מארואן מאחול, משורר ישראלי מוכשר, פרסם שני שירים ב”אנתולוגיה הפואטית -הגותית “עורו הישראלים”, בעריכת אמיר אור. הנה הם לפניכם:

ברכבת לתל־אביב \ מַרְוַּ’אן מָח’וּל

מערבית: סַוְּ’סַן קָטִיש

בָּרַכֶּבֶת לְתֵל־אָבִיב

רָאִיתִי אוֹתָהּ, רוּסִיָּה שֶׁמְּסַפֶּרֶת

מִנַּיִן הַנַּעְנַע שֶׁלָּהּ.

הָיָתָה בָּהּ מוֹסְקְוָה כֻּלָּהּ

וְיֶלֶד. כַּנִּרְאֶה

מִזְרָחִי!

בְּאוֹתוֹ תָּא אֶתְיוֹפִּי

הִתְבּוֹנֵן בִּפְנֵיהֶם שֶׁל הַנּוֹסְעִים

הִתְבּוֹנֵן עַד שֶׁהִשְׁתַּעֲמֵם

וְאָז הִסְתַּכֵּל מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן

אֶל שְׂרִידֵי כְּפָר – לֹא אוֹמֵר לוֹ כְּלוּם!

פּוֹעֵל “מֵהָעוֹלִים הַחֲדָשִׁים”.

חָרוּץ. עוֹד מְעַט יֵרֵד

מֵהָרַכֶּבֶת וְיֵלֵךְ לַעֲבוֹדָה

בְּחֶבְרָה שֶׁמַּכְרִיזָה כָּעֵת עַל פִּטּוּרָיו.

מִימִינִי יָשַׁב יְהוּדִי

מָרוֹקָאִי, סִפֵּר לִי עַל עִנְיָנָיו

עַד שֶׁזִּהָה אֶת הַמִּבְטָא שֶׁלִּי –

וְאָז הִמְשִׁיךְ לְדַבֵּר, אֲבָל

עִם מִי שֶׁלִּימִינוֹ.

אַחַר כָּךְ, בַּתַּחֲנָה הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר, יָרַדְתִּי

מִכֵּיוַן שֶׁהַשִּׁיר – הִסְתַּיֵּם.

ההבדל \ מַרְוַּ’אן מָח’וּל

מערבית: סַוְּ’סַן קָטִיש

אֵין הֶבְדֵּל בֵּין לַיְלָה לְבֵין יוֹם

מִלְּבַד טַעֲמָהּ הַמָּתוֹק שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ

אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הַשִּׁכּוֹר לְבֵין הֶחָסִיד

מִלְּבַד כֵּנוּתוֹ שֶׁל הָרִאשׁוֹן.

אֵין הֶבְדֵּל בֵּין עֵצִים לְבֵין וְרָדִים

מִלְּבַד מְקוֹר הָעֵץ הַיָּחִיד.

אֵין הֶבְדֵּל בֵּינִי לְבֵינְךָ

אֵין הֶבְדֵּל בִּכְלָל!

ראו גם:

“עורו הישראלים” – למכירה ב”יקום תרבות”