כְּלִיל הַחֹרֶש (פואמה חיפאית) / יוסי גמזו

ביום פרסום פואמה זאת של יוסי גמזו על העיר חיפה מקיים “יקום תרבות”  אירוע ספרותי גדול על העיר חיפה בספרות ובתרבות בעבר ובעתיד. פואמה זאת נכתבה במיוחד עבור האירוע.

כליל החורש (פואמה חיפאית )

מאת יוסי גמזו

1.

אוּלַי רַק בַּכַּרְמֶל הַיַּעֲרִי.

אוּלַי רַק בַּסְּבָכִים וּבַשִּפּוּעַ.

מְקוֹם שָם הַנְּקִיקִים וְהַנְּשָרִים,

מְקוֹם הָרוּחַ.

אוּלַי רַק בֵּין כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת

שֶאֵחֲרוּ לְהִתְעוֹרֵר, כְּחֹנִי.

כָּמוֹךְ, כָּמוֹנִי

הַבֹּקֶר הַפָּרוּץ בְּחַרְצִיּוֹת.

שֶאִם לֹא כֵן, מִנַּיִן נִבְדְּתָה

מַלְכוּת שִמְשִית כָּזֹאת. חֶמְדָּה מֻתֶּכֶת

לַעֲדָנִים, שֶנִּפְלְאוּ מִלֶּכֶת

מֵהֶם-וָהַלְאָה בְּלִי לַחְטֹא בָּם. אַתְּ. אַתָּה.

שָעוֹת כָּאֵלֶּה: שְדֵי גֵּאוּת הָרֶכֶס.

יָמִים כָּאֵלֶּה: שְׂעַר עֶרְוַת מִנְתָּה.

2.

יָמִים כָּאֵלֶּה: שְׂעַר עֶרְוַת מִנְתָּה,

בָּתֵי-שֶחְיָן שֶל מְעָרוֹת. הַחֹרֶף

יָדַע לָמוּת יָפֶה כָּל-כָּךְ. הַפְּטָל

וּכְלִיל הַחֹרֶש.

וְנֶפֶץ בַּלּוּטֵי הָאַלּוֹנִים.

וְצוּף שֶלֹּא רַק בַּפְּרִיחוֹת, גַּם בָּנוּ.

עוּגְבֵי-הַדָּם נוֹגְנִים אֶת זֶה, נוֹגְנִים – – –

בָּאנוּ

לִפְרֹעַ אֵיזֶה חוֹב. אֵיזֶה שֵׂעָר.

רַכָּה קְטִיפַת הָרוּחַ. מַהֲרִי.

לֹא יְשֹעַר

הַשֶּקֶט הַנִּרְעָש שֶל הֶהָרִים.

אוֹתָךְ, כָּל-כָּךְ אוֹתָךְ. שְׂרַף-אֳרָנִים. עִנְבָּר.

אִצְטְרֻבָּלִים. אֱרִי אוֹתִי, אֱרִי.

3.

אִצְטְרֻבָּלִים. אֱרִי אוֹתִי, אֱרִי

כְּמוֹ יוֹנָתָן בַּיַּעֲרָה. בַּיַּעַר.

וּכְמוֹ שִמְשוֹן מִתּוֹךְ          מַפֶּלֶת-הָאֲרִי.

מָה אַתְּ יוֹדַעַת עַל עַצְמֵךְ? מָה אַתְּ יוֹדַעַת

עַל הֶהָרִים הָאֵלֶּה שֶאֵינָם אֶלָּא

קַרְקַע שֶל יָם קַדְמוֹן שֶבּוֹ הָיִינוּ

מְאֻבָּנִים מֵאָז תְּקוּפַת-הַקֶּרַח הַגְּדוֹלָה

זֶה לְתוֹךְ זוֹ? תָּעִינוּ

בָּעֳמָקִים מְיֻתָּמִים מִמַּיִם:

אַצּוֹת-עָנָן דּוֹאוֹת. דְּגֵי-רוּחַ. פְּנִינֵי-טַל.

אָבִיב. כָּל-כָּךְ אָבִיב. וּכְבָר אַתְּ קַיִץ

כִּפְרִי בָּשֵל, זַב-מֶתֶק, מְעֻרְטָל.

אֲנִי אַכִּיר לָךְ, כְּתַגְלִית, אֶת נְבָכַיִךְ –

דְּבַש חַם, חַף מִסִּיגִים שֶל חֲרָטָה.

4.

דְּבַש חַם, חַף מִסִּיגִים שֶל חֲרָטָה.

גְנוּבִים אַהֲדָדֵי. שְתִיקוֹת בִּשְנַיִם.

נֵצַח קָטָן, חָטוּף. אֶנְקַת שִנַּיִם

בְּתַפּוּחָיו. רֵיחוֹת הַזַּעְתָּר

הִתְפִּיחוּ בֵּין כְּתָלָיו שֶל הֶחָזֶה

אָקוֹרְדֵּיאוֹן שֶל אוֹר, מִפְרָשׂ שֶל גַּעֲגוּעַ.

פְּרָגִים הִשִּיקוּ, זֶה

עִם זֶה, גְבִיעֵי אָדֹם-עַתִּיק, בָּרוּחַ.

וּמִכְמְרוֹת-אוֹרְצֵל, כִּשְבִי מָתֹק,

כְּפַח יָקוֹש, כַּחֲרָמִים שֶל קֶצֶף

צָדוּנוּ בַּסְּבָכִים. עָמֹק בִּגְרוֹן-

הַדּוּמִיָּה עָמְדָה פְּלִיאָה גְדוֹלָה, שוֹקֶטֶת,

כְּנֵד. הַזְּמַן עָצַר נְשִימָתוֹ.

עֵץ-הֶחָרוּב עָצַר אֶת הַמִּדְרוֹן.

5.

עֵץ-הֶחָרוּב עָצַר אֶת הַמִּדְרוֹן.

לֹא אַתְּ אוֹתִי. לֹא אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ.

בָּא רוּחַ בִּמְצִלְתֵּי-עָלָיו. אֶת שְמֵנוּ

לֹא עַל גִּזְעוֹ חָרַטְנוּ. בַּמְּעָרוֹת

גִּלְגֵּל אוֹתוֹ הַהֵד כַּאֲבָנִים

בַּעֲרוּצִים תְּלוּלִים שֶל פַּלָּצוּת צוֹחֶקֶת.

צָלוּל, צָלוּל הַשֶּקֶט

הַמִּתְאַבֵּךְ, פְּלוּמִי, לִהְיוֹת לַעֲנָנִים.

אֲבָל גַּם אָז – נִדּוֹן לַשֶּפֶךְ, אֶל הַקֵּץ

שָתַת הַזְּמַן, בּוֹגֵד כַּנַּחַל, וְיָדַעְתִּי

כִּי לֹא יֶחְדַּל הָעֶצֶב הַמֵּנֵץ

כְּלַעֲנָה בַּדָּם. תְּפַסְנוּךְ, כְּאִלּוּ אַתְּ הִיא

עוֹף-הַחֲלוֹף: אֲנִי בִּזְרוֹעַ, וְהָעֵץ –

בְּאֶצְבְּעוֹת שָרְשוֹ, מִגְּלֹש לַוָּאדִי.

6.

בְּאֶצְבְּעוֹת-שָרְשוֹ מִגְּלֹש לַוָּאדִי

כְּמֹץ בָּרוּחַ, כִּכְנַף זֵכֶר לוֹ נִכְסֹף.

יֵש בְּכִי נִצְחִי, זֶה הַיּוֹדֵעַ כִּי יֵש סוֹף

וְכִי עֲרַאי, עֲרַאי גָּמוּר הַכֹּל. וּבָאתִי

לְהִסְתַּבֵּךְ בָּךְ כְּמוֹ בְּשׂוֹבֶךְ-הָאֵלָה

מַחְלְפוֹתָיו שֶל אַבְשָלוֹם. לִצְלֹל, לִטְבֹּעַ.

גָבוֹהַּ

הָיָה הַבֹּקֶר הָרָחוּץ שְקִיפוּת טְלוּלָה

רוֹעֶה אֶת עֵדֶר עֲנָנָיו, צְמָרִים שֶל לֹבֶן

בַּאֲפָרִים תְכֻלִּים שֶל מַעְלָה. וְיָרֹק

הָיָה הָעֵשֶׂב שֶרִיסָיו עָטְפוּ כְּאֹבֶךְ

אֶת עֵירֻמֵּךְ אֲשֶר הָיָה לִי לְבָרוֹת.

וְאָז – הַשְּעָטָה בַּדָּם. הָאֹפֶל.

כָּל-כָּךְ לִחְיוֹת שֶזֶּה לָמוּת קְצָת. דְּהָרוֹת – – –

7.

כָּל-כָּךְ לִחְיוֹת שֶזֶּה לָמוּת קְצָת. דַּהֲרוֹת

פְּרָסוֹת שֶל אוֹר בְּקַנְיוֹנִים חַמִּים שֶל חֹשֶךְ.

יִקְבֵי הַדָּם הָאֲפֵלִים, וְאֵיזֶה אֹשֶר

אַלִּים כָּזֶה, וְתוֹבְעָנִי, וּבְלִי פְּשָרוֹת.

אֲבָל מֵעַל לְפַרְפָּרֵי אִוְשַת רִיסַיִךְ,

לְצֵל הָעֵץ, לִמְשִי עוֹרֵךְ, לְחִיּוּכֵךְ

הַמִּתְבּוֹסֵס, תּוּת-בַּר אָדֹם, בַּדֶּשֶא הַלּוֹחֵךְ –

הָיוּ שָמַיִם, עַד בִּלְתִּי שָמַיִם

תִּינוֹקִיִּים וּסְמוּאֵי-אוֹר כְּיָם

שֶל מֵי תְּהוֹם בִּשְמֵי תְּאוֹם לִתְכוֹל הַמַּיִם

שְבוּיִים בִּסְבַך תַּחְרוֹת עָלִים כֵּהוֹת. וּבָאתִי

מִמֶּרְחַקִּים שֶבִּי, קַיָּם-וְלֹא-קַיָּם,

לִהְיוֹת מוּטָח כְּגַל אֶל מֵזַח בַּעֲיָם

רַמְּכֵי הַדָּם. הָרֶגַע שֶלִּפְנֵי. הָאַתְּ הִיא?

8.

רַמְּכֵי הַדָּם. הָרֶגַע שֶלִּפְנֵי. הָאַתְּ הִיא

אוֹ אֵיזֶה נַאַק בְּכִי ווּלְקָנִי שֶנִּפְקַח

לַחְגֹּג אוֹתָנוּ? מֵעוֹלָם לֹא מַתִּי

כָּךְ.

וְתֹף הַדֹּפֶק בָּרַקּוֹת. וּרְעַב-תַּרְעֹמֶת.

וּמִנְהָרוֹת וְקַטָרִים. פֶּחָם

מֵעֹמֶק

לֹא מְנֻחָם.

אַחַר – חֻפַּת חָרוּב קְמוּרָה. וְאֵלֶם.

רַק שְנֵינוּ. פַּעֲמוֹן-אֲמוֹדָאִים.

שְכוּחִים מִכֹּל. בְּטֵלִים. לֹא נוֹדָעִים

אַף לְעַצְמֵנוּ. הֶהָיִינוּ אֵלֶּה

אוֹ מִישֶהֵם לֹא שְעַרְנוּם, בְּדוּיִים,

אוֹ רַק פָאטָה מוֹרְגָּאנָה מְיֻחֶלֶת?

9.

אוֹ רַק פָאטָה מוֹרְגָּאנָה מְיֻחֶלֶת.

אוֹ אֵיזֶה כִּנּוֹרוֹת חַמִּים שֶל אוֹר.

וְיֶלֶד שֶלִּי, יֶלֶד.

וּמוֹר

עֹבֵר, כְּעַל כַּפּוֹת מַנְעוּל שֶל יַעַר,

בִּשְׂרַף-הָאֳרָנִים הַמִּזְדַּהֵב

כִּדְבַש אִטִּי וּמְמֻשָּךְ שֶל סַבְלָנוּת נִפְצַעַת

פִּצְעֵי אוֹהֵב.

וּזְמַן כִּסְטָלַקְטִיטִים: נֵטֶף-נֵטֶף.

וּכְמוֹ אֶל אֵיזֶה חוֹף שֶבָּךְ – חוֹזְרִים

גַּלִים שֶל עֲיֵפוּת גְּדוֹלָה, שֶנִּפְרְדוּ כְּחֶתֶף

וְשָבוּ מִתְנַשְּמִים. אֶצְבְּעוֹתַיִךְ בִּשְׂעָרִי

כְּשֳרָשִים בְּדֶשֶא חַם. וְלֶטֶף.

מָתֹק שֶלִּי. פִּרְאִית שֶלִּי. תוֹרִים – – –

10.

מָתֹק שֶלִּי. פִּרְאִית שֶלִּי. תוֹרִים

עָמֹק בָּאֹרֶן מְתַנִּים אוֹתָנוּ.

חֶטְאֵנוּ הַיָּחִיד – שֶלֹּא חָטָאנוּ

מֻקְדָּם מִזֶּה וְחַם מִזֶּה. סְתָרִים

בַּנּוֹף הֵם גַּם מַרְאֵי-מָקוֹם שֶבָּנוּ:

גִבְעַת-הַוִּדּוּיִים. גֵּיא-הַשְּתִיקוֹת.

הַמַּעַר, בּוֹ נִשְבַּעְנוּ

שֶלֹּא לְהִשָּבַע. שְבִיל-הַנְּשִיקוֹת.

וּכְלִיל-הַחֹרֶש, כִּתְמִימוּת נוֹאֶלֶת

שֶטֶּרֶם הָעָמְדָה עַל טָעוּתָהּ:

בֵּין חַשְרוֹתָיו שֶל הַיָּרֹק-זָמוּם-אָפֵל:

כְּפֶלַח שֶל יַלְדוּת, בַּעֲרָפֶל

סָמִיךְ שֶל פִּתּוּיֵי מַרְוָה וּפְטָל

בַּסְּבַךְ. זִמַּת-פְּרָגִים. תֹּם עֵין-הַתְּכֵלֶת.

11.

בַּסְּבַךְ. זִמַּת-פְּרָגִים. תֹּם עֵין-הַתְּכֵלֶת.

גִּמְגּוּם שֶל אוֹר בֵּין מִפְלְשֵי-הַצַּמָּרוֹת.

כְּמוֹ כּוֹכָבִים שֶל יוֹם בַּלַּיְלָה הַיָּרֹק

שֶל הָעַלְוָה. נוֹפֶלֶת

בִּקְנֵי-הָעֵשֶׂב הֲבָרָה חַמָּה.

שְמוּעוֹת-מַשָּב. דִּבּוֹת-רָכִיל שֶל רוּחַ.

בֻּסְתָּן שֶבָּךְ. אַגָּס שֶבָּךְ. תַּפּוּחַ-

לֶחְיֵךְ. מְנֻשָּקָה. פְּרוּמָה.

וְכָל יִצְרֵי-הַיַּעַר –  לְרַגְלַיִךְ

בְּנַהַם, כִּנְמֵרִים מְבֻיָּתִים.

הֲדוֹם שֶלָּךְ. עֵרִים-וְלֹא-עֵרִים –

מִמֵּךְ אֵלַי. מִמֶּנִּי עַד אֵלַיִךְ.

תָּמֹת נַפְשִי עִם גִּבְעוֹלֵי פִּשְתִּים.

הַגּוּף, שֶהוּא תַגְלִית הַמִּסְתּוֹרִים – – –

12.

הַגּוּף, שֶהוּא תַגְלִית הַמִּסְתּוֹרִים.

אוֹתָהּ וַרְדוּת תְּנוּכִית, חַפָּה, שֶל כְּלִיל-הַחֹרֶש.

הַשֶּקֶט הַנִּפְרָם תְּפָרִים-תְּפָרִים

בְּמַחֲטֵי-הָאֹרֶן.

טִקְסֵי-הַהַשְבָּעָה הַחֲשָאִים

שֶל עוֹר בְּעוֹר, שֶל עֲשָׂבִים בְּרוּחַ.

לִהְיוֹת לְבַד, לִהְיוֹת בְּלִי אַתְּ, מַשְמָע – קָרוּעַ

מִן הַמָּתֹק בַּחֲצָאַי: מִמֵּךְ. דְּשָאִים

מְשַנְּנִים אֶת חֲתִימַת-גּוּפֵנוּ כְּמוֹ

יָדְעוּ תָמִיד שֶנִּזְדַּמֵּן לָהֶם, מֵאֶלֶף.

לְאָן הָלַכְנוּ לְאִבּוּד, אִיש לְעַצְמוֹ

וְזֶה לָזוֹ, כָּל שְנוֹת-הָאֵין-הַכֵּר הָאֵלֶּה?

לִרְעֹב אוֹתָךְ. לִכְאֹב אוֹתָךְ. לִצְמֹא

עַד שֶתָּפֵר הָאֲבִיּוֹנָה – אֵצֶל קֹהֶלֶת.

13.

עַד שֶתָּפֵר הָאֲבִיּוֹנָה אֵצֶל קֹהֶלֶת

אַךְ לֹא אֶצְלֵנוּ. עַד יָנוּסוּ הַצְּלָלִים.

קַלִּים, קַלִּים

מִזִּכָּרוֹן מַמְאִיר, מֵעֶצֶב שְדוּד תּוֹחֶלֶת.

וְלֹא יוֹתֵר מִכָּל מָה שֶעָפָר.

וְלֹא פָּחוֹת מִכָּל מָה שֶאֲנַחְנוּ.

הוּנַחְנוּ, נַחְנוּ

עַל גְּדוֹת עַצְמֵנוּ בְּחַסְדֵי סוּפָה

שֶלֹּא תִסְלַח לַמִּתְרַצִּים לִסְלֹחַ

אֶת עֶלְבּוֹנוֹת הַדָּם הַיַּעֲרִי.

אֲרִי, אֲרִי

הַמִּתְיַפֵּחַ מִתְּשוּקוֹת וָכֹחַ.

עַד כְּלוֹת, עַד שִכְחָה עַזָּה מִשְּכֹחַ

יִבְעַר לָנוּ בְּשַׂק-שֵנָה שִיר-הַשִּירִים – – –

14.

יִבְעַר לָנוּ בְּשַׂק-שֵנָה שִיר-הַשִּירִים.

הַשּׂבַע הַמַּרְעִיב. תְּרָפִים וָצֶלֶם.

הָאוֹר הַבָּר, הַבּוּר, בּוֹ עֲשִירִים

הַמִּדְרוֹנוֹת הָאֵלֶּה

הַמְּבֻשָּׂמִים שָהוּת, שָהוּת חַמָּה

וְאֵיזוֹ הֲזָיָה עֻלְפָּה, מוּצֶלֶת.

כְּאֶגְרוֹפוֹ הָעַקְשָנִי שֶל יֶלֶד

מַטַּח צְנוֹבָר נוֹשֵר עַל לֶב הָאֲדָמָה.

וְשָם לִבֵּנוּ הָעוֹדֶה כִּכְלִיל-

הַחֹרֶש, חֶרֶש, אַשְכְּלוֹת-חַכְלִיל

כְּאַלְמֻגִּים בְּיָם יָרֹק שֶל שֶקֶט:

בְּדָיוֹת סְמוּקוֹת. דְּבָרִים הַנִּפְעָרִים

אוּלַי רַק בֵּין נוֹשֵק וּבֵין נוֹשֶקֶת.

אוּלַי רַק בַּכַּרְמֶל הַיַּעֲרִי.

15.

אוּלַי רַק בַּכַּרְמֶל הַיַּעֲרִי

יָמִים כָּאֵלֶּה: שְׂעַר עֶרְוַת מִנְתָּה,

אִצְטְרֻבָּלִים. אֱרִי אוֹתִי, אֱרִי

דְּבַש חַם, חַף מִסִּיגִים שֶל חֲרָטָה.

עֵץ-הֶחָרוּב עָצַר אֶת הַמִּדְרוֹן

בְּאֶצְבְּעוֹת-שָרְשוֹ מִגְּלֹש לַוָּאדִי.

כָּל-כָּךְ לִחְיוֹת שֶזֶּה לָמוּת קְצָת. דַּהֲרוֹת

רַמְּכֵי הַדָּם. הָרֶגַע שֶלִּפְנֵי. הָאַתְּ הִיא

אוֹ רַק פָאטָה מוֹרְגָּאנָה מְיֻחֶלֶת?

מָתֹק שֶלִּי. פִּרְאִית שֶלִּי. תוֹרִים

בַּסְּבַךְ. זִמַּת פְּרָגִים. תֹּם עֵין-הַתְּכֵלֶת.

הַגּוּף, שֶהוּא תַגְלִית הַמִּסְתּוֹרִים.

עַד שֶתָּפֵר הָאֲבִיּוֹנָה אֵצֶל קֹהֶלֶת

יִבְעַר לָנוּ בְּשַׂק-שֵנָה שִיר-הַשִּירִים – –

וראו גם :

חיפה בעבר ובעתיד :אירוע של “יקום תרבות ” בעיר חיפה –