כנס ספרות הריגול של "יקום תרבות" – הגרסה המוסרטת

ביום שני, 2 באפריל 2018, קיים "יקום תרבות" כנס ראשון מסוגו על ספרות ריגול ולחימה. בכנס השתתפו כמה מסופרי הריגול הבולטים והחשובים ביותר בישראל, נוסף על העורך החשוב בז'אנר, אמנון ז'קונט.

נוסף על הרצאות שונות (שלא כולן הוסרטו) הכנס כלל פאנל בהנחיית עורך "יקום תרבות" אלי אשד על הצנזורה וספרות הריגול. הפאנל עסק במערכת היחסים המורכבת בין הצנזורה והסופרים, שכן מתברר שעל פי חוק יכולה הצנזורה לצנזר גם ספרים ביטחוניים לחלוטין. בדיון השתתפו אמנון ז'קונט, מישקה בן דוד וחגי טיומקין, סופרים שלכולם היו מגעים עם הצנזורה בנושא יצירות בדיוניות פרי עטם, מהם מגעים שהגיעו לשיאם בבית המשפט, כמו במקרה של טיומקין, ומהם ידידותיים ביחס, כמו במקרה של מישקה בן דוד.

בין השאר נחשף בפאנל שכל מי ששירת בצבא מדינת ישראל חייב על פי חוק להגיש כל יצירה שלו
על נושאי ביטחון – מציאותית או בדיונית – לבדיקת צנזורה. זאת, גם אם נניח כתב ספר בדיוני לחלוטין  לילדים בנושא זה – למשל ספרי הריגול לילדים של הסופר אלעזר הלוי.

מאידך נחשפה גם העובדה שהצנזורה כמעט אינה נוגעת לרעה בסדרות טלווזיה כמו  "המדרשה", שעל פניהן חושפים דברים שונים על פעילות המוסד לעין ערוך יותר מאשר כל ספר בדיוני שבו טיפלה הצנזורה אי פעם. לדעת אמנון ז'קונט, כל זאת משום שלערוץ 2 יש  כנראה  כוח השפעה רב לאין ערוך על הצנזורה מאשר יש לסופרים ולעורכיהם.

צפו בהסרטה של פאנל זה – סופרי הריגול והצנזורה הישראלית

פאנל שני בהנחיית ד"ר אמנון סטופ, העורך המדעי של "יקום תרבות", עסק בקונפליקט בין ישראל ואיראן, כפי שהוא משתקף ביצירות בדיוניות שכתבו משתתפי הפאנל – כל אחד מהם תיאר ביצירותיו מתקפה או מבצע ריגול גדול של ישראל כנגד איראן.

המשתתפים בפאנל זה: אורי שטנדל, לשעבר יועץ לענייני ערבים לראשי ממשלה בישראל. מחבר הספר ״רוחות מלחמה גרעינית", על המאבק החשאי בין ישראל ואיראן.

מישקה בן -דוד, שספרו החדש, "הכריש", עוסק במאבק עם איראן.

ושבתאי שובל, איש ביון לשעבר, ומחבר המותחן "אני הנבחר", על מתקפה של איראן על ישראל.

צפו כאן בפאנל המוסרט – המלחמה של ישראל נגד איראן במציאות הבדיונית ובמציאות הלא בדיונית

נוסף על אלו כלל הכנס את ההרצאה האישה בשירותי הריגול – מציאות ובדיון

שהעניקה הסופרת שלווה הסל, סוכנת חשאית לשעבר, מחברת ספר הריגול "נשואה למוסד". שלווה דיברה על "האישה בשירותי הריגול  – מציאות ובדיון".

והנה לפניכם קטעי ההרצאה מוסרטים:

אבי גולדברג, עורך מדור המתח והבלשים ב"יקום תרבות" מציג את שלווה הסל

שלווה הסל על הנסיעה לארץ אויב כמשפחה

שלווה הסל על החיים תחת מסווה בארץ אויב

שלווה הסל על החזרה לארץ לאחר משימה

שלווה הסל על ספריה הבאים

הרצאה של המחבר מיכאל בר זוהר על ספרי ריגול שכתב

פתיחה

מיכאל בר זוהר על השילוב בין היסטוריה לספרות

מיכאל בר זוהר על  כתיבת הספר מרגל יהודי בשירות הנאצים

אמנון ז'קונט על המרגל בספרות

חלק שני
ערוץ יקום תרבות

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אירועים ספרותיים עם התגים , , , , , , , , . קישור קבוע.

5 תגובות על כנס ספרות הריגול של "יקום תרבות" – הגרסה המוסרטת

  1. מאת חגית בת-אליעזר:‏

    הכנס היה מאוד מוצלח. השתתפו בו סופרים בולטים. גם בקבוצות הדיון (פאנלים) וגם בהרצאות נמסר מידע מסקרן על מרגלים אמיתיים ובני דמותם ספרותיים. התרשמתי במיוחד מהרצאתו של מיכאל בר-זוהר – איש אשכולות, שהגיע להישגים רבים בתחומים מגוונים.

  2. פינגבאק: הצנזורה וספרות הריגול-הפאנל המוסרט | המולטי יקום של אלי אשד

  3. מאת חגית בת-אליעזר:‏

    ראוייה לציון ההנחייה המשותפת המשולבת של העורכים המרכזיים של האתר יקום תרבות
    אלי אשד, אמנון סטופ ואבי גולדברג

    • מאת אלי אשד:‏

      רשימה ראשונה מתוך שתיים של אבי גולדברג מנחה כנס ספרות הריגול על הכנס ותכניו:
      המלחמה הרכה

      המלחמה הרכה :הרהורים בעקבות כנס ספרות הריגול הראשון (1) מאת אבי גולדברג
      https://www.jokopost.com/thoughts/17264/

      ב-2 באפריל נערך בתל אביב כנס העוסק בספרות ריגול. הכנס, בחסות עמותת "יקום תרבות", היה מפגש מרתק בין סופרים ואנשי ביון לשעבר ותכניו אפילו עורר את עניינו של נציג הצנזור הצבאי.

      ארגוני הביון של ישראל ישראל עומדים בשורה הראשונה של ארגוני ביון המושכים תשומת לב ומעוררים הערכה ולעיתים הערצה. את חלק מפעולות הביון מבצעים ארגונים מובהקים של המדינה ואת חלקן מבצעים "מתנדבים" או סוכנים, שמונעים מהרפתקנות, אידאולוגיה או תאוות בצע, ולעיתים נאלצים לפעול עבור המדינה נגד רצונם.

      לעולם יהיו פעולות הריגול מוסוות, מוכחשות ומתומרנות. אין לך איש ביון המופיע בריש גלי כאיש ארגון ביון, כרטיס הביקור שלו יאמר "דיפלומט", "איש עסקים" או "מדען". רק בשנים האחרונות, כתוצאה מהפצת מידע ברשת האינטרנט וחשיפת מידע לאחר הדלפות מכוונות – באמצעות תקשורת חברתית ובאמצעות גורמים שפועלים במטרה לחשוף פעילות מדינות חסויה, כמו ארגון "ויקיליקס" או יחידים פורצי מסגרת כמו אדוארד סנודן, שהדליף סודות ביטחוניים של ארצות הברית – החלו מדינות המערב לחשוף את זהות העומדים בראש ארגוני הביון.

      פעולות הביון מתבצעות בדרך כלל תוך חיסיון או מסווה של פעולות מסחריות או תרבותיות, ומשרתות בסופו של דבר את המדינה היוזמת אותן או את הארגון התעשייתי או המסחרי המעודד אותן. שילוב מדהים בין אינטרסים של מדינה הפועלת תחת מסווה – רוסיה – לאינטרסים כלכליים של ארגון מסחרי במדינת יעד – ארה"ב – נחשף בימים אלו ממש, כאשר מתברר תפקידו של ענק הרשתות החברתיות פייסבוק בפעילותה של חברת "קיימברידג' אנליטיקה" הבריטית, העוסקת במחקר, איסוף וניתוח מידע. הפרשה מלמדת כיצד פעולות מתוחכמות, לכאורה תמימות, מאפשרות לקרמלין למשוך בחוטים ארוכים בנעשה בוושינגטון היריבה.

      נשמע דמיוני? אכן, כל פרשות הריגול שנחשפות מביאות עימן בהכרח את התגובה הבלתי נשלטת בכלי התקשורת ובקרב הקהל הרחב: התדהמה, ההפתעה, הרגשת החדירה לפרטיות. מה שנתפס אצל ראשי פייסבוק כמסחר בפרטי זהות של משתמשים, משמש את הביון הרוסי כחומר גלם לפעולת הזנה מכוונת של דיסאינפורמציה, מה שקיבל לאחרונה את הכינוי "פייק ניוז", המשמש לשיבוש מידע ומסירת מסרים כוזבים לציבור בוחרים על מנת להטות אותו להעדיף צד אחד במערכת בחירות. ה"פייק ניוז" הוא גם על דרך ההיפוך, כלומר זיהוי ותיוג מידע אמין כמידע שקרי או מידע מכוון הטעיה.

      פרשה זו של הביון הרוסי היא דוגמה לפעולת "מלחמה רכה". "המלחמה הרכה" (Softwar) הוא כותר של ספר שיצא לאור במחצית שנות השמונים של המאה שעברה. כותביו היו הצרפתים תיירי ברטון ודניס בניש, והם כתבו עלילת מדע עתידי מלאה במלחמות ריגול, הטעיה ושימוש במחשבים, בתוכנות ובחומרות שטרם היו בנמצא לפני שלושים שנה, לצורך פגיעה באויב. "המלחמה הרכה" היא מטבע לשון שטבעו הכותבים – מלחמה של שירותי ביון של המעצמות תוך שימוש במחשבים כנשק. כותבי הספר העתידני ידעו לצפות את המתרחש כעת בעולם, כאשר השימוש במחשבים עומד במרכז המאבק בין המעצמות עם החרפת המאבק ביניהן.

      המלחמה "החמה", זו שהיסטוריונים של העת החדשה רואים את קיצה עם תום מלחמת העולם השנייה, הומרה ב"מלחמה קרה" – שהתבססה על מאזן האימה הגרעיני בין המעצמות, שאילץ אותן להגביל את השימוש ב"נשק יום הדין" ולעבור לשימוש רב באמצעים עקיפים, כמו פעולות הנסמכות על מודיעין ומאבק על דעת קהל העולמי. במלחמה הקרה גבר השימוש ביכולות של ארגוני ביון ונרתמו משאבים כלכליים ותרבותיים למאבק, ולעיתים בלית ברירה התנהלו מלחמות אזוריות ומלחמות באמצעות ממלאי מקום, כמו בדרום מזרח אסיה. גם שלב זה של המלחמה הקרה הסתיים לכאורה עם קריסת הגוש הקומוניסטי בסוף שנות השמונים של המאה שעברה ומעבר מדינות שהשתייכו בעבר לברית המועצות וגרורותיה לאזור השפעה של המערב.

      כעת, עם התאוששות רוסיה ועם התחזקות סין, מגיח מחדש המאבק בין המעצמות ומתגלה בלבושו החדש בדמות "המלחמה הרכה", המאופיינת בתמצית בשימוש עצום במחשבים ככלי המאפשר ביצוע משימות ריגול, מעקב, השפעה על דעת הקהל ושינוי תודעה של האויב. ה"פייק ניוז" – הטיה והטעיה המסיבית של דעת הקהל, החלשת התודעה החברתית, זריעת מבוכה ואי אמון במנגנוני השליטה של מדינת האויב – הפך באמצעות המחשבים לנשק רב עוצמה. דומה שאחד מהראשונים שעמד על כך היה האייתוללה חומייני, שבנאומיו ידע לשלב מנטרות שמטרתן להחליש את האמונה בדמוקרטיה המערבית כמסגרת מדינית חלולה והציע את המדינה האסלאמית כדרך פוליטית חדשה וחלופה לסוגי ממשל המבוססים על דמוקרטיה מערבית.

      במאמר הבא העוסק בספרות ריגול ארחיב על הקשר ההדוק שבין ספרות לריגול ואנסה לתהות על המיוחד בסוגה ספרותית זו.

  4. מאת אלי אשד:‏

    רשימה שנייה של אבי גולדברג מנחה כנס ספרות הריגול על הכנס ותכניו :
    ספרות הריגול המציאות עולה על כל דמיון ולהפך:הרהורים בעקבות כנס ספרות הריגול הראשון
    https://www.jokopost.com/thoughts/17352/
    במאמרי הקודם סיפרתי על המלחמה הרכה – חדירת המחשבים לעולם הריגול, הן בספרות הן במציאות, וכעת אמשיך בהרהורים על ספרות ריגול. הפעם אנסה לתהות על המיוחד בסוגה ספרותית זו.

    על הקשר ההדוק שבין ספרות לריגול אפשר היה לעמוד מדבריהם של בכירי סופרי הריגול בישראל, שהתכנסו לאירוע משמעותי ראשון בכנס ספרות הריגול שהתקיים בתל אביב בחול המועד פסח. בכנס נדונו שאלות כמו הגבולות המטושטשים בין מציאות לבדיון בספרות הריגול, החיסיון והצנזורה המוטלים על היצירה האמנותית בתחום הריגול, היכולת של ספרות הריגול לפענח את העתיד (מקרה בוחן: המאבק בין ישראל לאיראן) ומידת האותנטיות של תיעוד ספרותי של אירועים מהעבר (למשל פרשת טוביאנסקי). בכנס השתתפו כותבים ותיקים ובולטים בתחום ספרות הריגול, ביניהם ד"ר מיכאל בר זוהר, חגי טיומקין, מישקה בן דוד ואמנון ז'קונט.

    על הסימביוזה בין ריגול לספרות העיר אלי אשד, חוקר תרבות פופולרית ממארגני הכנס, כי סופרים שימשו מאז ומעולם "חומר" הבונה אנשי ביון והיו מעורבים בתככי ריגול. בין הידועים שבסופרים שפעלו בשירות ארגוני הביון אפשר למנות את פבלו נרודה, איאן פלמינג, פרדריק פורסייט, רואלד דאל, גראהם גרין ורבים אחרים. אבל מלבד נטייתה של נפש הסופר לעולמות נסתרים ולמעורבות רגשית ואידיאולוגית, אפשר לראות היבטים נוספים ומעניינים בקשר בין ריגול לספרות.

    ההיבט הראשון והגלוי לעין הוא מקומה של ספרות הריגול הענפה בהנגשת האפרטוס החשוך של מנגנוני הביון בדרך של בדיון או תיעוד. ספרות הריגול משמשת צוהר כמעט בלעדי לחשיפת המתרחש בנבכי העולם האפל של הריגול. פן זה של הטלת אור על עולם מסתורי הוא דו-ענפי.

    הענף האחד הוא הספרות הדוקומנטרית המתעדת מקורות גלויים ומותרים לפרסום של פעולות ביון, כמו בספריו של יוסי מלמן "הספינקס" (2007), העוסק בנשיא מחמוד אחמדינז'אד ובתכנית הגרעין האיראנית, ו"מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין" (2012), שהוא מחקר על סוכנויות הביון של ישראל. דוגמה נוספת היא הספר "תמוז בלהבות", המתעד את מבצע השמדת הכור הגרעיני בעיראק, מאת שלמה נקדימון.

    הענף השני הוא הספרות הבלטריסטית, המנתקת עצמה מאירועי אמת ועולם הריגול המופיע בה הוא בדיון ספרותי. שאלה בפני עצמה היא עד כמה אכן בדיוניים התרחישים של רומנים מרתקים אלה. ג'ורג' סמיילי, גיבורו הספרותי של ג'ון לה קארה, היה דמות מפתח בתדמיתו של הסוכן החשאי האפור בעת המלחמה הקרה. ג'ורג' סמיילי צעד על שביל סלול של ספרות ריגול עשירה שהובילו סופרים כמו גרהאם גרין וסומרסט מוהם. ספריהם של סופרים אלה ואחרים היטיבו לצייר את עולם הריגול ברומנים מרתקים והיטיבו לבנות את התדמיות של עולם זה בתודעת הקוראים, החל ממלחמת העולם הראשונה ועד למלחמה הקרה.

    גם סופרים שהעדיפו להעמיד את עולם הריגול על קרקע הפנטסטי, להעניק לעולם הריגול זוהר וממדים מיתיים שכנראה אין בו במציאות, מילאו תפקיד חשוב. אמנון ז'קונט הצביע על בניית התדמית ה"בונדית" של המרגל הכול-יכול בספריו של איאן פלמינג כדמות מפתח בספרות הריגול, הדמות הזוהרת הפומבית כמעט.

    אוסיף כי סוגה זו של הוספת אלמנטים דמוניים ופנטסטיים לארגוני רשע עולמיים שהמרגל מתמודד איתם, הפך מפנטזיה של ספרי הריגול מסוג הזה למציאות. התגבשות ארגונים אסלאמיים קיצוניים לכלל ארגוני פשע וחבלה בין-לאומיים הפועלים ומממשים קטסטרופות מהסוג שמרגלי העל-הספרותיים היו מצליחים למנוע, הפכו למציאות כואבת. מתברר כי ריסוק מגדלי התאומים, הפלת מטוסי נוסעים, פיצוץ תחנות רכבת – טרם נמצא בונד שיכול לסכלם.

    ספרו של דב אלפון "לילה ארוך בפריז" פוסח על שתי הסעיפים. גיבורו הוא איש ביון המיומן במלחמה החדשה – מלחמת המחשבים, אך הוא מסתבך בעלילה המערבת אלמנטים פנטסטיים מהסוג השגור בספרי בונד קשישא.

    גם קרטלים של סמים המחזיקים בהון ובהשפעה אדירה אי אפשר למגר בעזרת סוכנים מהסוג של "משימה בלתי אפשרית". אפשר להתנבא כי הארגון הזדוני הבא יהיה ארגון רשע שמטרתו לפגוע בביטחון העולמי באמצעות שימוש בהאקרים ובמחשבי-על. כמובן כבר כיום מתקיימים ארגונים כאלה, והמלחמה בהם היא אך ורק עניין של זמן.

    ההיבט השני האורג יחדיו את עולם הספרות עם עולם הריגול הוא המעורבות של סופרים בפעולות ביון וריגול ושל סוכני ריגול בכתיבה ספרותית. המעבר בין התחומים – מריגול לעשייה ספרותית – רווח מאוד. סופרי הריגול המצליחים בעולם ובישראל הם סוכני ביון לשעבר. עשייה זו מתאפשרת רק במדינות דמוקרטיות, שבהן מתאפשר ליוצאי ארגוני הביון או מי ששירתו בהם, ולו כסוכנים לרגע, לפרסם את זיכרונותיהם – למשל מייק הררי, ראש אגף קיסריה למבצעים מיוחדים במוסד, או לאחרונה שבתאי שביט, לשעבר ראש המוסד – או לכתוב ספרות דמיונית העוסקת בעולם הריגול, למשל מישקה בן דוד. גם במדינות העולם החופשי מוטלות מגבלות על פרסום ספרות כזו, כדי למנוע פרסום של סודות מדינה. בישראל ההגבלה היא מכוח תקנות לשעת חירום 1945, שמכוחן פועל צנזור ואליו מובאות יצירות העוסקות בתחום הריגול לביקורת.

    הזרם ההפוך הוא של סופרים המערבים עצמם בעולם הריגול, כלומר אנשי תרבות המשמשים סוכנים סמויים ומשרתים את ארגוני הביון של המדינות שהם חפצים ביקרן – מדינות הלאום שלהם או דווקא מדינות זרות הפועלות נגד מדינת הלאום.

    ההיבט השלישי של שילוב ספרות וריגול טמון ביכולות החיזוי או ביכולות חשיבה בלתי מקובעות המאפיינות סופרים, והוצאתן אל הפועל בתחום הריגול. פעולות ביון צריך שיתחדשו וישתנו, ילבשו פנים שונות מדי פעם, באשר העיסוק בריגול הוא עיסוק בהטעיה, במראית עין ובהסחת דעת. כך גם הספרות – היא עוסקת בהסחת דעת, בריתוק הקורא לעולם הכתוב המדומיין ובניתוקו מהסובב אותו. ההסחה והדמיון הספרותי הפעיל הבאים לידי ביטוי בספרות יוצרים מצע שארגוני ריגול יכולים להיזון ממנו. הספר "המלחמה הרכה" העלה את האפשרות של מאבק זדוני באמצעות מחשבים כבר לפני עשרות שנים. הסופר מישקה בן דוד מצייר בספרו האחרון "הכריש" צעדה המונית של פלסטינים לעבר גדר המפרידה בין ישראל לשטחים – דמיון ספרותי המתממש כיום. כך מקבלת קהילת הביון רעיונות או תפיסות עתידניות שצומחות במוחותיהם הקודחים של סופרים. האם יתממש החזון האפוקליפטי של הסופר?

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*