חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים” בתיאטרון גשר

תמונת ההפקה העכשווית של "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" בתיאטרון גשר.
תמונת ההפקה העכשווית של “רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים” בתיאטרון גשר.

ההצגה “רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים “היא מחזה מאת טום סטופארד, מחזאי יהודי-בריטי, יליד צ’כוסלובקיה, שהועלה לראשונה בפסטיבל אדינבורו באוגוסט 1966. בכורת המחזה בלונדון הייתה באפריל 1967 בביצוע הלהקה השייקספירית המלכותית, ומאז המחזה הוצג בבמות שונות, והקנה לטום סטופארד פרסום עולמי.

המחזה היה הפקתו הראשונה של תיאטרון גשר, בבימויו של יבגני אריה, והוצג לראשונה באפריל 1991 לאחר עלייתם של השחקנים לארץ, ברוסית, בתרגומו של יוסף ברודסקי, משורר, וחתן פרס נובל.

השנה, לאחר מותו של יבגני אריה, מייסדו ומנהלו האמנותי של תיאטרון גשר, המחזה עולה שוב על במת התיאטרון בבימויו של עמית אפשטיין, לפי הבימוי המקורי של יבגני אריה משנת 1991, בנוסח העברי של ד”ר מרים יחיל וקס.

רוזנקרנץ וגילדנשטרן הם שתי דמויות שוליות במחזה “המלט” מאת שייקספיר, חבריו ללימודים של המלט, אותם סטופארד הופך לדמויות ראשיות. שם המחזה לקוח מתוך אחת השורות האחרונות במחזה המלט, בה מדווח על מותם של השניים. במחזה מציע סטופארד נקודת מבט מקורית, אחרת, על יצירה קלאסית מוכרת, ובכך העניק תנופה ליצירות בהשראת שייקספיר, דוגמת “מקבת” מאת יונסקו, “המלט מאשין” מאת היינר מולר, “גרטרוד ורלאודיוס” מאת ג’ון אפדייק.

המחזה “רוזנקרנץ וגילדנשטרן” הוא פינג-פונג מילולי שנון, הנע בין קומדיה לטרגדיה. הוא נפתח בדיון במוטיב האקראיות. השניים משחקים בהטלת מטבע, אך המטבע נופל תמיד על אותו צד, עץ. עובדה זו מרמזת לכך שהם נמצאים בעולם בו אין אקראיות ואין להם חופש בחירה. תוצאת ההטלה, עץ, היא נבואית: בסופו של המחזה השניים נתלים על עץ. במקור האנגלי, המטבע נופל תמיד על הצד heads, המרמז על כך שיאבדו את ראשם.

רוזנקרנץ וגילדנשטרן נפגשים מספר פעמים עם שחקני התיאטרון הנודד, שהוזמנו לארמון על ידי המלט, על מנת להציג את ה”מחזה בתוך מחזה”, “רצח גונזאגה”, בפני המלך קלאודיוס והמלכה גרטרוד. שיחותיהם של השניים עם השחקן הראשי של הלהקה ממשיכות ואף מרחיבות את דיוניו של שייקספיר בנושא המשחק בתיאטרון, כפי שהם מובאים ב”המלט”. מעניין לראות את הדמויות הראשיות של המחזה “המלט”, ואת הנסיך הדני במיוחד, מבליחים לרגעים על הבמה, כדמויות משניות, אף שוליות, כאשר רוב תשומת הלב נתונה לרוזנקרנץ וגילדנשטרן, הדנים בינם לבין עצמם ומעלים סוגיות קיומיות בהשפעת תיאטרון האבסורד והאקזיסטנציאליזם, ובפרט ברוח המחזה “מחכים לגודו” מאת סמואל בקט.
שחקני תיאטרון גשר עושים תפקידים נהדרים, ובפרט עידו מוסרי ואלון פרידמן בתפקידים הראשיים של רוזנקרנץ וגילדנשטרן, הנקראים בעברית בשמות החיבה רוזי וגילי, דורון תבורי כמנהיג להקת השחקנים הנודדים, ישראל (סשה) דמידוב, כאחד הקומיקאים בלהקה, ושלומי ברטונוב כהמלט התזזיתי.

השחקנים בהפקה המקורית משנת 1991 מונצחים בתמונה למטה – דרור קרן, יבגניה דודינה ומארק איווניר.

ההפקה ההיסטורית של "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים" עם מארק איווניר יבגניה דודינה דרור קרן
ההפקה ההיסטורית של “רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים” עם מארק איווניר יבגניה דודינה דרור קרן
הפוסט הקודםמסע קודר ליוון – פרק מ”אריה בקלקיליה”
הפוסט הבאחמשת ספרי שירת הביכורים המומלצים לשבוע הספר העברי תשפ”ב
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

13 − 1 =