מי כתב את פרקים ל- לא בספר “משלי” ?

מאת חיים מזר

מן המקובלות הוא שספר משלי נכתב על ידי שלמה המלך.הסימוכין לכך הם הנאמר בספר משלי עצמו.בפרק א’ פסוק א’ נאמר: “משלי שלמה בן דוד מלך ישראל”,בפרק י’ פסוק  א’ נאמר: “משלי שלמה…” ובפרק כה’ פסוק א’ נאמר:  גַּם-אֵלֶּה, מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה–    אֲשֶׁר הֶעְתִּיקוּ, אַנְשֵׁי חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה (כ”ה 1) “. מאופן הניסוח של הנאמר בפרקים א’, י’ נראה שהם נאמרים בוודאות .הפסוק הפותח בפרק כה’ מעורר את השאלה למה צריך היה להוסיף את המילים “גם אלה”? יכול להיות שמי שכינס את  דברי שלמה או ייחס אותם לשלמה,לא היה בטוח שפרקים כה’-כט’ נאמרו על ידי שלמה.לאחר שבדק אותם או נעזר בקבוצת אנשים הגיע למסקנה זו. יתכן גם שפסוקים אלה היו עלומים וכי לא היה ידוע על קיומם. פרקים התגלו במקרה ולאחר בדיקתם הגיעו למסקנה זו. פרקים אלה הם בבחינת נספח למה שנאמר קודם לכן.

פרקים ל’,לא’ לא נכתבו על יד שלמה שהרי נאמר בפרק ל’ פסוק א’ כי אלה ”

דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר לְאִיתִיאֵל לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל.

הרושם הוא שמדובר באיזה שהוא דיאלוג בין שני ( או שלושה )  אנשים  ובפרק זה מובאים דבריו של אחד מהם. פרק לא’ נפתח במילים “דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו”.הדובר הוא מלך של מדינה כמו שלמה.

הרושם הוא שמדובר באיזה שהוא דיאלוג בין שני ( או שלושה )  אנשים  ובפרק זה מובאים דבריו של אחד מהם. פרק לא’ נפתח במילים “דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו”.הדובר הוא מלך של מדינה כמו שלמה.הרושם הוא שמדובר באיזה שהוא דיאלוג בין שני ( או שלושה )  אנשים  ובפרק זה מובאים דבריו של אחד מהם.פרק לא’ נפתח במילים “דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו”.הדובר הוא מלך של מדינה כמו שלמה. Cquote1.svg
הרושם הוא שמדובר באיזה שהוא דיאלוג בין שני ( או שלושה )  אנשים  ובפרק זה מובאים דבריו של אחד מהם.פרק לא’ נפתח במילים “דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו”.הדובר הוא מלך של מדינה כמו שלמה.

הרושם  הוא ש”למואל מלך משא אשר יסרתו אמו”.הדובר הוא מלך של מדינה כמו שלמה ושמדובר באיזה שהוא דיאלוג בין שני ( או שלושה )  אנשים  ובפרק זה מובאים דבריו של אחד מהם. פרק לא’ נפתח במילים “דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו”. בכל מקרה הדובר הוא מלך של מדינה כמו שלמה.

דבריו של אגור בן יקה בחלקם הם אישיים ובחלקם  ציבוריים. הסגנון באלה האחרונים הוא של תוכחה כדבר הנביאים. מפסוק טו’ עד סוף הפרק ישנו שימוש במספרים שלושה וארבעה לציון תכונות או מעשים שונים  שמוצאים כמותם אצל הנביא עמוס בפרקים א’,ב’: “על שלושה פשעי….ועל ארבעה לא אשיבנו“, כאשר בכל פעם בו נעשה שימוש בביטוי זה, מושא הפשעים מתחלף. דמיון זה מעורר את המחשבה שמא הדברים המובאים בפרק ל’ הם דבריו של הנביא עמוס עצמו.קשה לקבוע מסמרות. אפשרות אחרת היא שמדובר באדם אחר אשר הכיר את נבואותיו של עמוס ואימץ לעצמו מוטיב זה.

כפי שרואים, בפסוק א’ מדובר בדיאלוג, סביר על כן להניח שפרק זה לקוח ממסכת רחבה יותר אשר שרד ממנה רק פרק אחד.מי שליקטו את ספרי התנ”ך וקידשו אותם ,ראו לנכון להשתמש גם בפרק זה .בפרק מצויים אמנם  פסוקים אישיים,אך ישנם גם פסוקים בהם דברי חוכמה הדומים מבחינת התוכן שלהם לדבריו

בפרק לא’ ישנן מספר עצות למלך מבחינת יחסו לבני עמו,אולם רוב הפרק מוקדש לאישה כרעיה וכאם. בפסוק א’ נאמר: “דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אימו”.מהמסופר במקרא לא נראה שאימו של שלמה יסרה אותו. נהפוך הוא ולכן מדובר במלך אחר אשר ניסיונו עם אימו היה קשה.אמו יסרה אותו. הפועל יסר מזכיר את אמרתו של רחבעם בן שלמה לעם :”אבי יסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים”. בהסתמך על ניסיונו המר למואל בונה לעצמו דמות אידיאלית, מה דמות לה לאישה תהיה. הפתיח של פסוק י’ נותן את ההגדרה הממצה שלה-אשת חיל.לאחר מכן בא הפירוט של התכונות הרצויות. יכול להיות שמדובר באירוע אמיתי.הפתיח של הפרק נותן מקום למחשבה שלמלך זה היו אמירות נוספות.

תגובה אחת

  1. מאמר מעניין. חכמינו וחלק נכבד מהציבור מאמינים שזהו משל בלבד. ואתה בודאי יודע מהן הדיעות לגבי הנמשל.
    שאלתי היא: האם לדעתך זהו משל? או השיר נכתב כפשטו כשיר הלל?

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

14 − 1 =