ב-21 באוגוסט 2013 מלאו 80 שנה להופעתו הראשונה בדפוס של הנוסע בזמן ובמרחב הראשון של עולם הקומיקס בריק ברדפורד ב-21 באוגוסט 1933. הנה מאמר לכבודו.
בריק ברדפורד (1933-1987) הייתה סידרת מדע בידיוני שנוצרה בידי ויליאם ריט וקלארנס גרי על עלילותיו של גיבור הטס בחלל ונוסע בזמן לעולמות שונים.
בריק ברדפורד נחשב לאחד משלושת הגיבורים הגדולים הראשונים של הקומיקס המדע-בדיוני האמריקני, לצד איש המאה העשרים הנוסע לעתיד באק רוג’רס ( שהקדים אותו בכמה שנים אך גם שרד כסדרה מתמשכת הרבה פחות זמן רק 38 שנים !) וטייס החלל פלאש גורדון ( שהחל להופיע כמה חודשים לאחר ברדפורד בינואר 1934 ושרד כסדרה קבועה למשך 69 שנים).
אמנם ברדפורד התפרסם הרבה פחות משתי הדמויות האיקוניות של רוג’רס וגורדון, אך למרות זאת גם הוא תרם תרומה חשובה ביותר לדרך שבה ראה הציבור האמריקני הרחב את הזמן והחלל. שכן בבריק ברדפורד נוצרה לראשונה בקומיקס התמה של המסעות בזמן, לעבר ולעתיד האינסופי. בכך בריק ברדפורד הקדים בעשרות שנים את דוקטור הו, גיבור הטלוויזיה הבריטי שכמוהו נוסע באופן קבוע בזמן לעבר ולעתיד ולכוכבים וליקומים אחרים, והוא מייצג אלמנט חשוב של ההיקסמות של הציבור הרחב ממסעות בזמן ובחלל.
אבל היום למרבית הצער הוא כמעט נשכח וחבל. וזה גם מוזר. שהרי זאת הייתה סדרה ששרדה ברציפות במשך לא פחות מחמישים וארבע שנים לפני שנעלמה.
הגיבור
בריק ברדפורד נוצר בידי עיתונאי מקליבלנד בעל ידע אנציקלופדי בשם ויליאם ריט. ריט היה חובב של מיתולוגיה ובעל עניין עמוק בארכיאולוגיה ואנתרופולוגיה.
כתוצאה מתחומי עניין אלו הוא המציא כמה מהסיפורים השאפתניים והארוכים ביותר של פנטזיה ברצועות הקומיקס. מאידך הסיפורים שלו הראו בשיאם מאפיינים של פנטזיה ואפילו שירה ודמיון שהעמידו אותו בשורה אחת עם באק רוג’רס ופלאש גורדון המתחרים הגדולים של גיבורו בריק ברדפורד.
במקור בריק ברדפורד היה עוד הרפתקן סטנדרטי של שנות השלושים בלש, קאובוי, חייל, נוקם במסיכה, טייס. אלא שבהדרגה פן אחד בעלילותיו הפך לדומיננטי. בריק ההרפתקן אם כי לא היה מדען בעצמו היה ידיד של מדענים גאוניים שנודד עימם אל הבלתי ידוע, והיה לו עניין מיוחד בחקר ארצות לא ידועות ולאחר מכן בחקר עולמות בלתי ידועים.
כמו שאר הגיבורים של התקופה בריק ברדפורד היה הרואי ללא חוכמות וללא ניאורוזות, והופעל רק בידי סקרנותו האינסופית, ואהבתו להרפתקאות. הוא יצא למסעות אינסופיים בזמן ובמרחב, פשוט משום שהיה סקרן ומשום שנהנה מחקר הבלתי ידוע, וללא סיבה חומרית כלשהיא.
הוא הגיע לכל מקום. תחילה בסיפור הראשון שלו לעיר שמתחת לים, ולאחר מכן לתרבות אבודה של שבט האינקה בהרי האנדים.
משם המשיך למאבק בכת מתנקשים צמאת דם השואפת לכיבוש העולם, פגש ויקינגים בקוטב הצפוני, נאבק בהתקפה של שבט מונגולי מהקוטב שבראשו עומד כוכב קולנוע צאצא של גינג’יס חאן התוקף את ארה”ב וקנדה, ומנע מהשליט המונגולי לכבוש את צפון אמריקה כולה. נלחם בשודדים במדבר הצפון אפריקני עם לגיון הזרים הצרפתי, מנע ממטורף לשלוט בעולם עם רובוטים ענקיים, ונלחם בשודדי יהלומים במערב הפרוע. הוא הגיע לג’ונגלים קדומים מאוכלסים בידי גזעים אבודים ומפלצות אגדתיות, טס במטוס ניסוי לארץ אבודה של לוחמים רוכבי דינוזאורים בקוטב הדרומי, ושימש כאביר בחלל שלחם אלפי שנים בעתיד האינטר-גלקטי. הוא נדד בעולם מיקרוסקופי הנמצא באטומים של מטבע ונלחם שם במיקרובים ענקיים, הוא הגיע במכונת חפירה אל העולם הנמצא במרכז האדמה.
אלו היו הרפתקאות שצוירו היטב ונתנו לסיפורים כמעט תחושה פואטית של מסתורין נאיבי ועיניים פעורות מול מסתורי היקום, שלו הצבע הוסיף הרבה מאוד.
בסיפורים היו כמה רעיונות יוצאים מהכלל של מדע בדיוני, שהיו חדשים באותה התקופה. למשל מסעות בעולמות מיקרוסקופיים ורובוטים ענקיים שמאיימים על עיר שלמה. או מסעות בזמן לעתיד. או סיפורם של בני אדם הנוטשים את כדור הארץ בימי מלחמת העולם הראשונה, בונים ספינת חלל, ומקימים מושבה על הירח.
אבל מצד שני ….אם כי לויליאם ריט היו רעיונות יוצאים מהכלל הוא כתב סביבם סיפורים ארוכים אפיים, שדומה שהתמשכו לנצח נצחים, לאורך שנים של פרסום בלי שהרבה בעלילה התקדם. בין הארוכים ביותר שהתפרסמו אי פעם במדיום הקומיקס. כל סיפור שלו בין 1933 ל1940 נמשך לפחות שישה חודשים, והיו סיפורים שנמשכו ונמשכו, יותר משנתיים. כמה מהסיפורים נמשכו לאורך שנים של פרסום עד שהגיעו לבסוף לסיומם.
הדמויות היו סטריאוטיפיות ולעינינו כיום משעממות, והדיאלוגים היו עלובים במיוחד. על בריק ברדפורד עצמו האיש שמאחורי הגיבור לא ידע הקורא דבר. הוא הופיע כגיבור בודד לא ידידים וללא אהובות קבועות בניגוד למקובל. ידידיו היו בדרך כלל מדענים גאונים והם שוחחו רק על ענייני מדע. הייתה לו ידידה קבועה בת של מדען, פרופסור סליסבורי, אבל גם חברות נוספות רבות בעבר בהווה ובעתיד, גבירות בריטיות, נסיכות של שבט המאיה, ומלכות של גלקסיות מרוחקות.
אבל בסופו של דבר מה שהקורא האמריקני, האירופי, והאוסטרלי חיפש בבריק ברדפורד לא היה את הדמות עצמה, אלא את הרעיונות והעלילות שכמוהן כמדומה מעולם לא היו בעבר בתרבות ההמונים האמריקנית או כל תרבות אחרת.
הנוסע בזמן
יותר מכל בריק ברדפורד התפרסם במסעותיו בזמן לעבר ולעתיד. נושא שלא היה כה מובן מאליו בשנות השלושים כמו שהוא היום.
החל מה-20 באפריל 1935 התווסף לסדרה סיפור נוסף שהופיע במקביל, סדרה אחות שהופיעה בראש כל עמוד של בריק THE TIME TOP. במרכז סדרה זאת עמדה מכונת זמן הנקראת הכרונוספרה, רעיון שנלקח ללא ספק מסופר המדע הבדיוני ה.ג ולס. החידוש של ויליאם ריט היה להשתמש במכונה למסעות קבועים ומתמשכים לעבר ולעתיד, ולא רק פעם אחת לסיפור אחד ותו לא.
בצורתה החיצונית המכונה מזכירה מאוד, במכוון או שלא, איבר מין זכרי, ואם זאת הכוונה הרי יש בכך משום משמעויות סמליות.
סדרה זאת שרדה רק כמה חודשים. ככל הנראה היא לא זכתה להצלחה אצל הקוראים. אבל הרעיון היה טוב מדי מכדי לנטוש אותו, וויליאם ריט החליט לשלב את מכונת הזמן עם גיבורו הקבוע בריק ברדפורד. הכרונספירה הפכה לחלק מעלילות בריק עצמו באוגוסט 1937. ברדפורד הפך כעת לגיבור הראשון שתואר כנוסע בזמן לעבר ולעתיד (ובעיקר לעתיד) באופן קבוע. מכונת הזמן עברה לידי בריק ושלחה אותו למסע חיפוש עוצר נשימה בעולם של המאה ה-17 שם נשאר עד 1941. בהמשך הוא שלח את המכונה בטעות לעתיד הרחוק שם נשאר במשך רוב שנות ה-40.
בזמן מלחמת העולם השנייה בריק לא השתתף בה, בניגוד לכל שאר הגיבורים של התקופה, אלא נדד בזמן. במקביל הוא נדד גם בחלל ובמימדים אחרים ויצא למסע רחוק באנטרקטיקה ב-1940 שהסתיים על הירח ב-1946.
בריק ברדפורד גיבור הקולנוע
את שיאו של בריק ברדפורד כדמות פופולארית אפשר לתארך בדייקנות לשנת 1947 חמש עשרה שנה לאחר הופעתו הראשונה.
בשנה זאת הוא הפך גיבור סדרה בהמשכים קולנועית בדומה לאלו שנעשו כבר על פלאש גורדון ועל באק רוג’רס בכיכוב באסטר קראב. השחקן קאן ריצ’מונד גילם את בריק ברדפורד הנשכר בידי הממשל כדי להגן על המדען גרגור טיימק שיצר מכשיר כנגד טילים (משהו המזכיר קצת את “כיפת הברזל” הישראלית היום) מידי סוכן אוייב מרושע שרוצה להשתמש בו כסוג של קרן מוות. בשלב מסויים בעלילה המדען נמלט מהפושעים דרך דלת קריסטל שלוקחת אותו למימד החמישי ומגיע דרכה לצד השני של הירח, שלמזלו יש בו אוויר ואף תרבות אנושית. שם הוא נידון למוות בקיפאון באפס מוחלט בידי המלכה הדיקטטורית של הירח שאינה מאמינה שהוא בא מכדור הארץ.
למזלו של המדען בריק ברדפורד מטייל לירח דרך “דלת קריסטל” על מנת להצילו. בריק משתף פעולה עם יריבים של המלכה באיזור המדבר הירחי, והם כולם מפילים את המלכה במרד וחוזרים לכדור הארץ עם אלמנט נדיר, הלונריום, שרק איתו אפשר להפעיל את המכשיר כנגד הטילים. אך צרה צרורה המכשיר זקוק עדיין לחומר נדיר שאפשר להשיגו רק באי נידח 200 שנה בעבר. בריק ברדפורד ושותפו נאלצים לנסוע בזמן למרכז אמריקה במאה ה-18 במכונת הזמן של טיימק כדי לחלץ חלק מהנוסחה. שם השניים נאבקים בשבט פראים שלוכדים אותם על אי בודד, באמצעות מכשירים כמו סיגריה מתפוצצת.
החלק האחרון של הסדרה מתרחש בכדור הארץ של זמננו במאבק בסוכן האוייב, והוא משעמם ביותר בהשוואה לשני החלקים הקודמים, עם סצינות חוזרות על עצמן של לכידת הגיבורים בידי יריביהם, מרגלים ארציים בהחלט, ובריחתם.
איש אינו מחשיב את הסדרה הזאת כשייכת לליגה של סדרות הקולנוע פלאש גורדון ובאק רוג’רס המפורסמות הרבה יותר. גם בגלל הסכומים המועטים שהושקעו בה בהשוואה להן.
שקיעתו של נוסע בזמן.
לאחר השיא החלה השקיעה. וכמו סיפוריו המוקדמים של בריק ברדפורד היא התמשכה והתמשכה לאורך שנים רבות.בריק ברדפורד מעולם לא היה פופולארי באמת בארה”ב כפי שהיה פופולארי באירופה, בצרפת, באיטליה, ובאוסטרליה. שם הסיפורים כונסו לחוברות על עלילותיו. האירופים והאוסטרלים הוקסמו מעלילותיו בחלל ובזמן של האמריקני הבלונדיני. האמריקנים שיצרו את ברדפורד הוקסמו הרבה פחות.
הכותב הקבוע ויליאם ריט שהיה לפרנסתו עורך עיתון עסוק החל להתעייף מהסדרה שכתב, ושעליה הרוויח מעט מאוד, והתחיל להפסיד “דאד ליינים”. עניינו בסיפורים הלך ופחת לאחר 1945, וכתוצאה ישירה איכותם הלכה וירדה, ולבסוף פוטר ב-1949.
קלארנס גרי הצייר של “בריק ברדפורד “.
האמן קלארנס גרי הפך להיות גם הכותב והסיפורים שלו היו מוצלחים פחות. כתוצאה ממחלת הסרטן שממנה סבל נאלץ לנטוש את הקומיקס היומי ב-1952, אך המשיך לצייר את הסיפורים עד מותו ב-1957. בריק ברדפורד לעולם לא חזר בארה”ב לפופולאריות שממנה נהנה עד אמצע שנות הארבעים.
ב-1952 ריט העביר את הכתיבה והאיור לצייר פיל נוריס, שהמשיך לעבוד על בריק ברדפורד במשך 35 שנים עד ה-10 במאי 1987.
בריק ברדפורד בידיו של פאול נוריס. (January 27, 1955)
אך למרות התקופה הארוכה שבה נוריס החזיק במושכות של בריק ברדפורד, פי שניים משני קודמיו באורך הזמן, הוא מעולם לא הצליח להשיג את השיאים שריט וגרי הגיעו אליהם בשנות השלושים והארבעים. הוא אפילו לא התקרב.
נוריס, אמן קומיקס סוג ב’ או ג’, התפרסם בעיקר הודות ליצירת דמות קומיקס “אקווה מאן”, גיבור על תת- מימי משני שאותו יצר בשנות הארבעים. הוא צייר גם כמה סיפורים זניחים על טרזן ועל פלאש גורדון.
לבריק ברדפורד הוא תרם מעט מאוד במשך 35 שנה של יצירה. הסיפורים שלו על בריק ברדפורד היו איטיים ומשעממים, הן בכתיבה והן באמנות. אי אפשר להשוות אותם מבחינת העניין לסיפורים המקבילים שהופיעו באותה התקופה על באק רוג’רס ועל פלאש גורדון. כיום הסיפורים של פיל נוריס על בריק ברדפורד הם נשכחים לגמרי, והם רק הערת שוליים בכל רשימה על בריק ברדפורד, שתמיד עוסקת בעיקר בקודמיו.
לא ניתן אלא לתמוה מדוע בעלי הזכויות התעקשו לשמור על שירותיו במשך זמן רב כל כך. ייתכן שאם היו מחליפים את נוריס ביוצרים מוצלחים יותר, בריק ברדפורד היה ממשיך במסעותיו בזמן עד עצם היום הזה. אבל זה לא קרה. כאשר יצא נוריס לפנסיה פרש עימו גם בריק ברדפורד שאיש לא מצא חפץ יותר במסעותיו בזמן ובמרחב.
הסדרה הסתיימה במילים :וכך..53 שנים וחצי אחרי שבריק ברדפורד התחיל את שירותו היומי בעיתוני ארה”ב ובעולם כולו יורד המסך על הרפתקאותיו”. באותו סיפור אחרון היה רמז ברור שבריק מתכוון להתיישב לבסוף ולהפסיק לנדוד.
ומאז בריק ברדפורד נעלם. בניגוד לבאק רוג’רס ופלאש גורדון לא הופיעו עליו סיפורים חדשים באיזה שהוא אמצעי מדיה. את מקום הנוסע בזמן ברדפורד תפס נוסע בזמן אחר פופולארי הרבה יותר – הבריטי דוקטור הו.
ניספח : בריק ברדפורד בשפה העברית
כמה סיפורים על בריק ברדפורד הופיעו גם בעברית. בעברית הופיעו שלושה סיפורים על מסעותיו של בריק ברדפורד ולא יותר. הם גם לא היו ממיטבו של גיבור זה ואולי משום כך לא זכתה הדמות להצלחה בעברית בניגוד למתחריו הגדולים פלאש גורדון ובאק רוג’רס.
לראשונה הופיע בריק ברדפורד בעברית במגזין קומיקס בשם ”עולם הפלא ” שהופיע ב- 1956.
שם הופיע סיפור על עלילותיו של בריק ברדפורד מאת קלראנס גרי שלא נשלם ובו בריק יוצא לסייר בכוכב צדק.
‘ שני סיפורים נוספים על בריק הופיעו במגזין “בוקי ” בסוף שנות השישים.
הסיפורים שהופיעו ב”בוקי” צויירו בידי פאול נוריס.
מבצע תוהו ובוהו בוקי מספר 5
במקור
Operation Chaos (10/21/1963 – 12/28/1963) 60 strips
שבו בריק ברדפורד נאבק בקומוניסטים סינים ששבו אותו .
השיבה לפנילה בוקי מספר 13
במקור Return to Panola (12/30/1963 – 05/16/1964) 120 strips
שבו בריק יוצא לכוכב פנילה ששם הנסיכה השולטת מאוהבת בו, ונאבק בארוסה המקנא של הנסיכה שמנסה לרצוח אותו.
זה הכל. יותר לא הופיעו סיפורים על עלילותיו של בריק ברדפורד בעברית, אולי משום אלה היו משעממים ביותר, וכלל לא התקרבו לרמה של הסיפורים על עלילות באק רוג’רס ופלאש גורדון שהופיעו בו זמנית בעברית. הסיפורים המפורסמים על עלילותיו של ברדפורד משנות ה-30 לא תורגמו כלל, וכך הקורא העברי לא יכל להכירו במיטבו, וחבל.
ראו גם
מוזיקה ועטיפות איטלקיות של בריק ברדפורד
אלי אשד על עוד גיבורי קומיקס קלאסיים :
שמונים ושש שנים של יתמות -על סדרת הקומיקס “אנני “
עשה הנפלאות -שבעים שנה של מנדריק הקוסם
שבעים שנה של הרוח המהלך -הפאנטום
עלילות הנסיך אמיץ -שבעים שנה של הנסיך ואליאנט
המגזין “בוקי ” ביתו של בריק ברדפורד בעברית
כתבה מעניינת מאוד. מעניינת העובדה שהקומיקס הקלאסיים של ארה”ב זוכים לפופולריות רבה יותר מחוץ למדינה כך גם וולט דיסני, פאנטום, פלאש גורדון טום וג’רי שחלקם כבר לא מודפסים בארצות הברית אבל מודפסים בהדפסות חוזרות בארצות אחרות, לעתים על ידי יוצרים מקומיים
נכון מאוד. הפאנטום ממשיך עד עצם היום הזה עם סיפורים חדשים בשוודיה עם כי הוא ממשיך גם בארה”ב. עושה רושם שהאמריקנים מתעייפים מהגיבורים שהם עצמם יצרו בעוד שהאירופאים והאוסטרלים עדיין לא יכולים לשבוע מהם.
אגב בינואר 2014 ימלאו 80 שנה לפלאש גורדון ו”יקום תרבות ” מתכוון לציין זאת ,הן במאמרים והן בהדפסות חדשות של סיפורי פלאש גורדון ישנים שהופיעו ב”דבר לילדים”.
“עולם הקומיקס” אולי יעניין גם אותך לציין את התאריך באתרך?
לא מכיר את פלאש גורדון מספיק אבל בהחלט משהו לחשוב עליו
[…] בריק ברדפורד : שמונים שנה לנוסע הראשון בזמן ובמרחב […]
[…] עוד על בריק ברדפורד ראו כאן […]