הענקת פרס ברנר בתיאטרון צוותא – יום ב' 10.6.2013
בשעה היעודה מלא האולם של תיאטרון צוותא במוזמנים החגיגיים לטקס הענקת פרס ברנר וביניהם בני משפחות הזוכים ורחל ומשה ינאי – בתמיכתם ניתן הפרס ע"י אגודת הסופרים העברים. קובי מידן הנחה את הטקס שנפתח בדברי הברכה של הרצל חקק – יושב ראש אגודת הסופרים. פרס ברנר מוענק זו השנה ה-69. מדי שנה הפרס ניתן לסופר ואחת ל-3 שנים גם למשורר. השנה היא שנת המשוררים – לא אחד אלא 3 משוררים בולטים זכו בפרס ברנר: רחל חלפי על "ספר היצורים", ישראל אלירז על "בשבח הדברים החולפים" ומירון איזקסון על "בפעם הזאת". הסופר ישעיהו קורן זכה על "שתי כפות ידיים ומלה".
חברי ועדת הפרס: מרדכי גלדמן, פרופ' חמוטל בר-יוסף ופרופ' אבנר הולצמן עלו על הבמה וקראו את נימוקי ועדת השופטים מתובלים בציטוטים משירי המשוררים וקטע מ – "שתי כפות ידיים ומלה".
הזוכים הנרגשים הודו לשופטים, לשותפיהם לזכייה, לקהל ועיקר דבריהם הקדישו לדמותו של ברנר, לפעילותו הענפה כסופר, הוגה דעות, מורה, מנהיג פועלים. כל אחד מצא דמיון בין יצירתו של יוסף חיים ברנר לספרו שלו : רחל חלפי – האם הרוחנית של יצורי ספרה ציטטה קטע של ברנר בו גם הוא מתייחס בחמלה למצוקתם של היצורים. מירון איזקסון דיבר על הריאליזם של ברנר ששאף אל הגבהים שמעבר. ישראל אלירז הזדהה עם התחבטותו של ברנר בשאלה האם השפה יכולה לתאר את הסמוי והאמיתי שמאחורי הדברים. ישעיהו קורן סיפר על מפגשו הראשון עם סיפוריו של ברנר בספרון אשר מצא בשבט של הצופים ולקח לעצמו כאותה חצי כיכר לחם החצי-גנובה בסיפורו של ברנר שהתגוללה בסופה על רצפת הרפש בביתו הדל של העני המרוד.
תמונתו הגדולה של ברנר ניצבה על הבמה ורוח יצירתו ריחפה באולם. זאת הדרך ההולמת להנציח את פועלו של היוצר הגדול אשר חיו נגדעו באופן אלים בטרם מלאו לו 40 שנים.
במעברים המוסיקליים הושמעו שירי המשוררים רחל, לאה גולדברג, ביאליק, צ'רניחובסקי. אורה זיטנר ליוותה את שירתה בפסנתר. הביצועים של האחים צנחני היו מעניינים ומענגים בשילוב קולותיהם ובפרשנותם הייחודית לשירים.
זה המקום לברך את ד"ר משה גרנות – העורך החדש של "מאזניים" – דו-ירחון אגודת הסופרים העברים – על כניסתו לתפקיד ועל הגיליון הראשון בעריכתו שמקדיש מקום נרחב לפרס ברנר ומגיש את נימוקי ועדת השופטים להענקת הפרס ל- 4 הזוכים.
האירוע היה חי, תוסס וחגיגי גם בזכות דברי ההגות בפי המשוררים משני צדי הפרס: השופטים והזוכים.
בשנה הבאה – שנת 70 העגולה לחלוקת הפרס – לפי הכלל שקיים עד כה – יוענק הפרס לסופר בלבד. ברוח שיר יום ההולדת הידוע "אין אין אין חגיגה / בלי בלי בלי / בלי שירה", אני קוראת מעל הבמה היקומית התרבותית הזאת להעניק פרס גם למשורר בשנת ה- 70 לחגיגת הפרס. וכמו שהחכמנו מאירוע השנה בו 3 משוררים שמחו להתחלק בסכום הכסף שיועד לזוכה יחיד– כשמדובר בכסף – בשונה משיעור חשבון – יותר קל לחלק מאשר להכפיל. גם בשנה הבאה סופר ומשורר יוכלו להתחלק באותה מנת הפרס ולהרבות ספרות ושמחה.
קיראו גם :
כתר לוהט באש -נאומי סופרים בטקס חלוקת פרס ברנר
פרסים ספרותיים בעבר ובהווה ראיון של אלי אשד עם פרופסור נורית גוברין
כדאי להזכיר שביום רביעי זה ה-19 בחודש משעה 2 בצהריים ואילך יתקיימו בחירות לאגודת הסופרים העבריים. קבוצת השליטה הנוכחית שבראשה התאומים בלפור והרצל חקק שהחליפו בינם את השליטה באגודה לאורך השנים מתמודדת כנגד קבוצת שליטה חדשה שכוללת אישים כמו ציפי שחרור עורכת "מאזניים". אני אמנם לא בוחר מאחר שאיני חבר באגודת הסופרים ,אבל אני ממליץ לבחור בקבוצה החדשה.תמיד טוב שאנשים רעננים בעלי רעיונות חדשים יחליפו ותיקים ששלטו במקום מזה כך וכך שנים ארוכות בדומה לבירוקרטיה ההסתדרותית.
לא לטובה אני זוכר את טקס קבלת החברים החדשים לאגודה שנדחפו כמה עשרות מהם לאולם קטן משל היו בקר ולכל אחד מהם ניתנו שתי דקות למלמל משהו לפני שסולק מהבמה והוחלף בבא בתור.הרושם היה של קולקטיב שאינו נותן שום מקום וזמן לאינדיבידואליות של החברים שבו.
וראו תיאור של הפרשה הזאת כאן :
איך ( לא ) לקבל חברים חדשים לאגודת הסופרים
https://www.yekum.org/2013/02/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%9C%D7%A7%D7%91%D7%9C-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%90%D7%92%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%99/
אדון אלי אשד הנכבד, לא תמיד כדאי להחליף את המצב הקיים – את הטוב יש לשמר. בחודשים האחרונים אגודת הסופרים הציעה שפע של אירועים ספרותיים מסוגים שונים בבית הסופר ומחוצה לו – רצוי שהתנופה הזאת תמשך.
אלי שלום,
א. דבריה של חגית לגבי שפע אירועים באגודת הסופרים היא נכונה לחלוטין וזאת עובדה שאי אפשר להתכחש או להתעלם ממנה. הסקירה גם ממילא כתובה באופן אובייקטיבי לחלוטין
ב. ללא כל קשר לתוצאות הבחירות, אני מצר על כך כי בעולם הספרות חסרים כיום במובהק אנשים פרגמטים, שיהיו מובילי דרך
ג. אנשים פרגמטים אינם בהכרח אלו שהם "מטיבי כתוב" "מרבי ידע " ומרבי כתוב". לאנשים פרגמטים יש אינטרקציות עם כל סוגי האנשים.
ד. עולם הספרות הישראלי זקוק כיום כאוויר לנשימה לאנשים פרגמטים: בעשיה, בחשיבה, בעבודה השוטפת.
ה. על פי הכרח היסטורי ואפילו קיומי תהליך כזה יתרחש למגינת ליבם או למשוש ליבם של אנשים כאלה או אחרים.
ו. הדברים ישתנו
חגית :איני מזלזל במסירותם של המנהיגים הקיימים .אבל האםן לא כדאי לתת צ'אנס להנהגה חדשה? את ההנהגה הנוכחית כולם מכירים ויודעים .הם כבר לא ישתנו מה שהיה הוא שיהיה. אולי החדשים יעשו דברים שלא היו ?
אולי יתגלו כמי שמסוגלים לעשות יותר ולהשיג יותר מההנהגה הקודמת ?
לראובן :אני מסכים בהחלט שמי שהוא סופר טוב אינו בהכרך או בכלל מארגן ומנהל טוב.למעשה שני הדברים הם כמעט סותרים. משום כך רוב האחראיים על אגודת הסופרים לאורך השנים היו סופריים בינוניים ומטה אבל מוצלחים באופן יחסי בענייני אירגון. לעוומת זאת כאשר היגיע להנהגה בשנות השמונים כמדומני מבקר ועורך שאיש לא הטיל ספק בכישוריו בתחומים האלו התוצאה הייתה אסון.
אתה לא יכול שדוד גרוסמן יעמוד בראש אגודת הסופרים ,מי אמר שיש לו כישורים כלשהם בניהולמלבד כישורי הכתיבה שיש לו ?
מצד שני ביאליק מייסד אגודת הסופרים דווקא כן היה מארגן ואיש ביצוע מעולה, אבל הוא כנראה היוצא מהכלל שאינו מראה על הכלל. לכן עדיף שלראשות אגודת הסופרים יגיעו אנשים שללא קשר לכישוריהם הספרותיים יראו שיש להם קבלות באירגון ובניהול. אם אינני טועה יוסי אלפי שהוא אחד המועמדים הראשיים יש קבלות באירגון פסטיבל מספרי הסיפורים כבר מזה שנים רבות. אולי כדאי לתת לו צ'אנס בניהול האגודה?
קראתי את התיאור הענייני של טכס פרס ברנר. טוב שיש מוסד שמקדם את הסופרים ואת הספרות בישראל.
אני הגם שאיני חבר האגודה, לא הייתי ממהר "להחליף את הסוסים", באם לא הייתי משוכנע שהחדשים,
טובים או עולים על הישנים.
לגבי קביעתו של אלי אשד על הליקויים שהיה עד להם – אבקש להגיב:
א. נכחתי בכמה אירועים של אגודת הסופרים – ותמיד הייתה בהם אווירה מכובדת, עניינית וידידותית.
אם זאת יכול להיות שבאירוע הצגת חברים חדשים צריך לתכנן טוב יותר את הזמן..
זו בכל מקרה בעייה טכנית שאפשר לפתור ואין לפסול את הועד בשל כך בלבד.
ב.ביום ג' שעבר קרה משהו שלא היה צריך לקרות – קבוצה יריבה פנתה לבית משפט בכדי לפסול את הבחירות,
קבוצה זו בראשות שחקן תיאטרון נודע ברדיו קראה דברי שטנה וגידפה את אנשי הועד הקיים.
טוב עשתה השופטת שאילצה אותם להתנצלץץץ
ואני לא הייתי רוצה לראות אנשים כוחניים וגדפנים מנהלים בשיטות של אלימות מילולית את אגודת הסופרים.