מאת אלי אשד
בכנס הספרות הבלשים והפשע שמארגן "יקום תרבות" יתקיים בין השאר פאנל של סופרים, שבו ישתתפו סופרים שכל אחד מהם מייצג קהילה אחרת של חובבי בלשות ופשע: הקהילה החילונית התל אביבית, הקהילה החרדית, קהילת דוברי הרוסית והקהילה הנשית.
שמרית הילל, אחת המשתתפות בפאנל, היא עיתונאית לשעבר הידועה לאלפים כמגישת התוכנית "זמן מיסטיקה" בערוץ 10, תוכנית העוסקת במיסטיקה, קבלה וניו אייג'.
אבל כאמור, הילל אינה רק שדרנית ועיתונאית – היא גם סופרת.
ספרה הראשון, "היריון עם פפיון" (הוצאת גוונים, 2008), הוא אוסף טורים שכתבה, חוויות הומוריסטיות מתקופת ההיריון שלה.
היא פרסמה גם את הספר "אוסישקין 112" (הוצאת אהבות, 2015).
כמו כן, פרסמה את המותן הרומנטי "קשר יהלום", בעריכת סופר המותחנים הידוע אמנון ז'קונט (הוצאת סטימצקי, 2013). הספר זכה להצלחה והיה בין עשרת הספרים הנמכרים ביותר של הוצאת סטימצקי באותה שנה. הוא תורגם לאנגלית ב-2014 ונמכר כיום באמזון.
זהו ספר בז'אנר הפופולארי מאוד בחו"ל אך אינו מוכר כל כך בארץ, והילל מתגלה בו כסופרת מיומנת ביותר. מדובר במותחן רומנטי המראה שנשים יכולות להתגבר על גברים גם במשחק שלהם, ובכל זאת למצוא גם אהבה (או שלא):
בחורה ישראלית רגילה ופשוטה לכאורה, אבל גם פיקחית, אינטואיטיבית, עקשנית ואמיצת לב מחפשת ומוצאת עבודה בבורסת היהלומים ברמת גן, מקום לכאורה שקט ושלו. מהר מאוד היא מגלה שמתחת פני השטח רוחשים הפשעים האיומים ביותר. יום אחד היא מוצאת את עצמה חשודה בשוד היהלומים הגדול ביותר שאירע בשנים האחרונות, בהיקף של לא פחות מ-40 מיליון שטרלינג. מכאן ואילך היא מוצאת את עצמה במסע מסחרר בשלוש ערים גדולות – רמת גן, ניו יורק ולונדון. היא נחטפת בלב לונדון, מכוניתה מפוצצת דקות אחרי שיצאה ממנה, כספים הוזרמו לחשבונה מבלי שתדע את מקורם, ושני בריונים מחכים לה בחניון חשוך בתל אביב בשעת לילה מאוחרת. האם יש לכל אלה קשר לכך שהתאהבה במעסיקהּ, יהלומן נאה, עשיר ומצליח – אך נשוי?
עתה לא נותר לה אלא למצוא דרך להוכיח את חפותה, גם אם תיאלץ לשם כך לעבור על החוק…
לרגל כנס ספרות הבלשים והפשע ערכתי ריאיון עמה.
אלי: את ידועה כעיתונאית ושדרנית. איך הגעת לכתיבת מותחנים?
שמרית הילל. צילום: ירדן מרקוס
שמרית: "לפני הכול, התעסקתי בכתיבה בערך מגיל 10. עוד הרבה לפני שהופעתי בטלוויזיה, כבר הייתי מודעת ליכולות הכתיבה והדמיון שלי, ואני מניחה שרק הזמן היה זה שהבשיל את הרעיונות שלי לספרים. אני אוהבת לקרוא אקשן, אוהבת לראות אקשן בקולנוע. סיפורי מאפיה, מתח, תעלומות, מסתורין – רגעים כאלו שמשאירים אותך במצב "דום" מתוח לקראת ההתרה – אלו ספרים שאני אוהבת לקרוא ומשום כך החלטתי לכתוב באותו הז'אנר. העורך של הספר הראשון שלי הוא אמנון ז'קונט, שגם ידוע בתחום המסתורין, ואני מניחה שזרמנו יחד לכיוון הזה. אני אוהבת לכתוב סצנות של לחץ, בריחה, רגעי חרדה, רגעים של פענוח תעלומות… אוהבת לשחק עם הקורא בכל מיני מצבים כדי להניא אותו מלגלות מי דמות 'הנבל' בספר שלי".
אלי: מיהם סופרי הבלשים והמותחנים החביבים עלייך? מי נותן לך השראה?
שמרית: "אני לא אוהבת לתחם בז'אנרים את הסופרים שאהבתי לקרוא בתור ילדה ושאני אוהבת היום, אבל כולם השפיעו עליי בדרך זו או אחרת והרשימה גם מאוד רב גונית – אורלי קראוס ויינר, לי צ'יילד, אמנון ז'קונט, ליעד שוהם, הארלן קובן, דרור משעני, אורי לברון. אני מודה שאני נוטה לכיוון ספרות ישראלית תמיד ויש לי קילומטראז' ארוך של ויכוחים בנושא בחנויות ספרים ומול קונים בשבוע הספר, למשל. לא נדיר למצוא אותי קוראת רומנים בימים אלו. אני קונה ספר לפי העמוד הראשון שלו. לא מקטלגת ז'אנרים.
"בנוגע להשראה – דווקא אותה לא קיבלתי מספרים שקראתי, ואנחנו מדברים על מאות לפחות. החיים והמקומות שהייתי בהם תמיד סיפקו תפאורה מושלמת לספרים שלי – משרד הביטחון בניו יורק, הבורסה ליהלומים ברמת גן, חופי סיני – כל אלו וכמובן עוד המון, הם מקומות שאני משתמשת בהם כדי להלביש עליהם את פרי הדמיון שלי. כמובן שזה קשור גם בדמיון מפותח, ביכולת להשלים סיפורים, אולי גם באיזו חרדתיות והיסטריה מובנית שמוסיפה לממד הלחץ… יש לי המון אנקדוטות לגבי ההתחלה של הספרים שלי".
אלי: איך נוצר הרעיון ל"קשר יהלום"?
שמרית: "זו שאלה מעניינת והתשובה עליה מפתיעה. עבדתי בבורסת היהלומים, ויום אחד קיבלתי הודעת טקסט בטעות. היא הייתה בעלת אופי רומנטי ולא הייתה אמורה להגיע אליי. ההודעה הזו הציתה לי את הדמיון וגרמה לי להתיישב מול המחשב ולכתוב עשרים עמודים ראשונים, כל זאת בלי שיהיה לי מושג איך כותבים ספר. בהמשך, כשכתבתי עוד 144 והגעתי אל אמנון, ישבנו ביחד ופצחנו את הרעיון הזה שעליו התבסס הספר".
אלי: האם הוא מבוסס על תחקיר שעשית? יש קשר בינו ובין המציאות בתחום.
שמרית: "ברור שיש קשר למציאות. תמיד שואלים אותי אם הספרים שלי מבוססים עליי – אז התשובה היא לא. לא היו לי כל כך הרבה רומנים, ואני נשואה כבר די הרבה זמן. אף פעם לא ברחתי מאף אחד ולא רדפו אחריי, כך שאי אפשר לומר שהספרים שלי מבוססים על חוויות אישיות. עם זאת, בהחלט אפשר לומר שבמקום כמו בורסת היהלומים, שבו יש מן הסתם יהלומים וכסף, בחורות יפות וגברים מבוססים – יהיו תמיד רומנים עסיסיים והמון אקשן. זה נכון לא רק לגבי הבורסה – אני בטוחה שאם הייתי עורכת דין ועובדת במשרד שממוקם בשלושה בניינים שכולם שם עורכי דין – גם שם לא היה לי משעמם… בכל מקום שבו יש בני אדם – אין גבול לדמיון. לפעמים אני שומעת סיפורים או קוראת חדשות בעיתונים שאין לי מושג איך המציאות יכולה הייתה לייצר! אני, עם כל היכולות שלי, לא הייתי יכולה להמציא סיפורים כאלו".
אלי: האם ספרך הבא יהיה גם הוא מותחן? את יכולה לספר עליו מעט?
שמרית: "ספרי הבא, 'המריונטה', ייצא בהוצאת אהבות בעריכתם של אמנון ז'קונט ואורלי קראוס ויינר בחורף הקרוב. גם הוא רומן מתח שמתרחש במשלחת משרד הביטחון בניו יורק. אנחנו עובדים עליו כבר די הרבה זמן, כדי להוציא מסצנות המתח את המיטב. זהו ספר שבעיקרו מתעסק במתח. יש קצת רומן בצד, בשביל הקוראות שלי, אבל אני מודה שהוא נבנה על סצנות אקשן ודרמה, שחיברתי ביניהן עם קצת תבלינים. גם הספר הזה התחיל באנקדוטה מעניינת שכמובן אשתף. זהו ספר שעובר דרך ניו יורק, משרד הביטחון, המוסד, עסקאות סמים גדולות, סצנות ירי, מעקבים, הברחות כספים – כל מה שאני אוהבת כדי להכניס קצת אקשן לחיים. אני חושבת שהוא ספר מתח בהגדרתו. אחר כך מתוכנן עוד ספר לשנת 2017-2018 בשם 'תיבת הזיכרונות שלי'. "
אתם מוזמנים לשמוע עוד משמרית הילל בפאנל בכנס ספרות הבלשים של "יקום תרבות".
ראו עוד:
שימרית הלל גם יפה וגם אופה (ספרים). קראתי שנים מספריה והם ממש מרתקים. משהו שונה. מאחל לה הצלחה בספר החדש העומד לצאת ומצפה לו בכליון עיניים.