מה למגן דוד ולפיתגוראים?


Image result for ‫זאב ברקן מגן דוד‬‎

מאת זאב ברקן

אני מומחה לסמל המגן דוד. התחלתי לעסוק בחקר סמל המגן דוד לפני כעשר שנים. הסיבה לכך הייתה מעשית מאוד: הבן שלי מכר אהילים בצורת מגן דוד שהמציא בעצמו ורציתי לעזור לו לשווק אותם בחו"ל. פתחתי בלוג באנגלית. מהר מאוד נסחפתי לחקור את סמל המגן דוד מכל אספקט אפשרי. לבקשת הקהל פתחתי גם בלוג בעברית. כיום יש בכל בלוג למעלה מאלפיים פוסטים, ולא תמיד הפוסטים זהים. במהלך המחקר צילמתי בעצמי מאות מגני דוד, אבל בעיקר קיבלתי צילומים מעניינים של מגני דוד מקוראי הבלוג ברחבי העולם, כך שבעצם נעשיתי לאספן של צילומי מגן דוד. אחדים מקוראי הבלוג נעשו לשותפים שלי במחקר וצילמו במיוחד עבורי מגני דוד במהלך טיוליהם על פני כדור הארץ.


נושא מרכזי שהתפתח מתוך העיסוק במגן דוד היה מופעיו של סמל זה באמנות. בעקבות הקשר שלי עם אמנים שמגן דוד מופיע ביצירותיהם, יצרו איתי קשר כמה אוצרים, וביחד עם כל אחד מהם הצגנו עשרות תערוכות בנושא מגן דוד באמנות בארץ וברחבי העולם. פרסמתי בהוצאה עצמית שלושה ספרים בנושא המגן דוד. "מגן דוד שחור לבן" מסכם את ממצאי המחקר שפורסם בבלוגים של המגן דוד. "אלבום מגן דוד" באנגלית הוא אלבום של צילומי מגן דוד בתחנות חשובות בהיסטוריה שלו. כל מי שצילום שלו מופיע בספר קיבל עותק ממנו. "אלבום הטלאי הצהוב" הוא בעצם תערוכת יצירות אמנות שבהן מופיע הטלאי הצהוב. כל משתתף בספר קיבל עותק. נוסף על כך העליתי ליוטיוב עשרות סרטוני וידיאו על המגן דוד. בסך הכול מספר הצפיות בדפי האינטרנט שלי עבר את העשרה מיליון.

סמל מגן דוד של התרבות המינואית הקדומה

לאחר כחמש שנות מחקר אינטנסיביות בנושא המגן דוד עברתי בשנת 2009 לחקור את נושא השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל. פרסמתי למעלה מאלף כתבות, שמתארות בעיקר את השפעת התנ"ך על החילונים בישראל. צילמתי בעצמי חלק מהצילומים שהייתי זקוק להם לצורך המחקר. גם כאן התפתחה כנושא מרכזי השפעת התנ"ך על אמנות, ונוצר לי אוסף של מאות צילומי יצירות שכאלה. בעקבות הקשר שלי עם אמנים שהושפעו מהתנ"ך, הצגתי עם האוצרת יעל ניצן כמה תערוכות בנושא השפעת התנ"ך על אמנים ישראלים. את ממצאי המחקר פרסמתי בספר מקוון בפליקר. העליתי ליוטיוב סרטונים רבים בנושא זה.

Image result for ‫זאב ברקן מגן דוד‬‎

בעקבות פעילות הצילום שלי לצורכי מחקר עברתי בשנים האחרונות לצילום אמנותי, בעיקר בנושא ירושלים, וכאלפיים צילומים שלי מצאו את דרכם, בלי התערבותי, לוויקימדיה, שהיא אתר לאיסוף צילומים שהקימה וויקיפדיה.

Image result for ‫זאב ברקן מגן דוד‬‎

המגן דוד הוא סמל יהודי.

יש לו שם יהודי.

יש לו משמעות יהודית דתית ולאומית.

Image result for ‫זאב ברקן מגן דוד‬‎

יש לו צורה גיאומטרית ייחודית הבנויה משני משולשים שווי צלעות, שיוצרים משושה שעל כל אחת מצלעותיו בנוי משולש שווה צלעות.

בתרבויות שונות צורה גיאומטרית זו נקראת בשמות שונים, ויש לה משמעויות שונות.

היא מופיעה באירופה בסביבות האלף השני לפני הספירה, מאות רבות של שנים לפני הולדתו של דוד המלך. בשונה מן המנורה, שצורתה עוצבה בידי יהודים, צורתו של המגן דוד מיובאת מתרבויות אחרות. לא ידוע מה היה שמה המקורי, ואילו משמעויות ייחסו לה. היא שימשה בין מאות צורות אחרות כסמל מסחרי שנועד להגנה על מוצרי מזון ליצוא, כאחת מני צורות רבות על גבי חותמות, ולקישוט.

Image result for ‫זאב ברקן מגן דוד‬‎

מגן דוד בתליון יהודה המשוחררתמאוסף אבירם פז וברשותו

משמעות ההגנה שיש למגן דוד איננה משמעות מקורית יהודית. צורתו כסמל הגנה מופיעה כבר בפסיפסים רומיים רבים מן המאות האחרונות לפני הספירה [1] כשהיא מוקפת סמלים רבים. בולטת ביניהם נוכחותם של סמלי הגנה אחרים. אחד ממגני הדוד של בית הכנסת (מן המאה החמישית לספירה) בכפר נחום מופיע בשילוב עם סמל הפֶּלטָה (מגן האמזונות), שאף הוא סמל של הגנה. הפֶּלטָה מפרידה בין כל שני קדקודים שלו.

פלטה (מגן האמזונות) בכפר נחום. צילום ברשותו של גבי גולדמן

בכפר נחום מופיעה לצדו גם הפנטגרמה, ששימשה, כסמל ההגנה על הבריאות אצל הפיתגוראים, שקדמו לרומאים בכמה מאות שנים. בין קדקודיה של פנטגרמה זו יש עיגולים. העיגול הוא סמל הגנה קלסי, שמונע התקפות מכל הכיוונים האפשריים. כמו שהמגן דוד שראינו קודם מוקף בעיגול גם הפנטגרמה שלפנינו מוקפת בעיגול. המסר של יצירה זו הוא שהשומר נשמר על ידי השמור.


פנטגרמה בכפר נחום. צילום ברשותו של גבי גולדמן

הכוכבים בעלי חמשת וששת הקדקודים, הם סמלים אחים, שמופיעים ביחד לאורך ההיסטוריה, או מחליפים זה את זה, בעיקר במסורות היהודית והמוסלמית. [2] כלומר, ייתכן שהמגן דוד קיבל את משמעותו כסמל הגנה מן הפנטגרמה.

גם המשמעות של אחדות הניגודים איננה משמעות מקורית יהודית. גרשם שלום, בכיר חוקרי סמל המגן דוד, זלזל באופן בוטה בפרשנים שייחסו למגן דוד משמעות שכזו:

"עניין זה של מגן דוד מתמיה מכל הבחינות. בספרות המדעית, כמו בספרות הפובליציסטית על נושא זה, משמשים אמת ודמיון בערבוביה ואין לסמוך כלל, לצערנו, על דברי הכותבים המערבבים את פירושיהם, ומהם מדומים ודמיוניים ביותר, עם המסורת האמתית של הסמל שאיננה ברורה להם, וכל אחד דורש אותו כמין חומר. זה אומר: הרי לנו כאן סמל היהדות… וזה אומר: סמל להרמוניה ולשלום אין-קץ, להתאחדות ההפכים והמתקתם בשורש האחדות. הצד השווה שבהם הוא שכולם נבוכים בבואם להוכיח מה משמעותו ה"מסורתית" של סמל זה, וכולם פותחים בלהג אין-קץ… ומי הוא זה אשר לא ידבנו ליבו לגלות עמוקות מני חושך, איש איש כמתנת האנציקלופדיה האחרונה אשר בידו, וברוך עוזר דלים אשר הפליא חסדו עמנו ולא נעל את שערי ה'דרוש' ". [3]

אף אם אין במסורת היהודית שורשים למשמעות של אחדות הניגודים המיוחסת למגן דוד, יש לה שורשים בתרבויות אחרות. מסתבר שהפיתגוראים, ורק הם, היו אלה שהמציאו את משמעותו של המגן דוד כסמל ל"התאחדות ההפכים והמתקתם בשורש האחדות". הפיתגוראים פעלו במשך כאלף שנים, החל מהמאה השישית לפנה"ס. הם התעניינו במספרים באותה עוצמה שבה חז"ל התעניינו באותיות. הם העדיפו להתבונן במספרים באמצעות צורות גיאומטריות. את האחד הם ראו בצורה של נקודה. את השניים בצורה של קו. העשר, שנקרא בפיהם בשם טטרקטיס, היה משולש שהכיל ארבע שורות של נקודות, נקודה אחת בקדקוד, תחתיו שתיים, תחתיהן שלוש… וארבע בבסיס המשולש. [10=4+3+2+1]. לכל אחד מעשרת המספרים הראשונים הייתה צורה שמיוחדת לו. לכן סביר להניח שהכוכב בעל ששת הקדקודים, ההקסגרמה (רישום או סימן של שש ביוונית), שימש להם כצורה של המספר שש, למרות  שאין למגן דוד זכר בכתביהם (שרובם אבדו), ואף על פי שביוון כולה מעטים מאוד מופעיו של סמל זה. לעומת זאת נתגלו בה פנטגרמות רבות מספור.

בחשיבה של תורת המספרים השש מתחלק למספרים שלמים, מופשטים, באמצעות המחלקים שלו שהם אחד שניים ושלוש. אבל בחשיבה גיאומטרית, מוחשית, ההקסגרמה מתחלקת לשני משולשים. ברור שלא מדובר כאן על המשושה, כי המשושה מתחלק לששה משולשים, ולא ניתן לחלקו לשני משולשים. לאור ההסבר הזה ניתן להבין כי ההקסגרמה מתחבאת במשפט הבא מאחורי המילה "הקסד", שמשמעותה המספר שש ביוונית:

הפיתגוראים אמרו כי "ההקסד הוא גם סמל הנישואין, כי הוא נוצר על ידי איחוד של שני משולשים, אחד גברי והשני נשי". [4]. בחשיבה של תורת המספרים ההקסד היה אמור להיות נוצר על ידי איחוד של שתי שלשות, אבל השלשה היא תמיד אי זוגית. לא יעלה על הדעת שהמספר שלש יהיה זוגי.

רעיון אחדות ההפכים הפיתגוראי הוסבר באריכות על ידי פילון האלכסנדרוני:

"…תוך שישה ימים נברא העולם, לא בגלל שבוראו היה זקוק לאורך של זמן להשלמת עבודתו, שהרי אנחנו חייבים לחשוב על אלוהים כמי שעושה את כל הדברים בו זמנית… שישה ימים מוזכרים כי בשביל שהדברים יקבלו קיום היה צורך בסדר. סדר כרוך במספר, ובין המספרים, על פי חוקי הטבע, המספר המתאים ביותר לפריון הוא 6, כי הוא המספר המושלם הראשון, כי הוא תוצאה שווה בגודלה למרכיביה (כלומר, 1x2x3), כמו גם הסכום של חיבוריהם (1 ​​+ 2 + 3)… ניתן לומר כי הוא הן זכר והן נקבה, והוא תוצאה של הכוח הייחודי של אחד מהם. כי בין הדברים הקיימים האי זוגי הוא זכר, והזוגי נקבה. מבין האי זוגיים 3 הוא נקודת ההתחלה, ושל הזוגיים – 2, והתוצר של שני אלה הוא 6… שכן היה זה הכרחי שהעולם, שהוא המושלם שבדברים, ייברא בהתאמה למספר מושלם, כלומר שש. והיות שיש בו יצורים שבאו לעולם כתוצאה מזיווג עליו לקבל את הרושם ממספר מעורב, כלומר מהמספר הראשון שבו זוגי ואי זוגי התאחדו, שמכיל את העיקרון של הזכר שזורע ושל הנקבה שמקבלת את הזרע". [5]

הפיתגוראים השפיעו השפעה מכרעת על התפתחות הגיאומטריה, וקטעים רבים ב"היסודות", ספר המופת  של אוקלידס, לקוחים מהם. ניתן ממש לשחזר את השלבים שהובילו אותם לבניית ההקסגרמה באיור הבא:

ניתן לראות באיור כי המגן דוד הוא משושה שבנו עליו ששה משולשים שווי צלעות. הפנטגרמה היא מחומש שבנו עליו חמישה משולשים שווי צלעות. שניהם מהווים חלק מסדרה שכוללת את המשולש שבנו עליו שלשה משולשים שווי צלעות, את הריבוע שבנו עליו ארבעה משולשים כאלה, ואת האוקטגרמה, המתומן שבנו עליו שמונה משולשים כאלה, והוא נראה כמו שני ריבועים משתלבים, בדיוק כשם שהמגן דוד נראה כמו שני משולשים משתלבים. ההשתלבות הזאת, שהיא תופעה אסתטית מיוחדת ביופייה, בולטת במגן דוד בפנטגרמה ובאוקטגרמה, ומעודדת את האסוציאציה של החיבור של שתי ישויות נפרדות מנוגדות וסותרות לישות אחת, סימטרית והרמונית.

התופעה של האנשת מספרים מייחדת את הפיתגוראים. המספרים אצלם יפים, מכוערים, מושלמים, בלתי מושלמים, מולידים, נולדים, מתחתנים, מתיידדים, טובים, רעים… ולכן קל לזהות שהמספר שש במשמעות של אחדות הניגודים זכר נקבה, או במשמעות של נישואין, נוצר בחוגיהם.

רעיון פיתגוראי זה, של התאחדות ההפכים זכר ונקבה, התגלגל בימי הביניים לחוגי האלכימאים. שם מופיעה ההקסגרמה כשהיא מורכבת ממשולש זכרי שקדקודו פונה כלפי מעלה, שמייצג אש, וממשולש נקבי שקדקודו פונה כלפי מטה, שמייצג מים. אש ומים הם הפכים, כמו שהזכר והנקבה הם הפכים.

"הקשר ההדוק בין שלמה לאבן החכמים מתבטא בכך שהחומר ההיולי של אבן החכמים היה מיוצג לעתים כשני משולשים משתלבים של 'חותם שלמה', ששרדו עד היום כסמל הלאומי היהודי המכונה מגן דוד. עבור האלכימאים, החותם או הכוכב הזה היה סמל החוכמה, וגם סימן "מי אש", שכן הוא מורכב משילוב של שני סמלים: זה של האש, המתרוממת מעלה, מסומל באמצעות המשולש המצביע כלפי מעלה, וזה של המים, אשר יורדים מן השמים, מיוצג על ידי המשולש המצביע מטה" [6]

בהשפעת האלכימאים, או בהשפעת המקובלים של ימי הביניים, הפך כוכב זה לסמל של מבשלות-בירה והוצב מעל לכניסות לבתי היין של גרמניה [7]. על השפעת המקובלים על סמל הבירה הצביע לראשונה כותב הערך "חותם שלמה" באנציקלופדיה של הבונים החופשיים (תרגום שלי מאנגלית):

"בין ראשוני המקובלים העבריים חותם שלמה [שמו האלטרנטיבי של המגן דוד] היה, כמובן, קמיע, שהבטיח להגן על בעליו מפני סכנת השריפה. בתקופות מאוחרות יותר היהודים, שעדיין האמינו ביכולות ההגנה של חותם שלמה כקמע, הציבו אותו על חזיתות הבתים ומבשלות-הבירה שלהם, שהיו חשופות במיוחד לסכנת השריפה. הגויים, שראו את הסמל התלוי מעל לכניסות לבתי הייצור והשיווק היהודיים של הבירה, סברו בטעות שהמשושה, או חותם שלמה, מסמל בירה. פירוש זה אומץ על ידי פונדקים גרמניים כסימן של בית מרזח"…

המשמעות הפיתגוראית של צורת השש התגלגלה להודו: המשולש שחודו כלפי מעלה מייצג בהינדואיזם את שיווה והאש, ואילו השני, שחודו פונה כלפי מטה, מייצג את שקטי והמים. האיחוד של שניהם מוליד את סנט-קומרה, שהמספר הקדוש לו הוא שש. [8].

סמל הנישואין הפיתגוראי ממשיך להתגלגל עד לימינו אלה. עד לפני כמאה שנה נהגו מלווי החתן והכלה בתהלוכות החתונה בקהיר לשאת במוטות על הכתפיים קונסטרוקציה גדולה של עץ בצורת הקסגרמה.

התמונה לקוחה מתוך עמוד 149 ב-
An account of the manners and customs of the modern Egyptians, written in Egypt during the years 1833-1835 by Lane, Edward William, 1801-1876

הוא מופיע גם באבני חופה יהודיות, שהיו קבועות בקיר של בית הכנסת, ועליהן ניפץ החתן את הכוס, אלא שבאבני החופה היו גם כוכבים בני מספר קצוות אחר, והמגן דוד אינו הצורה הבלעדית שמופיעה בהן.

שחזור של אבן חופה בבית הכנסת הגדול בירושלים עם כוכב שאינו מגן דוד. צילום: זאב ברקן

לאחרונה התוודעו עשרות מיליוני קוראי ספרים וצופי קולנוע לרעיון הפיתגוראי של אחדות ההפכים (בלי שידעו שזה רעיון פיתגוראי) כשקראו את ספר המתח רב-המכר "צופן דה וינצ'י" מאת דן בראון וכשצפו בסרט שהופק על פי הספר. בראון מתאר שם מגן דוד שמורכב מלהב (משולש שחודו כלפי מעלה) ומגביע (משולש שחודו כלפי מטה)… "האיחוד המושלם בין זכר לנקבה … חותמו של שלמה … המייצג את האלוהות הנשית והנקבית". [9]. נדמה שדן בראון הפיץ את רעיון אחדות ההפכים של הפיתגוראים יותר מן הפיתגוראים עצמם.

הערות

[1]

https://www.flickr.com/photos/zeevveez/galleries/72157646714085329/

[2]

"מגן דוד – תולדותיו של סמל", "לוח הארץ", 1949. פיתוחים של נושא ההתחלפויות ההדדיות בין פנטגרמה להקסגרמה לאורך ההיסטוריה ניתן לקרוא גם ב"סיגנום סלומוניס" (1918), ובפתיחה למאמר על מגן דוד מאת נפתלי נוסנבלט שהופיע במקור ביידיש בוינה: YIVO-Bleter, 13 (1938), 460–76)

[3]

שם. גרשם שלום מתייחס לאלפרד גרוטה [Alfred Grotte] שסבר שהמגן דוד מבטא את אחדות הניגודים זכר ונקבה, כפי שמציין נפתלי נוסנבלט במאמר לעיל.

[4]

The Secret Teachings of All Ages by Manly P. Hall, 1928, Chapter: Pythagorean Mathematics, ("The following outline of the Pythagorean numbers is a paraphrase of the writings of Nicomachus, Theon of Smyrna, Proclus, Porphyry, Plutarch, Clement of Alexandria, Aristotle, and other early authorities".) p. 72

[5]

תרגום שלי מאנגלית לקטע מן הספר בריאת העולם, מאת פילון האלכסנדרוני, מהסעיף השלישי של הפרק הנקרא הדו"ח של משה על בריאת העולם. פילון האלכסנדרוני חי במחצית הראשונה של המאה הראשונה. פילון הרבה להשתמש בידע של פיתגוראים… קלמנט מאלכסנדריה, שחי בסוף המאה השנייה לספירה, כינה אותו פילון הפיתגוראי. ראו:
Runia, David T. “Why Does Clement of Alexandria Call Philo ‘The Pythagorean’?” Vigiliae Christianae, vol. 49, no. 1, 1995

[6]
תרגום שלי לקטע מתוך:
The Jewish Alchemists: A History and Source Book by Raphael Patai, 1994, p.28
[7] https://www.flickr.com/photos/zeevveez/galleries/72157625028321582/

[8]
Dancing with Siva: Hinduism's Contemporary Catechism p. 728 Himalayan Academy, 2003

[9]
"The blade and chalice. Fused as one. The Star of David… the perfect union of male and female… Solomon's Seal… marking the Holy of Holies, where the male and female deities—Yahweh and Shekinah—were thought to dwell". (Brown, 2003: 446)

ראו גם:

הבלוג של זאב ברקן על מגן הדוד ונושאים אחרים

זאב ברקן על המגן דוד

מבחר צילומי מגני דוד של זאב ברקן

דף הפייסבוק של זאב ברקן

לינק לאוסף של למעלה מאלפיים צילומי מגני דוד

יצירתה של דבורית בן שאול

אודות זאב ברקן

יליד 1948. בוגר החוג לספרות עברית ופילוסופיה כללית באוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב לבן ולבת. תושב ירושלים. חוקר תרבות, משורר, ומצלם צילומים אמנותיים. עסק בעיקר בחקר סמל המגן דוד. הוציא לאור בנושא זה שני ספרים בעברית וספר באנגלית: מגן דוד שחור לבן, אלבום הטלאי הצהוב, ‪Star of David Album‬. יזם תערוכות אמנות רבות שבהן השתתפו מאות אמנים שביצירתם מופיע מגן דוד. חקר גם את השפעת התנ"ך על חיי היום יום בישראל, ויזם כמה תערוכות אמנות שהציגו יצירות בהשפעת התנ"ך. פרסם בהוצאה עצמית ספר צילומים בשם "שם דבר" שבו מופיעים צילומים של שמות של דברים שעשויים מהדברים עצמם, כמו המילה בננה כשהיא עשויה מבננות. אלפי צילומים שלו מופיעים בויקימדיה, אתר התמונות של ויקיפדיה. החל לכתוב שירה כאשר היה נח"לאי בקיבוץ רביבים לפני חמישים שנה.
הפוסט הזה פורסם בתאריך היסטוריה וחקר התנ"ך, תעלומות, תרבות עם התגים , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*