1860: מה בעצם, קרה אז – אם בכלל?

מאת שלמה שקד *

מדי שנה, בפרוס יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, מתווספים, לצערנו, לא רק שמות חדשים, אלא גם… שנים נוספות לספירת הנופלים. והספירה הזו, נראית, תסלחו לי, מטופשת, חסרת הגיון ומיותרת – משנה לשנה יותר ויותר.
שהרי עצם הספירה, מי ראוי להיכלל בה ומי לא, מאיזו סיבה ומאיזו תקופה, יוצרת אפליה בין חללים ונופלים לבין "נפטרים סתם", בין "גיבורים ששווים לאומה יותר" וכאלו ש…הלכו לעולמם טרם זמנם – סתם כך. בלאו הכי אף אזרח במדינה לא זוכר את מספר הנופלים במערכות ישראל, מי סַפָר אותם ומתוך אילו "רשימות" ועל-פי אילו קריטריונים נבחרו השמות. שהרי מי שבמשפחתו נפל חלל, זוכר את אותו האחד בלבד. עבור האחרים, המספרים אינם אומרים דבר.
הבעיה התחילה ברגע שהחליט מי שהחליט שרשימת החללים תכלול לא רק את חללי צה"ל אלא גם את נפגעי פעולות האיבה. הרשימה הקודמת, ובה הנופלים במערכות ישראל, יכלה לספר על נפילה בעת פעילות ביטחונית למען העם והמדינה. מדובר על הרשימה שתחילתה מ- 28 במאי 1948 – מועד ההכרזה על פרוק הארגונים הצבאיים הקודמים (פלמ"ח, אצ"ל ולח"י) ואיחודם תחת קורת גג צבאית אחת: צבא ההגנה לישראל . אך כאמור, כיום הרשימה מכילה את כלל הנופלים והחללים בארץ ישראל בכל פעולות האיבה – דבר שהכניס אותנו לערבוביה ולאפליה אחת גדולה של "מי כן ומי לא". ויעידו דבריי הבאים עד כמה העניין מגוחך ושאפילו שנת תחילת הספירה הזו, 1860, מצוצה, ככל הנראה, מאצבעו של מי שלא ממש בקי בהיסטוריה של עם ישראל בארץ ישראל, בצרוף תרוץ היסטורי כלשהו להצדקת החלטתו, שנראית, בינתיים, לא יותר מאשר ניחוש מספר בהגרלת הלוטו…. הרי אפילו הרשוּמוֹת הרשמיות, שאמורות היו להיות מתואמות ביניהן, כביכול, שונות הן זו מזו:
באתר "נזכור את כולם", אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל של משרד הביטחון, החלל ה"וותיק" ביותר הוא אהרון הרשלר ז"ל, תושב משכנות שאננים, שנרצח ב-ד' בטבת תרל"ג, 1 בינואר, 1873, בידי פורעים ערבים, על רקע פלילי לחלוטין. בהמשך סיפור חייו באתר כתוב שהוא נרצח ב-ו' בטבת, 1 בינואר 1873. מבדיקה בלוח התמידי עולה ש-1 בינואר 1873 חל בכלל ב-ב' בטבת. אך מה זה משנה? מי שם לב לפרטים הזניחים הללו?
לעומת זאת, באתר לזכר אזרחים חללי פעולות האיבה שמנוהל ע"י המוסד לביטוח לאומי ומשרד הרווחה, יש חלל וותיק יותר: ר' אברהם שלמה זלמן (סלומון) צוֹרֶף מירושלים (אבי משפחת סלומון המפורסמת), שנרצח ב-י"ט באלול תרי"א, 16בספטמבר 1851 (וכאן התֵאָרוּך העברי והלועזי, דווקא כן מתואם!) בגלל פעילותו לשיפוץ בית הכנסת "החורבה", לאחר שקיבל אישור משליט האזור, מוחמד עלי, לגרש, ללא פיצוי, תושבים ערבים שפלשו והתיישבו במקום. פעילות זאת עלתה לו בחייו, אך גם כאן הרקע לרצח פלילי לחלוטין.
המקשר היחיד בין שני חללים אלו הוא שהיו ירושלמים ושנהרגו על רקע פלילי. אגב, האחד לא נמצא ברשימה האחרת והאחר כמובן שאינו נמצא ברשימה האחת, שהרי החליט מי שהחליט שרשימת הנופלים בכל רשימה הם "זכאי כבוד וזיכרון" יותר מהרשומים ברשימה האחרת, והם אלו שבזכותם או לזכרם נקבע מועד תחילת ספירת חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה… 1860 – שנה שאינה מוזכרת באף אחת משתי הרשימות. ואולי קיימת רשימה נוספת, שלישית, שאינה ידועה לי? שבה רשומים חללים נוספים? שלא מרשימת משרד הבטחון ולא ברשימת משרד הרווחה? כי ברשימת הנפטרים של החברה קדישא טרם בדקתי, ששם הרי אמורים להיות רשומים כולם – לא?
1860… מדוע דווקא 1860? מחיטוט במאגרי ההיסטוריה מסתבר שדווקא ב-1860 לא קרה משהו מיוחד, לא מקרה הרג מיוחד, גם לא חלל באחת ממערכות ישראל…  אז מה המיוחד באותה שנה 1860, שדווקא ממנה מתחילים לספור את מניין חללי מערכות האיבה? הרי אפילו הממוצע המתמטי של שנות הרצח של שני יהודים אלו הוא 1862. אז למה דווקא 1860?
בילדותי ידעתי שמדינת ישראל קמה ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), עם הכרזתו של דוד בן-גוריון על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל – היא מדינת ישראל. כן, כן – שם, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16 בתל-אביב, או-טו-טו לפני כניסת השבת. ובמשך שנים ספרו את חללי מערכות ישראל מאותו התאריך: יום העצמאות.
כבר אז, זכורני, היו חילוקי דעות והיו שהעדיפו כחצי שנה קודם לכן: כ"ט (29) בנובמבר, 1947, היום שבו הוחלט בארגון האומות המאוחדות (האו"ם) שמגיע גם לנו, היהודים, שתהיה לנו מדינה, כאן – בארץ ישראל.
חלפו שנים והליכוד, בראשותו של מנחם בגין ז"ל, נבחר לשלטון ומיד נזכרו גם בחללי המפלגה… מדוע שלא יספרו גם אותם? אז התחלנו לספור ברֶווֶרס, כאותו ילדון שהוריו מלמדים אותו לספור מהסוף להתחלה: מ-10 ועד 1 … והנה נוספו לספירה הלאומית גם חללי ארגוני המאבק בשלטון הבריטי בארץ ישראל: האצ"ל, הלח"י, וכמובן – גם הפלמ"ח.
חלפו שנים ושאל מי ששאל: "ומה עם שרה אהרונסון, אבשלום פיינברג וחבריהם בניל"י?"… ושוב קפצה ספירת החללים שנים נוספות לאחור, לתקופת מלחמת העולם הראשונה…
והנה אנו כבר או-טו-טו בתחילת המאה העשרים, ולא שכחנו את טרומפלדור, שרה צ'יזיק וחבריהם נופלי תל חי, שמונה חללים שקריית שמונה נקראת על שמם.
והנה אז הצטרפו למקהלה נציגי מפ"ם לשעבר, בזכרם את אנשי "השומר" וקראו: "רק רגע! מה נסגר עם אלכסנדר זייד? מה איתו? האם להפקר יחשב אותו שומר משֵׁיח' אַבְּרֵיק?" אחר כך הם פיזמו חרש: "אֲדָמָה-אַדְמָתִי, רַחוּמָה עַד-מוֹתִי".
הנה חזרנו כבר לסוף המאה התשע-עשרה – ואנשי העלייה הראשונה? הרי גם בהם היו כאלה שלא זכו לשיבה טובה….
אז החליט מי שהחליט שאנשי העלייה הראשונה מזכירים לו "יישוב יהודי חדש", "ישוב יהודי ישן" –  והנה אנו כבר עושים אפליה בין יהודים ליהודים כשעצרנו את הספירה לאחור באותו התאריך המטושטש: 1860…
ונפוליאון בונפרטה מה? לא הרג ביהודי יפו כשביקר בעיר ב-1798?
למה-מה? ובתקופתו של בַּייבָּרְס הממלוכי לא נרצחו יהודי צפת שחיו בעיר?
גם יהודה הלוי, משורר תור הזהב מספרד, שנסע מסוף מערב, אחרי לבו שבמזרח, נהרג, ככל הידוע, בעת ביקורו בארץ ישראל, בתאונת "פגע וברח", כאשר כרע על ברכיו ונשק לאדמת ארץ הקודש…
ואם זיכרוני אינו מטעני, גם סַאלָחְ-אָ-דִין-אֶל-אֲיוּבּ לא היה מל"ו הצדיקים, גם אם כוונתו הייתה השמדת צלבנים בלבד…. ואפרופו צלבנים: לא שכחנו את בואם להתארח בירושלים ב-1099, כשכבשו את העיר שוקקת החיים והדתות ושחטו את כל תושביה היהודים והמוסלמים גם יחד…
אפשר להמשיך ולהמשיך… ונגיע גם אל הרומים, שאז יוֹם אֶחָד קָרָה מִקְרֶה, הָמִקְרֶה עָצוּב: בַּר-כּוֹכְבָא נָפַל בַּשְּׁבִי וְהוּשַׂם בַּכְּלוּב, מַה נּוֹרָא כְּלוּב זֶה, בַּכְּלוּב שָׁאַג אַרְיֵה, אַךְ רָאָה אֶת בַּר כּוֹכְבָא הִתְנַפֵּל הָאַרְיֵה… לאחר שהחריבו את בית המקדש ועל הדרך הרגו אלפי יהודים בארץ ישראל. והיוונים שכילו חמתם בבני משפחת החשמונאים ושאר תושבי הארץ וחיללו את בית המקדש, הרי נֵס לא קָרָה לָנוּ, פַּךְ שֶׁמֶן לא מָצָאנוּ?
וגדליהו בן-אחיקם? למה לא סופרים גם אותו? שהרי גם הוא "זכה" ברצח פוליטי על מזבח השלטון וקיבלנו,יום צום ונהי על-שמו… לא מגיעה לו לפחות שורה ברשימת חללי ארץ ישראל?
כמה יהודים נרצחו כאשר הבבלים החריבו את בית המקדש? ושאול המלך ובנו יהונתן לא נפלו על במותינו חלל, במלחמה נגד הפלישתים, שם במורדות הגלבוע?
אז מה פתאום התחלנו דווקא ב-1860? מה קרה בשנה זו שהתפספס לנו ממקורות ההיסטוריה או מהוויקיפדיה ושאר אתרי האינטרנט? ובכלל – מדוע לספור? הרי רק לפני שבועיים ספרנו את ששת המיליונים…. אז דווקא 1860?
לא, לא, עזבו את כל הטיעונים והניחושים ההיסטוריים האחרים! שמעתי ובדקתי המון כאלו! נַאדָה!! אף לא אחד מהם מתאים לשנת 1860. נכון, משה מונטיפיורי יסד את  שכונת משכנות שאננים – ראשית ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים, נכון… האם זה מה שמקשר לרשימות החללים? ייתכן שדווקא בשנה הזו נפטרו יהודים בארץ ישראל רק מיתה טבעית. ממחלות, לא עלינו? מזִקנה? מהתקפי לב או מעודף כולסטרול? סרטן? חולירע? מסיבוך של שפעת, או מסתם תאונה מזדמנת, כלשהי?
אולי לקראת השנה הבאה ימצאו לנו "שנת ספירה" אחרת… ארוע אחר שקרה לאורכה של ההסטוריה בת 5000 השנים של עמנו לדורותיו, ושתתאים טוב יותר לכל נפטרי, חללי, הרוגי בית ישראל, ולכל לחללי צה"ל וכל פעולות האיבה?

או שבעצם – אולי פשוט נפסיק לספור? מדוע לספור בכלל את חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה? שהרי כל מספר וכל ספירה ממש, אבל ממש, אינם רלוונטיים לאף אחד, אף אחד!
ורק אוסיף עוד, שאם זה לא היה עצוב – זה היה מצחיק.

* שלמה שקד הוא מורה דרך מוסמך, חבר ועדה לשימור אתרים, פתח תקוה

ראו גם:

אתר משרד החוץ על יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי האיבה והטרור