Goettingen_Marktplatz_Oct06_Antilived צילום Daniel Schwen
Goettingen_Marktplatz_Oct06_Antilived צילום Daniel Schwen

להלן המקור ותרגום חדש מצרפתית של אחד משיריה הידועים ביותר של ברברה, שיש הטוענים שעזר לפיוס בין צרפת לגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה.

הזמרת הצרפתייה ממוצא יהודי  עשתה היסטוריה כשכתבה ושרה את השיר גטינגן.  הילדה היהודייה מוניק שרף שנולדה ב1930 ברובע ה-17 פריז, נאלצה להימלט עם משפחתה מפריז מאימת הנאצים עם פלישתם לצרפת   והעבירה את שנות הכיבוש בהימלטות ממקום מחבוא אחד לאחר. הילדה מוניק שלימים נקראה ברברה חוותה תוך כדי חיים בסתר התעללות מינית מצד אביה שנעלם עם סיום המלחמה.

מוניק הבוגרת שנטלה לעצמה את שם הבמה ברברה, הייתה זמרת נוגה,כמעט מלנכולית שכתבה רבים משיריה, אך השיר גטינגן שכתבה ושרה,עורר הד פוליטי וקנה לה מעמד בקהילה האירופאית שאיחתה את קרעיה לאחר מלחמת העולם השניה. שני עשורים לאחר תום המלחמה, נסעה לעיר הגרמנית גטינגן . היא התאהבה בעיר ובאנשיה והקליטה בה שיריה , בצרפתית ולאחר מכן בגרמנית. החמלה לכאב הגרמני ,אזכור שמות ידידיה הגרמנים ,הייתה הצגה מופתית של רגש אנושי מלב, התגברות על רגשי נקם והתעלמות מסבלה האישי. היא שרה על “הרמן, פיטר, הלגה והאנס” וכבשה את ליבו של הקהל הגרמני. שירה  היה ללהיט. רחוב בעיר  נקרא על שמה. העיר העניקה לה את מדליית הכבוד שלה.. הפופולריות של השיר נסקה גם בצרפת. עם הענקת הכבוד לזמרת נכתב, “תרמה תרומה חשובה לפיוס הצרפתי-גרמני”.

גרהרד שרדר לימים ראש ממשלת גרמניה שהיה סטודנט בגטינגן והאזין לה, ציטט משירה בטקס הזיכרון לפיוס ההיסטורי בין צרפת לגרמניה.

ברברה שרה גטינגן  בצרפתית ,כתוביות באנגלית

השיר תורגם בעבר על ידי נעמי שמר, אך הדגש בתרגומה של שמר היה להתאים את המילים למנגינה ולא הנאמנות למשמעות במקור.

האזינו לתרגום של נעמי שמר מושר בידי אילנה רובינא כאן

התרגום החדש נעשה על ידי רחל גולדברג.

עוד על ברברה ועל גוטינגן ראו לאחר השירים.

Göttingen

Bien sûr, ce n’est pas la Seine

Ce n’est pas le bois de Vincennes

Mais c’est bien joli tout de même

À Göttingen, à Göttingen

Pas de quais et pas de rengaines

Qui se lamentent et qui se traînent

Mais l’amour y fleurit quand même

À Göttingen, à Göttingen


Ils savent mieux que nous, je pense

L’histoire de nos rois de France

Herman, Peter, Helga et Hans

À Göttingen

Et que personne ne s’offense

Mais les contes de notre enfance”

Il était une fois” commence

À Göttingen


Bien sûr nous, nous avons la Seine

Et puis notre bois de Vincennes

Mais Dieu que les roses sont belles

À Göttingen, à Göttingen

Nous, nous avons nos matins blêmes

Et l’âme grise de Verlaine

Eux c’est la mélancolie même

À Göttingen, à Göttingen


Quand ils ne savent rien nous dire

Ils restent là à nous sourire

Mais nous les comprenons quand même

Les enfants blonds de Göttingen

Et tant pis pour ceux qui s’étonnent

Et que les autres me pardonnent

Mais les enfants ce sont les mêmes

À Paris ou à Göttingen


Ô faites que jamais ne revienne

Le temps du sang et de la haine

Car il y a des gens que j’aime

À Göttingen, à Göttingen

Et lorsque sonnerait l’alarme

S’il fallait reprendre les armes

Mon cœur verserait une larme

Pour Göttingen, pour Göttingen


Mais c’est bien joli tout de même

À Göttingen, à Göttingen

Et lorsque sonnerait l’alarme

S’il fallait reprendre les armes

Mon cœur verserait une larme

Pour Göttingen, pour Göttingen

ותרגומה של רחל גולדברג לעברית.

גוטינגן

אכן, אין זה הסן
וגם לא יער ונסן,
למרות זאת מלאה חן,
היא, גוטינגן גוטינגן

שם שירי עצב על רציפים
שירי נהי, אינם נשמעים
אך שוב האהבה תָּנֵץ
בגוטינגן בגוטינגן

טוב הם מכירים מאתנו
את שושלת המלכים שלנו,
כך אני מניחה
הרמן, פטר הנס והלגה,
בגוטינגן
ואתם בל נא תעלבו
אך סיפורי ילדותנו,
“הָיֹה הָיָה פעם”
ראשיתם בגוטינגן גם.

כמובן לנו יש את הסן
ושלנו הוא יער ונסן,
הו אלוהים
מה יפים הם השׁוֹשַׁנִּים כאן,
בגוטינגן בגוטינגן.

לנו אור בקרים חיוור
ואת נפשו הנוגה של ורלן,
אך נשמת המלנכוליה היא שלהם
בגוטינגן בגוטינגן.

לעיתים אין הם יודעים
כיצד לומר את הדברים,
עומדים שם אלינו מחייכים
ואנחנו למרות זאת מבינים,
את הילדים זהובי השיער של גוטינגן.
ליבי על אלה המופתעים
ויסלחו לי גם האחרים,
אבל ילדים הם תמיד ילדים
שם בפריז או כאן בגוטינגן.

הו, עשו שלא ישובו לעולם
ימי השנאה והדם,
כי ישנם אנשים אהובים
בגוטינגן בגוטינגן.
ואם קול הצפירה יישמע
“לאחוז בנשק” שוב נִּיקַרָא,
ליבי יזיל דמעה
על גוטינגן גוטינגן.

כי כה יפה בגוטינגן בגוטינגן

לעומת יחסה המיוחד של ברברה לעיר האוניברסיטה הגרמנית, המשורר היהודי היינה תיעב את העיר וכתב שיר על עזיבתו אותה ומסעו אל הרי ההרץ שמזרחה לה.
קודם לכן הגיע היינריך היינה הצעיר ב-1821 לאוניברסיטת גטינגן ללמוד משפטים על פי מצוות דודו סלומון היינה, הבנקאי היהודי העשיר מהמבורג. היינה שנא את העיר שהיתה אז חלק מנסיכות הנובר, בבעלות הכתר האנגלי. בעיר זו חווה המשורר לראשונה התנשאות סנובית אריסטוקרטית כלפיו. הוא חווה התבטאויות אנטישמיות באחוות הסטודנטים אליה השתייך, שגררו אותו לדו קרב, ולהרחקה מהאוניברסיטה. היינה שב לאוניברסיטה בניסיון נוסף להשלים את לימודיו, אך בסתיו 1824 החליט לצאת ממנה למסע רגלי להרי ההרץ. יומן המסע שלו התפרסם בספר Die Harzreise, המסע אל הרי ההרץ.
את סלידתו מהעיר גטינגן הוא מביא בשיר הפותח את יומן המסע, ובמשפט הפתיחה הסרקסטי “שמה של העיר גטינגן יצא למרחוק בשל האוניברסיטה שבה ונקניקיה”.

השיר, בתרגומו של אבי גולדברג, מובא להלן.

מסע אל הרי ההרץ 1824
היינריך היינה
שְׂמָלוֹת שְׁחוֹרוֹת, גַּרְבֵּי מֶשִׁי,
חֲפָתִים צְחוֹרִים מְהֻדָּרִים ,
דִּבְרֵי כִּיבּוּשִׁין וְחִיבּוּקִים,
וְלוּ לֵב לָכֶם בַּחֲזוֹתֵיכֶם!

לוּ לֵב פּוֹעֵם בְּחָזֶה אוֹהֵב,
אַהֲבַת אֱמֶת בַּלְּבָבוֹת,
הָא, בִּזְמִירוֹתֵיכֶם מָאַסְתִּי,
מִיִּסּוּרֵי אוֹהֵב שֶׁקֶר, נִלְאֵיתִי,

אֶל פְּסָגוֹת אֲטַפֵּס,
שָׁם בְּקָתוֹת שְׁלֵווֹת תִּשְׁכֹּנָה,
רוּחַ הַפֶּרֶא מֵעָלֵינוּ נוֹשֵׁב
שָׁם יִרְחַב בַּעֲלִיצוּת לִבֵּנוּ

אֶל פְּסָגוֹת אֲטַפֵּס
אֶרֶץ עֲצֵי אָשׁוּחַ קוֹדְרִים
עֲיָנוֹת שׁוֹצְפִים וּבַעֲלֵי כָּנָף מְזַמְּרִים
מֵעַל, עָבִים קוֹדְרִים חוֹלְפִים.

הֱיוּ שָׁלוֹם טְרַקְלִינֵי שֶׁקֶר,
גְּבִירוֹתַי וְרַבּוֹתַי הַחֲלַקְלַקִּים, שָׁלוֹם
עַל פְּסָגוֹת אֲטַפֵּס
אֶשְׂחַק עַל הֶבְלְכֶם שָׁם מַטָּה. 

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שתיים × אחד =