הסופר H.G.Wells, כתב לפני למעלה ממאה שנים את הספר האלמותי, מלחמת העולמות. ספר זה זכה לשני סרטים: בשנות החמישים ולאחרונה. בנוסף, הופק בשנת 1978 אלבום רוק כפול, שכלל את היצירה האלמותית “מלחמת העולמות” בבצוע ג’ף ווין והבלדה “סתיו נצחי” בבצוע ג’סטין הייוורד, סולנה של להקת ה”מודי בלוז”, הזכורה משירה “לילות משי לבן”. הספור עוסק בפלישת יצורים תבוניים מן המאדים לכוכבנו, השתלטותם עליו בגרימת חורבן לתרבות האנושית, עד להיעלמותם הפתאומית בשל “בני ברית” קטנים ומיקרוסקופים לבני-האדם, החיידקים. הספור מובא מפי מספר נודד, המתאר את הקורות אותו בעיר לונדון, המהווה יעד אחד מני רבים לתקיפה זו.

לכאורה, נראה כי ספור מדע בדיוני זה, עוסק בנושאים הנמצאים מעבר לדמיון ואינם אקטואליים. נשאלת השאלה, האמנם? המבקש לקרוא ולהבין את העלילה, ייהנה מספור העשוי ללא חת. עם זאת, המתעמק במסרים ובדימויים המפורטים במקביל לספור, יוכל להגיע לתובנות מעמיקות בתחומים רבים, שאינם קשורים לעלילת המדע-הבדיוני, אלא לחיינו בעולם. ניתן ללמוד ולהסיק מסקנות רבות לגבי דת, מדיניות מעצמתית עולמית (הכוללת רמז עבה לארה”ב) ויחס האדם לסביבתו, באמצעות הקבלת יחסו לעולם הצומח והחי. בנוסף, ניתן להבין את שבריריות הסדר החברתי ועל הקורות את האדם היוצא ממסגרת מסודרת, עת הוא נמצא במצב אנרכי.

פרומו מצויר שנעשה לאלבום המוסיקלי ע”י תקליטי קולומביה, מציג קולאז’ של היצירה על רקע ציורי לונדון החרבה. במהלך הספור עולות שתי תובנות ראשוניות לסיבת הקטסטרופה: 1. על רקע היצירה המוסיקלית, נשמעת הקלטת התקשורת בין מרכז המשימה בפסאדינה קליפורניה (משום מה לא צויין מקומו האמיתי של מרכז החלל ע”ש קנדי, ביוסטון טקסס), המתקשר עם רכב החלל ברמודה, הנמצא מעל המאדים. רכב החלל הגיע לכוכב ונתקל עת עסק בפעולות משימתיות, בשיגור גלילים (צילינדרים) שהשמידו אותו והגיעו לכדור-הארץ. הרמז המובלע כאן הוא ישיר ונסתר כאחד: הרמז הישיר נובע מהתערבות האדם בסדרי היקום, שעקב כך “נגמל” לו בפלישת תגובה מיצורי המאדים. המאזין לניואנסים הדקים, יכול לראות ביקורת על מדיניות ארה”ב (ככל הנראה מידי יוצרים בריטים, המייצגים מדינה בה הדעה הרווחת היא כי ארה”ב נוקטת במדיניות התערבות יתר, במחוזות שונים בעולם). ביקורת נוספת היא כנגד המדע והאקדמיה: “הסיכוי שדבר מה יגיע מן המאדים הוא מיליון לאחד… עם זאת, הנה הם באים”. יצירתו של ג’ף ויין, מציגה את הביקורת הספרותית כנגד המדע הסקפטי והקבעוני, הנסמך על קביעה מדעית, אף אם היא נסתרת ע”י המציאות עצמה ואינו מעונין לבחון מחדש תיאורטית את הנחות היסוד הטבועות בו.

החורבן ממוטט את הסדר החברתי ויוצר קריסה סוציולוגית, במסגרתה המונים נמלטים מלונדון אל עבר הכפר. עת התמוטט הממשל והסדר, האנארכיה משתלטת ואין מנהיג בנמצא. הפרומו המצויר מציג כומר המנופף בצלב גדול, כנגד חללית המעלימה את הסובב אותו ולבסוף אותו עצמו, באש. באם נמצא ביקורת דתית, היכולה להתפרש כקריאת תגר כנגד נציגי הדת אל מול האפוקליפסה, ניתן לבקר את הטענה הביקורתית ע”י שיוך האפוקליפסה עצמה, להתערבות האדם בסדר הקוסמי. ניתן למצוא את המקור לכך, בספור התנכ”י אודות מגדל בבל ויומרתו של האדם לצאת ממקומו ביקום, אשר הסתיימה בקטסטרופה כתוצאה משגעון גדלותו.

המסקנה המתבקשת לאדם באשר הוא, היא כי הוא ממוקם בסדר קוסמי ביקום. ככל יצור חי הוא אורח בכוכבו ולכן אל לו לזהם, לשנות ולהרוס את מרקם החיים. ברמת המיקרו, יש להסיק את המסקנות לשבריריות הסדר החברתי, לנוכח כל מבחן שיבוא ולבחון כיצד למתן את הנזק שיכול לבוא לשלום והשלווה בה כל אדם חי, לנוכח התמודדותו עם משברים.

2 תגובות

  1. אני חושב שזוהי יומרה שאינה במקומה לנתח את היצירה הזו, מבלי להתייחס ליצירה עצמה, אלא אל המחוות השונות. קיימים רבדים רבים ברומן הזה, ואחד הברורים שבהם הוא מסר פוליטי (הקולוניאליסטים הבריטים שנקטלו בהמוניהם בשל חיידקים פעוטים), אך קשה להגיע אל המסקנות הללו אם מאזינים לאלבום, או צופים בסרטים.
    למה הדבר דומה? להבנת הסימפוניה התשיעית של לודוויג ואן על סמך צפייה בסרט “התפוז המכני”.

    לקריאת הספר במלואו: http://www.online-literature.com/wellshg/warworlds/

    נ.ב. המספר אינו “נודד” אלא מנסה לשוב אל ביתו.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

11 − שש =