איחוד האינטליגנציה האנושית עם הבינה המלאכותית-תקווה או סכנה ?

דוד סנדובסקי טוען שאנחנו עומדים לפני פרשת הדרכים האנושית הגדולה והמשמעותית ביותר בהיסטוריה, סכנת איחוד האינטליגנציה האנושית עם הבינה המלאכותית, והיא עלולה לגרום לנזק עצום להתפתחותו העתידית של המין האנושי.

המערכת

התפתחות האדם על כדור הארץ היא אבולוציונית, ולא נעשית בקפיצות דרך. התפתחות זאת אינה ליניארית אלא ספירלית. האדם הוא אנושי ולא יכול להפוך ל”אדם-על” ליניארי, שכאילו מסגל לעצמו את היכולת לתפקד כ”אל-מהמכונה” (דאוס אקס מכינה). האדם, מעצם התפתחותו הספירלית ולא ליניארית, הוא רב מימדי ובעל תודעות משולבות, המורכבות ממכלול יחודי: קוגניציה אישית ייחודית לכל אדם, מצב פרימורדיאלי ריגשי אינדיווידואלי ייחודי, ותפיסת תופעות פנומנולוגית יחודית. ישות האדם היא דואליות משולבת של פיזיות ואנרגטיות. בקודקוד ישות זאת מצויה האנרגיה המנטלית, המאפשרת לאדם להתחבר לזרם התודעה הקוסמית ולאנרגיה האוניברסאלית. לאדם גוף פיסי שבו משולבים גופים אנרגטיים. אסור להפוך אנשים באופן מלאכותי למכניים, בינאריים, מטריקסים, סיבורגים/אנדרואידים ללא אנושיות, כאילו היו דבורים או נמלים. אסור לשחוק את האינטליגנציות האנרגטיות האינטואיטיביות, הרגשיות, החברתיות, של האדם דרך חיבורו למערכות סייבר בשבבים ממוזערים. יש להשאיר את המין האנושי על פלנטת ארץ מחובר לעצמו וליקום באמצעות מערכת הצ’אקרות, המרידיאנים, וההילות שלו, שעומדים בבסיס רפואת הדיקור הסינית העתיקה.

מגפת הקורונה מאיצה את תהליכי התעצמות פרדיגמת המפנה המכני-טכנולוגי הבלתי-אבולוציוני בהתפתחות האדם. זה נגזר מהגותם של “משיחי” תיאולוגיה אפוקליפטית בתלבושת מדעית-חילונית, שהיא בפועל בתבנית ארכיטיפית דתית של אחרית הימים. עידן חדש אפוקליפטי בתחפושת מדעית מודרנית. בין הפרופסורים המשיחיים האלה ניתן למנות את: ריי קורצווייל, בנושאי טכנולוגיית סייבר קיצונית; ההסטוריון יובל נוח הררי הישראלי, שכתב את הספר “קיצור תולדות האנושות”; סטיבן פינקר, פסיכולוג אקדמי שכתב את הספר “המלאכים הטובים של טבענו”; ריצארד דוקינס, שכתב את “הגן האנוכי”, בעל הנופך הליברטני. נגדם יוצאים אנשי אקדמיה כמו האנתרופולוגים בראיין פרגסון, דאגלס פרי, ועזר גת (מומחה להסטוריה צבאית מאוניברסיטת תל אביב). הפרופסורים המשיחיים שהוזכרו לעיל ממשיכים ז’אנרים של נביאים אפוקליפטיים חילוניים קודמים להם שהם בין השאר: ניטשה, מארקס, קובריק, ואחרים.הניתוח האמור מבוסס בין היתר על מאמר שכתב יוחאי עתריה ב”הארץ” ב-19.11.2021 במדור תרבות וספרות של יום שישי.

בגישות שהוזכרו לעייל קיימת אהדה לאוטוריטאריות גוברת באמצעות חקיקות מסמיכות ורגולטיביות בקיצוניות יתר של המדינות כלפי אזרחיהן, בין היתר גם בהשפעת ובהשראת מה שמכונה “ממשלה-עולמית” וסדר עולמי אוטריטרי חדש. מדובר בהתחזקות הרובד העל-מדינתי, בכל תחומי החיים. הכל בתירוצי קורונה, שלא תמיד עומדים בדרישות ההיגיון ותחושות הבטן האינטואיטיביות של קהלי המטרה, שהססנותם וחששותיהם הולכים וגוברים. זה כולל דירוג בני האדם לקבוצות, ומעקב טכנולוגי צמוד אחריהם בעזרת מגוון טכנולוגיות. זה כבר קורה בסין או בצפון ואף בדרום קוריאה. יש גם במדינות המערב הדמוקרטיות קריאות התפעלות ממה שנודף ממנו ניחוח של “חוק וסדר”, והוא בפועל ליברטיניות דרוויניסטית. התמיכה באה דווקא מריאקציונרים שמרניים שרוצים “סדר” יותר מאשר “זכויות-אדם”, שעל יסודותיהן בנוי העולם שעוצב בעיקבות לקחי מלחמת העולם השניה. הזוועות במלחמת העולם השניה היו מעשי ידיהם של הנציונאל-סוציאליים הגרמניים ולא פחות מכך הקומוניסטים הסטליניסטים בברית המועצות.

לפי פוסט שפרסם יאיר קליינבאום ב-19.11.2020, קלאוס שוואב, יו”ר פורום דאבוס, שהוא גלובליסט, כתב את הספר “עיצוב העתיד של המהפכה התעשייתית הרביעית”. הספר עוסק בין השאר בטכנולוגיות שתאפשרנה לרשויות לחדור למרחב הפרטי של מוחנו, כדי לקרוא את מחשבותינו ולהשפיע על התנהגותנו הרבה מעבר להשפעת הסמארטפונים. הסינים והקוריאנים כנראה מחבבים את הספר. גישה זאת בונה על “טראנס–הומניזם” שיהפוך את את בני האדם לחומר דיגיטלי טכנולוגי כחלק מ”האיפוס-הגדול”. לפי גישה בלתי הומניסטית בעליל זאת המהפכה התעשייתית הרביעית המתרחשת באופן אבולוציוני בזמננו, תביא למיזוג הזהות הפיזית, הדיגיטלית, והביולוגית, של בני האדם. בני האדם יהפכו יותר ויותר ל”אדם-מכונה”. זהות כזאת תושתת ותתבסס על שבבים קוראי מחשבות, והאנשים יהפכו ליצורים היברידיים ממוזגים ומולחמים זה בזה. דהיינו “אדם-מכונה”. המדינה תשלוט בהם ללא פילטרים. “החוק והסדר” ישגשגו, זכויות האדם יכתשו, השלטון יהיה טכנוקרטי וריכוזי, ויוכל להורות לאנשים הצייתניים להוריד את רמת חייהם, להפחית את צריכת הדלק, להפחית את חירויותיהם האזרחיות, ולקבל את הפחתת מקומות העבודה, שייהפכו לאוטומטיים ורובוטיים. הכל בשם הדאגה לאקלים ולאיכות הסביבה. התוצאה הצפויה מכך היא כי חלק הולך וגובר של האנושות יהפוך ל”מיותר”.

כנגד גישה זאת יש להיאבק.