אמנדה גורמן ויקיפדיה

חגית בת אליעזר, שתרגמה לעברית את שירה הידוע מאוד של אמנדה גורמן שהושמע בעת השבעת נשיא ארה”ב ביידן, דנה בויכוח שקם בעקבות תרגום השיר להולנדית: האם רק למתרגם שהוא דומה ליוצר מותר לתרגם שיר שלו לשפה אחרת?

נציין שבעקבות הויכוח בהולנד המתרגמת המיועדת של השיר נטשה את התרגום, במה שנראה על פניו כהסכמה עם אלו שהתנגדו לכך שהיא תתרגם את השיר, וכתבה לאחר מכן שיר על הפרשה.

לחגית בת אליעזר יש תפיסה שונה בעניין.

המערכת

ביום חמישי 21 בינואר, למחרת טקס השבעת הנשיא ביידן בארה”ב, אלי אשד הציע לי לתרגם את השיר The Hill We Climb בסגנון ספוקן וורד, אותו השמיעה אמנדה גורמן בטקס. מיד ניגשתי למשימה הספרותית-עיתונאית הזאת, וביודעי שהזמן דוחק, הצבתי לעצמי מטרה אתגרית לסיים את התרגום תוך פחות משתי יממות על מנת לפרסמו בשבת, 23.1.2021 באתר “יקום תרבות”.

תוכלו לקרוא את התרגום כאן.

השיר של אמנדה גורמן, כמו נאומו של ביידן, תורגם לעברית בצורה מילולית-ישירה-מידית עבור השידור החי העולמי. היה ברור לי שמלאכת התרגום שלי צריכה להפיק שיר בשפה העברית, אשר יהיה נאמן למבנה של שיר ה- spoken word המקורי: קצבי-מחורז/דיבורי לסירוגין. במהלך התרגום צפיתי בביצועה של אמנדה גורמן, חשתי הזדהות עם המסרים של השיר, ושמחתי להחזיר למקור העברי את הציטוטים האנגליים מהמקרא.

לאחרונה הושמעה בהולנד מחאה נגד תרגום שירי אמנדה גורמן בידי מריקה ריינוולד, סופרת הולנדית מצליחה, בת 29, על שום שאינה שחורה ואינה אמנית ספוקן וורד.

הטענה הזאת ממש אווילית, כי הרי תרגום של שיר שנכתב ע”י נציג של תרבות מסוימת, מתבצע, מעצם טבעו, עבור אנשי קבוצה אחרת. השיר המתורגם צריך להתאים לעם היעד, לשפתו, ולתרבותו, ומוטב שמלאכת התרגום תתבצע ע”י בן/בת העם הזה, שמטבע הדברים אינו/ה דומה למשורר.

למתרגמים בני זמננו של השירה הקלאסית מלפני מאות ואלפי שנים אין כל אפשרות להידמות פיזית למשוררים הקדומים, ומה שמנחה את המתרגם במלאכת התרגום, זאת הרגשת אחדות רוחנית עם המשורר, מעין חיבור נפשי. ניתן לומר, שהיוצרים הם “רוח במעטפת”, כשמו העברי של סרט מדע בדיוני נפלא העשוי על בסיס אנימה יפני, משנת 2017, שגם במקרה שלו היו טענות-שווא נגד ליהוקה של סקרלט ג’והנסון, הלא-יפנית, לתפקיד הראשי, אותו גילמה בצורה נהדרת.

ראו ביקורת על הסרט ביקום תרבות.

לעזרתו של מתרגם שיר עכשווי באה הנגישות למידע נרחב, בזכות התקשורת העולמית. אף אפשרית הכרות אישית עם המשורר, כמו במקרה המדובר: אמנדה גורמן בחרה במריקה ריינוולד למתרגמת שלה, עובדה מכרעת בהחלט, שלא שכנעה את תוקפי המתרגמת הנבערים.

ועוד שחקן עולה ומתחזק בזירת התרגום: גוגל תרגום. האם מישהו יעז לטעון נגד מגדרו או מוצאו? כפי שתוכנות שחמט השתכללו במרוצת השנים ועתה הן מנצחות כל רב-רב-אומן אנושי, לא רחוק היום, בו הדור הבא של תוכנות תרגום יכה כל מתרגם אנושי בתחרות תרגום שירה.

ועד שזה יקרה, אנחנו, המתרגמים האנושיים, נתחבר לרוחות היצירה, ולא ניכנע לרוחות הרעות. אנחנו מקווים שמריקה ריינוולד עוד תחזור בה מוויתורה, ותתרגם את שיריה של אמנדה גורמן לתועלת והנאת ציבור הקוראים.

קיראו גם:

הגבעה להעפלה: תרגום שירה של אמנדה גורמן

4 תגובות

  1. הטענות בהולנד כל כך מופרכות שהן הפכו לפארודיה של התקינות-הפוליטית ופוליטיקת-הזהויות. האם רק שחורה אמריקאית (צעירה כמובן כי ״זקנים״ לא יכולים להבין את הצעירים) יכולה לתרגם להולנדית, כלומר אחת כזאת צריכה ללמוד הולנדית ולתרגם? השאלה שבאמת מענינת אותי היא כמה אנשים באמת חושבים כך. נדמה לי שכרגיל התקשורת מנפחת. כמה אידיוטים צדקניים כותבים שטויות בטוויטר או פייסבוק, התקשורת עטה על זה כמוצאת שלל רב ומפרסמת ופתאום יש ״סערה ברשתות החברתיות״. על ״סערה״ קודמת כזאת לפני שנתיים-שלוש קראתי אחר כך שהיה מדובר באיזה חשבון פייסבוק זניח עם 10 עוקבים ו 5 תגובות ואלמלא הופנתה תשומת ליבו של כתב בעיתון ממסדי בדפוס שפרסם, אף אחד לא היה שומע על השטות ההיא. נדמה לי שזה היה נגד ״ניכוס תרבותי״ של לימוד יוגה על ידי לא-הודים, או אולי אפיית פיצות על ידי לא-איטלקים, או איזה קשקוש דומה.

  2. ראשית אני מסכים הפעם עם אמנון סטופ. וזאת משני טעמים:
    א. כל אדם באשר הוא יכול לתרגם כל יצירה בתנאי שהוא מוכשר לכך. ולא חשוב גילו, מגדרו, מקום מגוריו – הרי אנחנו שייכים לגזע ההומו סאפיינס, לא כן?
    ב. ההולנדים הם אחד העמים השנואים עליי – והם לא ילמדו אף אחד מוסר. והנה כמה ממעללייהם – 1. הם מתפרנסים מזנות המופיעה בראש חוצות ברחובותיה הראשיים של אמסטרדם. 2. שנים שהם משמשים כמרכז המפיץ סמים תחת מסווה של ה-COFFE-SHOPS בהולנד.
    3. חוקי ההגירה שלהם הם דרקוניים כלפי זרים וכלפי בני ארצם ובני עמם הם. 4. במלחמת העולם השנייה מתוך הולנד הקטנה התגייסו 100 אלף צעירים הולנדים בהתנדבות ל-SS הרצחנית. 5. ההולנדים הסגירו המון יהודים לגרמנים ושלחו אותם ברכבות הולנדיות לאושוויץ.
    6. ההולנדים היו פעם אימפרייליסטים ושלטו באכזריות באינדונזיה – שם הם רצחו אלפי ילידים… 7. עכשיו ה”צדיקים” האלה הקימו לעצמם “בית דין בינלאומי” בהאג – בדיחה עולמית.. לפני הכל שישפטו את פושעי המלחמה ההולנדיים ואת מעשיהם עצמם הם בעבר הלא כל כך רחוק.
    לסיכום, זו מדינה ועם תאבי בצע שחוץ ממפעלי פיליפס לנורות תאורה (שגנבה את ההמצאה מאדיסון האמריקני) לא תרמה הרבה לעולם.
    הסופרת הכי מפורסמת שלהם היא “אנה פרנק” נערה יהודייה מברלין שניסתה להציל עצמה בהולנד, אך הם הסגירו אותה למותה…
    לגבי התרגום של חגית שהוא מצויין…
    אני מבקש להגיד משהו על מקור השיר המפורסם הזה.
    לדעתי הוא לא טוב ואינו יכול להיות טוב מהסיבות הבאות:
    1. ארה”ב היא מדינה של הפכים, עושר עצום ועוני מרוד… שחורים שהם עבדים משוחררים ואדוניהם לשעבר שכיום הם מיליארדרים.
    2. לא יכול לשרור שלום בתוך מדינה שהפערים בה כה גדולים – אפילו ביטוח בריאות נורמאלי (כמו בפולין) אין בה.
    3. השיר מוזמן ע”י אחד הגופים הפוליטים החזקים במדינה, שמבטיח הרבה אך יקיים מעט. ולכן איך כותבים שיר למדינה כה שסועה?
    הולכים על פסוקים מהתנ”ך ועל נבואות שטרם התקיימו ואין סיכויי שייתקיימו לעולם.
    הולכים על רעיון ש”פעם היה רע אך בעתיד יהיה טוב” – הרי כולם רוצים שלום.. אך לא רבים מוכנים לוותר על נהנתנות בחיים.
    לכן, אני מקווה שחלום אמריקה השיוויונית והטובה ייתגשם… אך זה לא יכול להתקיים כאשר נבחרי הציבור שהם כולם ללא יוצא מהכלל מיליונרים.

  3. השיר של אמנדה גורמן מעורר עניין עולמי. ואכן העבודה על תרגום היא יצירה בפני עצמה שחגית מצטיינת בה, עד כדי שנדמה והשיר שחגית תרגמה לשיר של אמנדה נכתב במקור בעברית. ואכן לתרגם  spoken word  זה אף מלאכה קשה יותר כי לכל תרבות ושפה יש את הנואנסים שלה. ואכן ההזדהות והאמפתיה של חגית אולי הם הקסם לתרגום המופלא. לא ברור לי העניין שעושים בהולנד לגבי התרגום, על ידי הולנדית, רק בגלל שאיננה שחורה, זה עלבון לכל עם אשר הוא ובמקרה הזה מצביע על בורות עמוקה. וזה מפתיע כשזה מגיע מאירופה הנאורה שהולידה פילוסופיה ואמנות נשגבת. הדבר מלמד שאולי שירה צריכה לנסות לגשר בין הפערים של עמים ותרבויות שונות. עצם הפילוג בעייתי. אבחנה גיאונית להצביע על כך שמתרגמים של ימינו, לא צריכים היו לחיות לפני אלפי שנים כדי ליצור תרגום מופתי. ואכן אולי זה תלוי באדם, במחשבה שלו, בפתיחות שלו, כמו שיש אצל חגית, לבוא ממקום לא שיפוטי, אלא נקי ואובייקטיבי כדי לעסוק רק באמנות. למרות שתמיד אפשר לתת נגיעה אישית לתרגום, סוג של פרשנות, שהיא טביעת האצבע של המתרגם. ראו ביקורת על הסרט ביקום תרבות.

  4. אני מוצא צידוק לשני צדי מתרס.
    עם זאת, אני פחות רואה צדק בסנקציות שהופנו אל המתרגמת ההולנדית, משום שהיא איננה שחורה. בואו נניח שהיא כן שחורה לרגע. האם האתניות זהה לזו של האתניות האמריקאית? זה שהן בעלי פיגמנט עור דומה, לא אומר שההיסטוריה שלהן דומה. יש להניח שלשחורה מארה”ב יש מורשת של כליאה ויחס נוראי בשל העבדות הטרנס-אטלנטית, לעומת ההיסטוריה של ההולנדית.
    לסיכום, שתי החוויות של שני אנשים שחורים במדינות שונות לא בהכרח דומות, ולכן צבע העור לא מנבא על ייצוג מתאים, שכן להיות שחורה בארה”ב לא תואם לחוויה האתנטית במערב אירופה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

20 − five =