הקדמה מאת אלי אשד
סיפור זה שהופיע בסוף שנות השישים במגזין הקומיקס העברי “בוקי” היה חלק מסדרת קומיקס צרפתית בשם “חלוצי התקווה” (או בעצם “חלוצי החלל” אבל יש כבר סדרת אנימציה יפנית ידועה בשם זה שאיננו רוצים לבלבל בינה ובין הסדרה הצרפתית הוותיקה הרבה יותר).
זוהי סדרת הקומיקס המדע-בדיונית המודרנית הראשונה שנוצרה בצרפת, שנים רבות לפני סדרת הטלוויזיה האמריקנית “מסע בין כוכבים”. סדרת “חלוצי התקווה” דומה ל”מסע בין כוכבים” ברעיון הכללי – עלילות חבורת אסטרונאוטים אמיצים בני לאומים שונים בכדור הארץ, שיוצאים לבקר בכוכבים רחוקים ומוזרים, ופוגשים שם תרבויות חדשות ב”מקומות שם לא דרכה רגל אדם”.
הסדרה נכתבה בידי רוג’ר לאקורו ואוירה בידי רימונד פיאבה. היא רצה מדצמבר 1945 (זמן לא ארוך לאחר שחרור צרפת מהכיבוש הנאצי) ועד שנת 1973 בכתב העת “ואליאנט”, תקופה מכובדת בת 28 שנים, שבמהלכן הופיעו לא פחות מ-81 סיפורים על עלילות צוות “חלוצי התקווה”, צוות של אסטרונאוטים שנשלחו על סיפון ספינת החלל “התקווה” למסעות חקר בכוכבים שונים.
ל”חלוצי התקווה” היה אופי מקורי מאוד משלה, והיא לא עסקה עוד בגיבורים הירואיים הנלחמים באויבים שטניים מכוכבים אחרים, כפי שהיו באק רוג’רס ופלאש גורדון מקורות ההשראה האמריקניים, אלא בצוות של אסטרונאוטים פותרי בעיות, שעליהם לפתור תעלומות מוזרות הן בכוכבים אחרים, והן לפעמים גם על כדור הארץ עצמו.
בקומיקס של שנות ה-40 השימוש ברעיון זה היה נדיר. לאקורו ופיאבה נכנסו כאן לטריטוריה שבה לא דרכה רגלו של שום יוצר קומיקס לפניהם. ומה שהיה חדשני ופורץ מוסכמות עוד יותר: הצוות הוצג כמורכב מבני לאומים שונים, ולא כולם היו ממוצא אירופי לבן. צוות ה”תקווה”, כמו צוות ה”אנטרפרייז” שנים מאוחר יותר, כלל בני לאומים שונים : פרופסור רייט, חוקר טבע אנגלי; מוד, רופאה אמריקנית; טסין לו, כימאית סינית; טנגה, במאי סרטים (!) מהאי מרטיניק; רודיון, פיזיקאי רוסי; ורוברט, מהנדס צרפתי שיצר את ספינת החלל .
אמנם אין כאן “רב תרבותיות” בסגנון המקובל היום שבה כל מיעוט, כל קבוצה, וכל תת קבוצה, מדגישים את המיוחד להם ואת העובדה שהם מקופחים ונרדפים – ולעזאזל כל השאר. אלו הם אנשים שונים במוצאם, בגזעם, ובמינם. הם לא מסתירים זאת, אך יש להם מטרה משותפת – שהיא החשובה.
בסופו של דבר הצוות הגדול בהתחלה של הדמויות הצטמצם לארבעה גיבורים ראשיים: טנגה, מוד, רודיון וטסין לו. ומאז הם חוו מספר עצום של הרפתקאות, מהן בפינות הרחוקות של החלל, ומהן על כדור הארץ, ונתקלו ביצורים זרים ומוזרים, מהם דמויי אנוש, ומהם שונים מאוד. הסיפורים היו לעתים מבריקים ממש, עד היום סדרה זאת נחשבת לאחת הטובות ביותר שהופיעו בשפה הצרפתית בז’אנר המדע הבדיוני.
ככל שחלפו השנים וחקר החלל הלך והתפתח בעולם האמיתי של יוצרי הסדרה, ובני האדם החלו לצאת לחלל ואל הירח, דבר שנראה דמיוני לחלוטין בשנות ה-40 כאשר נוצרה הסדרה, החלו הסיפורים להיות “ריאליסטיים” יותר ויותר. “חלוצי התקווה” נהגו שוב ושוב להתייחס בסיפורים בנוסטלגיה לאירועים של “העבר הרחוק” של חקר החלל אז בשנות השישים של המאה ה-20, אירועים שבדרך כלל התרחשו בזמן כתיבת הסיפורים.
בעברית הופיעו במגזין “בוקי” בסוף שנות השישים שישה מסיפורי הסדרה.
הסיפור שלפניכם, “הטיסה הראשונה”, יוצא דופן מכולם.
זהו הסיפור הריאליסטי ביותר מבין אלה בסדרת “חלוצי התקווה” שתורגמו לעברית, ויש בו לראשונה התייחסות לכך שחקר החלל עלול לגבות גם מחיר גבוה מכדי שאנשים יהיו מוכנים לשלם.
מעל זאת, מדובר בסיפור מעניין המעלה שאלות מוסריות עקרוניות. ביניהם, האם אמנם קידום המין האנושי והתפתחות המדע מצדיקים הכל? את זאת הסיפור הזה שואל, ועל כך הוא גם עונה…
כתב: רוג’ר לאקורו
צייר: רימונד פיאבה
הסיפור הופיע בצרפתית ב-1965
La Première Fugue [The First Flight] (VALIANT 1063
הסיפור הופיע בעברית בבוקי גליונות 77-78 בשם “הבריחה הראשונה”.
ראו עוד על “חלוצי התקווה”:
[…] הבריחה הראשונה 77-78 ניסיון לשלוח ילדים לחלל בכדי שיישבו כוכב מרוחק וכשלונו. […]
[…] הבריחה הראשונה: גליונות מס' 77-78 […]