מאת אלי אשד
כתבה מיוחדת לרגל ה-1 באוקטובר − יום הארכת החיים העולמי של התנועה הטרנס הומניסטית
אחד הסיפורים האחרונים והפחות ידועים בסדרת שרלוק הולמס – The Adventure of the ,Creeping Man – הופיע בספר הפרשיות של שרלוק הולמס: The Case-Book of Sherlock Holmes, אוסף הסיפורים הבלשיים האחרון שנכתב על ידי ארתור קונאן דויל. הוא פורסם לראשונה ב-1927 ומכיל סיפורים שפורסמו בין 1921 ל-1927.
הסיפור יצא לאור בעברית בתרגום יהודה הראל בספר “אלוף הפשע” (“ספרית המסתורין”, 1960) ושוב בתרגומה של שלומית קדם, בהוצאת “לדורי” בשם “ספר החקירות של שרלוק הולמס” ובתרגומו של אורי בלסם בהוצאת “זמורה ביתן”, בשם “ספר הפרשיות של שרלוק הולמס”.
סיפור זה הוא מוזר במיוחד ונראה כשייך לז’אנר המדע הבדיוני, ולא הבלשים דווקא.
שרלוק הולמס בראשית המאה ה-20 קרוב לתקופת הפנסיה שלו, שבה הוא מתכנן לגדל ולחקור דבורים, יוצא לחקור מקרה של רופא זקן שמגלה סימני פעלתנות גופנית ומינית מדהימים עבור אדם בגילו וזוחל כמו קוף כשהוא רודף אחרי אישה צעירה. איך אפשר להסביר זאת?
שרלוק הולמס פותר את התעלומה. הרופא הזקן קיבל תרופה להחזרת הנעורים ממדען מסתורי בשם לוונשטיין בפראג. התרופה הכילה אלמנטים של קוף שהוחדרו לאדם וגרמו לו להתנהג בצורות התנהגות קופיות.
לכאורה, סיפור מדע בדיוני מוזר המתאר המצאה בדיונית של מדען מזרח אירופאי, אך מסתבר שלא כך בדיוק הדבר. קונאן דויל התבסס בו על מחקר אמיתי שנודע היטב בעיתונות, ובסיפורו רק שינה את שם החוקר שהיה סרגי וורנווב.
בספר “מדעי החיים כרך רביעי”, מאת סופר המדע והמדע הבדיוני המפורסם ה.גכ. וולס שנכתב בשיתוף פעולה עם בנו ג.פ וולס ופרופסור גו’ליאן הכסלי (בתרגום לעברית של עבר הדני וש.בס) כותב וולס: “נסיונותיו של וורונוב בהרכבת בלוטים והפרסום שניתן להם על ידי חלק מהעיתונות היומית, הפנו את תשומת הלב הכללית אל הנושא של חידוש העלומים”.
ובמקום אחר הם כותבים:
“וורונוב המציא שיטה ידועה בהשתמשו לשם הרכבותיו בקרמים של שימפנזה, בלי שיצטרך להמתין להזדמנויות הנדירות שבהן ניטלים אשכים של בני אדם בדרך של ניתוח. הרכבות כגון אלו מבני סוג אחד על בני הסוג האחר נקלטות תמיד במשך חודש או חודשיים. הן משפיעות במשך השבועות הראשונים על המערכת המאוחרת, תהיה אריכות השפעתו המחדשת אשר תהיה.
השיטה הזאת של וורונוב היא זאת שעמדה לנגד עיניו של קונן דוייל כאשר כתב את הסיפור בשנת 1923 (אם כי הוא תיארך אותו לעשרים שנה קודם לכן, לשנת 1903).
רעיונותיו של וורונוב שימשו כמקור השראה לסופר הקומוניסט מיכאיל בולגקוב שכתב בשנת 1925 ספר בשם “לב כלב” על אודות כלב שכתוצאה ממהעברת חוליים אנושיים והשתלתם בתוכו (ההפך מהקורה בסיפור הקודם) הופך לאדם תאוותני ומנבל פה במיוחד. יצירת סטירה מופתית זאת של הספרות הסובייטית נאסרה בידי הצנזורה.
המסר של הסיפורים של דויל ושל בולגקוב: כאשר אדם מנסה לקום מעל לטבע הוא ייפול תחתיו. כמו כן, יש דברים שאסור לאדם להתעסק בהם. מבחינתו של הולמס העיסוק של הארכת החיים הוא בגדר סכנה לאנושות.
עם זאת, בסיפור קומיקס מאוחר משנות השמונים שרלוק הולמס לא חשב כך.
בסיפור הזה, בלש הקומיקס “איש העטלף” הבאטמן חוקר תעלומה הקשורה בפרופסור מורריארטי ובהצלת מלכת בריטניה אליזבת השנייה (שמתגלה היום כמאריכת ימים בפני עצמה) ובשרלוק הולמס באטמן, שפגש את הבלש בן ה-140 לפחות. זה הסביר את אריכות ימיו באטמוספרה של טיבט ובדיאטה מיוחדת, נוסחה של דבש דבורים מלאכותיות שאותה פיתח הולמס. שרלוק הולמס בסוף חייו לא מצא איפוא כל רע בהארכת חייו.
הנה כי כן, מסתבר ששרלוק הולמס משנה את דעותיו לאורך השנים, גם לגבי נושא כהארכת החיים. בוודאי לאחר תקופת חיים של יותר ממאה שנה.
ראו גם:
עיבוד טלווזיוני של הסיפור עם ג’רמי ברט בתפקיד שרלוק הולמס
ראו עוד כתבות לרגל יום הארכת החיים:
אסף רזון כותב לנו :
” במקום נוסחה של דבש דבורים מלאכותיות שאותה פיתח הולמס.” צריך להיות “מיצוי של מזון מלכות”.
(מזון מלכות נחשב בכל מיני תקופות לחומר פלא מקדם בריאות”
אתמול הייתי בסרט הקולנוע “מר הולמס
“” שמתאר את שרלוק הולמס הישיש ,לא בן למעלה ממאה אבל בן כ-95 והוא מחזק את צלילותו באמצעות צמחים מיוחדים מיפן.
הסרט מתאר היטב את התדרדרותו המנטלית האיטית של הולמס. סרט מרשים ומעורר מחשבה. הרבה יות מהסיפור שמתואר למעלה.
[…] by the Israeli Longevity Alliance. Further outreach was done in schools and via dedicated publications. Toward that day, Israeli activists also freely distributed an e-book on the history of longevity […]
ענייני המדע של אז היו חלק מה’אלכימיה’ (או ספיריטואליזם) של סוף המאה ה-19 ותחילת העשרים, כשהמדע נוצל לכל דבר דמיוני אפשרי (תחילת האאוגניזם). וולס אגב אחראי (בין השאר) לנבואה שהתקפות אויר יכריעו את המלחמות הבאות, שהשפיעה מאוד על קובעי המדיניות הבריטים ועל רעיון הפצצות-הטרור במלחמת העולם השניה.
זו התוצאה שמשלבים מדע בדמיןן…