יציאה למרחב :
השקת הגיליון השלישי של "מרחב"
גלריה "צ'יטה" רח' החשמל 33 תל-אביב
10.8.2013
מאת חגית בת -אליעזר
מה מריץ אותי במוצאי שבת מעיר אחרת בתחבורה לא מסודרת להשקה של כתב העת "מרחב" שהתחיל את דרכו לפני חודשיים בלבד וב"יקום תרבות" טרם שמעו עליו? והנה אני בשדרות בגין השוממות על גבול דרום תל אביב מחפשת לשווא את הכניסה הגואלת לרחוב החשמל עד שבצומת האסטרטגי ניצב לא אחר מאשר יואב איתמר- איש הספרות רב הפעלים, ואז שנינו בהדרכתו של ה- GPS מגיעים לחצר הומת אדם.
מדרגות מתכת מאולתרות מובילות לחלל הגדול של המרתף ובו עמודי התמיכה של הבניין, מקומות ישיבה מועטים ועל הקירות – עבודותיו של האמן יונתן גירון : ציורים, תבליטים, קולאזים. גיליון מספר שלוש של "מרחב" נמכר בכניסה – חוברת אסטטית , נוחה לקריאה. הקהל זורם בהמוניו וממלא את החלל – עד תחילת האירוע מצטופפים כ-220, הרוב בעמידה – מצב ייחודי בנוף אירועי השירה. מה מושך כל כך ב"מרחב" היוצא לאור בתדירות בזק – אחד לחודש: מאז שפרץ לאויר תל-אביב ביוני השנה משיק כבר את גליונו השלישי? עצם התעניינות קהל שוחרי השירה – היא כבר- בטרם תחילת ההשקה- הצלחתם הבולטת של ארבעת העורכים: שירי בין, עמרי בר-אדם, נדב נוימן, אלון בר – סטודנטים במחלקת הכתיבה של מכללת "מנשר" לאמנות.
את ההשקה מנחה מיכל אונגר – מפיקת "פלטפורם"- סדרת אירועי אומנות מגוונים שנערכים בנמל יפו מדי יום חמישי בחודשי הקיץ, בהם בין היתר, נמכרים גליונות "מרחב" ומתקיימת הקראת שירים.
בגיליון 20 משתתפים. המשוררים ניצבים במרכז האולם לפי סדר הופעתם בחוברת וקוראים אחדים משיריהם. התלהבות השומעים ומחיאות הכפיים הרמות מוסיפות לחגיגיות האירוע.
מרשימה ביותר הופעתו של עודד כרמלי – משורר בולט, מודע לדרכו בשירה, עורכו של "הבה להבא" – כתב עת טרנסהומניסטי-מטאמודרניסטי. שלושת שיריו מופיעים בכפולה האמצעית בחוברת, אך שירים אותם קורא בדרכו הייחודית האמנותית – אינם בחוברת כך שכל העיניים נשואות אל עודד בקשב מירבי כדי לא להחמיץ כל פרט בפיתוח של הרעיון המקורי והמסקרן ממילה לרעותה תוך כדי מיצוי סגולותיהן הצליליות. השיר : בְּלִי שָׁדַיִם / מִבַּעַד מִיקְרוֹסְקוֹפּ אוֹ טֵלֶסְקוֹפּ / נִרְאֶה אוֹתָךְ … הופיע בגיליון 00002 המצוין של "הבה להבא". השיר השני הומניסטי-הומוריסטי בו עודד הקובע ושואל-מתעניין:
אֲנִי רְכִיבִים טִבְעִיִּים בִּלְבַד
אַתְּ רְכִיבִים טִבְעִיִּים בִּלְבַד?
מִכּוֹכָבִים טִבְעִיִּים
מִכּוֹכָבִים טִבְעִיִּים לְבַד
אֲנִי מֵאָה אָחוּז טִבְעִי
אַתְּ מֵאָה אָחוּז טִבְעִי?
תִּשָּׁבְעִיתִּשָּׁבְעִי
וְהַחַיְדַּקִּים הַפְּרוֹבִּיּוֹטִיִּים בַּעֲדִי
הַחַיְדַּקִּים הַפְּרוֹבִּיּוֹטִיִּים בַּעַדְךָ?
אָז אֲנִי נֶגְדָּם
מֵעַכְשָׁו בַּדָּם
מַתְכּוֹן חָדָשׁ
נֻסְחָה מְנַצַּחַת
ארז ביטון– משורר מוערך שפרסם השנה את ספרו החמישי "נופים חבושי עיניים" התקבל במחיאות כפיים נלהבות. הוא כתב עבור "מרחב" מאמר הומניסטי ארספואטי "על השירה" וציטט מתוכו תובנות כלל-אנושיות "אני חי בכלים שלובים עם העולם…גם בספר החדש חווית העיוורון הינה מקרה להלביש עליו אמיתות כלל אנושיות". ארז קרא את שירו "לאמי, לא חיו לה הילדים" מתוך החוברת ושני שיריו היפים מספרו החדש "נופים חבושי עיניים" :
סוסים חבושי עיניים
בְּכָל אִישׁ עִוֵּר
נָטוּעַ סוּס דּוֹהֵר
הַמְבַקֵּשׁ לִשְׁעֹט
לַמֶּרְחַקִּים
עיניִך
שִׂמְחַת עֵינַיִךְ בַּנּוֹף הַיָּפֶה הַזֶּה
הִיא שֶׁמְּמַלֵּאת אֶת חֲלַל עֵינַי.
עַכְשָׁו אַתְּ שָׁם
עַכְשָׁו אֲנִי כָּאן
עַכְשָׁו שִׂמְחַת עֵינַיִךְ לְבַד
חֲלַל עֵינַי לְבַד
עבד נאטור– משורר וקולנוען כתב עבור מרחב על שירת דרוויש במחזה "עיניים". השיר "מצב מצור" מתוך המחזה מודפס בחוברת בשתי השפות : ערבית ועברית. עבד השמיע את שירו "נקיבת הטווס" בערבית ולאחר מכן דפנה לבנון קראה את התרגום לעברית.
והיה גם קטע מחול. נשמעה נגינת פסנתר וקריאת שורות שיר. זירת ההתרחשות עברה ממרכז האולם לעבר הצד הרחוק מדלת הכניסה. הקהל דמה ליער טרופי צפוף כשהמרוחקים מנסים לפלס את דרכם ולפחות להציץ מאחורי העומדים והעמודים. תמר סנדלר-גורן רקדה בגמישות ופיוטיות כשברקע – נגינתו של עידו ארבל וקולותיהם של ארבעת העורכים הקוראים שיר שהורכב מבחירת שורה אחת מכל משתתף "מרחב" :
*אני מכאן, ומכאן אני, וכאן זה כאן
עצרו עוד רגע בטרם תכבו את הנרות
עם מילת קסם אחת
לו רק הכרתם את כיתת היורים מולה אני ניצב
קחו את סליחתי האילמת, הניחו לי.
אִישׁ אֵינוֹ מַקְשִׁיב, אִישׁ אֵינוֹ בּוֹנֶה תֵּבָה.
בְּהַגִּיעַ הַיּוֹם תַּעֲמֹד בְּסוֹף הַשּׁוּרָה וְהַכָּרוֹז יִנְקֹב בְּשִׁמְךָ.
מִשְׁקַל שַׂקֵּי הַחוֹל עַל עֵינַי נָעִים מֵאָז שֶׁעָזַבְתָּ.
אל תלך, אולי לא אחזיק מעמד
הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ לֹא רוֹאוֹת אוֹתִי
יָד נוֹגַעַת בְּיָד
רוב חיי גמגמתי את דרכי בעולם
עַתָּה נוֹתְרוּ גִּבְעוֹלֵי בָּשָׂר
אך מאותו הורד נותרו לי הקוצים
הַמֶלָנְכּוֹלְיָה שֶׁלָך אַלֶּרְגִּית לִפְרִיחוֹת שֶׁל זֵיתִים
חסמנו את הכניסה לחדר בחלוקי נחל
עמדתי נעולה מחוץ לשער, חיכיתי זמן מה
רָצוּי בְּחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם.
אֵין שְׁבִיתָה אֵין שַׁבָּת אֵין שָׁלוֹם
אל תלכי בלי להגיד לי שלום.
ראוי לציון המעשה האלטרואיסטי של ליאל אלכסנדרה אדמון שקראה את שיריה של אנה טום שמתגוררת בניו יורק ומסיבות מובנות לא נכחה בהשקה.
שושנה שרה –
שושנה שרה –ילידת ארה"ב, כותבת שירים באנגלית, ייסדה לפני כשנה מועדון השירה הרב-לשוני "משוררי בבל" שסיסמתו: "אם אתה משורר, אנו דוברים אותה השפה". משוררי בבל הם תושבי ירושלים ונפגשים אחת לחודש באתרים שונים בבירה. בימים אלה מתקיים בירושלים "קפה תו" – קפה-קאבארט רב תחומי כחלק מפסטיבל חוצות היוצר, בו שושנה קוראת את שיריה. שושנה הירושלמית מתחברת לרוח הרב-לשונית של מרחב. מאמרה "הבבל שבתוכנו" מופיע בחוברת וכן השיר "תֹּם" באנגלית עם נגיעות עברית אותו קראה בהשקה. תחילתו של השיר:
a word so simple there must be more
a word so simple, it can’t be
like coy
artfully shy
artfully innocent
המשתתף האחרון – מרקלן ריסקין -יליד ברית המועצות בן 80 – אמן, מדען, אבא, סבא, סבא-רבא – עשה את דרכו אל מרכז האולם בלווית נכדתו.
הוא קרא ברוסית – שיר משאלות וברכות לשנה החדשה המטיף ליחס של כבוד ואהבה לזולת ולעשיית טוב. שורות מרכזיות מתוך הגרסא העברית שנקראה ע"י נכדתו:
נרות זהב
…
הניחו למבט להיות אוהב. רך.
את הלב מלאו באור הנרות הטהור הזך.
עצרו! מפציר בכם, מתחנן
אל תאחרו לומר- אני אוהב
אל תגרמו כאב.
בסיום האירוע ניצבו 4 העורכים : שירי בין, עמרי בר-אדם, נדב נוימן, אלון בר בשורה אחת במרכז מרחב האמנויות ובפיהם דברי תודה למשתתפים, לצלמת חני כבדיאל – גם היא סטודנטית במכללת "מנשר" ולקהל הרב שמביע את אימונו ומלווה את כתב העת הצעיר מהשקה להשקה.
מעתה, אחרי הגיליון השלישי שסיכם את תהליך ההקמה, "מרחב" עובר להוצאה דו-חודשית ונכון לקראת אתגרי העתיד וביניהם – מימון הוצאת הגיליונות הבאים
ובכך כל אוהדי "מרחב" יכולים להשתתף דרך הקישור
http://www.headstart.co.il/project.aspx?id=6559
אני שמחה שבאתי: היתה אוירה מיוחדת, נדירה של אופטימיות, אחדות בין-דורית. מהו סוד הקסם?
עכשיו, בשלבי הסיום של כתיבת הסקירה ובזכות תשובותיו הנדיבות של עמרי
בר-אדם על שאלותי, חידת הפופולריות יוצאת הדופן של השקות "מרחב" מתחילה להתפענח:
כתב העת "מרחב" מסתייג ממגמת הכיתתיות בעולם השירה הישראלי ומציע מרחב פלורליסטי הפתוח לכולם. בחירת השירים נעשית ע"י שקלול קולותיהם של מספר גדול של לקטורים שמקבלים את השירים עצמם- בעילום שם מחברם. העורכים נמרצים וחרוצים : הוצאת גיליון שכוללת שלבי עריכה רבים והפקת חגיגת ההשקה שמשלבת אמנים מתחומים שונים תוך חודש אחד – זהו הישג יוצא דופן בכל קנה מידה. ומעל לכל זאת האג'נדה הרוחנית-אומנותית של ארבעת המופלאים: התאחדות כללית על הבסיס המשותף הרחב של האמנות, קבלה מוחלטת של כל המשוררים ושיתוף הפעולה בין היוצרים.
אך טבעי שאנשי הספרות ימשכו למסרים הנאורים של חירות, שוויון ואחווה
נוסח מרחב, space, الفضاء , простор, Espace .
ראו גם
"עולם השירה הוא רק הפסדים אבל יש גם רוח תרבותי":שירי רובר על "מרחב"
אהבתי: "בחירת השירים נעשית ע"י שקלול קולותיהם של מספר גדול של לקטורים שמקבלים את השירים עצמם- בעילום שם מחברם."
[…] that took place at the Cheetah Gallery in Tel Aviv called “Going Out Into Space.” Here’s the article (in Hebrew) where they mentioned me, Poets of Babel and sport a photo they asked for when I told […]
אני כותב את התגובה הזו בלב כבד. אני יודע שזו לא הונאת כלבוטק ובכל זאת למרבית הפלא גם אם אין כאן כוונות או סמנמנים של הונאה, יש כאן התנהלות פסולה ומעליבה.
וזה הסיפור: אני שמח לסייע למיזמי שירה שראויים לכך. מהסיבה שהעלתי בתגובתי למעלה החלטתי לתרום ל"מרחב" באתר headstart שהובא בכתבה. תמורת תרומתי הצנועה (ב22 לאוגוסט) הייתי אמור לקבל שלושה גיליונות של "מרחב". ב27 באוגוסט קבלתי הודעת תודה שעם ההגעה ליעד התרומות שנקבע, תרומתי תגבה ואקבל את התמורה שהובטחה והיא אכן נגבתה. ב17.9.13 כתבתי במייל ל"מרחב" שטרם קבלתי את הגיליונות. מילא הגיליונות שלא הגיעו, איכשהו אסתדר בלעדיהם – עמוד ספרי השירה וכתבי העת "שטרם הספיקותי" הרי מגיע כמעט השמיימה. אולי יש לכך סיבה והסיבה אפילו מוצדקת. אך מה שמעליב הוא שמאז שלושה שבועות אין כל מענה למייל שלי. אותו מייל שענה לפני התרומה מיידית. עורכי "מרחב" הצעירים, איני מכיר אתכם ואיני רוצה מכם דבר – מלבד קצת נימוס. זה קודם לשירה.
הנה נמצאה הסיבה והיא אפילו מפתיעה. הבוקר סו"ס קבלתי מייל שזה לשונו:
היי דוד, מה שלומך?
הכסף שתרמת יוחזר אליך בימים הקרובים עקב סגירת "מרחב".
מתנצל על המענה באיחור,
סוף שבוע נעים
מפתיע, כי החבורה עמדה לכאורה ביעדי הגיוס. עצוב? איני יודע, כי נבצר ממני לעמוד על איכות השירה ב"מרחב"