השיר הזה הושמע לראשונה באירוע “שירה במדבר” במדרשת בן גוריון בנגב ביוני 2021. והנה הוא לפניכם.
המשורר מספר:
השיר נכתב לקראת השעה ארבע בבוקר בלילה מחוסר שינה. בזמן שוטטות בטלפון קראתי על האלה היונית אננקי, אלת ההכרח ואחותו של אל הזמן כרונוס, שנתנה לי השראה לשיר.
אֲנַנְקִי
אֲנַנְקִי,
אֵלָה נִשְׁכַּחַת
מֵהַפַּנְתֵּאוֹן הַיְּוָנִי,
אֵלַת הַצֹּרֶך וְהַכֹּרַח
אֵלַת הַיְּצִירָה
אֵלַת הַכְּפִיָּה
יוֹשֶׁבֶת בְּחַדְרָהּ לְתוֹךְ הַלַּיְלָה
טוֹוָה אֶת הָעוֹלָם בְּחוּטִים,
הִיא שׁוֹכֶבֶת לִישׁוֹן
הִיא שׁוֹכַחַת לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת.
אֲנַנְקִי,
אֵלַת הַהֶכְרַח
אֵלַת הָעֲבָדִים.
אַתְּ אֵלָה שֶׁל כָּל הָעֲבָדִים
וְכֻלָּנוּ הָעֲבָדִים
לְאֵלַת הַצֹּרֶךְ,
אֵלַת הַמָּאנְיָה בַּיָּדַיִם
אֵלַת הָ”אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ אֵיך לַעֲשׁוֹת דְּבָרִים אֲחֵרִים”.
אֵלַת הַלֵּילוֹת הָאֲרֻכִּים,
אֵלַת הַשָּׁקִיּוֹת מִתַּחַת לָעֵינַיִם,
אֵלַת הַהֶכְרַח
אֵלַת הָ”אֲנִי מֻכְרָח”
הָ”אֲנִי חַיָּב”
וְאֵלַת “הָאֲנִי כְּבָר לֹא יוֹדֵעַ מָה אֲנִי רוֹצֶה וּמָה אֲנִי מֻכְרָח.”
אֲנַנְקִי
אֵלַת “הַשָּׁכַחְתִּי לְהִתְקַלֵּחַ וַאֲנִי מֵרִיחַ כְּמוֹ מָוֶת”
אֵלַת הַיֶּצֶר הַמּוֹשֵׁךְ אוֹתָנוּ אֶל הַמָּוֶת
אֵלַת הַחַיָּלִים.
אֵלַת כָּל הַמִּלְחָמוֹת הַנְּחוּצוֹת
וְהַלֹּא נְחוּצוֹת,
אֵלַת חַיָּלִים כְּלוּאִים בֵּין שׁוּרוֹת סוּסִים, אֵין לְאָן לִבְרוֹחַ
אֵין מוֹצָא חוּץ מִלְּהִלָּחֵם
לְהִלָּחֵם בְּצִלָּהּ הַנּוֹרָא שֶׁלָּהּ.
אֲנַנְקִי,
אִשְׁתּוֹ שֶׁל קוֹרוֹנוֹס אֵל הַזְּמַן
אֲשֶׁר לֹא הִבִּיט בָּה שָׁבוּעוֹת,
אֲשֶׁר לֹא יִגְרוֹר אֶת גּוּפָתָהּ
מִגַּלְגַּל הַטְּוִיָּה יוֹם אֶחָד.
אֲנַנְקִי
אֵלַת הַצֹּרֶך וְהַהֶכְרַח
אֵלַת הַיְּצִירָה,
אֵלַת הַכְּפִיָּה
אֲשֶׁר שׁוֹמַעַת כָּל תְּפִלָּה
וְלֹא נַעֲנֵית לְאַף מִלָּה אַחַת
תְּנִי לִי לִישׁוֹן הַלַּיְלָה
בְּ בַ קָּ שָׁ ה,
בְּ בַ קָּ שָׁ ה, תְּ נִ י לִ י לִ י שׁ וֹ ן.