צופן בנדיקטוס

הופיע תחת הכותר "משחקי הכס " ב"דיוקן –מקור ראשון גליון 792 12.10.2012

האפיפיור בנדיקטוס ה-16 קיווה לכהונה רגועה ומכובדת אבל אז היגיעה פרשת ההדלפות באדיבות משרתו האישי  ועוד כמה קרדינלים וכמרים אלמונים שחשפה ביצה עמוקה של שחיתויות וחתרנות נגד האפיפיור וותיקן ביחד עם שמועות על קשרים הדוקים  עם אירגוני הפשע האיטלקיים  ,המאפיה והקאמורה( כמתואר בסרט "הסנדק 3" של קופולה ) ,חששות לפרשיות פדופיליה בכנסיה וזוהי רק ההתחלה. שערוריות מביכות הן אמנם חלק בלתי נפרד משגרת החיים באולימפוס המרשים של הכס הקדוש ,לפחות עד שהן פוגעות בתזרים המוזמנים של הוותיקן ורק אז הן מהוות איום של ממש. האם יצליח הוותיקן גם הפעם להסתיר את הלכלוך מתחת לשטיח היפה בקריה?

ביקור האפיפיור במזרח התיכון

בספטמבר האחרון ערך האפיפיור בנדיקטוס ה-16 ביקור בן שלושה ימים בלבנון על מנת לעודד את הקהילה הנוצרית שם. הקהילה הזו בהחלט זקוקה לעידוד: שיעורם של הנוצרים בלבנון ירד מעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה, כפי שהיה לפני מאה שנה, עד כדי חמישה אחוזים בלבד, והם מאוימים בידי שכניהם המוסלמים יותר מאי פעם. האפיפיור קרא לצעירי הנוצרים לא להגר למערב, ולמרות כל הקשיים להישאר במקומם, באזור שממנו בא ישו הנוצרי. אלא שממש במקביל לאותו ביקור, קיבלו הנוצרים בלבנון המחשה לאיום המרחף מעל ראשם: במדינות המוסלמיות פרצו מהומות אלימות בעקבות צאתו של הסרט 'תמימות האסלאם', שנוצר בידי במאי קופטי-נוצרי בארה"ב. גם בטריפולי שבלבנון התקיימו הפגנות אסלאמיות, שבמהלכן קראו המפגינים "אנחנו לא רוצים את האפיפיור".

האפיפיור בנדיקטוס עצמו כבר חווה בעבר התנגשות קשה עם הקנאות האסלאמית. בספטמבר 2006, שש שנים לפני ביקורו בלבנון, הוא נשא הרצאה באוניברסיטת רגסנבורג שבגרמניה ותקף את האלימות הדתית. לא הכוח והאלימות הם אלה שיפתחו את לבו של מאמין, אמר, אלא מילים משכנעות. עוד ציין האפיפיור כי האלימות "עומדת בסתירה לרצון האל", וקרא ל"דיאלוג אמיתי ודחוף בין התרבויות". במהלך ההרצאה הביא דוגמה מההשלכות שהיו להמרת הדת הכפויה של עמים שנכבשו על ידי האסלאם, וציטט מדברי מנואל השני, קיסר ביזנטי בן המאה ה-14: "הראו לי מה החידושים שהביא מוחמד. אתם תמצאו רק דברים רעים ובלתי אנושיים, כמו הציווי שלו להפיץ את האסלאם בחרב על פי האמונה".

דבריו אלה של בנדיקטוס זכו לגינויים מצד מנהיגים מוסלמים, ועוררו הפגנות ואף התקפות אלימות על כנסיות. כעבור יום אחד כבר פרסם הוותיקן הודעה מטעם האפיפיור, שהביע צער על כך שדבריו הובנו כפגיעה במוסלמים, והבהיר כי הוא רוחש כבוד לדת האסלאם ומקווה שתובן "הרוח האמיתית" של דבריו. אולם פרשנים שונים העריכו שהמוסלמים אכן הבינו בדיוק את כוונתו של האפיפיור, וכי הציטוט מדברי הקיסר הביזנטי אכן שיקף גם את דעותיו שלו.

בעת הביקור בלבנון, מעבר למליצות וקריאות לסובלנות בין-דתית, לא היה לאפיפיור הרבה מה לומר כדי לעודד את מאזיניו הנוצרים בלבנון ובסוריה, ולהרגיע את חששם מהשתלטות אזורית של האסלאם הקיצוני ביום שלאחר נפילת בשאר אסד. ספק עד כמה היו מעייניו נתונים לצרותיהם, שכן בינתיים מצבו של האפיפיור עצמו במבצרו הקטן שברומא רחוק מלהיות טוב. הוותיקן אמנם נהנה מתמיכתם ומהערצתם של יותר ממיליארד נוצרים קתולים ברחבי העולם, אבל נתון גם בסבך של מזימות, ושליטתו של בנדיקטוס בנעשה בתחומו נראית כנחלשת והולכת. עוזרו של האפיפיור, כך התברר, הדליף לתקשורת סודות כמוסים שונים מתוך מרכז העצבים של הנצרות הקתולית. האיש נאסר, אך בינתיים הולכים ונחשפים עוד ועוד פרטים על החומרים שהעביר. מתברר שבקריית הוותיקן יש כוחות שונים שחותרים תחת האפיפיור, סכסוכים בין בכירי הכנסייה, וגם מעשי שחיתות לרוב.

הסנדקים

סמל הכס הקדוש של הותיקן

הוותיקן הוא ככל הנראה המוסד הקדום ביותר בעולם המערבי. הקתולים טוענים שהוא הוקם לפני  כ-1960 שנה בידי י הדייג הגלילי פטרוס, שליחו של ישו הנוצרי. במשך מאות רבות של שנים הוותיקן הוא גם הגוף החזק ביותר עלי אדמות, ארגון גלובליסטי ראשון שעוצמתו חובק עולם. אמנם סטלין העיר בזלזול "כמה דיביזיות יש לאפיפיור?" אולם בסופו של דבר האפיפיור הקודם, יוחנן פאולוס השני, נחשב לאחד האנשים שהביאו לנפילת הענק הקומוניסטי. כאינדיקציה מסוימת לכוחו של הוותיקן ניתן להצביע על העובדה שבשטחו הזעיר יש כמעט מאה שגרירויות שונות.

הוותיקן גם נודע במשך מאות רבות בסודיות הקפדנית. טוענים שהמאפיה והקאמורה, ארגוני הפשע האיטלקיים הידועים בסודיותם, פשוט העתיקו את כל שיטות ההפעלה שלהם ישירות מהוותיקן, שהוא מודל התפעול מבחינתם. אבל כיום הוותיקן נמצא במשבר. הכול מודלף, וכל חשיפה חדשה היא בסיס לסקנדל נוסף המזעזע את כיסאו של האפיפיור.

למען האמת, אין כל חדש תחת השמש. שערוריות מסוג זה בדיוק כבר היו בוותיקן. ההבדל הוא שתמיד הצליחו לטאטא אותן מתחת לשטיח בעוד מועד, בטרם נעצה בהן התקשורת העולמית את שיניה.

דוגמאות לא חסרות. ב-1974 הורה האפיפיור דאז פאולוס הרביעי לשירותים החשאיים של הוותיקן להגיש לו דו"ח מפורט על שחיתויות במדינה הזעירה. במסגרת מבצע 'נסון דורמה' ("איש לא ישן") חקרו וראיינו אנשי הביטחון ביסודיות אנשים בכל מחלקה בוותיקן. לבסוף הם אכן גיבשו מסמך מפורט על שלל מעשי שחיתות ופעילויות חשאיות ולא מאושרות, ושלחו אותו לאפיפיור – אך המסמך לא הגיע לידיו. המזכירות של הוותיקן, שככל הנראה גורמים מסוימים בה התנגדו לדו"ח, דרשה שהוא יושם למשמרת בכספת סגורה לפני העברתו לפאולוס. כעבור ימים אחדים התגלה שהכספת נפרצה ותכולתה נגנבה. החקירה שנפתחה הביאה למסקנה שהגנבים חייבים להיות אנשים 'מבפנים', שיש להם גישה למפתחות הכספת.

האפיפיור הורה להשאיר את כל העניין בסוד מוחלט. בינתיים גורמים בכירים אחרים בוותיקן פיטרו שלל אישים שמסרו מידע שהופיע בדו"ח, והללו נשלחו לעבודה מיסיונרית באפריקה וכדומה. האחראי על כתיבת הדו"ח הכין עותק חדש ושוב ניסה להעבירו לידי האפיפיור, אך ללא הצלחה. השמועות אומרות שהקרדינל הבכיר ג'יו וילוט, לשעבר מזכיר המדינה של הוותיקן ומי שנחשב לסגנו של האפיפיור, הוא שמנע את המהלך.

יוחנן פאולוס הראשון

האפיפיור הבא היה אלבינו לוסיאני, או יוחנן פאולוס הראשון. למשרה הרמה הוא נבחר ב-1 ביולי 1978, וכעבור 33 ימים בלבד כבר היה מת. הוותיקן, שמשום מה לא קיים נתיחה שלאחר המוות, הסביר שמותו של האפיפיור נגרם כתוצאה מעישון. הבעיה היחידה בהסבר זה היא שלוסיאני לא עישן. שמועות עקשניות טוענות שהוא נרצח בידי גורמים חזקים שבתוך הוותיקן, בהם בעלי ברית של המאפיה האיטלקית. ידוע שעם כניסתו לתפקיד הודיע האפיפיור החדש לקרדינל וילוט שעליו לנהל חקירה באשר

לנעשה בבנק המקומי, וייתכן שהמאפיה, המקיימת קשרים ענפים עם הבנק הזה, חששה שיוחנן פאולוס יהיה נחוש לסלק מתוכו גורמים מושחתים, ולכן הקדימה לחסלו.

גרסה אחרת מטילה את האשמה על ארגון 'הבונים החופשיים', שעל פי השמועות חדר לדרגים הגבוהים ביותר בוותיקן, אף שלאנשי הכנסייה אסור להיות חברים בארגון זה. הפרשה כולה הונצחה בחלק השלישי של סדרת סרטי 'הסנדק' משנת 1990  בבימויו של פרנסיס פורד קופולה, סרט שבו מושם דגש על הדמיון בין המאפיה והכנסייה הנוצרית.

האפיפיור

בנדיקטוס ה-16

בין אם יוחנן פאולוס הראשון נרצח ובין אם הלך לעולמו בדרך טבעית יותר, האפיפיור הבא בתור, יוחנן פאולוס השני, הקפיד מאוד שלא להתערב בענייני בנק הוותיקן. יורשו, האפיפיור הנוכחי, הביא עמו לוותיקן גם סערות מסוג אחר לגמרי. עם היוודע דבר הבחירה בבנדיקטוס ה-16, או בשמו המקורי ג'וזף אלוסיוס רצינגר, לרשת את יוחנן פאולוס השני בכס האפיפיורות, התעוררה תרעומת בינלאומית לא מעטה. אין חולק על כך שרצינגר הוא אחד מגדולי התיאולוגים הקתוליים החיים כיום. הדבר מציב אותו בעמדה שונה מרוב קודמיו, ואף בכירה יותר, שכן האפיפיורים הללו לא צמחו מרקע של פעילות תיאולוגית, אלא היו דיפלומטים וביורוקרטים. אפילו יוחנן פאולוס השני, שנחשב לאחת הדמויות המשמעותיות בהיסטוריה של מוסד האפיפיורות ועסק רבות בענייני תיאולוגיה, הכיר בבכירותו של רצינגר בתחום הזה. האפיפיור הנוכחי חיבר עד היום למעלה משישים ספרי תיאולוגיה, ככל הנראה יותר מכל אדם אחר שעמד בראש הכנסייה.

אלא שבעברו של התיאולוג המהולל יש גם כתמים שחורים. בצעירותו הוא היה חבר בנוער ההיטלראי, ולאחר מכן שירת כחייל מן המניין בצבא הנאצי, ורק בימים האחרונים של מלחמת העולם השנייה ערק ממנו. אמת, ההצטרפות לתנועת הנוער ולצבא היו בגדר חובה חוקית בגרמניה של אותם ימים; אך מאידך גיסא לא ידוע על כל פעילות אנטי-נאצית שרצינגר הצעיר נטל בה חלק, ונראה שהיה לא יותר מעוד גרמני צייתן מהמניין – וזאת אף שלימים סיפר שהיה לו קרוב משפחה שנרצח בידי הנאצים מכיוון שסבל מתסמונת דאון.

רצינגר הצעיר.

לאחר המלחמה הצטרף רצינגר לכנסייה הקתולית, וכישרונותיו האינטלקטואליים הפכו אותו שם למטאור. הוא נחשב ליברלי בעמדותיו, אולם בסוף שנות ה-60, בעקבות מה שכינה "היעלמות הכבוד של הסטודנטים למבוגרים מהם" – כלומר מרד הסטודנטים בצרפת ובגרמניה, ובכלל זה במוסדות האקדמיים שבהם לימד – הפך לנציג האולטימטיבי של השמרנות הקתולית, והתבלט בסירובו לכל שינוי בעמדות הכנסייה. התואר שהודבק לו היה 'האינקוויזיטור', מאחר שעמד בראש ארגון נוצרי שבגלגול קדום יותר היה האינקוויזיציה.

בחלוף השנים הלך רצינגר והתקדם בשורות הכנסייה, ובמקביל הקים על עצמו אויבים רבים. עוד בשנות ה-90 נכתבו כנגדו ספרים שלמים בשל תפיסותיו השמרניות. התפיסות הללו הן גם שהפכו את רצינגר ליד ימינו של יוחנן הפאולוס השני, הארכי-שמרן. בשלב מסוים, כשעוינות כלפיו התעצמה, הוא פנה לאפיפיור וביקש לפרוש ולהפוך לספרן בספריית הוותיקן, אך יוחנן פאולוס סירב בתוקף. הוא היה זקוק לרצינגר קר הרוח לצדו בביצוע המשימה שהטיל על עצמו: הפיכת הכנסייה לארגון שמרני יותר וליברלי פחות.

ב-2005 התמנה רצינגר לאפיפיור, כשהוא גובר על מועמדים ליברליים-יחסית, כמו הקרדינל מרטיני ממילאנו. השאלה שעלתה מיד הייתה כיצד יתייחס חייל הוורמאכט לשעבר כלפי היהודים. למעשה, היה מקום לאופטימיות: גם לאחר שהפך לסמן שמרני בכנסייה, תמך רצינגר בתנועת 'ותיקן 2', שהוקמה בראשית שנות ה-60 במטרה להפוך את הכנסייה לליברלית, עכשווית וסימפטית יותר ביחסה ליהודים. במסגרת 'מועצת הוותיקן השנייה' (או 'ותיקן 2'), שהתקיימה בשנים 1962-1965, ביטלה הכנסייה הקתולית את ההאשמה הקולקטיבית הנצחית של היהודים ברצח ישו. לימים דווקא רצינגר, עם כל שמרנותו המפורסמת, היה האפיפיור הראשון שאישר בכתובים את ביטול האשמה הזאת. להצהרה הכתובה, יצוין, יש משמעות רבה, שכן הכרזות תיאולוגיות של האפיפיור הן חסינות טעות לפי הדוגמה הקתולית. בספרו 'ישו מנצרת – חלק שני' (2007) מגיש בנדיקטוס ניתוח מעמיק של סיפורי הברית החדשה, וקובע כי רק הנהגת בית המקדש וקומץ מתומכיה היו אחראים למותו של ישו – ולא היהודים כעם. "דמו של ישו לא קורא לנקמה וענישה, הוא מביא פיוס", כתב האפיפיור. הוא הודה כי יוחנן הקדוש, אחד ממחברי האוונגליונים בברית החדשה, מאשים את  הישות המכונה בידיו "היהודים" במותו של ישו, אבל הסביר כי "השימוש של יוחנן בביטוי הזה לא מצביע בשום צורה – כפי שהקורא המודרני עלול בטעות  לחשוב – שמדובר בעם ישראל בכללותו, או שמדובר בדמות 'גזענית'. אחרי הכול, יוחנן עצמו היה יהודי מבחינה אתנית, כמו ישו וכל מי שהלך אחריו. כל הקהילה הנוצרית המוקדמת הייתה מורכבת מיהודים".

בעקבות הכרזתו המפתיעה קיבל האפיפיור מכתב הערכה מראש הממשלה בנימין נתניהו. ועם זאת, אפשר לזהות בפסקה שצוטטה לעיל רמז כי האשמת היהודים היא עניין של הדורות האחרונים, בבחינת מה "שהקורא המודרני עלול לחשוב". כביכול, לא היה זה מה שכל הקוראים הקדומים של אותם אוונגליונים הבינו מאותן המילים. מכאן ניתן להסיק שבנדיקטוס חושש כי עצם העובדה שקודמיו בתפקיד יכלו להעלות על דעתם ברצינות רעיון  מטורף כזה ולפעול על פיו, עלולה להוות כתב אישום חריף כנגד הכנסייה הקתולית. הוא מצדו מנסה לנקות אותם ולהציג את האשמת היהודים כרעיון של הזמנים המודרניים, ימי הניוון והכפירה.

מדוע היה חשוב כל כך דווקא לבנדיקטוס להדגיש כי אלה דברי הבל מטורפים ומרושעים ? לא מן הנמנע שהאפיפיור הנוכחי, הגרמני במוצאו, מעוניין לדחות מן היסוד את הרעיון של הטחת האשמה קולקטיבית כלפי היהודים ברצח ישו, משום שכך הוא שולל גם את אפשרות ההאשמה הקולקטיבית של בני עמו בשואה. גם אם כך הייתה כוונתו, המשוואה שיצר הינה רעועה: בשואה לא היו מעורבים רק כמה מאות או עשרות בני אדם, אלא כמה מיליוני גרמנים; והם לא היו רק משתתפים פסיביים כמו היהודים בצליבת ישו, אלא פעילים מאוד בטבח המוני של יהודים.

מלבד קביעותיו התיאולוגיות, עשה בנדיקטוס צעדים נוספים שנראים כמכוונים לפיוס עם העם היהודי. הוא ביקר בבית הכנסת ברומא, וגם בישראל. מאידך גיסא, הוא הואשם בחוסר רגישות בוטה כאשר ביטל את החרם הכנסייתי על הבישוף מכחיש השואה ריצ'רד ויליאמסון.

שערוריות  הותיקן

גם אם מנושא האנטישמיות והעבר הנאצי הצליח בנדיקטוס לצאת בשלום, הרי שפרשיות אחרות הקשורות בוותיקן הטילו צל כבד על דמותו וציירו אותו כמי שנשלט בידי יועציו הבכירים. ב-2006 סילק בנדיקטוס את מאקיאל, בישוף מקסיקני חשוב שהתגלה כאנס, פדופיל ומכור לסמים. מאקיאל, כך התברר, החזיק בשתי משפחות משתי נשים שונות, התעלל בילדותיו שלו, והיה גם פלגיאטור שהעתיק את רוב הספר שחיבר מיצירה של אדם אחר. הבישוף הסורר הועבר למנזר, על מנת לבלות שם את כל זמנו בתפילה ובבקשות מחילה מהאל. ב-2008 הוא מת, אבל הטעם הרע מהפרשה נשאר.

מעמדו העולמי של הוותיקן נפגע קשות גם כתוצאה מתגובותיו המהוססות של בנדיקטוס לחשיפה מזעזעת של התעללויות מיניות שביצעו כמרים אירים בנערים שהיו בפיקוחם. הכנסייה ניסתה להסתיר את הפרשה, אך זו נחשפה לבסוף בתקשורת יחד עם מגוון מקרים קשים אחרים שאירעו במוסדות כנסייתיים ברחבי העולם. ככל הנראה ניצול מיני היה קיים תמיד במקומות מעין אלה, אך עד כה הצליחו בדרך כלל להשתיק את הפרשיות

משפטי הפדופיליה של הכמרים פגעו לא רק בתדמיתו של הוותיקן אלא גם במצבו הכלכלי, ודחפו אותו לגירעון. הכנסותיו ירדו מ-82 מיליון דולר בשנת 2009 עד כדי 67 מיליון דולר בלבד ב-2010, וככל הנראה שערוריות המין הן שגרמו לכך. ב-2011 הודה הוותיקן, לראשונה מזה שנים, בגירעון של 11 מיליון דולר, ונראה שבשנים הבאות המצב רק יחמיר.

פה ושם נרשמו לזכותו של בנדיקטוס הצלחות בניקוי האורוות לאחר תקופת הניוון הארוכה של שלהי ימי יוחנן פאולוס השני, אז צמחה השחיתות בוותיקן לממדים מדהימים. ואז הגיעה ההדלפה הגדולה, והראתה קבל כנסייה ועולם עד כמה טוהר המידות הוא מצרך נדיר בתחומי הוותיקן. הסקנדל החל בינואר 2012, כאשר עיתונאי איטלקי בשם ז'אן לואיג'י נוזי פרסם מכתבים של אחד האדמיניסטרטורים הבכירים בוותיקן, קרלו מאריה ויגאנו, המתחנן שלא יועבר מתפקידו. העילה לסילוקו, כך עולה מהמכתבים, היא העובדה שוויגאנו חשף מעשי שחיתויות שונים, שלטענתו גרמו לוותיקן נזק בסכומים של מיליוני דולרים. עוד הוא גילה שהוותיקן מחולק למעין אזורים פיאודליים ש'שליטיהם' נהנים מכוח מוחלט. התחנונים לא הועילו לוויגאנו, והוא פוטר מתפקידו והועבר לוושינגטון.

בחודשים הבאים הודלפו לעיתונות עוד ועוד מסמכים שחשפו מאבקי כוח בצמרת הוותיקן, סביב ניסיונם של גורמים בכנסייה ליצור שקיפות פיננסית רבה יותר ולשתף פעולה עם המאבק הבינלאומי בהלבנת כספים. מאמצים אלו נתקלו בהתנגדות בלתי פוסקת מצד גורמים בכירים בוותיקן, שפעלו בסודיות מאחורי הקלעים.
אחד המכתבים שהגיעו לכותרות סיפר כי היו בוותיקן מי שאיימו על האפיפיור עצמו כי יירצח אם ימשיך לעסוק בנושא. לאור הגורל שפקד את יוחנן פאולוס הראשון, ניתן להבין מדוע האיום הזה נלקח ברצינות רבה.

הסקנדל התעצם עוד יותר במאי 2012, כאשר העיתונאי נוזי פרסם ספר בשם His Holiness: The Secret Papers of Benedict XV  שכלל תכתובות סודיות בין האפיפיור ובין מזכירו האישי. מהמסמכים עלה שהוותיקן הוא קן של קנאה, אינטריגות ומאבק בלתי פוסק, וכי למעשה לא הרבה השתנה מאז ימי משפחת בורג'ה, ששלטה בקריית הוותיקן במאה ה-15 שלטון עקוב מתככים ומדם.

האפיפיור ומשרתו המדליף.

מכה משמעותית ספג בנדיקטוס בעקבות הדלפת מסמכים הקשורים באדם הקרוב אליו ביותר. זהו טרסיו ברטונה (77), שר החוץ של הוותיקן ואחד המועמדים לרשת את האפיפיור בבוא היום. לתקשורת הגיעה שורה של מכתבים סודיים פרי עטו, המראים כי ברטונה זומם לסלק מתחרים ויריבים, ובהם ויגאנו הנזכר לעיל. למען האמת, ברטונה לא עשה שום דבר שרבים וידועים לפניו בוותיקן לא עשו לאורך מאות שנים; הוא רק נחשף כשעשה זאת, וגרם בכך מבוכה איומה לכנסייה. בנדיקטוס סירב עד כה לסלק את יד ימינו, אבל נראה שימיו של ברטונה בוותיקן ספורים. מכל מקום, האפיפיור הבא הוא כבר לא יהיה.

כשנחשפה זהותו של האחראי להדלפות, בוותיקן כבר לא ידעו לאן יוליכו את החרפה. מקור המידע, כך התברר, היה לא אחר מאשר פאולו גבריאלה, משרתו האישי של האפיפיור ואחד מהאנשים הקרובים אליו ביותר זה שנים רבות. גבריאלה גנב ממשרד האפיפיור לא פחות מ-16 אלף מסמכים והעביר אותם לכלי התקשורת. לאחר שנתגלה המעשה, הוא הועמד לדין ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר (לעומת 36 שדרשה התביעה). את עונשו לא ירצה גבריאלה חלילה בבית כלא מעופש – במדינת הוותיקן אין דבר כזה – אלא בין קירות ביתו. בהחלט ייתכן שבנדיקטוס יחליט לחון אותו, אם כאקט נוצרי של מחילה, ואם מחשש שהחבר-לשעבר יפתח עוד יותר את פיו ויספר אנקדוטות נוספות על הנעשה במסדרונות האפלים של הכנסייה. מה עוד שהשמועות בוותיקן גורסות שישנם עוד מדליפים פעילים, בהם כמרים וקרדינלים.

על מנת לנהל מאבק אפקטיבי בזירה התקשורתית, מינה הוותיקן לראשונה בתולדותיו איש יחסי ציבור – גרג בורק, עיתונאי לשעבר ברשת 'פוקס' וחבר ב'אופוס דאי', ארגון דתי קיצוני שזכה לפרסום רב הודות לרב-המכר 'צופן דה-וינצ'י, ושהלשונות מלחשות שיש לו השפעה עצומה בוותיקן. גבריאלה מצדו טען שאסף את החומרים המפלילים השונים לא כדי להזיק לתדמיתו של האפיפיור, אלא אדרבה, מתוך רצון לסייע לו: לאחר שראה כי הצביעות שולטת בכנסייה וכמות הסקנדלים היא עצומה, החליט לחשוף הכול לעיני הציבור כדי לתרום בכך לתיקון העוולות.

ייתכן שמעשיו של גבריאלה אכן נושאים את הפרי המבוקש. ביוני האחרון, בעקבות החומרים שנחשפו בהדלפות, עברה טלטלה על הבנק של הוותיקן – כאמור מוסד עוטה מסתורין, שנלחש שיש לו קשרים אפלים עם המאפיה האיטלקית והמאפיה הסיציליאנית, שהשתמשו בבנק הזה כאמצעי להלבין כספים שהושגו במעשי פשע ובעסקאות סמים. ראש הבנק אטורה גוטי דטסקי נחקר כעת על ידי משטרת איטליה בחשד להלבנת כספים שמקורם בגורמים עברייניים, וסולק מתפקידו. ייתכן שסיבת הפיטורין היא שהאיש החזיק במסמכים המוכיחים שהבנק והכנסייה עוקפים את נוהלי הכספים של האיחוד האירופי.

מעמדו הנחלש של הוותיקן הומחש עוד יותר בראיון מרעיד-ספים שהעניק יריבו של האפיפיור בבחירות האחרונות, הבישוף מרטיני, זמן קצר לפני מותו. הבישוף, שלאחר שלא זכה במצנפת הנכספת עבר לירושלים כדי לחיות שם כחוקר מקרא במוסד קתולי, טען בראיון כי הכנסייה מפגרת אחרי המודרנה במאתיים שנה, וכי הכנסיות הגדולות והמפוארות הן היום ריקות. על הכנסייה למצוא לעצמה דרך חדשה אם ברצונה לשרוד, הזהיר מרטיני, שידע שהוא עומד למות ולכן לא שם מחסום למילותיו.

כמה מיסטיקנים נוצרים טוענים שעל פי נבואה עתיקה, בנדיקטוס הוא האפיפיור הלפני-אחרון. הם מצטטים כומר בשם מלאכי, שחזה במאה ה-12 את העתיד לבוא עם רשימה של 112 אפיפיורים (שאמנם פורסמה רק במאה ה-16, ואין לדעת עד כמה היא מדויקת), ותיאר כל אחד מהם בכמה משפטים שנראים מדויקים למדי. בנדיקטוס אמור להיות האפיפיור ה-111, ומחליפו, המכונה ברשימה "פטר רומאנוס", הוא לדברי מלאכי האפיפיור האחרון. בזמנו, כך לפי התחזית, יסבלו הכנסייה ומאמיניה סבל רב, ובסופו של דבר תיחרב העיר רומא.

גם בלי להתייחס ברצינות למקורות מיסטיים מעין אלה, אין ספק שהכנסייה אכן נמצאת היום בבעיה קשה. האסלאם הקנאי מתחזק ברחבי העולם, ומכחיד בהדרגה את הנוצרים במזרח התיכון. גם במרכז אירופה הנצרות הישנה הולכת ונחלשת. קנאי האסלאם חולמים בגלוי על היום שבו ישתלטו על הוותיקן. האם יידעו האפיפיור הנוכחי ויורשיו להתמודד עם אתגר זה? מעשי שחיתות המערערים מבפנים את בירתה של הנצרות הקתולית, ודאי לא יועילו להם במשימה זו.

וראו גם

האפיפיור והאשמה הקולקטיבית של העם היהודי בצליבת ישו

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך דת עם התגים , , , , , . קישור קבוע.

5 תגובות על צופן בנדיקטוס

  1. פינגבאק: מזימות הוותיקן « המולטי יקום של אלי אשד

  2. מאת אלי אשד:‏

    עידכון חשוב לכתבה זאת :
    האפיפיור בנדיקטוס הודיע על מתן חנינה למשרתו הסורר.
    וכמה ימים לאחר מכן הודיע לחלוטין במפתיע על פרישתו מהאפיפיורות.
    .בנדיקטוס הוא האפיפיור הראשון מזה מאות שנים שפרש מהאפיפיורות בעודו חי.
    ובהיסטוריה הארוכה של האפיפיורות הצליחו למצוא רק שתי דוגמאות נוספות של אפיפיורים קודמים שעשו זאת. כל השאר כולם העדיפו למות כשהם נושאים בתפקיד.
    מדוע פרש בנדיקטוס ? זאת שאלה גדולה שמעסיקה את כולם.
    ייתכן שהסיבה היא מבעיות בריאותיות בלבד ,האפיפיור הזקן מרגיש ששוב אינו יכול לתפקד כהלכה ומעדיף לפרוש ולהשאיר את העבודה לאחרים.
    אך לא מן הנמנע גם שהוגשו לו בידי מישהו או מישהם ( אולי אנשי כנסיה ,ואולי נציגי אירגון פשע או אירגון ביון ) עובדות שעצם חשיפתן בתיקשורת הייתה עלולה לפגוע בשמו הטוב ובשמה של הכנסיה והוא העדיף לפרוש ולמנוע את החשיפה בכך.
    אם כך היה העובדות האלו מן הסתם לא יתבררו בזמן הקרוב לפני מותו של האפיפיור. בכל מקרה אם זה כך הרי הייתה זאת אחת מפרשיות הסחיטה המוצלחות ביותר בהיסטוריה האנושית שהביאו לפרישתו של אפיפיור מכהן..

  3. מאת אלי אשד:‏

    האפיפיור בנדיקטוס השש עשרה הודיע השבוע על פרישתו המפתיעה מהאפיפיורות .לרגל זה אנו מביאים קטעים מספרו הנמצא כעת בשלבי עריכה של הסופר יצחק גלעד שדן באפיפיור בספרו ומעלה את השאלה: האם יש קשר בין ההתפטרות ובין נבואות מלאכי שחזו במאה ה-15 שבנדיקטוס יהיה האפיפיור הלפני אחרון ?
    ראו מאמר חדש ב"יקום תרבות :"
    האפיפיור בנדיקטור ה-16 ונבואות מלאכי :
    http://www.yekum.org/2013/02/%d7%94%d7%90%d7%a4%d7%99%d7%a4%d7%99%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%93%d7%99%d7%a7%d7%98%d7%95%d7%a1-%d7%95%d7%93%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/

  4. מאת אלי אשד:‏

    אפיפיור חדש עלה לשלטון בקריית הוותיקן ברומא לאחר תהליך בחירה קצר באופן חסר תקדים ,פרנציסקוס ,מנהיג רוחני חדש ליותר ממליארד קאתולים. אלא שהאפיפיור הזה אינו אפיפיור רגיל יש המזהים אותו עם האפיפיור פטרוס רומנוס שבנבואה מהמאה ה-16 הוצג כאפיפיור האחרון של הכנסיה..ועל כך נשאלת השאלה ,מדוע הבחירה של האפיפיור הזה הייתה קצרה כל כך ? והאם הוא עומד להיות האפיפיור האחרון ?
    ראו
    צופן פטרוס רומנוס
    http://www.yekum.org/2013/03/%d7%94%d7%a6%d7%95%d7%a4%d7%9f-%d7%a9%d7%9c-%d7%a4%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%a1-%d7%a8%d7%95%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a1

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*