סוריה עוברת תקופה לא קלה של מהומות, בהן לראשונה מאז 1981/2 קיום המשטר העלאווי המבוסס על משפחת אסאד וקבוצת מקורבים, אינו עובדה ברורה ומוגמרת. מענין לבחון את שידורי התקשורת הסורית בשבועות האחרונים, אשר יותר מכל משמשת שופר המשטר. הענין הרב מצוי לא בגלוי והברור באותם שידורים, אלא בנעשה מאחורי הקלעים ובקריאת סימנים נסתרים בשידורים הללו.
שני ממדים בולטים עולים מהם: 1. הבלטת הפגנות תמיכה במדינה מצד גולים סורים בעולם (שידורי הטלוויזיה הציגו את בילורוסיה ושידורי הרדיו דברו על בארה”ב ופאריס). המענין הוא שהרדיו בעברית, המשדר משנות החמישים דברי תעמולה וזוכה לזניחות באחוזי ההאזנה (למרות הקמתו משדר FM חזק הנקלט בצפון), ציין זאת באופן גלוי. נושא הדיון בתכניות הוא לא אסד ומשטרו, אלא האם האזרח תומך במדינה או לא. הכוונה המוגדרת בחוסר תמיכה היא בגידה בסוריה, ע”י הזדהות עם כנופיות חמושות מזויינות (מונח אותו טבעו בערבית ולפי שידורי העברית).
2. הטלוויזיה הסורית מראה הלוויות צבאיות והמרואיינים הם בני המשפחה והקרובים המוחים נגד אותם אנשי כנופיות שרצחו אותם (לדברי הקריינים והאנשים) ובזאת בגדו במדינה. לפי זאת, כל מעשה אי השמעות לחוקים הוא בגידה במדינה.
מתחילת המהומות בארצות ערב, שידורי הטלוויזיה הסורית לא עסקו כמעט במתרחש, אלא הציגו תחרויות כדורגל וספורט ותכניות מדע, תרבות והעשרה. זאת, ככל הנראה בנסיון להתעלם מהתופעה, אם היא לא רלוונטית לסוריה. לפני שבועות מספר בימים בהם נהרגו עשרות אזרחים, רואיין אזרח גרמני שהגיע לכנס אקדמי וציין כי ארצו שמחה לעשות עסקים עם סוריה והוא מקווה כי “האירועים האחרונים לא יעיבו על המשך הפיתוח”. בשבועות הראשונים למשבר הציגו שידורי הטלוויזיה כנסים ותכניות תעודה, עם “סטרייפים” של טלפונים המפנים את הצופה לתחנות הצבא והמשטרה בכל עיר. בנוסף, שודרו תכניות אולפן פתוח מעת לעת, בהם עולים צופים ומדברים. רדיו דמשק עם זאת, העלה דוברים רבים לשידור ונשמע לעיתים דרמטי בראיונו את נציגי הממשל והצבא במחוזות השונים, בעיקר בעיר דרעא לפני כמה שבועות.
קרייני הטלוויזיה הציגו תכניות רגילות, כולל אולפן בוקר עם חלונות שקופים מהם רואים את הככר המרכזית בדמשק והחיים השלווים שם. יש לציין כי למרות העיסוק בחיי היום-יום, לעיתים ישנם מקרים כמו פניה של הקריינית של החדשות בצרפתית מזמן תחילת המשבר, שנראו “כאילו היא ראתה רוח”.
ככל שהימים נוקפים וממד ההרוגים והנפגעים עולה, נאלץ הממשל לנקוט בטקטיקה מעט שונה. הדרך הטובה ביותר ליצור תעמולה מדוייקת, היא לקחת קורטוב של אמת ו”לבשלו”, באופן בו ממדי השקר יוסתרו במסרים הנאמרים ולא ניתן יהיה להפרידם מן המתרחש הלכה למעשה. אם למשל, ידוע על אירועים חמורים בעיר חמה, אזי הטלוויזיה הסורית הזדרזה לשדר תכנית בוקר ממרפסת אחד הבתים בעיר, בה נראה לכל הנוף הפראי של המדבר במקביל לנינוחות הדוברים, במה שיכול להיות מוגדר “שיחות סלון”. לא היה בתכנית זכר למהומות, או להפרות הסדר שהתרחשו בה.
ביקור השגריר האמריקני והצרפתי מיום שישי האחרון בעיר, סוקר ע”י ראיונות רחוב של אזרחים תמימים, המביעים את מורת רוחם מהתערבות גסה של מדינות זרות בעניניהם. החוכמה במסר הסורי הוא ה”מקריות” בראיונות ובשידור. התושבים המדברים צולמו באופן בו כביכול פנו אליהם כבדרך אגב ברחוב, בכביש ראשי, או בדרך לסידור כזה או אחר.
בשאר אסד באמת נמצא בבעיה קשה. עכשיו קשה להזיל דמעות עבור מי שטובח באזרחיו אבל במרכז שיקוליו יש היגיון ,ההנחה שלו היא שעם מישטרו מופל זה לא רק שהוא עצמו ובני משפחתו יאלצו לברוח לחו”ל מן הסתם לאיראן .כמו שזה היה למשל בתוניסיה.
אלא שהסונים במדינה עלולים לבצע טבח או אף גנוסייד בבני הקבוצה הדתית שלו העלאווים. והוא עושה הכל כדי למנוע אפשרות כזאת .
עם בשאר אסאד נופל מן הסתם נראה אקסודוס של העלאוים מסוריה לאן איני יודע. אולי לארה”ב כפי שקרה עם המנדעים שנאלצו להימלט גם הם מעיראק ?
מר אשד היקר, ככל הנראה העלאווים יחפשו את קרוביהם בריכוזים בצפון לבנון, טורקיה בחבל חטאי/איסכנדרון ואם איני טועה גם מעט בעיראק. אולי יברחו לירדן ואף מי יודע, יבואו לישועת “האוייב הציוני” במעבר קונייטרה בגולן…
סביר להניח כי אחרי שיחצו פיסית את הגבול לארצות השכנות, בעלי האמצעים ינסו לטוס לחו”ל.
אישית, אני סמוך ובטוח כי בעלי האמצעים כבר דאגו למלט עצמם ובני ביתם.
לאן נעלמה דוברת משפחת אסאד והנשיאות, דר’ בות’ינה שעבאן (מאוקספורד כמדומני) שדבררה את המשבר בתחילתו
ואינה מופיעה יותר בטלוויזיה?