האל תור נגד סוף העולם

מאת אלי אשד

הקדימון

לאחרונה יצא למסכים הסרט השלישי בסדרת הסרטים המבוססת על סדרת הקומיקס של חברת מארוול על עלילות האל הנורדי תור. אף שהדמות מבוססת על סיפורים סקנדינביים קדומים מימי הביניים, הם נוצרו מחדש  כסדרת קומיקס – חלקה מדעית-בדיונית וחלקה פנטסטית לחלוטין – בשנות השישים, בידי שני יהודים דווקא: הסופר סטן לי והאמן ג'ק קירבי.

סיפורים מסדרת קומיקס זאת הופיעו גם בעברית בשנות השישים במגזין הקומיקס "בוקי", ושם זכה "תור", ששמו יהפך לשמו של האל הכנעני "רשף", שהוא אכן מקבילו המדויק של תור הנורדי, בכך ששניהם הם אלי הרעם. אבל השמות של של בני משפחתו והאלים האחרים בסדרה לא עברו שינוי כזה, וכך שמו של האל הראשי של אסגרד (עולמו של תור), אביו של תור, נשאר אודין ולא הפך ל"אל" כמתבקש, וגם שמו של אחיו לוקי לא שונה כמתבקש ל"מות", אלא נשאר כפי שהיה (ראו על כך ברשימה "האל תור והאל רשף").

הסרט השלישי בסדרה הקולנועית עוסק במאבקו של תור נגד רגנארוק, האיום של החרבת אסגרד מתישהו בעתיד (שהופך במהלך הסרט להווה) בידי השד אדיר הכוח סורטור. איום שנובא כבר לפני אלפי שנים והוא בגדר בלתי נמנע.

ה"ראגנארוק", חורבן העולם במיתולוגיה הסקנדינבית, אולי שאב את השראתו מנבואות אפוקליפטיות נוצריות שהגיעו לאיסלנד הפגאנית בימי הביניים, ותואר לראשונה באפוסים איסלאנדיים במאה ה-13. הוא זכה לפרסום הגדול ביותר בחלק המסיים של סדרת האופרות של ריכרד וגנר "טבעת הניבלונגים" במאה ה-19.

בסיפורים המקוריים השד המפלצתי "סורטור", שהוא דמות אותנטית מהמיתולוגיה הנורדית, יביס וישמיד  באחרית הימים את האלים יחד עם בעלי ברית כמו ענק הקרח סקאג וזאב מפלצתי, וישרוף ב"רגנארוק" את עולם האלים. מהשריפה בכל אופן יצמח עולם חדש וטוב יותר.

עד יש להניח לפעם הבאה, לסוף הבא, ולרגנארוק הבא.

סורטור משמיד האלים באחרית הימים "רגנארוק". צייר: John Charles Dollman

פרסומו הגדול ביותר של "הרגנארוק" בתקופתנו היה דווקא בסדרת הקומיקס "תור" של חברת "מארוול", שכאמור נוצרה בידי צמד יוצרים יהודים, שאף כי שאבו חלק מהשראתם מהמיתולוגיה הסקנדינבית, יש לשער שחשבו גם על נבואות אחרית הימים בתנ"ך המוכר להם היטב הרבה יותר.

סטאן לי, ג'ק קירבי, ויוצרים אחרים של חברת מארוול קומיקס, עסקו כמובן בסדרה "תור" כמה וכמה פעמים, ושוב ושוב ושוב, ברגנארוק המאיים על אסגרד.

את הסיפור הראשון בכלל על "רגנארוק" כזה פרסמנו ב"יקום תרבות", ובו סורטור, יחד עם ענק קרח, מאיימים על כדור הארץ (ראו את הסיפור "האל רשף נגד רגנרוק" ב"יקום תרבות").

סורטור הובס שם, אבל חזר לאיים עם רגנארוק עוד כמה וכמה פעמים על תור ועל אסגרד, ולרוב או תמיד הובס, ובמקרים שלא – אסגרד המשיכה להתקיים בקומיקס עד לרגנארוק הבא. המסקנה של הקורא הזה לפחות היא שרגנארוק הוא תופעה מחזורית נצחית.

ואיך רגנארוק מוצג בסרט?

הסרט השלישי בטרילוגיה של סרטי תור, הוא גם המשך לכל מיני סרטי נוקמים, קבוצת גיבורי העל שתור והענק הירוק חברים בה. מדובר בערב רב של כמה סיפורי קומיקס שונים, שאין להם קשר זה לזה.

Image result for thor hela

הלה אלת המוות ואחותו הבכורה של תור. שואפת להשתלט על אסגרד – וזכות השלטון היא אכן שלה

תור נאבק ברגנארוק, סוף העולם שמובא בידי אחותו, אלת המוות הלה. מדוע בעצם היא אלת המוות, ובמה דבר כזה מתבטא? לא ברור מהסרט, אם כי זה הוסבר היטב במיתולוגיה המקורית. הלה שואפת להשתלט על אסגרד.

Image result for thor ragnarok comics cover

להלה יש אגב טענה צודקת לשלטון על אסגרד, היא בתו הבכורה של אודין מלך אסגרד, שלמעשה נטש את השלטון ועזב. בהחלט ייתכן שמבחינת החוק היבש של אסגרד היא אכן זכאית להיות המלכה.

מתברר שהיא פיזית חזקה יותר מתור, ומסוגלת להרוג בכוחה שלה צבא שלם של לוחמים. הכיצד? לא ברור.

Image result for thor hela executioner

התליין, עוזרה של הלה האריסטוקרטית, מפשוטי העם של אסגרד, שנהנה מהמהפכה שמעלה אותו בדרגה מעל לאצילים  השחצניים, שנואי נפשו

הלה משתלטת על אסגרד בהיעדרו של תור ושל אביהם אודין. הנציג מטעמה הוא איש אסגרד "פשוט" שלו היא נותנת את התואר "התליין". הלה נהנה לבצע את העבודה המלוכלכת עבור הלה האריסטוקרטית, אף שברור שהיא מסוגלת לבצע את הכל בעצמה, אבל פשוט לא רוצה ללכלך את הידיים."התליין" נהנה עוד יותר לסגור את החשבון עם האצולה האריסטוקרטית של אסגרד, שתמיד בזה לו ולשכמותו.

את סיפור הקומיקס הראשון על התליין ומערכת היחסים המסובכת שלו עם הקוסמת האריסטוקרטית היפה והמרושעת, שבסרט הלה תופסת את מקומה, ראו ב"יקום תרבות" כאן: "רשף נגד הקוסמת והתליין".

בסיפור שני, לא קשור לחלוטין, תור מוצא את עצמו במהלך האירועים האלו בעולם הבית שלו – על כוכב הלכת סאקאר, נאבק בגלדיאטור הענק האלק, הלוא הוא ברוס באנר, מדען שכתוצאה מחשיפה לקרני גאמה נהפך בכל כמה ימים לענק אדיר כוח, שהוא לפעמים מטומטם למדי ולפעמים מתוחכם מאוד (עוד על הדמות של "הענק" ראו ברשימה כאן).

תור נאבק בשוביו, כשהוא נעזר פה ושם באחיו לוקי הבוגדני, שפעם היה הנבל הראשי של הסדרה, והיוזם האולטימטיבי של רגנארוק, אבל בסרט הזה הפך כמעט לבעל ברית, ולכל היותר לנבל משני בהחלט.

Image result for planet hulk

הסיפור הזה מבוסס על סיפור קומיקס ידוע על הענק, שבו הוא הופך לגלדיטור בכוכב המרוחק, והוא מזכיר יותר מכל סיפורים ישנים על ג'ון קרטר, גיבורו של אדגר רייס בוראוז, המגיע לכוכב הלכת מאדים, ועל פלאש גורדון, גיבור סדרת הקומיקס המפורסמת. כל אלה מצאו את עצמם לעתים קרובות בסיפורים עליהם כגלדיאטורים בזירות קרב של ממלכות ברבריות, על עולמות מאדים עבור קרטר, או מונגו במקרה של פלאש גורדון.

Image result for thor gladiator hulk

כעת תור, אל הרעם, מוצא את עצמו באותו מצב, כשהוא נאבק באויבים שונים להנאת "שליט המשחקים" השולט במקום…

מדוע מצאו היוצרים צורך לחבר בין שני הסיפורים השונים לחלוטין הללו – את זאת רק אודין, אבי האלים בעל העין האחת, יודע.

Image result for surtur thor movie

תור נגד משמיד אסגרד סורטור

אבל לפחות זה הופך את הסרט לבלתי צפוי, ואכן בכך כוחו – ששום דבר שקורה בו אינו צפוי באמת. עד לסוף שבו (ספוילר !!) מזמן תור את השד סורטור כדי להילחם באלת המוות, ותושבי אסגרד (האם הם כולם בעלי כוחות על כמו תור? או שרק השכבה העליונה שלהם?) יוצאים בספינה לכדור הארץ (!)

המשמעויות מדהימות – מה יעשו האסגרדים כשיגיעו לכדור הארץ? והרי ברור שכל קבוצה כזאת של פליטים בעלי כוחות עצומים וטכנולוגיה אדירה מאיימת על כדור הארץ ואוכלוסייתו.

הרי זאת היא האפוקליפסה האמיתית, הרגנארוק האמיתי מבחינת כדור הארץ.

אולי לסרט הבא בסדרה יהיו פתרונים – ואולי לא.

בסך הכל אפשר ליהנות מהסרט במידה, ואני בהחלט נהניתי. אל תצפו ממנו להיגיון כלשהו, אבל בעצם בזה הוא לא שונה מכל סיפור אפוקליפטי אחר, לא רק כזה של תרבות פגאנית, כמו הסיפור המקורי על רגנארוק, אלא גם אלו של התרבות היהודית, הנוצרית, והמוסלמית.

ראו עוד:

תור-רגנרוק בויקיפדיה

האל תור והאל רשף

האל רשף נגד רגנרוק: סיפור הקומיקס בעברית

Thor Ragnarok poster.jpg

עשר עובדות על תור ורגנרוק

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך ביקורת עם התגים , , , , , , , . קישור קבוע.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*