תקשורת חזותית, ומשתמש בהם ככלי עזר ליצירת אוטוביוגרפיה.

האיורים של אסף חנוכה מרהיבים, מציאותיים עם הבלחות דמיוניות ומוגזמות. יש לו יכולת תכנית מעולה לבטא בקווים מעטים הבעות פנים מסוימות ומלאות רגש, הממחישות, יחד עם תנוחות הגוף של הדמויות, מצבי רוח באופן מדויק להפליא.

אני סמוך ובטוח שתהנו עד מאוד מהתערוכה.

עד כאן צחי פרבר.

לכבוד התערוכה לפניכם יצירת הקומיקס הגדולה הראשונה של אסף חנוכה, שהופיעה בהמשכים בשבועון “במחנה”, בסיועו של ינאי גוז.

“למה מי זה גואטה”, שאותו יצר חנוכה וכתב ביחד עם בועז לביא, החל ב-3.11.93. היה זה סיפור ארוך יחסית של 8 פרקים.  

אלו הן עלילות חייל בשם גואטה, שיוצא למרדף בעקבות חייל אחר שמתחזה לו. מדוע דווקא לו? ואיך כל זה קשור למלחמת לבנון (הראשונה)?

הסיפור זכה להצלחה מסויימת כי לאחריו החל להתקיים ב”במחנה”, בין השנים 1993-2000, מדור קומיקס קבוע ומעולה בשם “מקוצר: קומיקס צבאי שמתחיל ונגמר”, שאותו צייר במשך חודשים ארוכים רק חנוכה, ולפעמים גם אחיו התאום, קומיקסאי גם הוא, תומר. הקומיקס נכתבו יחד עם ינאי גוז, בועז לביא, והסופר אתגר קרת. נראה שמידי פעם חנוכה לבדו גם כתב אותם.

לאחר זמן הצטרפו אליו יוצרים נוספים כמו רותו מודן, ירמי פינקוס, צחי פרבר, ואחרים וטובים. אם כי אסף ותומר המשיכו לתרום מידי פעם.

כך, הודות לחנוכה, במהלך תקופה זאת היה עיתון “במחנה” אחד המקומות הבודדים בארץ שבהם הופיע באופן קבוע מדור קומיקס מקורי איכותי.

הנה לפניכם בפעם הראשונה מאז 1993 סיפור המפתח הזה, הראשון ביצירתו של אסף חנוכה ועדיין מרשים.

קיראו גם :

אתר האינטרנט של אסף חנוכה

אסף חנוכה בויקיפדיה

ד”ר אלי אשד -אסף חנוכה והקומיקס הצרפתי “

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

11 − 10 =