‘טייס אירי חוזה את מותו’.
לפניכם אחד משיריו המרשימים ביותר של המשורר האירי הידוע, ויליאם בטלר ייטס, בתרגומה של חגית בת־אליעזר ובעוד עשרה תרגומים לעברית שאנחנו מביאים לצורך השוואה
השיר נכתב במחשבה על ידידו הטוב של ייטס הטייס מייג’ור רוברט גרגורי, בנה של הסופרת והמחזאית האירית המפורסמת ליידי גרגורי, שהייתה פטרונית של ייטס בצעירותו. ליידי גרגורי ידועה גם כמלקטת אגדות ופולקלור אירי, ומיוֹצרות התרבות האירית החדשה. מטוסו של מייג’ור רוברט גרגורי נפל בעת קרב אווירי מעל איטליה ב־23 בינואר 1918. מותו של גרגורי בגיל שלושים ושש היה מכה איומה לאימו ולקהילה האומנותית שהם היו חלק ממנה.
בעיני ייטס, גרגורי היה סמל לאיש יוצא הדופן והוא כתב שיר נוסף לזיכרו: ‘לזכרו של מיג’ור רוברט גרגורי’. אנו מביאים אותו בתרגום אורי ברנשטיין, כנספח.
לשיר ‘טייס אירי חוזה את מותו’ הייתה השפעה יוצאת דופן על תחום הספרות העברית, ומילה מתוכו – “קילטרטן” – שימשה כמקור לשמו של כתב עת אוונגרדי שעסק בשירה ובאומנות והוגדר כ”כתב עת חד-פעמי”. עורכי כתב העת, שיצא בתל אביב בשנת 1964 במאות ספורות של עותקים, היו המשורר מקסים גילן, נחום קיין (שם העט של נחום כהן, שהיה אז חייל) ומאיר ויזלטיר.הגיליון הביא את שירו של ייטס ששימש כמקור שמו באנגלית.
תחילה נביא את תרגומה העכשווי של חגית בת-אליעזר ולאחר מכן עשרה תרגומים נוספים, לפי סדר כרונולוגי של פרסומם.להוציא אחד של מקסים גילן שלא ידוע לנו אם פורסם אי פעם בעבר ואנו מביאים אותו באדיבות נחום כהן.
והנה הגרסה האנגלית המקורית:
עוד תרגמו את השיר:
תרגום ראשון – ראובן אבינועם
ב’מבחר שירת אנגליה: אנתולוגיה המכילה את מיטב שירת אנגליה מראשיתה ועד דורנו ; בצרוף מבוא לשירה, תולדות המשוררים ותמונותיהם והערות לשירים’, כרך ב’, תל-אביב: הוצאת ‘מסדה’, תש”ב–תש”ד 1942–1944.
תרגום שני –יצחק שנהר
שהופיע ב”לוח הארץ לשנת תשייב” ב-1952
תרגום שלישי דוד אבידן
תרגומו של דוד אבידן נדפס לראשונה ב’משא’, במאי 1954, והוא כלול גם בחלק השלישי של ‘דוד אבידן: כל השירים’, הוצאת ‘הקיבוץ המאוחד’ ו’מוסד ביאליק’, 2010.
תרגום רביעי – מקסים גילן
עד כמה שידוע לא פורסם קודם לכן.והוא מובא באדיבות נחום כהן.
תרגום חמישי – יהושע כוכב
פורסם לראשונה ב’ראש, כתב עת לשירה’, מספר 5, חורף 1980.
ושוב, בתרגום שונה במקצת ב’פרחים ממדינות הים: אנתולוגיה של השירה בלשון האנגלית’, כרך ג’, תל-אביב: הוצאת ‘אופיר’, תשנ”ה 1995.
תרגום שישי – שמעון זנדנבק
תרגומו של שמעון זנדבנק הופיע לראשונה ב:
אנתולוגיה אנגלית :לקט משירת אנגליה מן המאה העשירית עד היום הוצאת שוקן תשל”ג,1973
ושוב ב:“מאזניים’ גיליון 3, כרך נ”ט, ספטמבר 1985,
ושוב נדפס ב’מבחר שירים, ויליאם בטלר ייטס‘, בעריכת שמעון זנדבנק, הוצאת ‘הספריה החדשה’, תש”ס, 2000.
תרגום שביעי – אליעזרה איג-זקוב
‘יופי נורא נולד’, ירושלים: כנה, 1985. ובמקביל ב’מאזניים’, גיליון 3, כרך נ”ט, ספטמבר 1985, ביחד עם תרגומים מקבילים של אבינועם, אבידן וזנדנבק.
תרגום שמיני – אפרים ברוידא
‘100 שירים, ויליאם בטלר ייטס‘, תרגום: אפרים ברוידא, מהדורה דו־לשונית, הוצאת ‘הקיבוץ המאוחד’, 2002.
תרגום תשיעי – אורי ברנשטיין
‘שירים: ויליאם בטלר ייטס’ תרגם והוסיף הערות אורי ברנשטיין. תל-אביב: הוצאת ‘קשב לשירה’, תשס”ד 2004.
תרגום עשירי – אמיר אור
מתוך ‘עבר: תרגומים נבחרים לעברית מן הקלסיקה ועד ימינו 1987–2017, תל אביב: הוצאת ‘הקיבוץ המאוחד’, תשע”ז 2017.
ולסיום, לפניכם שירו הגדול של ייטס בתרגום של אורי ברנשטיין, התרגום היחיד שלו בעברית.
האזינו לייטס מקריא את “טייס אירי חוזה את מותו “
האזינו להקראה באנגלית של ‘טייס אירי חוזה את מותו’
האזינו להקראה של “לזיכרו של מיג’ור רוברט גרגורי “
ראו גם:
עוד תרגומים של השיר מהרשת :
טייס אירי צופה את מותו (תרגום) /
aiziq (איציק שחר)
בביכורים מאז כ”ד אייר ה´תשע”ג
http://bikurim.kipa.co.il/show_art.asp?id=68638#.Wv6KKO6FPcc
אֵדַע כִּי כָּאן יִפְנֶה יוֹמִי
בִּסְבַך עָבִים שֶׁמֵּעָלַי
אֵינִי שׂוֹנֵא רוֹדְפֵי דָּמִי
אָחַת לִי מִי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמַי.
בֵּיתִי בִּכְפַר קִילְטַרְטְן קְרוֹס
וַעֲנִיָּיו – הֵם לִי אַחִים,
בְּאִם אֶפֹּל אִישׁ לֹא יִפְרֹץ
בִּבְכִי, אוֹ בִּמְחוֹלוֹת שְׂמֵחִים.
לֹא צָו הוֹרַנִי: הִלָּחֵם!
לֹא שַׂר, גַּם לֹא הָמוֹן מַרְעִים,
רַק דַּחַף עֹנֶג בֵּן בְּלִי שֵׁם
פִּתַּנִי אֶל עָבִים סוֹעִים.
אֶת כָּל שֶׁיֵּשׁ חִשַּׁבְתִּי כְּבָר:
לַשָּׁוְא חוֹלְפִים יוֹמִי, שְׁנַתִי
לַשָּׁוְא חָלְפוּ גַּם שְׁנוֹת עָבָר.
שְׁקוּלִים כָּעֵת חַיַּי, מוֹתִי.
המקור:
An Irish Airman Foresees His Death
I know that I shall meet my fate
Somewhere among the clouds above;
Those that I fight I do not hate,
Those that I guard I do not love;
My country is Kiltartan Cross,
My countrymen Kiltartan’s poor,
No likely end could bring them loss
Or leave them happier than before.
Nor law, nor duty bade me fight,
Nor public men, nor cheering crowds,
A lonely impulse of delight
Drove to this tumult in the clouds;
I balanced all, brought all to mind,
The years to come seemed waste of breath,
A waste of breath the years behind
In balance with this life, this death.
(William Butler Yeats)
תרגום של ליאורה ברנשטיין
טייס אירי חוזה את מותו – Yeats-Irish Airman
אתר “הבמה החדשה”
http://stage.co.il/Stories/537303750
טייס אירי חוזה את מותו
ידעתי כי אפגוש יומי
אי-שם מעל ענן ועב
את יריביי איני שונא
בני משמרתי הן לא אוהב.
ארצי צלב של קילטרטן היא
דלי קילטרטן הם אחיי
סופם יהיה אשר יהי
לא יגרע מהם ולא יגבר.
שום חוק, חובה, המון צוהל,
אישים – בקשוני, “צא לקרב”,
רק דחף בודד של התעלות
הניף לסחרור פה במרחב.
על פס סיכום המאזן
העתיד נשקף כנשימה בטלה
נשימה בטלה גם שנות העבר
כאשר מוות כזה מול חיי ניצב!
An Irish Airman Foresees his Death.
W.B.Yeats (1865-1939)
I know that I shall meet my fate
Somewhere among the clouds above;
Those that I fight I do not hate
Those that I guard I do not love:
My country is Kiltartan Cross
My countrymen Kiltartan’s poor
No likely end could bring them loss
Or leave them happier than before.
Nor law, nor duty bade mi fight
Nor public man, nor cheering crowds,
A lonely impulse of delight
Drove to this tumult in the clouds.
I balanced all, brought all to mind,
The years to come seemed waste of breath,
A waste of breath the years behind
In balance with this life, this death.
תגובות לתרגום יש כאן :
http://stage.co.il/Stories/537303750
עוד תרגום אנונימי מבלוג “חיים .נקודה
.
http://www.tapuz.co.il/blogs/viewentry/565532
טייס אירי צופה את מותו / ויליאם בטלר ייטס
13/12/2005 13:40:30
פעימה אחת בודדה של עונג,
הובילה לסערת עננים זו ;
הכל נשקל, נלקח בחשבון,
והעתיד לבוא,
נראה כלא שווה אפילו נשימה.
העבר נראה כבזבוז של זמן
בהשוואה
לחיים האלה, למוות הזה
אני מודה למשורר יוסף שרון ולנחום כהן – עורכו של כתב העת “קילטרטן” על העידוד והעזרה בתרגום השיר.
חגית. התרגום שלך : הכי פחות מליצות. מתי העברית תהיה נקיה? המליצות של מאה השנה נוראות ומובילות להרגשה של שפה מתוסכלת מאד. אפילו התנ”ך שקט יותר וצנוע.
מאמר מעניין, ומסקרן. שנובר אל העבר במלים יפות נוגות.
אהבתי את התרגום של חגית, כי הוא ישיר, לא מתייפייף, הוא עכשווי וכתוב בצורה מדויקת ומצומצמת ועדיין מצליח להעביר את התחושה והרגש של השיר המקורי.
ובנוסף הוא כבר לכשעצמו שיר.