מקור ההשראה לפזמון 'היו זמנים' – קריקטורה מאת אריה נבון, עיתון 'דבר', 7 במאי 1948
לפניכם הגרסה המקורית של השיר 'היו זמנים', תרגומה לרוסית ופרודיה על הפזמון
'היו זמנים', השיר המפורסם מימי מלחמת העצמאות, נכתב בידי חיים פיינר (לימים חיים חפר) והלחינו משה וילנסקי.
חיים חפר בצ'יזבטרון
השיר פורסם במקור במוסף של 'על המשמר', 'בשער', ב־22 ביולי 1948. באותו חודש החלה לשיר אותו להקת הצ'יזבטרון, שבראשה עמד חיים פיינר (חפר), במסגרת תוכניתה השנייה. הביצוע המקורי של השיר הושמע לראשונה ב־20 ביולי 1948 במופע הבכורה של הלהקה במחנה צריפין עם הסולנית נעמי פולני, יומיים לפני הפרסום בעיתון.
פרסום הבכורה של 'היו זמנים' ב־22 ביולי 1948, 'בשער'
עטיפת קובץ שירי הצ'יזבטרון מאת חיים חפר 1949
להקת הצ'יזבטרון הייתה הלהקה הראשונה שנוצרה כדי לבדר את הלוחמים בחזית, ובייחוד את הפלמ"ח. היא נוסדה בידי חפר שסיפר שקרא את 'הכוכב האדום' של אדגמר סנו על המהפכנים הקומוניסטיים בסין, שאותם בידרה להקה כמו צבאית. כמו כן הוא ידע על להקות כאלו של הצבא האדום בברית המועצות, והחליט ליצור משהו דומה. הוא פנה עם הרעיון למפקד הפלמ"ח יגאל אלון שהסכים לרעיון בשמחה. אלא שחפר מצא שמלבד כמה פזמונים שנועדו לבידור בלבד שכתב ידידו חיים גורי את הרוב יהיה עליו לכתוב בעצמו.
חיים חפר עם חברי וחברות הציזבטרון .
את רוב הפזמונים שכתב חפר לא החשיב במיוחד. היה רק אחד יוצא דופן, 'היו זמנים'. הוא דאג שיתפרסם, עם התווים, גם במוסף הספרותי של 'על המשמר'.
ואכן זהו שיר יוצא דופן וללא ספק הטוב ביותר שכתב חפר לצ'יזבטרון, ואחד החשובים ביותר שכתב במהלך חייו. בלי משים חפר יצר את הפזמון העתידני הידוע ביותר בעברית.
'היו זמנים' הפך ללהיט ענקי בזמן המלחמה וגם לאחריה, וזכה לביצועים מוכרים של שושנה דמארי ב-1949 ושל יפה ירקוני. הביצועים האלו התפרסמו כמו הביצוע המקורי של הצ'יזבטרון.
השיר פורסם שוב בדפוס ביחד עם הלחן במגזין "קולנוע " במדור הפזמונים המיוחד "משירי החבריה" של גליון ה-15 לספטמבר 1949.
הוא זכה לביצועים רבים נוספים ובהם של:
טובה פורת (ב-1963)
שמעון ישראלי
שרית חדד
דני גולן ושירי גולן בפרויקט הצדעה לשושנה דמארי ושיריה
ואחרים.
אלא שהפונקציה שלו השתנתה מאוד לאורך השנים, ככל שהעתיד שתיאר הפך בהדרגה להווה. במקור, בימים השחורים ביותר של מלחמת העצמאות, נכתב השיר כשיר תקווה לימים טובים יותר שיבואו, כשאנשי הפלמ"ח, הצעירים כולם בעת כתיבת הפזמון, כבר יהיו זקנים עם ילדים ונכדים, וכל המאבקים מאחוריהם.
בהדרגה התייחסו אליו, שלא כמו במקור, לשיר נוסטלגי לעבר שחלף.
עובדתית, מילות השיר "על המשלט יושבת עיר", שהיו רק תקווה בעת כתיבת השיר, התגשמו. לימים הוגשמה תחזית זאת בכשלושים יישובים בישראל היושבים במקום שבו היה משלט, כגון, העיר בית שמש.
ב־22 באוקטובר 1963 התכנסו אנשי הגדוד החמישי של הפלמ"ח – גדוד שער הגיא של חטיבת הראל – בעיר בית שמש שהייתה במלחמה משלט והפכה לעיר, במיוחד כדי לשיר שם את הפזמון 'היו זמנים' במלאת חמש־עשרה שנים למלחמה ולכיבוש המשלט, ושלוש־עשרה שנים להקמת העיר.
בפזמון יש תחזית מדהימה עוד יותר – בעיצומם של ימי המלחמה הקשים ביותר כבר חזה חפר את הנוסטלגיה שהיא תיצור בעתיד, בעוד עשרות שנים, כאשר לוחמי הפלמ"ח הזקנים והמנצחים יזכרו בימים שבהם נכתב הפזמון כשיא חייהם.
ואכן זה מה שקרה…
אם כי פיינר לא חזה ולא העלה על דעתו שבתוך ארבעה חודשים בלבד לאחר פרסום הפזמון הגדוש בנוסטלגיה לפלמ"ח, הוא יפורק בידי בן גוריון.
יש להניח שפיינר קיבל את ההשראה לפזמון מקריקטורה של אריה נבון שפורסמה בעיתון 'דבר' בגיליון שיצא ב־7 במאי 1948 (חודשיים לפני השמעת הפזמון לראשונה) שבו פורסם הפזמון 'מסביב למדורה' של אלתרמן שתיאר את הסיטואציה הבסיסית: שני פלמחניקים זקנים נזכרים בנוסטלגיה בימיהם בפלמ"ח.
האזינו ל'היו זמנים' בגירסת הצ'יזבטרון מ־1958
חיים חפר כתב תוספת לפזמון לרגל הסכם השלום עם מצרים, 1979, עבור 'חתימה טובה', סרטון לרגל הסכם השלום עם מצרים. את הפזמון המורחב שרו ביחד שושנה דמארי ויהורם גאון, בליווי התזמורת הפילהרמונית.
הבית הנוסף שאותו שר יהורם גאון
ואז תזכור את הקרבות כולם כולם
אשר עברת מני אז ועד היום
ותישבע שבזכותם, רק בזכותם
אתם שרים בלילה זה שירי שלום
והילדים שוב יקיפוך מסביב
ויחייכו מול סיפוריך הישנים
ושדות הקרב אז יכסו פרחי אביב
נו ומאז היו זמנים
לפניכם תרגום הפזמון לרוסית
פרודיה בשם 'יהיו ימים' פורסמה בגיליון הראשון של העיתון הכנעני 'אל"ף' בעריכת אהרון אמיר. הפרודיה הזאת מיוחסת ל'נמרוד' שיכול להיות אהרון אמיר, יונתן רטוש, יעקב אשמן, עמוס קינן, או שרגא גפני. בפרודיה נחזה העתיד שבו ישראל משתלטת על חלקים מסוריה, כפי שאכן קרה לימים.
האזינו ל'היו זמנים' מושר בפי הצ'יזבטרון
האזינו ל'היו זמנים' מושר בפי יפה ירקוני
האזינו ל'היו זמנים' מושר בפי שושנה דמארי
צפו ב"היו זמנים " כפזמון החותם לאירוע שירי חיים חפר
ביצועים נוספים של 'היו זמנים' באתר 'זמרשת'
קראו גם
"המאבק על "מסביב למדורה" הפזמון המפורסם של נתן אלתרמן על הפלמ"ח
תודה רבה. תיקון קטנטן: הפרודיה העתידית נקראת 'יהיו זמנים' ולא' היו זמנים'…
נפלא, אלי. מרתק לקריאה. בדיוק נמצא אצלי עותק מהספר "תחמושת קלה". יישר כוחך!