2.
בַּזְּמַן שֶׁלֹּא הָיִיתִי
הִתְמַלְּאוּ הַסְּדָקִים גַּעְגּוּעַ.
עַכְשָׁו נִקְרַשׁ לִבָּם
חוֹמָה בְּצוּרָה.

9.
הַסְּדָקִים שֶׁהָיוּ לִי לְבַיִת
הֵם עַכְשָׁו קְמָטִים בַּקִּיר
חוֹרְצִים תְּלָמִים בַּזִּכָּרוֹן
מְדַמְּמִים כִּתְמֵיהֶם עַל הַשִּׁיר.

13.
אֲנִי רוֹצָה לַחְזֹר
לַהֲפֹךְ סְדָקִים לְשִׁירָה
שְׁתִיקָה לְמוּסִיקָה.
לַחְזֹר לְהַמְרִיא בַּמִּטְבָּח.

דיתי רונן

דיתי רונן היא ילידת 1952, תושבת נווה מונוסון, אם לחמישה ולה כלב וחתולה. חוקרת תיאטרון ומדיניות תרבות, ומרצה לתרבות ולאמנויות באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים אקדמיים. שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטאות בארץ ובעולם. לרונן שלושה ספרי שירה, האחרון בהם “ציפורקטן” בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, 2010. ספר שיריה הרביעי נמצא בימים אלה בעריכה. שיריה תורגמו ללמעלה מעשר שפות והם רואים אור בכתבי עת ובאנתולוגיות בארץ ובעולם. “הביתה” היא פואמה בכתובים.

דיתי רונן בלקסיקון הספרות העברית החדשה.
בלוג של דיתי רונן ב”בננות” כולל שירים.
באתר של נילי דגן.
הפואמה “ציפור קטן” ב-YNET.
וידאו ובו רונן קוראת.

הפוסט הקודםפסיפס של קולות :על כתב העת “פסיפס “
הפוסט הבאניהול ידע – מבט מבני
דיתי (יהודית) רונן
ד"ר דיתי (יהודית) רונן נולדה וגדלה בתל אביב. יועצת, מרצה, וחוקרת בתחומי מדיניות תרבות, תיאטרון, וספרות. שירתה בנח"ל. בוגרת לימודי תיאטרון בפקולטה לאמנויות שבאוניברסיטת תל אביב, ולימודי חינוך מיוחד במסגרת המכון להכשרת אקדמאים להוראה. סיימה תואר שני באוניברסיטת תל אביב, החוג לתיאטרון. עבודת המחקר שלה עוסקת ב"שינויים בעצמי של ילדים בעלי ליקויי למידה בעקבות התנסות בתיאטרון בובות". סיימה תואר שלישי באוניברסיטת תל אביב, החוג לתיאטרון. עבודת המחקר שלה, "העצמי המשחק: מחליפים זהויות", עוסקת בזהויות השונות הנוכחות בפעולה המשחקית ובחילופים המתקיימים ביניהן. מעבודותיה: ריכוז תחום מדיניות התרבות (1999־2002), ניהול המחלקה לספרות (1999־2006), וניהול המחלקה לתיאטרון (2002־2006) במינהל התרבות, משרד התרבות; ריכוז תחומי התיאטרון והספרות באגף לאמנויות, עיריית תל אביב (1998־1999); ועוד. עבדה כמורה טיפולית במסגרת החינוך המיוחד, ולאחר מכן כמדריכה פדגוגית ומרצה בתחומי החינוך המיוחד והתיאטרון. בנוסף על ספרי שיריה, פורסמה יצירתה בכתבי עת, באנתולוגיות, ובמוספים ספרותיים. כמה משיריה הולחנו וחלקם תורגמו לשפות זרות.

4 תגובות

  1. אוהב את שירייך הקצרים
    מיצויי חיים במילים הרי זוהי השירה
    אצטט את השיר האחרון שמאד מתאים לאופי האופטימי שלי

    13.
    אֲנִי רוֹצָה לַחְזֹר
    לַהֲפֹךְ סְדָקִים לְשִׁירָה
    שְׁתִיקָה לְמוּסִיקָה.
    לַחְזֹר לְהַמְרִיא בַּמִּטְבָּח.

  2. לפי המיספור ניתן להבין שמדובר במחרוזת ארוכה יותר, או אפילו פואמה, כפי שנכתב. אני משער שהעורך סבור שהקוראים בעידן הדיגיטלי הם קצרי רוח ולכן הביא קומץ. אולי זו פואמה ארוכה שלא ניתן להביאה במלואה, אך נראה לי שבמקרה זה הקומץ אינו משביע אפילו את קורא השירה הממוצע, הסביר, המצוי וכו’. כמי שקרא לאחרונה שתי מחרוזות שירים של דיתי רונן “לשוב” ו”שירים לשאנקרגאטה”, הקורא מפספס כנראה (כי לא קראתי את “הביתה” במלואו) הרבה. כי המחרוזות שכן קראתי יוצרות תמונת פסיפס מעניינת מאוד, (אחת על שהייה בארץ רחוקה, והשניה על השיבה), כששניהם כוללים רצף של תמונות, רגשות, געגועים וכו’, כשהרצף עצמו חשוב בשל האינטרטקסטואליות (כך כנראה קוראים לזה, ואם לא – סליחה). בכל מקרה האיכות הפואטית, והרגישות הלשונית שהשירים ניחנים בהם, נכרים גם כאן אלא שאין הם הופכים את הקריאה לחוויה.

    • שלום דוד,
      לא קיבלתי לידי את הפואמה כולה. דיתי בחרה לשלוח לי את שלושת המקטעים הללו ואותם בלבד, כנראה כי הם אלו שהיתה מוכנה להפרד מהם בשלב זה. לא התווכחתי. אף כי השירים מעניינים ויפים למרות קוטנם, אני מסכים איתך שהם משאירים טעם של עוד.

  3. תודה דניאל. טעיתי בהשערתי ואת האצבע המאשימה אני מפנה כלפי המשוררת עצמה, גם אם טעמיה היו עמה. מתנצל. גם אם כתבתי “אני משער” בניתי יותר מדי תילים על השערתי זו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 + 20 =