ד״ר ניסים כץ, עורך הפרוזה של יקום תרבות, ממליץ על
הספר 'איך לעצור את הזמן' של מאט הייג
הוצאת כנרת, זמורה, דביר – מוציאים לאור. מאנגלית: אביגיל בורשטיין
זהו ספר מבריק. רומן מקורי להפליא הגדוש בתובנות פילוסופיות על החיים, והקריאה בו מענגת ונוקבת. לפני שאספר על הספר, תעשו לכם משחק בהדמיה. מה אם לעולם לא הייתם מזדקנים או נשארים צעירים במשך מאות שנים? כלומר, הטבע שלכם היה כזה. האם הייתם מאושרים? ואם הייתה ניתנת לכם האפשרות לחיות 500 שנה? הייתם לוקחים את האפשרות הזו? דמיינו שהייתם מוצאים את מעיין הנעורים. כמה זמן הייתם רוצים לחיות? השאלות האלו מועלות בספר, שעושה משחק פילוסופי של התמתחות בזמן ובמרחב, והמשחק הזה חיוני במציאות שלנו, שכולם עושים הכול כדי לשמר את עצמם צעירים – החל מתזונה בריאה, חדר כושר, ניתוחים פלסטיים, ועד השתלות שיער. כולנו רוצים להשאר צעירים לנצח. אבל האם זה טוב מבחינה קיומית? התשובה היא מורכבת. כמו תמיד.
זה מה שקורה לטום הזרד. הוא אולי נראה גבר בן 41 (בדיוק הגיל שאני אהיה עוד חודש, לכן הספר במידה מסוימת דיבר אליי מאוד), אבל הודות לתסמונת נדירה, הוא חי כבר מאות שנים. הוא הופיע עם שייקספיר בהצגות, חצה את כל העולם ואוקיינוסים שלמים עם קפטן קוק, שתה קוקטיילים עם פיצג'רלד. אבל הוא שומר את התסמונת שלו בסוד כי אסור שאנשים ידעו עליה.
מעבר לזה, הוא מרגיש שמשהו חסר לו. הוא משתוקק לחיים רגילים. להישאר תקוע בעבר או לחיות בהווה. הוא מחליט לחזור ללונדון, עירו הישנה, כדי להשתקע בה ולהפוך למורה (עוד פרט שדומה לי) להיסטוריה בתיכון. ביום הראשון שלו בבית הספר הוא פוגש מורה שובת לב. מורה לצרפתית שמוקסמת ממנו. אבל טום לא יכול לגלות לה את הסוד שלו משום שהוא חושש לחייו. לרוע מזלו לאגודת האלבטרוס – הקבוצה האנושית החשאית שמגינה על אנשים כמוהו – יש כלל אחד: לעולם לא להתאהב. וטום מת להתאהב, והוא מתאהב. כשעולים זיכרונות כואבים מעברו לצד המנהיג העריץ והמעורער של האגודה, מאוימים חייו ומשתבשים לאיטם. מה שנאסר עליו דווקא יכול להציל אותו, וטום יצטרך להחליט איך והאם לעצור את הזמן.
מעבר להכול זהו רומן מלא בתובנות מקסימות, המספר את סיפורו של גבר אבוד בזמן, שמתאהב באישה שעשויה להציל אותו מעצמו. הוא לומד לאיטו מה הם החיים השלמים הנדרשים כדי לחיות. הספר כתוב בפרקים קצרים ויש קפיצות כל הזמן מההווה לעבר, וקפיצות במרחב. וזה עושה לספר רק טוב. אל תחמיצו.
חגית בת אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה על
הסרט קצפת ודובדבנים
זהו סרטו החדש של גור בנטביץ', שאף משחק בו בתפקיד הראשי. הסרט הוא מזיגה מעניינת-חיננית של עלילתי-תיעודי, מציאותי-דמיוני, ביוגרפי-בדוי, טראגי-קומי. יש כאן סרט "קצפת ודובדבנים", בתוך סרט קצפת ודובדבנים.
צורי שוסטק – בן דמותו של גור בנטביץ' ומגולם על ידו – צופה בהקרנת הבכורה של סרטו קצפת ודובדבנים, יחד עם בת זוגו ענבל, המשוחקת על ידי מאיה קניג, אשתו של גור. הסרט אינו מושך קהל, הצופים המעטים לא מתרשמים לטובה, ואף יוצאים מהאולם לפני סוף ההקרנה.
צורי מאוכזב, מתוסכל, ואף חש בתסמינים של התקף לב: זעה קרה ומחושים בחזה. בני הזוג נוסעים במונית לביתם. צורי נפרד בכעס מבת זוגו וממשיך בדרכו לבית חולים בחברתו של נהג מונית. השניים עוברים בתחנות השונות של המסע הלילי התל אביבי: צורי מתעמת עם מדביקי המודעות המכסים את פוסטר סרטו הטרי מבקר את חבריו במועדון. המונה מטפס לעבר 1000 ש"ח, כיסיו של צורי ריקים, הכספומט מסרב לבקשת משיכה. צורי בא בדרישות כספיות למפיק שלו, הנמצא כבר בצילומי סרט אחר.
במהלך הנסיעה מתפתחת מערכת יחסים קרובה, אף מצילת חיים, בין צורי הבמאי לבין מיכו, נהג המונית ממוצא גרוזיני. דובר קוסאשווילי בתפקיד הנהג מעצב דמות של אדם חם, קשוב לזולת, בעל חושים חדים ופתרונות יצירתיים. בזכות מיכו, צורי מגיע לבית החולים ממש ברגע האחרון, חווה מוות קליני, ובנס נשאר בחיים.
הדס בן ארויה עושה תפקיד נהדר של בליינית תל אביבית, נמרצת, תוססת, המפרסמת את עצמה ברשתות החברתיות. אסתר רדא מרשימה בתור דיילת אוויר במטוסו הפרטי של צורי שוסטק בדרכו לפסטיבל באירופה, וכן מגיחה בשני תפקידים נוספים. טובים גם אלון אבוטבול, צחי גראד, טינקרבל ויובל שרף בתפקידי המשנה.
יש איזו כנות שובת לב במסע הלילי של המונית ושני הזרים המתיידדים שבתוכה, ובפנטזיית הטיסה של צורי עם הדיילת אדומת המדים. המורכבות של סרט בתוך סרט מיטיבה את חווית הצפייה. תמונת הסיום של הסרט, שבה צורי וענבל פוסעים מפויסים יד ביד, לאחר שחרורו של צורי מבית החולים, מתקבלת בברכה. הסרט ספוג באהבת הקולנוע, באכזבה מקולנוע, בפחד המוות ובשמחת החיים.
יפה כתבה על הסרט מיכל דורון, שצפתה יחד איתי בהקרנה מיוחדת לעיתונאים שאליה הוזמנו על ידי פייקין תקשורת ויחס ציבור, כפי שפורסם בפורטל 'בכיוון הרוח'.
הסרט יופץ בבתי הקולנוע החל מיום הבחירות, 17 בספטמבר 2019. מומלץ לבחור בו.
תודה לכם ניסים וחגית. הספר נשמע מעניין ומעורר מחשבה. נראה שמחשבה כזאת עולה בראשו של כל אדם – האם הייתי רוצה לחיות לנצח? התשובה האישית שלי היא לא. גם פרק זמן סביר של חיים נראה לי מעייף מדי…
נהג המונית הגרוזיני בסרט מדבר אלי. בדיוק היום שבתי מביקור בגיאורגיה. האנשים שם כולם חמים ומקסימים. ולו רק בשביל לצפות בו אלך לסרט הזה.