אלי אשד סוקר את נושא השדרוג האאוגני והגנטי בסדרת הטלויזיה, הקולנוע, והספרים “מסע בין כוכבים”. נושא שהוא שנוי במחלוקת ביקום של סדרה זאת בדיוק כמו בעולם האמיתי.

המערכת

הופיע בכתב “נכון” מספר 6 2021

רומן על חייו המוקדמים של קאהן, האדם המשודרג בסוף המאה ה-20

“אתה רואה קפטן – דבר אינו משתנה, רק האדם. הישגיכם הטכנולוגיים אינם אלא אשליות, רק מכשירים לשימושו של האדם. המפתח לכל היה מאז ומתמיד האדם עצמו. שַׁפֵּר מתקן מכני, והכפלת את יכולתך, שַׁפֵּר את האדם, והכפלת את יכולתך אלף מונים”.

סיבאל קאהן מוניין מסביר את האידיאולוגיה האאוגנית שלו לקפטין ג’יימס טי קירק מצי הכוכבים, בפרק “זרע החלל”, סיפור של מסע בין כוכבים, 1966 (מתוך “מחר הוא האתמול” מאת ג’יימס בליש; עברית: נורית יהודאי.  זמורה, ביתן, מודן, תשל”ט 1979.)

פתיחה

ב”האוייב בתוכנו”[1], סרט של סדרת “מסע בין כוכבים” המפורסמת על ספינת חלל במאה ה-23 היוצאת לחקור כוכבים רחוקים ועולמות  חדשים שאליהם עוד לא הגיעה האנושות, הנבל הראשי הוא קאהן. זהו איש של סוף המאה העשרים, משודרג בידי הנדסה גנטית, שניסה להשתלט על כל העולם וכמעט הצליח, אך נאלץ להימלט על נפשו בראש תומכיו, והוקפא עד למאה ה-23. אז הוא הופך לאויבו המפחיד  והמסוכן ביותר של קפטן קירק, מפחיד ומסוכן יותר מכל הגזעים החייזריים המרובים שבהם נתקל קירק בקריירה העשירה שלו, ובראשם  הרומולאנים והקלינגונים.

קאהן בסרט הנוכחי הוא גרסה חדשה של הנבל המפורסם ביותר של יקום “מסע בין כוכבים”, נבל מדהים במיוחד, מכיוון שהוא איש סוף המאה העשרים, שמראה עצמו שוב ושוב יריב שקול ואף הרבה יותר מזה לאנשי המאה ה-23.

במאמר דיון בדמות של קאהן “במסע בין כוכבים” לאורך השנים, ובמה שהוא מסמל. הדיון ייסוב גם על כיצד ההתייחסויות השונות אליו משקפות את היחס להנדסה גנטית בקרב הציבור האמריקני ובתרבות הפופולארית של ארה”ב משנות השישים עד ל-2013  –  מפחד וחששות אפלים ועד לתקווה.

יש הבדלים דרמטיים בדמותו של קאהן לאורך השנים. הגלגולים אותם עברו דמותו של קאהן והאידיאולוגיה המיוחדת במינה שלו, הם מרתקים במיוחד. בהופעותיו הראשונות קאהן היה שייך לעתיד הקרוב של יוצרי הסדרה, ובהופעתו האחרונה הוא כבר מייצג את העבר שחלף. בכל הופעה שלו אנו רואים שינויים מתוחכמים אך בולטים במגמות ובאידיאולוגיה של האאוגניקה (ההשבחה הגנטית), שינויים שאומרים הרבה על התרבות האמריקנית בכל פעם שבה קאהן הופיע. זהו אכן נושא שנוי מאוד במחלוקת בארה”ב של שנות השישים, שנות השמונים, ו-2013. היחס לקאהן ב”מסע בין כוכבים” מראה גם את היחס של התקופה לנושא השדרוג הגנטי.

לפני שיתואר היחס של “מסע בין כוכבים”, לדורותיה ולגלגוליה, לנושא ההנדסה הגנטית והשדרוג האנושי, כדאי לבדוק מהי בכלל אאוגניקה, וכיצד מתייחסים אליה בעולם של ראשית המאה ה-21.

אאוגניקה אז והיום

את המונח אאוגניקה טבע ב-1883 סר פרנסיס גלטון, מדען אנגלי בן דודו של צ’רלס דרווין, אבי תורת האבולוציה. גלטון הלך כמה צעדים מעבר לבן דודו, שרק תיאר את האבולוציה, ולא ניסה להציע איך אפשר לשפרה. הוא חשב שבהחלט ניתן לעשות כדי לשפר את האבולוציה האנושית, את עצם טיבו של המין האנושי, באמצעות שימוש בשיטות גנטיות.

השימוש באאוגניקה יכול להיות מתוך מטרה להגדיל בדור הבא את התכונות הנחשבות חיוביות, באמצעות עידוד הולדתם של צאצאים הנושאים תכונות אלה. כך, למשל, הוקם מאגר זרע של חתני פרסי נובל, בניסיון לייצר ילדים גאונים במיוחד מזרעים אלו. עד כמה שידוע עד כה, לא נולדו ממאגר זה גאונים או אנשים בולטים ומוצלחים במיוחד, כפי שמדווח העיתונאי דיויד פלוטץ, בספרו “בית חרושת לגאונים”. מי שנולדו מהמאגר הם “אנשים רגילים”, שעד כמה שידוע איש מהם לא תרם הישג מיוחד לתרבות האנושית.

גישה הפוכה של יצירת הדור הבא היא אאוגניקה שלילית – עיקורם של אנשים הנחשבים נושאי תכונות שליליות, ובמקרה קיצוני (כפי שהיה בגרמניה הנאצית) השמדת חולים ומוגבלים.

היו גם מי שדיברו על יצירת גזע חדש ונעלה יותר מהגזע האנושי.

כריכת ספרו של ה.ג.וולס האי של ד״ר מורו

אחד הראשונים שעסקו בכך, אולי הראשון בכלל, היה סופר המדע הבדיוני המפורסם ה.ג. וולס, בספרו “מכונת הזמן” (1895), בו תיאר עתיד רחוק – אנושות המתפצלת לשני גזעים נפרדים: אלו שלמעלה, האלואים, צאצאי העשירים והיפים, שחיים במה שנראה כאושר ועושר על פני הקרקע, ואלו שחיים מתחת לאדמה, המורלוקים, צאצאי העניים והנחותים – ואת מערכת היחסים הסימביוטית בין שני אלה. וולס גם מתאר מדען העוסק בשדרוג בעלי חיים לדרגת בני אדם בספרו “האי של דוקטור מורו” (1896) [2]. בספרו “האנשים הראשונים על הירח” [3] תיאר וולס גזע חייזרי – תושבי הירח – העוסקים בהנדסה גנטית על בני גזעם, ומשנים אותם בצורות שונות ומשונות. בספרו “מזון האלים” (1904) [4] תיאר יצירת גזע אנושי של ענקים, גזע חדש וטוב יותר, בידי מדען. הגזע החדש, נקבע בספר, יחליף את המין האנושי הקיים.

כריכת ספרו של ה.ג׳.וולס מזון אלים

ה. ג׳. וולס חיבר סיפורים נוספים, כמו Men Like Gods (1923), בו תיאור חברה עתידנית של אנשים עליונים, אליה מגיעה חבורת אנשים מאנגליה של המאה העשרים. גם עמיתו של ולס, המחזאי ברנרד שאו, התעניין באאוגניקה, וחיבר מחזות על הנושא, ובראשם “אדם ואדם עליון” ( 1903) [5], ו-“בחזרה למתושלח” (1921), שעסק באנשים עליונים לאורך הדורות מהעבר הרחוק ועד לעתיד הרחוק.

בראשית המאה העשרים וולס היה תומך נלהב של האאוגניקה בצורתה הקיצונית ביותר, אולם במשך השנים הלכה התלהבותו והצטננה. עם זאת, בסיום ספרו “מדעי החיים” (1930), אותו חיבר עם המדען בעל הדעות הרדיקליות ג’וליאן האקסלי, ועם בנו, הביולוג פרנק וולס, עוד נתן ביטוי להתלהבותו: “כיום אין האבגניקה אלא מילה המציינת רעיון שאיננו מעשי. אבל ברור כי מה שאפשר לעשות בחיטה ובתירס אפשר לעשות בכל מין של בעל חיים, לרבות אנו עצמנו. אין זה מן ההכרח שכדי שיוולדו אנשים מועטים מצוינים ופעילים, יש לצורך להוליד הרבה אנשים טפשים. אמנם כך זה המצב היום, אבל אין זה מן ההכרח שיהיה כך להבא [—] יבוא יום שבו תהיה לנו מדיניות של פעילה ורבייה. אז נפעל לשם בירור טיפוסים מסויימים ולשם מיעוט טיפוסים אחרים [—]לאחר תקופת האאוגניקה יתרבה הכוח הנפשי של אנושות” [6].


זמן קצר ביותר לאחר כתיבת דברים אלו חזר בו וולס, ובספרו “העבודה, הרכוש והעושר של בני האדם”, שפורסם בשנת 1931, ותורגם לעברית בשנת 1936 (הופיע בהוצאת “מצפה”), פרסם פרק מיוחד  בשם “חכמת האאוגניקה”, שבו הסתייג מהאאוגניקה ומהתלהבותו הראשונית ממנה. בין השאר, כתב: “הביולוגיה, ככל שאר המדעים, אפשר שתפתיענו בהמצאה בלתי צפויה בזמן מן הזמנים. אולם עד שהפתעה כזו תתרחש, אין לשער כי ייעשו נסיונות לשכלל את התכונות האנושיות במחשבה תחילה. עלינו להתייחס מתוך סבלנות אל המוזר והחלש בחיים, פן יאבד לנו הנהדר והאלוהי. כי ההפריה של האדם היא כה איטית, והתנאים של מלחמת קיומו הם כה מסובכים בימינו, שלא יתכן עתה כל תהליך של בירור טבעי [—] שכלול מעלות רוחו של האדם מלידה במחשבה תחילה, הוא לפי שעה דבר שאין להשיגו. לפיכך אין אנו נושאים עתה את נפשנו אלא לחינוך משובח, ואך ורק לחינוך משובח, בתקווה כלשהיא להיטיב במידה מסויימת את מצב המבוכה והעקה אשר בחיינו כעת “. [7]

השקפתו זאת של ולס מייצגת כעת את ההשקפה של רוב העולם המדעי בנושא זה.

בתגובה להצהרות הקודמות של וולס, אלה שצוינו כאן למעלה, ולהצהרות דומות של ג’וליאן האכסלי [8], ומדענים וסופרים אחרים, פירסם הסופר אלדוס האכסלי (לגמרי לא במקרה, אחיו של ג’וליאן האכסלי, וידיד טוב של וולס ושל משפחתו, ומכאן – הכיר היטב את רעיונותיהם האאוגניים) ב-1932 את ספרו “עולם חדש אמיץ” [9]. סיפור מצמרר על עתיד שבו מוגשמים רעיונותיהם של ה.ג. וולס והאח ג’וליאן לגבי אאוגניקה ולגבי הנדסה גנטית בצורה בה המדינה קובעת לאיזה מעמד יוולד כל אדם. ספר זה הפך אחד הספרים המפורסמים ביותר במאה העשרים. הוא לא איבד מעוצמתו גם, ואולי בעיקר, היום.

לתנועה האאוגנית הייתה הצלחה רבה בארה”ב ובאירופה בעשורים הראשונים של המאה העשרים. בארה”ב, בה הייתה השפעה רבה לתנועה האאוגנית, נמנעה למשל כניסתם של אלפי אנשים, ובהם יהודים רבים, מסיבות אאוגניות.

שיא הצלחתה של התנועה האאוגנית היה בגרמניה הנאצית, בה הייתה תוכנית אאוגנית פרי יוזמתו של היינריך הימלר, “הלבנסבורן”, להשביח את הגזע הארי על ידי זיווגים של אנשי אס אס טהורי גזע עם נשים אריות משובחות, ומטרתם ליצור דור של אנשים עליונים. ככל הנראה תוכנית זאת היא מקור השראה ישיר לתוכנית ההשבחה הגנטית בה דנים ב”מסע בין כוכבים”.

הנאצים נקטו גם בצורה קיצונית של אאוגניקה שלילית, כאשר עיקרו והשמידו את אלו שנחשבו בעיניהם נחותים ולא ראויים לחיות. הנאצים הדביקו כתם שחור על התורה האאוגנית, שלא סר ממנה מאז. לאחר מלחמת העולם השנייה, רק מעטים העזו לדבר בזכות האאוגניקה. זו יצאה מחוץ לשיח המקובל. אם כי היא חוזרת שוב בשנים האחרונות.

הוויכוח בנושא נמשך, ואת צורתו הבולטת ביותר בתרבות הפופולרית הוא קיבל ב”מסע בין כוכבים”, בראש ובראשונה בדמותו של קאהן.  

קאהן כסמל האאוגניקה

הפרק המקורי, “זרע החלל”, היה תסריט שאותו יצרו שני האנשים. הרעיון המקורי של התסריט היה של קארי וילבר, אולם התסריט הסופי ורעיון המלחמה האאוגנית והמאבק בעל-אדם היה תוצר מוחו של ג’ין ל.קון, ממפיקי הסדרה ומתסריטאיה המוכשרים ביותר.

צפו במקדימון הפרק:

בפרק, כפי שהופיע בתסריט הסופי, קפטן קירק וצוותו מגלים בחלל ספינה שנשלחה מכדור הארץ בשנות התשעים של המאה העשרים (עשרים שנה אחרי השנה בה נוצר פרק זה. בהווה של כתיבת הפרק, זה היה בגדר העתיד הרחוק ). הם מגלים שבספינה נמצאים פליטים מהמלחמה האאוגנית, ובראשם קאהן שהוא כנראה ממוצא הודי סיקי. קאהן מנסה להשתלט על האנטרפרייז. קאהן כמעט מצליח, לאחר שהוא מעביר לצידו את ההיסטוריונית של הספינה, שמתאהבת בו ובגבריותו הכובשת. לבסוף הוא מובס בידי צוות הספינה, ואלה מעבירים אותו ואת אנשיו להתיישב על כוכב חדש.

בפרק הוסבר שקאהן היה חלק מ”המלחמות האאוגניות” בשנות  התשעים של המאה ה-20. [10]

 אלה מוסברות כך:

“…מלחמות היו’גיינים נגרמו על ידי קבוצה של מדענים שאפתניים, בני כל האומות, שביקשו להשביח את הגזע על ידי הולדה סלקטיבית. הם היו אכזריים למדי בשיטותיהם, ועוד לפני שנתגלתה זהותם האמיתית, כבר החלו מחצית ממדינות כדור הארץ מאשימות זו את זו באחריות למגפת המפלצות שצצו בכל אתר ואתר. התוצאה הייתה מלחמת העולם האחרונה….המדענים הללו עודדו נישואין מתוכננים בקפדנות בינם לבין עצמם, ויישמו את הידע התורשתי שלהם על צאצאיהם שלהם. המפלצות לא הופיעו אלא כשהמלחמה כבר הייתה בעיצומה. המדענים לא התערבו והמשיכו להוליד את מה שהיה בעיניהם האדם העליון.

‘האם זוהי עובדה?’ שאל קירק, ‘או רק אגדה שנקשרה בשמם של אותם מדענים מטורפים?’

‘זהו בעיקר היקש שאנו מקישים’, ענה ספוק, ‘אולם המדענים האלו היו עובדה. הם היו קיימים והם לא היו מטורפים, בכל אופן, לא לגמרי מטורפים. אלה היו אנשים קנאים לשליחותם, שהאמינו כי צאצאיהם יגדלו ויתפסו את השלטון בשם השלום ולמענו, וישימו קץ למלחמות, לרעב, לתאוות הבצע – שאיפה נאצלת שהחטיאה את מטרתה, כמובן”. [11]

המלחמות האאוגניות אמורות היו להתחולל בשנים 1996-1992. כידוע, שום דבר המזכיר אותן לא התרחש בפרק הזמן הזה, לפחות לא ידוע ציבורית. אבל מעניין שבערך בשנים המדוברות אכן חל שדרוג ביכולות ההנדסה הגנטית של האנושות.

זמן קצר לאחר שידור הפרק “זרע החלל”, בערך מאמצע שנות השישים, התחולל ויכוח ציבורי ער ביותר בנושא. לאורך שנות השישים, השבעים, והשמונים, הופיעו ספרים שהזהירו מההשלכות המסוכנות של ההנדסה הגנטית. ספרים אלה, ששמותיהם בדרך כלל דיברו בעד עצמם, הזהירו את הציבור מההשלכות של ההתפתחויות החדשניות בביולוגיה, שעלולות להביא לקץ האנושות כפי שאנו מכירים אותה.  

ספרים כאלו שתורגמו לעברית היו ספרו של , גורדון רטרי טיילור    הברכה והאימה בביאולוגיה המודרנית / תרגום מאנגלית קפאי פינס ;    תל-אביב :   מערכות,   1971-תשל”א.

ו”ספרם של טד הווארד, וג’רמי ריפקין האם נהיה כאלוקים? :   יצירה מלאכותית של חיים ומה משמעותה לגבי עתיד המין האנושי /תרגום אברהם קדימה   רשפים,   תשל”ח 1978  והיו גם אחרים. 

פוסטר הסרט star trek II זעמו של קאהן

קאהן הופיע שוב בסרט מפורסם, “זעמו של קאהן” (1982), שנחשב לטוב בסרטי הקולנוע המבוססים על הסדרה. בשנות השמונים, ארבע עשרה שנים לפני ה”דד-ליין” של שנות התשעים, קאהן עדיין סופרמן, אבל פחות דובר במוצאו מסוף המאה העשרים. הוא מתגלה בטעות על כוכב הלכת שבו השאיר אותו קפטן קירק חמש עשרה שנים קודם לכן, אלא שהמצב האקולוגי התדרדר בצורה פתאומית והביא למות אנשי המושבה של קאהן. אכול רצון לנקמה בקירק, הוא משיג נשק אולטימטיבי, “גנסיס”, כלי שיכול ליצור חיים מחוסר חיים. קירק שוב גובר עליו בעורמתו, ומביא להשמדתו ולהשמדת צוותו.

צפו במקדימון הסרט:

ישנם גם פרקים אחרים בסדרות השונות של “מסע בין כוכבים”, העוסקים בצאצאים שונים של קאהן שעברו שדרוג גנטי לאורך המאות. אל אלה היחס שונה מאוד מאשר לקאהן, ועדיין נשאר יחס אמביבלנטי.

בשנות התשעים בוצעו קפיצות קוונטום בתחום ההנדסה הגנטית. בין השאר, שוכפלה הכבשה דולי. במקביל נוצר פרוייקט הגנום האנושי, שאמור להגדיל את ידיעתנו על עצמנו וכיצד לשדרג את יכולותינו. מדענים החלו לדון במלוא הרצינות בשיבוט של בני אדם, בזמן שאחרים, אנשי דת ופילוסופים, קראו לאסור זאת בחוק. במהלך שנות השמונים והתשעים, זמנן של ה”מלחמות האאוגניות” בסדרה, אכן התקיים בציבור האמריקני ויכוח חריף בנושא ההנדסה הגנטית.

בעשורים האחרונים שוב נשמעו קולות חיוביים כלפי רעיון האאוגניקה. כך למשל, ניקולאס אגר פרסם ספר בשם

Liberal Eugenics: In Defence of Human Enhancement (2004), ובו הוא מדבר בשם הפרטים, בשם ההורים, ולא בשם מגזרים חברתיים שונים, וקורא לתת להם את הסמכות להחליט על גורל ילדיהם, ללא קשר לקבוצה אליה הם שייכים. לדעת חסידים ליברליים של האאוגיקה, אין זה מן הראוי שמדינה תחליט באופן סמכותי מוחלט, ועל בסיס קבוצתי, מה רצוי לה. תפקידה לאפשר את הרחבת חופש הבחירה של הפרט. ההורים יהיו זכאים לבחור לעצמם ילדים על פי טעמיהם והעדפותיהם האישיות. בחירת התכונות של ילד רצוי היא בסך הכול צורה נוספת של ביטוי עצמי, כמו בחירת מקום מגורים או בחירת החינוך שינתן לילדים.

באאוגניקה הליברלית תומכת בכל לב התנועה הטרנס-הומניסטית. תנועה עכשווית המורכבת מזרמים שונים, המאמינים שהטכנולוגיה משפרת ותשפר עוד יותר את האנושות בעתיד הקרוב.

עוד תומך ידוע של אאוגניקה ושל שיבוטים הוא קלוד וורלון, הידוע יותר כ”ראל”, ראש אמונה הדתית של “הראלים” המאמינים שכולנו נוצרנו כשיבוטים ובהנדסה גנטית בידי חייזרים מהחלל החיצון. חובתנו הדתית היא להמשיך בדרכם, וליצור גזעים אחרים בהנדסה גנטית. ראל הקים חברה שתפקידה לשבט אנשים, וכתב ספר בנושא, ששמו המדבר בעד עצמו הוא  – “כן לשיבוט האנושי: חיי נצח הודות למדע” (2003). במקור, Oui au clonage humain 2001.  

כמובן שיש גם מתנגדים לאאוגניקה ולהנדסה הגנטית, כפי שהיו תמיד. אחד ההוגים הבולטים בהם הוא ירגן הברמאז, שבהרצאות שנתן, ובספרו “עתידו של טבע האדם: בדרך אל אוגניקה ליברלית?” (הקיבוץ המאוחד, 2003), קרא לאסור בחוק את האואגניקה, לפני שיהיה מאוחר מדי והיא תפגע בעצם קיומו של המין האנושי. אכן, ישנם כיום חוקרים הטוענים שניסויים גנטיים כאלו עלולים להביא ליצירת מינים חדשים ונפרדים של בני אדם. “המלחמות האאוגניות” נמשכות אם כן גם בראשית המאה ה-21.

האאוגניקה ב”מסע בין כוכבים”

ויכוח זה השתקף בפרקים שונים של הגלגולים השונים של “מסע בין כוכבים”. בסדרה המצויירת של מסע בין כוכבים משנות השבעים, מוצג בפרק The Infinite Vulcan (1973), שנכתב בידי אחד מכוכבי הסדרה המקורית, וולטר קונינג ( קונינג גילם בסדרה המקורית את תפקיד הקצין הצעיר  ממוצא רוסי צ’כוב) מדען, מאלה שביצעו את הניסויים האאוגניים המקוריים שהביאו למלחמות האאוגניות. מדען זה מגיע לכוכב אחר, ויוצר שם שכפולים ענקיים של אנשי צוות האנטרפרייז. זאת, כדי ליצור שלום ושלווה. והמסקנה שם – המטרה ראויה, אך האמצעים שהוא משתמש בהם מסוכנים מאין כמוהם.

גישה זאת, כפי שנראה, קיימת גם בפרקים מאוחרים יותר של הסדרה. בסדרת “מסע בין כוכבים הדור הבא” הופיע בעונה השנייה, ב-1989, הפרק Unnatural Selection, שבו מגלה האנטרפרייז בפיקודו של קפטן פיקארד מעבדה גנטית חללית בשם “דארוין”. הספינה מגלה שאנשי המעבדה גידלו “ילדי על” משודרגים גנטית. המבוגרים בתחנה סובלים, כתוצאה ממאמץ גנטי אדיר זה, ממחלה שגורמת להזדקנות מוקדמת שלהם ולמותם. רופאת הספינה דוקטור פולאסקי קובעת:

 Just as changes in evolution are known to be caused by changes in the environment we now know the process also works in reverse. An attempt to control human evolution has resulted in a new species that’s lethal to its “predecessors.”

“הניסיון לשלוט באבולוציה האנושית הביא ליצירת מין חדש שהוא סיכון עבור קודמו”

 אנשי האנטרפרייז אמנם מצליחים לרפא את צוות התחנה, אך המסקנה שם היא כי ילדי העל חייבים לחיות כל חייהם תחת בידוד מוחלט.

“מסע בין כוכבים” הדור החדש חזרו לנושא של ההנדסה הגנטית בעונה החמישית של הסידרה, בפרק ששודר בפברואר 1992 בשם The Masterpiece Society [13]. בפרק אנשי האנטרפרייז מגלים מושבה אנושית בלתי ידועה, שאבותיה הגיעו למקום כדי ליצור, באמצעות הנדסה גנטית, חברה מושלמת. מושבה זאת הקפידה שלא ליצור קשר עם גורמים מבחוץ, מתוך ההנחה שכל קשר כזה ישחית את החברה המושלמת ואת שלמותה הגנטית. משום כך, אנשי המושבה מסרבים להתפנות מעולמם, שמאוים בחורבן על ידי כוכב ניוטרונים. המגע הבלתי רצוי עם אנשי האנטרפרייז שמצילים את המושבה מביא להחלטה של כמה מאנשי המושבה לעזוב. פיקרד תוהה אם המגע עם האנשים מבחוץ אינו מהווה סכנה גדולה יותר למושבה, אף בהשוואה לאיום מכוכב הניוטרון: “במניפולציה הגנטית, הם ויתרו על אנושיותם. הרבה מהתכונות עליהן ויתרו, חוסר הודאות, הבלתי ידוע, אלה הן דווקא התכונות ההופכות את החיים שווים לחיות אותם. לא הייתי רוצה לחיות את חיי ביודעי כי עתידי כבר נקבע והגבולות כבר נחתמו”.

בשני פרקים אלה יש חזרה על הגישה הקלאסית של “מסע בין כוכבים”, כי אאוגניקה היא אנטי הומנית ומהווה איום על הרצון החופשי של האדם. שיש דברים שעדיף שהאדם לא יעסוק בהם בתחום ההנדסה הגנטית, לטובתו שלו. בספר,The Infiltrator by W.R .Thompson ( 1994)), האנטרפרייז מגלה עולם עליו התיישבו תומכיו של קאהן, העוסקים בהנדסה גנטית. שם יש גם מפלגה התומכת בהמשך הפרוייקט, שמשמעותו השתלטות על כל העולמות של הגזעים הנחותים בעיניהם.

בסדרה “מסע בין כוכבים חלל עמוק 9”  אנו מגלים בפרק Doctor Bashir I presume (1997) [14]  שיש בפדרציה איסור על הנדסה גנטית, להוציא טיפול בילדים הסובלים מהפרעות שונות. מי שעבר שדרוג גנטי לא יוכל להיכנס לצי הכוכבים. צי הכוכבים חושש מאנשים כאלו, ומסיבות טובות ביותר. אמנם אחת הדמויות הקבועות, הדוקטור בשיר, מתגלה כמי שעבר שדרוג בידי הוריו באופן חשאי, אך הוא יוצא דופן בכך שהשדרוג עבר בהצלחה מלאה. בעוד שבדרך כלל אנשים שמשודרגים, כפי שגילה פרק אחר בסדרה, סובלים מבעיות פסיכולוגיות שונות. קבוצה כזאת מתגלה כבוגדים בפדרציה בעת מלחמתה בדומיניון האכזרי, שיוצר גזעים שלמים באמצעות הנדסה גנטית, כולל הלוחמים שלו הג’ם הדר.

מדוע חוששת הפדרציה במאה ה-24 מההנדסה הגנטית? אדמירל מסביר זאת:

“Two hundred years ago, we tried to improve the species through DNA resequencing. And what did we get for our troubles? The Eugenics Wars. For every Julian Bashir that can be created, there’s a Khan Singh waiting in the wings — a superhuman. Whose ambition and thirst for power have been enhanced along with his intellect. The law against genetic engineering provided a firewall against such men”

“לפני מאתיים שנה ניסינו לשפר את המין האנושי דרך טיפול בד.נ.א שלנו, ומה קיבלנו בכתוצאה? את המלחמות האאוגניות. עבור כל ג’וליאן בשיר יש קאן סינג שמחכה ברקע…”  

אביו של בשיר, לא יוצלח גמור בעולם האוטופי של “מסע בין כוכבים”, נאלץ להיכנס לבית הסוהר לאחר שהתברר מה שעשה לבשיר הילד.

האדמירל, כפי שהתברר בהמשך הסדרה, צדק בהחלט. בפרק Statistical Probabilities (1997), נפגש בשיר עם אנשים ששודרגו כמוהו בילדותם, ומגלה שהוא יוצא דופן בכך שהוא אדם פונקציונאלי השולט בעצמו. לכל האחרים יש פגמים חמורים, והם מתגלים לבסוף כבוגדים בפדרציה, מסיבות טובות אך ילדותיות. הם חוזרים בפרק נוסף בסדרה, במהלכו מתאהב בשיר באחת מהם. המסקנה הסופית היא כי את המשודרגים גנטית, חוץ מיוצאי דופן כמו בשיר, יש לראות כמקבילים לאוטיסטים ולגאונים הילדותיים בעולם שלנו.

בספר Abyss (2001), מאת David Weddle and Jeffrey Lang, דוקטור בשיר מבין לבסוף עד כמה רעיון השדרוג הגנטי הוא מסוכן, כאשר הוא נאלץ לרדוף כסוכן חשאי של יחידה 31 בשירות הביון של הפדרציה אחרי מדען שבילדותו שודרג גנטית כמוהו, וכעת רוצה להקים אימפריה של יצורים משודרגים בדומה לזאת שאותה תיכנן קאהן.

כריכת הספר של גרג קוקס Star Trek The Eugenics Wars

בראשית שנות האלפיים, לאחר ששנות תשעים חלפו מבלי שהיה בהן דבר המזכיר “מלחמות אאוגניות”, הסופר גרג קוקס פרסם (2002-2001) שני ספרים על מוצאו של קאהן. כאן תיאר כיצד התחוללו המלחמות האאוגניות בהסתר מהציבור. המסר של הספרים הוא נגד הנדסה גנטית. בסיפור המסגרת, קירק צריך להחליט אם לאפשר לכוכב של הנדסה גנטית להצטרף לפדרציה. לאחר שחקר היטב את האירועים שהיו קשורים לעלייתו של קאהן בשנות השמונים והתשעים במאה העשרים, מסקנתו היא שלילית. בני אדם משודרגים הם בגדר סכנה. על הכוכב מוטל הסגר, איש מהפדרציה לא יוכל להיכנס אליו בגלל הסכנה הטמונה באידיאולוגיית ההנדסה הגנטית שלו. החרם על הנדסה גנטית נשאר בעינו, שכן, כפי שהסביר קירק, הגזעים העוינים, כמו הקלינגונים והרומולאנים, הם אמנם איומים חמורים, אבל מלחמה אאוגנית שנייה מסוכנת לאין ערוך.

בסדרת ההקדמה (פרה-קוול) של “מסע בין כוכבים”, ה- “אנטרפרייז”, שמתרחשת במאה ה-22, מאה שנה לפני קפטן קירק, ומתארת את  השלבים המובילים להקמת הפדרציה, הוקרנו בעונה הרביעית (2004), שלושה פרקים שהציגו סיפור אחד על מדען מהמאה ה-22 (אותו גילם השחקן ברנט ספינר, הידוע יותר בתור מי שגילם את האנדרואיד דאטה), שממשיך את ניסויים של המדענים מהמאה העשרים, ויוצר שוב בני גזע עליון, חזק יותר ומהיר יותר מהמין האנושי. הוא עושה זאת למטרה טובה, אך האנשים שיצר מתגלים כמסוכנים מאוד, אלימים מאין כמוהם. אפילו לקלינגונים, יריביהם של בני האדם בגלקסיה, יש סיבה טובה מאוד לחשוש מהם. הסיפור מסתיים בהשמדת המשודרגים, ובהחלטתו של המדען לפנות לתחום מחקר מסוכן הרבה פחות – האינטליגנציה המלאכותית. לימים, נכדו יצור את האנדרואיד דאטה, שלדעת הכל, עם כל יכולותיו הוא מסוכן פחות מבני אדם משודרגים. גם הקלינגונים ניסו לשדרג את עצמם גנטית, והתוצאה הייתה גזע של מוטנטים מסוכנים, דמויי אנוש, שלפני שנעלמו, הפיצו מחלות קשות בגוף הגזע הקלינגוני.

ואם קאהן היה מנצח?

דומה שהחזון המבעית ביותר של הנדסה גנטית ושדרוג גנטי ביקום של מלחמת הכוכבים, הוא בספר של היסטוריה חלופית במסגרת הקובץ Infinity’s Prism (2008), בנובלה Seeds of Dissent מאת James Swallow, המתאר יקום חלופי, בו קאהן ניצח במלחמות האאוגניות, כבש את כדור הארץ, ולאחר מכן יצא לחלל, כבש ושיעבד כל גזע חייזרי שמצא בדרכו. בעולם של מסע בין כוכבים יש דיקטטורה אכזרית, המבוססת על הפרדה חמורה בין העליונים ובין הנחותים. בשיר שייך לאליטה של העליונים.

קובץ סיפורים בעולם חלופי של מסע בין כוכבים Infinity’s Prism

אותו יחס עויין ביקום “מסע בין כוכבים” אנו מוצאים כלפי גזעים שעברו סוג של שדרוג גנטי או שדרוג טכנולוגי, ובראשם הבורג, גזע של קיבורגים, שעברו שידרוג, ואחריהם, הדומיניון – גזע של משני צורה, שיצרו באמצעות הנדסה גנטית שני גזעים המשמשים משרתיהם, גזע של דיפלומטים וגזע של לוחמים. שני גזעים אלה ביקום של “מסע בין כוכבים”, הם בבירור לא טבעיים, בניגוד לגזעים אחרים, כמו הקלינגונים והרומולאנים, אותם אפשר להבין ואיתם אפשר להגיע לשלום. המסר הוא שבגלל שהגזעים המשודרגים מונחים באידיאולוגיה של שדרוג גנטי לעולם לא יהיה אפשר להבינם ולהגיע עימם להסדר.  

המסקנה הסופית מ”מסע בין כוכבים” היא כי הנדסה גנטית מסוכנת, ויש להתרחק ממנה כמו ממגפה. את מי שעוסק בה יש לבודד, אחרת יהיה איום מסוכן יותר מכל מה שידע המין האנושי. שדרוג אנושי לא יכול להביא דבר חוץ מסופרמנים אכולי אובססיה לכיבושים, לאיבוד האינדיבידואליות והרצון החופשי, לגזעים משועבדים, ולגנוסייד ממש. יש יוצאים מהכלל כמו דוקטור בשיר, היוצא מהכלל מעיד על הכלל.

 קאהן במאה ה-21

קאהן חזר שוב בסרט בשנת 2013 “האוייב בתוכנו”. בגירסה חדשה זו, המתרחשת ביקום חלופי של “מסע בין כוכבים”, מעט מאוד דגש מושם על מוצאו הגנטי של קאהן. זאת, אולי גם בגלל רצון לא להרגיז, אולי משום שכיום היחס השלילי לשיפור גנטי השתנה מאז שנות השישים והשמונים, וכיום הוא חיובי יותר.

צפו במקדימון לסרט:

בסרט החדש, קאהן מתגלה בידי אדמירל של צי הכוכבים, שמעיר אותו, משתמש באינטליגנציה העליונה שלו לפיתוח כלי נשק נגד הקלינגונים, ומבטיח לו להעיר את אנשיו. האדמירל חוזר בו מהבטחתו, וכתוצאה, קאהן פותח נגדו במאבק ומבריח את אנשיו לאנטרפרייז. מכאן הסיפור נעשה מבולבל, ואפילו כותב העיבוד לספר אלן דין פוסטר מודה בראיון :

“I admit it gets a little confusing in places. If I were Khan, it’s not necessarily the way I would have done it.”

כמו בגירסה המקורית, שוב ידם של אנשי האנטרפרייז הלא משודרגים על העליונה. קאהן ואנשיו חוזרים להקפאה, אולי כדי לצוץ בהמשך חדש בעתיד. אחרי ככלות הכל, לא מוותרים בקלות על נבל מוצלח.  

בגרסה זאת בעצם איננו יודעים דבר על קאהן, חוץ מזה שהוא סופרמן תוצר של הנדסה גנטית. מתברר כי לכאורה הוא אנגלו סקסי במוצאו ולא הודי סיקי. המפיקים החליטו להיות פוליטיקלי קורקטיים עד כמה שאפשר.

במיני סדרת קומיקס [15] שנכתבה בידי תסריטאי הסרט, מתוארים חייו המוקדמים של קאהן. כאן מתברר שהוא אכן יתום הודי, שעבר ניסויים גנטיים בידי חבורת מדענים עבריינים בסוף המאה העשרים. הופעתו כאדם אנגלו-סקסי הייתה תוצר של ניתוח פלסטי שעבר כאשר התגלה במאה ה-23.

בסרט, ובסיפורי הקומיקס, אין התקפות מיוחדות על רעיון מוצאו הגנטי המשודרג של קאהן. נראה כי היוצרים העכשוויים אינם כה עוינים לו כמו קודמיהם בשנות השישים, השמונים, והתשעים, ימי “המלחמות האאוגניות”.

האם זה משקף סובלנות גדולה יותר בחברה האמריקנית כלפי רעיון האאוגניקה והשדרוג הגנטי? האם המלחמות האאוגניות אכן הגיעו לקיצן, או שמא אנו עדיין רק בהתחלה?

לא מן הנמנע, שעם התפשטות רעיונות ה”טרנס הומניזם”, לתנועה חברתית ומדעית, שרואה בחיוב את שדרוג בני האדם באמצעים טכנולוגיים, דמויות כמו קאהן ואנשיו לא ייראו כל כך שליליות ומסוכנות. ייתכן מאוד שבעוד עשר שנים, אם עדיין יהיו סרטים או פרקים חדשים של “מסע בין כוכבים”, דמויות שמוצאן הנדסה גנטית שוב לא יהיו בגדר מוקצות.

צפו גם :

צפו בפרק של מסע בין כוכבים המקורית “זרע החלל”:

צפו בסרט הקולנוע “זעמו של קהאן” מ-1982

חלק 2:


[1] Star Trek Into Darkness, (מסע בין כוכבים: אל תוך האפלה, 2013) שביים ג’יי ג’יי אברהמס, על פי תסריט מאת אלכס קורצמן, דיימון לינדלוף ורוברטו אורסי.

צפו בטרילוגית הפרקים מהסדרה אנטרפריז על האנשים המשודרגים:

[2]  ספרו זה של וולס תורגם לעברית רק פעם אחת, “האי של ד”ר מורו” (תרגם לעברית יובל כשדן, הוד השרון :   אסטרולוג,   )2001

 
  

[3] האנשים הראשונים על הירח, תרגם יעקב קופלביץ ( ישורון קשת ) תל אביב :   אמנות,   [תר”ץ]1930.

[4] “מזון האלים” תורגם לראשונה לעברית עוד ב-1913 בשם  “מזון האלים : רומן מדעי-דמיוני מאת   הרברט אואילס ; תרגום – א.ל. יעקבוביץ’ ( אברהם אריה עקביה ) יפו : מולדת, תרע”ג .תרגום של עקביא  יצא לאור במהדורה מורחבת יותר  בשם ‘מזון  האלים :   ספור דמיוני סמלי /   מקצר ומעבד לנער  תל-אביב’,  יזרעאל,   תשמ”ב 1952. תרגום מלא של הספר “מזון אלים”  יצא לאור בתרגום חנה גולדשמיט בהוצאת אסטרולוג 2004

[5] לעברית תורגם פרק ממחזה זה בשם “דון ז’ואן בגיהנום: חזיון” מתוך המחזה ‘אדם ואדם עליון’ בתרגום אברהם שלונסקי. תל-אביב, ספרית-פועלים, 1957

[6] ה.ג.וולס ג’וליאן הקסלי ופרנק ולס “מדעי החיים כרך עשירי”, תרגם ברוך קרופניק, הוצאת מצפה תרצ”ד ע’ 231

[7] ה.ג. וולס, “העבודה ,הרכוש והעושר של בני האדם”  כרך רביעי בתרגום שמעון גינצבורג (ע’ 900-899)

[8] ג’וליאן האקסלי חיבר ב-1923  סיפור מעניין של מדע בדיוני על הנדסה גנטית בשם “מלך תרביות-הרקמה” , שפורסם בארה”ב ב-1927 במגזין המדע בדיוני Amazing Stories, ותורגם לעברית בקובץ סיפורי המדע הבדיוני “חדירת זמן”  בעריכת קלארק  ס. ארתור, תרגם יורם רפפורט, הוצאת מסדה, 1981.

[9] ספר שתורגם לעברית לא פחות משלוש פעמים:

תרגום ראשון: “עולם חדש” בתרגום יצחק אברהמי, תל-אביב,  בטרם,   תש”ח 1948

תרגום שני כספר כיס: “המחר הנועז” בתרגום מנחם בן אשר, תל אביב, מצפן,   1960

תרגום שלישי: “עולם חדש, מופלא”, בתרגום מאיר ויזלטיר, תל-אביב, זמורה, ביתן, תשמ”ו 1985 (התרגום זכה למהדורה חדשה ב-2008)

[10] קוריוז: בתרגום העברי של הסיפור “זרע החלל”, בספר “המחר הוא האתמול”, מאת סופר המדע הבדיוני  ג’יימס בליש, שעיבד את פרקי הסדרה המקוריים לסיפורים קצרים, המלחמות האאוגניות קיבלו את השם “מלחמות היוג’ינים”, על ידי המתרגמת, שמן הסתם לא הבינה את ההתייחסות.

[11] ג’ימס בליש, “זרע החלל”. בתוך, “מסע בין כוכבים 2: המחר הוא האתמול”, תרגמה נורית יהודאי, תל אביב, זמורה, ביתן, מודן, תשל”ט, 1979

[12] קונינג גילם בסדרה המקורית את תפקיד הקצין הצעיר  ממוצא רוסי צ’כוב.

4 תגובות

  1. עשית אותו ליהודי… שמו חאן (KH במובן ח), שם הודי נפוץ (וגם בארצות שמסביב).

    ולמה אלוהים -> אלוקים? חזרת בתשובה?

  2. היה ראוי להזכיר גם את פרנק הרברט וספרו ‘עיניו של הייזנברג’ מסוף שנות הששים, שעוסק בחברה שנשלטת ע”י ‘אלים’ שהם בני אדם שעברו הינדוס גנטי. מחווה להאקסלי ואחרים

  3. ישנן כבר סדרות מרחיקות לכת בהרבה בכיוון הזה, כמו סנס8, אורפן בלק או ווסטוורלד

השאר תגובה

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

5 × חמש =