הצאר איוואן האיום – סרטי סרגי אייזנשטיין

סקירה של אלי אשד על הסרטים של סרגי אייזנשטיין מנקודת המבט הסטליניסטית

ויקטור וסנצוב, דיוקן דמיוני של איוואן הרביעי, 1897 מוסקבה. תצלום: ויקיפדיה

צפו במקדימון לשני סרטי איוואן האיום של סרגי אייזנשטיין מהשנים 1944-1945.

לפני שבוע ראיתי את שני חלקי הסרט איוואן האיום, סרט סובייטי קלאסי של סרגי אייזנשטיין, שנעשו בשנים 1944-1945 בשנות השיא של מלחמת העולם השנייה. והסרטים האלו השאירו עליי רושם עז ביותר אם כי מוזר.

עטיפת נסיך הכסף בהוצאת עם עובד, רומן היסטורי על ימי איוואן האיום

בדמות של איוואן האיום והצאר האכזרי והכנראה מטורף שאיחד את רוסיה ושלט עליה באכזריות שטנית במשך חמישים ואחת שנה(!) במאה ה-16 ויחידות הרוצחים שלו, ‘האופרצ’יניקים’ שלו, כבר נתקלתי בספר נסיך הכסף, סיפור היסטורי מימי איוואן האיום מאת אלכסי קונסטנטינוביץ’ טולסטוי (קרוב משפחה של הטולסטוי המפורסם יותר, שגם ראיתי עיבוד של שמונה שעות של מלחמה ושלום שלו בידי הבמאי הסובייטי בונדארצ’וק). ספר שפורסם ברוסית במקור ב-1862 והופיע בעברית בתרגום אברהם קריב בהוצאת עם עובד 1967 וזאת הייתה רק גרסה מאוחרת יותר של תרגום בשם הנסיך סרבריני שיצא לאור בשנת 1946.

באופרצ’יניקים, יחידת החיסול של איוואן האיום, נתקלתי שוב בספר העתידני של ולדימיר סורוקין יומו של האופרצ’ניק, המתאר את רוסיה בעתיד הקרוב מאוד, שנת 2028, שבה שולט צאר חדש מעין פוטין משודרג עם משפחה מלכותית מרושעת ואופרצ’ניקים רצחניים ומפלצתיים המשתמשים בכל חידושי הטכנולוגיה במסעות הרצח שלהם. ספר שנראה יותר ויותר כנבואה שמתארת את מה שמתרחש היום ברוסיה ויתרחש בה בעתיד.

בול רוסי עם תמונת הבמאי סרגי אייזנשטיין. תצלום: ויקיפדיה

והנה, כעת הייתה לי הזדמנות לראות את איוואן האיום בגרסה המפורסמת ביותר על חייו בסרט שנעשה בידי במאי יהודי מפורסם בימי סטלין, ממש במהלך הימים השחורים ביותר של מלחמת העולם השנייה, כדרך לפאר בה את סטלין ואת משטרו.

החלטתי באופן יוצא דופן לצפות בסרטים כביכול מנקודת המבט של הצופה הראשון והקובע שלהם, רודן ברית המועצות יוזף סטלין, שצפה בהם בארמונו בבית הקולנוע הפרטי שלו. דמיינתי שכשאני יושב בסינמטק אני נמצא בבית הקולנוע של סטלין ולצידי כל עמיתיו חרושצ’וב, מולוטוב, בריה, מיקויאן וכל החבורה.

ובכן אילו אני הייתי סטלין איך הייתי רואה את הסרטים האלו, שמבחינתי (דהיינו מבחינתו של סטלין) עוסקים בגלגול קודם שלי, איוואן האיום?

פוסטר של סרטו הראשון והמפורסם של סרגי אייזנשטיין ספינת הקרב פוטימקין. תצלום: ויקיפדיה

סרגי אייזנשטיין שנחשב כיום כבמאי הגדול ביותר של הקולנוע הסובייטי כבר התפרסם בסרטו האילם הקלאסי ספינת הקרב פוטיומקין (1925), הסרט האילם הסובייטי המפורסם ביותר על ספינה שצוותה מורד בצאר בזמן מהפכת 1905 ומושמד, שאף הוכתר בתואר “הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים” בתערוכה העולמית של בריסל ב-1958.

צפו בסרט ספינת הקרב פוטיומקין ובסרטו הפטריוטי אלכסנדר נבסקי (1938), שתיאר את מאבקם של הרוסים הקדומים באבירי המסדר הטאוטוני הגרמני שאיימו עליהם במאה ה-13. במיוחד התפרסם מסרט זה קטע של קרב על הקרח שבו הצבא המוסקוואי משמיד על הקרח את האבירים הטאוטונים כבדי המשקל כתוצאה מהשריון שלהם.

הסרט יצר רושם חיובי ביותר אצל סטלין והוא שיבח את אייזנשטיין על סרטו, אם כי הוא אסר את הקרנת הסרט לאחר חתימת הסכם ריבנטרופ מולוטוב בין הסובייטים וגרמניה הנאצית. האבירים הטאוטונים בסרט אחרי הכול שיקפו את גרמניה הנאצית. ובשלב זה לא היה לסטלין עניין להרגיז את הגרמנים עם סרט זה.

פוסטר הסרט אלכסנדר נבסקי של סרג’י אייזנשטיין. תצלום: ויקיפדיה

אבל לא היה כאן משהו אישי כנגד אייזנשטיין, וכאשר פלשו הנאצים לברית המועצות ב-1941 הסרט הוחזר מיידית לבתי הקולנוע. המסר שלו שיש להילחם בגרמנים ויהי מה הפך לרלוונטי מאוד, והבמאי שוב נהנה מחסד השליט.

עטיפת דיסק איוואן האיום תצלום: באדיבות האוזן השלישית

צפיתי בשני הסרטים שעשו רושם שונה מאוד זה מזה למרות שנעשו אחד אחרי השני. החלק הראשון היה סיפור קוהרנטי שתיאר את עלייתו של איוואן למלוכה והחלטתו לאחד את רוסיה תחת שלטונו. ואת זה הוא עושה למרות מזימות של בּוֹיארים והאצילים, סוכנים זרים ממערב אירופה.

פוסטר סובייטי של איוואן האיום תצלום: ויקיפדיה

ברור כאור שמש בצוהריים שאייזנשטיין מכוון כאן כל הזמן בדמות של איוואן לסטלין, המעריץ הגדול של איוואן האיום, הצופה הראשון והאולטימטיבי של הסרט, וכשהוא מתאר את הבויארים הבוגדניים הכוונה ל”בוגדים ולטרוריסטים” בתוך המפלגה הקומוניסטית שסטלין חיסל את כולם, ולסוכנים הזרים הרי ברור שהמדובר בנציגי המערב הבוגדני, ולטאטארים של ממלכת קאזאן, שהיה להם הסכם שלום עם מוסקווה ובסרט תוקפים את נסיכות מוסקווה ולבסוף מובסים ונכבשים על ידה – מן הסתם הכוונה לגרמניה הנאצית. כשצפיתי בסרט חשבתי: ומה סטלין חשב כשצפה בכל זה בקולנוע הפרטי שלו עם ראשי המשטר החנפניים שלו סביבו?

איוואן האיום מוכתר. תמונה מהסרט. תצלום: ויקיפדיה

לדעתי סטלין נהנה מכל רגע. איוואן מוצג כדמות חזקה בוטחת בעצמה שיודעת בכל רגע מה יש לעשות, ושיש להילחם באוייבים באשר הם, בניגוד לאנשיו השוטים או הבוגדים.

הסרט זכה בפרס סטלין, עדות ברורה מאין כמוה לכך שהרודן אכן היה מרוצה.

איוואן עם אופרצ’יניק בחלק השני. תצלום: ויקיפדיה

החלק השני, מרד בויארים, הוא משהו שונה לגמרי, וזאת שאלה גדולה מאוד לדעתי מה סטלין הבין ממנו.

הסרט מתאר מזימה של מלך פולין להשתלט על רוסיה באמצעות מינוי בן דוד של איוואן וכצאר חלש. מזימה שכמובן מוכשלת לבסוף. עד כאן בסדר – מנקודת המבט של סטלין לפחות. לא נראה לי שלסטלין הייתה בעיה עם זה. לזה בדיוק הוא ציפה. בהמשך זה משתנה.

באופן בלתי צפוי ולכאורה תמוה מאוד אנחנו לומדים שכדי לחסל את מזימות האויבים נאלץ איוואן האיום להסתמך על אספקת נשק מאנגליה של המלכה אליזבת (!). מה פתאום איזנשטיין מזכיר זאת? זאת אולי עובדה היסטורית, אבל משנית לחלוטין בסרט פטריוטי שנועד בראש ובראשונה לעיניו של סטלין שהתנגד לכל הסתמכות שהיא על אוייבים קפיטאליסטיים?

יש לזכור: הסרט נעשה בימי מלחמת העולם השנייה כשסטלין אכן קיבל הספקה מאנגליה של צ’רציל (ומארה”ב של רוזוולט). אם כך לכאורה נותן צידוק לעניין הזה, שמן הסתם הטריד את סטלין יותר מכול, כשהוא מראה שגם איוואן האיום הנערץ נאלץ לעשות זאת בעת משבר חמור.

אני מהרהר בסטלין הצופה בקטע הזה בבית הקולנוע הפרטי עם ראשי השלטון ורוטן בזעם. אבל לדעתי הוא יכול היה לחיות עם הקטע הזה. בשלב זה לפחות, מהסיבה שצוינה למעלה, אם כי ללא חדווה. לא זאת הייתה הבעיה בסרט.

אבל אחר כך בא קטע שלא ברור לי מה סטלין חשב עליו כשצפה בו. זהו קטע ארוך של משתה בארמון הצאר עם האופרצ’ניקים שלו.ב מהלך הקטע הארוך כאורך הגלות, איוואן מבהיר למנהיג האופרצ’ניקים שהם אומנם חשובים מאוד אבל חשובים פחות מבני משפחתו, ומראה עד כמה בנו חשוב לו למרות שהוא סוג של ליצן חצר.

הקטע הארוך כולל שירי מקהלה המושרים בידי האופרצ’יניקים והם נראים נלעגים ממש (צפו בקטע כאן). הצאר נראה בקטעים מסוימים כמטורף רצחני.

מה סטלין חשב על הקטע הזה, שמן הסתם הזכיר לו ולעוזריו, חרושצ’וב והאחרים, את המסיבות שהם היו עושים בארמון השליט בלילות? קשה להאמין שהוא החמיץ את העובדה שאיוואן האיום מוצג שם כחצי מטורף.

גם לא סביר שסטלין התפעל במיוחד מהעובדה שאיוואן מכריז שהוא מעדיף את בני משפחתו גם על האופרצ’ניקים, למרות שאולי בזה אייזנשטיין חשב שהוא מחניף לו. סטלין הרי לא טרח לשחרר את בנו הבכור ,חייל בצבא ברית המועצות שהיה שבוי בידי הנאצים, למרות שהנאצים הציעו לשחררו. הבן מת בשבי לאחר שניסה להימלט. סטלין נשאר אדיש. סטלין פגע גם בחבריה של בתו, סווטלנה, ושלח אותם לכלא.

אמנם הסרט מסתיים כצפוי וכנדרש בהצהרה חמורה של הצאר על נחישותו להגן על רוסיה מכל אויביה, אבל זה מן הסתם לא סילק מפיו של סטלין את הטעם המוזר שאותו משאירה סצנת המשתה בארמון.

אין לי שום ספק שסטלין יצא מההקרנה בתחושה שהבמאי חייב לשלם את המחיר על השפלתו של איוואן האיום בדרך שבה תואר בסרט, שהיא השפלתו של סטלין.

אייזנשטיין אכן לא השלים חלק השלישי של איוואן האיום שאותו כבר כתב והחל להסריט. סטלין כנראה השתולל מזעם, וב-1947 טרח הזמין את אייזנשטיין אליו להבהיר לו מה בדיוק הוא חושב על הסרט וצרח עליו בגלל הסרט הזה.

הסרט כמובן נגנז מיידית בידי הצנזורה. החלק השלישי של הטרילוגיה שצילומיו היו בעיצומם הוחרם בידי הצנזורה אם כי שרדו ממנו קטעים.

אייזנשטיין סבל מהתקף לב חמור ב-1946, מן הסתם בגלל העניין הזה. וזה כנראה הציל אותו ממאסר וממות בגולאג. הוא מת לבסוף מהתקף לב שני ב-1948, כנראה זמן לא רב לאחר אותה פגישה מכרעת עם סטלין. הוא היה בן חמישים בלבד. אבל אנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים שאילולא מת היה נשלח בידי אנשיו של סטלין לגולאג בגלל הסרט. סטלין לא סלח ולא שכח כלום.

החלק השני הוצא לבסוף למסכים רק ב-1958 בימי חרושצ’וב, שהבין כמובן היטב על מה מרמז הסרט, אבל לא הייתה לו שום בעיה שסטלין יוצג כרודן חצי מטורף. הוא כבר הציג אותו ככזה בנאום מפורסם בפני המפלגה ב-1956, והסרט רק חיזק את עמדתו זאת. לימים חרושצ’וב יציג את סטלין כרודן מטורף בפירוט בזכרונותיו שפורסמו במערב.

ותוכלו לקרוא אותם כאן.”אני חרושצ’וב-זכרונותיו המצמררים של שליט ברית המועצות לשעבר”.

אני תמה: האם אייזנשטיין לא העלה על דעתו שסטלין יבין היטב שהוא מציג אותו בחלק השני כרודן חצי מטורף? כנראה הבין ולא היה אכפת לו. מי יודע? האומנים האלו הם לא תמיד אנשים רציונאליים.

אגדה שלא אומתה מעולם מספרת כי מדענים רוסים שימרו את מוחו של אייזנשטיין, שהיה (על-פי האגדה) גדול בהרבה ממוח אנושי רגיל, מה שסימן לאותם מדענים את דבר גאוניותו. באיך למצוא חן בעיני רודנים אבסולוטיים הוא בכל אופן לא היה גאון גדול.

בשבילי, כמי שאינו סטלין, הסרט הבהיר יותר מתמיד שאיני רוצה שלטון של שליט מוחלט מבריק ויעיל ככל שיהיה, ובוודאי לא של משפחה מלכותית כל שהיא. אני מעדיף דמוקרטיה ולא גחמות של עריץ יחיד ואפילו של בני משפחתו. תודה.

פוסטר של הסרט איוואן האיום. תצלום: אתר Kinoimages

צפו בקדימון לאיוואן האיום

צפו באיוואן האיום חלק א’ עם תרגום לאנגלית

צפו באיוואן האיום חלק ב’

צפו בקטע ששרד מהחלק השלישי של איוואן האיום

האזינו לתוכנית של ערן סאבאג על חייו של איזנשטיין

סרגיי אייזנשטיין