חמישה שירים של יהודה ויצנברג ניב ומילים ספורות על המשורר ועל שירתו מאת יואב איתמר
בחיי החדשים בבאר שבע אין לי הרבה הזדמנויות למפגשים חברתיים, במיוחד לא עם אנשי שירה, לכן שמחתי לפגוש משורר שאת דעתו אני מעריך, שדיבר על השיעמום והשיממון ברובו של עולם השירה הנוכחי. בירידת הדורות כל דור חושב שהשירה של דורו גרועה ויש להיאבק על ניקוי האורוות. מי שיפתח גיליונות של כתב העת 'גוג' או כתב העת 'ראש' מלפני חמישים או ארבעים שנה יראה את אותן תלונות ביחס לבני הדור ההוא, וששירה טובה תמיד הייתה נחלתם של מתי מעט.
לכן, שערו בנפשכם איזו קורת רוח הייתה לי כאשר פנה למערכת יהודה ויצנברג ניב וביקש לשלוח שירים למדור. הסכיתו ושמעו כיצד משורר זה, הנחבא אל הכלים, אמור להיות, לפחות לפי הנייר, גאון פואטי מפוספס:
"במהלך השנים יצאו לאור 7 קובצי שירה פרי עטי, להלן שמותיהם:
* בראש הזכרון ההפוך – הוצאת טרקלין-עקד (תשל"ה)
* ימים על ימי מלך – הוצאת מסדה (תשל"ט – פרס אקו"ם לעידוד פרסום היצירה)
* ברזל באה נפשו – הוצאת ספרית פועלים (תשמ"ה – פרס אקו"ם ליצירה שהוגשה בעילום שם)
* בנק, שם זמני – הוצאת ספרית פועלים (תשמ"ז – מענק מטעם קרן תרבות חיפה)
* מלה טובה – הוצאת ספרית פועלים (תש"ן – מענק מטעם קרן תל אביב לספרות)
* בעצם באתי רק לדבר – הוצאת אבן חושן (תשע"ב)
* שיא הרגש – הוצאת אבן חושן (תחילת שנת 2018)"
ניתן לראות שעל אף ששמו אינו ידוע, והרוח לא סיפרה עליו לקרש בגדר, כמעט כל ספר שלו זכה במענק או בפרס, ובעשורים האחרונים הוא מפרסם בהוצאות מכובדות מאוד. אני משאיר לכם לחשוב כמה נהניתי משירתו. הינה חמישה שירים מייצגים:
יהודה ויצנברג ניב באתר של נילי דגן
גם אני לאחרונה התוודעתי לשירים של יהודה ומצאתי את עצמי נסחפת ליופי הפואטי ולכתיבה הנהדרת של המשורר. תודה יואב
אף אני התוודעתי לשירתו של יהודה ניב באמצעות המגזין המקוון "סלונט" ובאמצעות אתר "סלונט" בפייס בוק. אני מסכימה עם דברי קודמתי. אוסיף שבשירתו יש אמת בלתי מתפשרת ורגישות נטולת רגשנות. משורר ראוי ביותר.