ירון לונדון נגד ירון זהבי

ירון זהבי בספר "חסמבה או  חבורת סוד מוחלט בהחלט". צייר שמואל כץ

איש התקשורת הוותיק ירון לונדון שבבית הוריו חי יגאל מוסינזון כאשר כתב את הספר הראשון בסדרה ידוע כמודל לדמות של הילד ירון זהבי מנהיג חסמבה ..אלא שהיחס של לונדון לדמות של ירון זהבי  הוא במקרה הטוב ביותר אמביבלנטי.והנה הראיון המקיף ביותר שבוצע אי פעם עם לונדון בנושא.

לאחרונה  איש התקשורת הותיק והידוע ירון לונדון עצמו גילם בסדרת חסמבה הטלוויזיונית את תפקיד  ראש הממשלה המאויים ברצח בידי משפחת זורקין אוייביו של ירון זהבי ( שאותו מגלם עודד קוטלר דווקא). .

אולם הוא עצמו מעולם לא התלהב  בל/שון המעטה מהקשר.

הוא הפליא אותי בהקשר זה  כאשר בפרק "גיבורים "בסדרה "העם הנבחר " שבה עסק גם בחייו הביוגרפיים ,לא עסק כלל בנושא שהיה טבעי וצפוי שיעסוק בו בדמות הגיבור של ירון זהבי ,והקשר שלה אליו. הוא עסק שם בפירוט ואריכות  בדמויות כמו טרומפלדור וחנה סנש וגיבורי מצדה. אך  להוציא כמה רמזים עמומים שיהיו מובנים היטב רק ליודעי "ח"ן " ואיזכור ברור אחד  _( אך חשוב מאין כמוהו ) של השם המפורש "ירון זהבי " כמדומני הפעם הראשונה שבה העלה לונדון את השם המפורש הנ"ל על דל שפתיו על  המסך הקטן.  אפילו כאן  נמנע לונדון לעסוק אחת ולתמיד בפירוט בדמות הזאת וקשריה אליו ובכך הרס במו ידיו את האפשרות להפוך את הפרק הזה מדיון מצויין מנושא חשוב לקלאסיקה אמיתית

הוא יכול היה  לתאר  את הדוגמה הטובה ביותר הקיימת אולי בעולם כולו  ,זאת שלו עצמו כמודל לדמות גיבור בסדרת הרפתקאות קלאסית   את הקשר בין דמות מציאותית ודמות בדיונית כפי שהוא מתבטא בחייו שלו. והרי ממש באותו פרק זמן שבו עסק  בכך הופיע גם בסדרת "חסמבה הטלוויזיונית " בתפקיד "ראש הממשלה".

אבל הוא בחר שלא לעשות זאת .מדוע ?

כריסטופר רובין מילן. המודל  לילד מהספר "פו הדב".

לי נראה שמבחינות מסוימות הקשר בין לונדון ובין ירון זהבי מזכיר את הקשר בין כריסטופר רובין בנו של א.א מילן שניסה כל חייו לברוח,ללא הצלחה רבה,  מהזיהוי בינו בין גיבור סיפורי "פו הדוב ".

אליס לידל ,המודל לאליס בארץ הפלאות.

מעניין שבניגוד לכל הילדים האחרים ששימשו כמודלים לדמויות מפורסמות בספרות הילדים  דמויות אליס לידל  שעל פיה כתב לואיס קארול את אליס בארץ הפלאות ווילדי משפחת לואלין דיוויס שבהשראתם  כתב ג'ימס בארי את הספר פיטר פן ,לונדון הפך לדמות ידועה בפני עצמו כשגדל ,פובליציסט  ומראיין בכיר  בטלוויזיה ברדיו ובעיתונות המודפסת ,פזמונאי שחיבר כמה פזמונים כמעט קלאסיים ( אליעזר בן יהודה ,מרדף ) הוא ערך את המגזין "סטאטוס "וחיבר כמה ספרים משל עצמו בנוסף לתוכניות תיעודיות אין ספור.

ירון לונדון בפרק "גבורים " קובע מהם  תנאים להיוצרותו של גיבור :

א. גיבור צריך למות צעיר

ב. גיבור צריך להותיר כתבים בעלי מסרים שנראים כחשובים ומעוררי השראה. .

ג.התקופה.יש תקופות  משבר שבהם אנחנו נזקקים לגיבורים. לעומת תקופות אחרות שבהם הצורך בגיבור דועך.

ד. קיומם של סוכני זיכרון שמשמרים את זיכרו של הגיבור המת.

אני תמה האם ירון  לונדון עצמו עומד בקריטריונים האלו ?

אינקוויזיטור מודרני .

למיטב זכרוני התוכנית הראשונה שבה צפיתי בירון לונדון ובה נודע לי לראשונה על עצם קיומו ,הייתה תוכנית בשם "טנדו " שבה ריאיין פילוסוף מוזר בשם משה קרוי ".בתוכנית זאת לונדון התגלה לי לראשונה אבל בהחלט לא לאחרונה  כסוג של אינקויזיטור מודרני חריף נחרץ ,מהיר מחשבה , תמיד הרבה יותר פיקח ומתוחכם מהמרואיין שלו שיושב ומתפטל במבוכה על כסאו לנוכח שטף השאלות הלא תמיד נעימות מהמראיין הכל יודע.

כמה שנים  לאחר אותה תוכנית משה קרוי שם קץ לחייו ביריה . גופתו התגלתה בידי שכנו ,סופר בשם יגאל  מוסינזון.

לימים מצאתי בעזבונו של אותו יגאל מוסינזון פתיחה לספר חסמבה שאותו לא השלים שעסקה במסע החיפושים של אנשי החבורה בעקבות דמות שמזכירה בהרבה יותר משמץ את אותו משה קרוי.

אני תמה אם לאותה תוכנית של ירון לונדון היה איזה שהוא קשר להשראה לסיפור שאותו מוסינזון לא השלים לעולם.

עלי ירון לונדון השפיע עמוקות לאורך השנים בדעותיו נושאים שונים ולא הפחות בהם הוא היחס שיש לתת לדעתו לעובדים הזרים המסתננים לישראל שלדעתו יש לשלבם בחברה ולחנכם כישראלים.

שיחה עם ירון ( לא זהבי ).

בהוראת העורך שלי במעריב התקשרתי כדי לשאול אותו על הקשר שלו לחסמבה.עשיתי זאת בחוסר חשק בידעי שאני האדם השמונים מיליון שמראיין אותו על נושא זה.אבל  העורך מבקש ולא אומרים לו לא ומסבירים לו שהמרואיין ידוע בחוסר החשק שלו לדבר על נושא

ואכן   לונדון בחוסר התלהבות שניכר היטיב בקולו    סיפר לי שוב, בפעם השמונים מיליון בחייו,   על חוסר הקשר שהוא מרגיש בינו ובין הדמות.

( בסופו של דבר הראיון עם לונדון נמחק מהכתבה בידי העורך אולי כי חשב שהכתבה היא ארוכה מידי גם כך אז זוהי הופעת הבכורה שלו ).

והנה תקציר השיחה ביננו כפי שקויימה בטלפון.

אלי :אתה לא אוהב שמתקשרים אליך כדי לדבר עימך על חסמבה.ועל ירון זהבי.

ירון לונדון. צילום קובי קלמנוביץ.

לונדון:  תראה היו פעמים שכעסתי ממש על יגאל מוסינזון על שהוא סיבך אותי לנצח עם ילד העל ירון זהבי. השמועה על הקשר ביני לאותו ירון זהבי עוברת מדור לדור .והיו תקופות שבמשך שנים הייתי מקבל טלפון אחת לכמה חודשים,כל אימת שיגאל פירסם חסמבה חדש ,ובטלפון היה איזה עיתונאי צעיר שתבע מימני לתת לו סיפור על ילדותי המשותפת עם ירון זהבי .משנה לשנה עניתי בסבלנות פוקעת והולכת.אז תבין שאני לא מתלהב לענות לך שוב ובאמת אינני חושב שיש משהו חדש שאני יכול לתרום על הנושא שלא נאמר כבר עשרות או מאות פעמים.באמת כבר נמאס לי משיחות כאלו ואני מקווה מאוד  שהשיחה הזאת ביננו  תיהיה האחרונה מסוג זה. את כל מה שהיה לי לאמר בנושא הזה תוכל למצוא בסדרה החדשה שלי "העם הנבחר" ואני מפנה אותך לשם.

על כך אענה ללונדון שבהחלט צפיתי בסדרת "הצבר " או העם הנבחר " שלו ולמרבית הצער  (ולהפתעתי )  אין שם שום תשובה לגבי השאלות הספציפיות שהתכוונתי לשאול אותו.

.."כעבור דקות אחדות מצא יגאל מוסינזון את עצמו עומד בצפון העיר על סלע משונן הצופה  אל הים התיכון. לימינו השתרע בית הקברות המוסלמי .הגבעות רבצו דוממות ,בינהן נפערו נקיקים צרים .ובאחד מאלה הנקיקים השחיר משהו שנראה כפתח של מערה. …

"הי יגאל זה אתה "שמע לפתע קול הקורא בשמו מאחוריו .

הוא הפנה ראשו לאחור וראה נער כבן אחת עשרה עומד על הסלע הסמוך. בלורית מתולתלת שחורה לראשו ,בהרות שמש על חוטמו וסנדלים לרגליו

"ירון " אמר הסופר " זה אתה ? ומה אתה עושה כאן ?

"כן זה אני "השיב הנער הנקרא ירון ( הוא בנו של השחקן בצלאל ושניהם השחקן והבן הם מידידיו של יגאל ) " יצאתי עם הקבוצה שלי לסייר בשטח . אומרים "הוסיף כמגלה סוד כמוס " שיש כאן בסביבה  מערה או מנהרה שהייתה בסיס של חברי המחתרת .מה אתה חושב ,זה נכון ?

"אם אומרים –זה ייתכן שזה נכון " השיבה יגאל בהרהור .

שריקה ממושכת נשמעה מכיוון הנקיק .

"החברה קוראים לי "אמר ירון ופתח בריצה " להתראות ".

( מתוך "מטרזן ועד חסמבה " מאת אוריאל אופק ע' 225)

אלי :אתה בכלל קראת  בימי חייך איזה שהוא  ספר של חסמבה ?

ירון לונדון :

אני חושב שקראתי את שלושת הספרים הראשונים שנכתבו כשיגאל גר בדירתנו  ולא יותר ואחר כך כבר הייתי מבוגר מידי לקרוא אותם ולכן חוויותיי כקורא הן מעטות מאוד. .

אלי . אתה היכרת את מוסינזון היטב  ?

. לונדון :כן.הוא בהחלט היה חלק חשוב מילדותי היכרתי אותו לאחר מלחמת השחרור הייתי בן 8 או 9 .הוא נאלץ לנטוש אז את קיבוץ נען ולעקור לתל אביב בגפו ,מפני שעלב בקיבוץ בסיפוריו .ואולי גם היו סיבות נוספות הנוגעות לתשוקתו הבלתי נלאית לבנות המין הנשי. הוא שכר חדר בדירתנו וכיון שהדירה הייתה קטנה מאוד חיינו איש בתוככי רעהו.אבי היה אז ראש ועדת הרפרטואר של תיאטרון  הסטירי "המטאטא" ואני זוכר את אבי טועם בחיכו את הטקסטים שיגאל כתב למען תיאטרונו ואת שניהם רוכנים על השולחן האדום שלנו ומשפצים דיאלוגים.

ירון לונדון כילד.צילום מהתקופה בה נכתב ספר "חסמבה" הראשון.

"אני אומר כשאני רואה את עצמי :לא כך ניראה גיבור חייל.אתה רצית להיות גיבור חייל .כולנו רצינו להיות גיבורי חייל".

לונדון בראשית הפרק "גיבורים" בסדרה העם הנבחר".

אלי :בילדותך היית כמו ירון זהבי ?

לונדון :בכלל בכלל  לא.אני יודע שתמיד  מגדירים אותי כ"ילד שמנת"  מצפון תל אביב בתור מי שהוא בשר מבשרו של הממסד הדשן בתור מי שלא סבל ולא נאבק מעולם.   נכון הוא שלא חוויתי לא גלות ולא בריחה ולא מעברות ולא אפליה דתית ולא אבדן הורים.אני בהחלט לא הייתי רוצה להיות אף אחד אחר שחי בזמן אחר. עד כדי כך טוב  לי כאן שאני נוסע מעט מאוד לחו"ל .אני אולי נצחונה הגדול של הציונות :ישראלי פרובינציאלי שמרגיש זר בין הגויים ,מבין רק ישראלים ולא באמת יכול לסבול שום מקום אחר. אבל במציאות  הייתי אאוטסיידר ילד צייתן סובל ואימי מיררה לי את חיי. כשהייתי ילד ניסיתי לרצות אותה בכל דרך למרות התקפותיה.

הבית שלי אז היה בית איום. צעקות ,מריבות,בית רע מאוד.אימי מתיה  הייתה קשה ושתלטנית ולא חסכה את שבטה. היא הייתה אישה משכילה מאוד אינטליגנטית מורכבת אבל גם נוירוטית ועצבנית. והיו לה התפרצויות של זעם בלתי מבוקר. היא תבעה ממני שום דבר פחות מגדולה. גדולה כללית שאף אחד לא יכול להגשים אותה. מעולם לא היה ברור איתה כיצד יש להתנהג וובאותם שלבים של חיי לפחות לא הצלחתי להבין מהי אותה גדולה שהיא דורשת ממני.אולי רק מאוחר יותר התחלתי להבין, ואולי לא. ברגע שלא הייתי מה שהיא רצתה והשד יודע מה רצתה התחילו קונפליקטים קשים ואלימים.

אבי בצלאל  אהב אותי אבל הוא היה איש די סמרטוטי בהשוואה לאימי  וכאשר התיאטרון שלו נסגר לבסוף הוא הלך ודעך ואימי שנאה אותו. הוא בהחלט היה  שונה מאוד עד כמה שאתה יכול לדמיין מאותו אב מסגר אדיר כוח של ירון זהבי.

יגאל חי בתוך כל זה.

בפרק על איך נוצרים גיבורים בסדרה "העם הנבחר " ( או "הצבר ") מספר לונדון על אביו :

ירון :הוא לא היה גיבור אבא שלי .אפילו בתיאטרון הוא לא שיחק תפקידי גיבורים.הוא נעצר  בידי הבריטים ב"שבת השחורה" בניגוד לאבות רוב הילדים האחרים שהיכרתי.  אבל זה לא היה מספיק כדי לצייד אותו בביוגרפיה גיבורית.

לונדון אביו ואימו.

בסדרת "חסמבה" אביו של ירון זהבי הוא מסגר אדיר כוח.  במציאות  לונדון היה בנו של שחקן תיאטרון .דהיינו היה הבדל מעמדי חברתי מובהק בין שתי המשפחות . משפחתו של זהבי הייתה שייכת למעמד העובדים בעוד שמשפחתו של לונדון הייתה שייכת יותר למעמד הבוהמייני –בורגני .

התוצאה של זה היא שבניגוד למה שמקובל לחשוב לא רק ירון זהבי מבוסס על ירון  לונדון ,אלא גם דמות אחרת בסדרה  ובלתי צפויה .זאת של תמר סגנית המפקד. "שלומדת בבית הספר "נורדאו ".

…. מפקד החבורה הנבון וההחלטי יהיה ירון בנו של השחקן .לא.מוטב שיהיה בנו של פועל ,נאמר בן מסגר .זהו המסגר זהבי בעל השרירים .אך רצוי שיהיה  בחבורה גם בנו של שחקן שהרי נערי המחתרת יצטרכו בוודאי להתחפש ולהתאפר בכמה ממבצעיהם הנועזים .ובכן בנו של השחקן יקרא ..או מוטב שתהיה  זאת בת הנערה תמר בעלת הצמות .והיא תהיה סגנית המפקד של החבורה.

( מטרזן ועד חסמבה ע' 226 )

אלי :אתה למדת בבית הספר "נורדאו "?

לונדון :לא. בשתי הכיתות הראשונות של ביה"ס היסודי למדתי במוסד שנקרא "ביה"ס לדוגמא" (דן שילון, ששמו אז  שולקיס, ישב לצידי). אח"כ הועברתי ל"בית החינוך לילדי עובדים" בצפון ת"א. לימים שונה שמו של ביה"ס הזה וכעת הוא נקרא ע"ש א.ד.גורדון . בביה"ס התיכוני למדתי תחילה בפנימיית "הכפר הירוק" (מחזור ג') ואח"כ –  ב"גימנסיה הרצלייה", במגמה החקלאית (שווה בנפשך שהיה דבר כזה).

.אלי :אתה קראת את כתב היד של חסמבה הראשון ?

לונדון .אני זוכר שפעם יגאל הושיב אותי על ברכי וקרא באוזני את החסמבה הראשון. הוא גם העביר לי את הדפים בכתב ידו לקריאה. כך שאני אולי  הייתי הילד הראשון שנחשף לחבורה הזאת לצד עדו בנו של מוסינזון ואחיו . זירת המאורעות הייתה השכונה שלי ,מטה המשטרה הבריטית בתל אביב שבו נכלאה החבורה כפי שמסופר בחסמבה בבית האסורים נשקף אל מרפסת ביתנו .בית הספר "תל נורדוי שבו למדה תמר וקיים ועומד עד היום והמערה החשמלית אותו סליק בונקר ענקי שבו שכן מטה חסמבה נמצאה בבית הקברות המוסלמי על גבעת הכורכר שמול הים כמה דקות הליכה מביתי. כשהורחב בית הקברות הם בנו עליו את מלון "הילטון".

על פי מוסינזון עצמו פה ושם הייתה ללונדון השפעה על עצם התוכן של הספר הנכתב. אוריאל אופק מביא בספרו מ"טרזן ועד חסמבה " אנקדוטה כיצד מוסינזון התקשה להחליט לגבי נקודה סיפורו :מנשה התימני יוצא בשליחות חשובה כשהוא רכוב על חמור .וכדי שהאנגלים לא יחשדו בו הריהו מתחפש למחלק חלב וממלא שני כדים במי סיד .לפתע צץ שוטר אנגלי המבקש לשתות מהחלב הזה.

מוסינזון התקשה להחליט האם לתת לשוטר לשתות ממי הסיד הללו או לא . הוא התייעץ עם ילדים שונים ואלו היציעו הצעות שונות .היה זה ירון לונדון שהכריע לאחר שיגאל שיטח בפניו את הבעיה וביקש לשמוע את דעתו .

"מנשה לא היה מעוניין שהשוטר ישתה ממי הסיד נכון ?שאל ירון .

"כמובן השיב יגאל "הרי הוא לא היה מעוניין להיתפס ..

ירון אבל השוטר האנגלי התעקש דווקא לשתות ממנו ,נכון ?

יגאל "נכון .הוא אפילו אמר :לשוטר אנגלי מותר הכל .אם ארצה אני שופך לך את החלב על הכביש".

"אם כן מה הבעיות? "  פסק ירון בהגיון"  אם השוטר כל כך מתעקש ,שישתה למה לא ? הרי זה כמו החטא ועונשו ".

..כן עתה לא היו עוד ספקות בליבו של יגאל .עם ערב השלים את הפרק בצורה הנאותה ביותר :מנשה מניח לשוטר לשתות "כמה ספלי חלב שרק  ירצה " הוא חומק ממנו ושומע מרחוק את גידופיו של השוטר ,שפיו התמלא מי סיד.אבל כדי להזכיר את היסוסיו וכדי לרמוז שמעשה זה ככלות הכל אינו מהוגן ביותר. –סיים את הפרק בדברי הויכוח של ידידיו הצעירים על סוגיה זו כשהם נאמרים על ידי חברי חסמבה עצמם ".

( מתוך מטרזן  ועד חסמבה").

אלי : ללא קשר ל"חסמבה" ,  מה אתה חושב על יצירתו של מוסינזון כסופר  ?

לונדון : בהחלט יש לו כמה יצירות הראויות להיזכר מעבר לשעתן בעיני יצירותיו הטובות ביותר הן דווקא יצירות שהן כמעט שכוחות לגמרי היום "מחזהו הטוב ביותר היה המחזה התנ"כי "תמר אשת ער" שנשכח לגמרי וגם עוד מחזה שמעולם לא הועלה על המבה בשם "קמביזס " שניהם טווים עלילות קדם רחוקה  מהז'ורנרליסטיקה שבה עסק יותר מידי . גם כרכי סיפוריו "בדרך ליריחו ו"אפורים כשק " ראויים להיות ידועים יותר.

אלי : אתה שמרת על קשר עם יגאל מוסינזון  לאורך השנים ?

לונדון :במידת מה כן. כאשר עקרה משפחת מוסינזון למושב בית שערים הייתי מתארח שם לעיתים מזומנות ויוצא להרפתקאות עם ילדיו של יגאל. הגורל הפגיש אותי שוב  עם  בני משפחת מוסינזון בדרך מוזרה מאוד.  בנו של יגאל עידו שהיה שחקן תיאטרון מוכשר ורב קסם נהרג במלחמת יום הכיפורים.( עידו היה מקור ההשראה הראשוני למוסינזון כשהחליט לכתוב ספרים לילדים שיהוו תחליף לספרי טרזן שהיו אהובים מאוד על עידו א.א. ).ביום השנה למותו נסעו אחיו מיכה וחומי לפקוד את מקום נופלו.בדרכם לשפלה ,ליד כפר תבור ראו מכונית מחוצה ואישה מרוסקת איברים שוכבת על הכביש.הם לקחו את האישה לבית החולים בעפולה שם קבעו את מותה.רק כשחיפשו בארנקה כדי לזהותה גילו שהיא מטיה לונדון  אימי האישה שהיכירו בילדותם כבעלת הבית של אביהם יגאל.הם היו הראשונים לטלפן אלי להודיע על מותה. "

גיבור נצחי

לא ידוע אם נולד
בפתח תיקווה או תל חי, או תל חי
אך ברור שלא ימות
אם עד היום עודנו חי, אם הוא חי
אף על פי שגולגלתו
מלאה פלטינה כמו אוצר, כמו אוצר
ובדמו יש רסיסים
של רימונים מטווח קצר, טווח קצר

אל נא ידידי
תבכו את עמיחי
זה תמיד מוקדם מידי
חי לנצח עמיחי, עמיחי

עמיחי מאת ירון לונדון

אלי :אז מה אתה באמת חושב על הקשר בינך ובין ירון זהבי ? יש דמיון בינכם ?

לונדון : כמובן שאין דבר שדומה באישיות שלי לזה של ירון זהבי שאומרים לי שיגאל מוסינזון ביסס אותו עלי.  הוא אינו אני משום בחינה חוץ מזהות של גיל שם וכתובת פרטית משותפת כשהייתי ילד.   כאמור מעולם לא הייתי  מנהיג בילדותי ,הייתי "אאוטסיידר" מופנם. הוא היה אמיץ לב נועז לוחמני   אני בהחלט  לא גיבור  מלחמה,אינני חושב שאני באמת אמיץ לב .אם יש מישהו שהוא המודל האמיתי לירון זהבי זה יגאל מוסינזון לא אני.הוא,ולא אני ,  היה הגיבור האמיתי של חסמבה הוא ולא אני היה אותו ילד נועז  שאינו מתבגר לעולם.אני התבגרתי לאורך השנים,  או לפחות כך אני מקווה. .אני מזדקן מידי שנה בשנה.

קטע מ"הפרק "גיבורים מהסדרה "הארץ הנבחרת"

לונדון שואל מתנחל  מי היו הגיבורים שקראת עליהם בילדותך

מתנחל לירון לונדון אחד הגיבורים שלי עומד מולי פה זה אתה.

לונדון ( מסתכל אחורה ): אני? …  ירון זהבי מחסמבה.

:מתנחל :גם ירון זהבי אבל בעיקר ירון לונדון שכתב את השיר מירדף :

ארץ טובה שהדבש בעורקיה
אך דם בנחליה כמים נוזל.
ארץ אשר הרריה נחושת
אבל עצביה ברזל.
ארץ אשר מרדפים קורותיה,
אלפיים דפים ועוד דף.

ירון  ( עונה בחוסר חשק ) :כן אני כתבתי את זה.

מתנחל : תגיד מה יותר מהמילים האלה אתה שואל אותי בצורה  קצת סרקסטית על המסכת שכתבתי   על דם וכל זה  אבל המילים האלה תשמע  כולנו גדלנו על זה אתה גדלת על זה. המדינה קמה  על זה.

כדאי להזכיר שבשנות השישים כתב לונדון כמה פזמונים שעוסקים בנושאי האומץ והגבורה אולם ספק אם הוא עומד מאחוריהם היום.בראשם עומד הפזמון "מרדף" שבו הוא רואה כיום פזמון פשיסטי .הקטע החזק ביותר בפרקי הסדרה שלו על המיתוסים עוסק בהתמודדות שלו ככותב ומראיין עם צעיר מתנחל  המבטא אידיאולוגיה מנוגדת לשלו שמספר לו שהוא הושפע  עמוקות מהפזמון שאותו כתב לונדון שכעת שוב אינו מסוגל לסבול אותו.

אלי :   מר לונדון למה אתה חושב שיש כזה חוסר קשר מוחלט בינך ובין ירון זהבי ? למה העניין הזה כל כך מפריע לך ? אתה הרי נחשב לדמות בולטת אפילו מנהיג בתחום התקשורת .לידיעתך  אין הרבה  אנשים שהשפיעו כמוך על התפתחות התקשורת הישראלית . למה זה מטריד אותך כל כך להיות מקושר גם  לאיקון תרבותי כמו ירון זהבי  ?הרי זהו סוג של נצחיות.

לונדון  כל מה שאתה אומר הוא נכון כשלעצמו   אבל ירון זהבי בעיני זה גבורה צבאית לא גבורת הרוח. הוא לוחם נועז ובלתי מנוצח. אני מעולם לא הייתי גיבור בצבא. מעולם לא הרגשתי שאני באמת אמיץ לב.  מעולם  לא הירגשתי שאני ירון זהבי. ,אין בי  שום דבר מדמותו של לוחם נועז ומפקד נחרץ. אינני לוחם ומעולם לא פיקדתי על מישהו. אולי היו אנשים בסביבתי הקרובה   שציפו ממני  ודרשו ממני להיות כמוהו. להיות הוא.  יכול להיות שזה הפריע לי.

בזמן הסרטת סדרת חסמבה העכשווית  היציעו המפיקים בהיגיון של ברזל  לתת לירון לונדון שחקן ובנו של שחקן לגלם את הדמות של ירון זהבי שבמידה מסויימת מבוססת עליו. אם זה היה מתממש  כי אז היה כאן תקדים היסטורי  בפעם הראשונה אדם מגלל דמות אייקונית שנוצרה גם בהשראתו שלו  .אבל זה לא קרה  בסופו של דבר לונדון סירב והתפקיד עבר לעודד קוטלר  שהוא שחקן טוב אבל אינו "איקון" בפני עצמו. . חבל.

אלי :בסדרת "חסמבה "הטלוויונית גילמת את ראש הממשלה. האם איש בהפקה  לא העלה על דעתו את האפשרות שאתה עצמך תגלם את ירון זהבי המבוגר? אם הייתה מוצעת לך אפשרות כזאת האם היית מסכים ?

לונדון ::אפשרות כזאת אכן הוצעה לי ואני סירבתי .

אלי מדוע?

לונדון :  ראשית, גילומה של הדמות הראשית בסדרה היה גוזל ממני ימי עבודה רבים ומרחיק אותי מעבודתי העיקרית שהיא הגשת "לונדון את קירשנבאום".  ב. אינני שחקן מקצועי וחששתי שלא אוכל למלא בהצלחה את תפקידו של ירון זהבי הקשיש. ברור לי שעודד קוטלר  עשה זאת טוב יותר מכפי שאני יכולתי לעשותו. ג.כמו שכבר אמרתי לך כבר  וכמו שאמרתי לרבים אחרים שבמשך שנים מטרידים אותי בשאלות על כך נקעה נפשי מהזיהוי שלי עם גיבורה של סידרת ספרים, אשר את רובה כלל לא קראתי. ואני אנוס להשיב כי אין שום דמיון בין אישיותו של המנהיג הכריזמטי  לבין אישיותי.

אלי :למה לא הכנסתם לפרק "גיבורים " בסדרה "העם הנבחר " שבה היה רק טבעי שתעסוק לבסוף בדמות של ירון זהבי שום התייחסות ברורה לנושא ? או שאולי היה משהו וחתכתם אותו מהגירסה הסופית ?

לונדון : צילמנו סצנה ארוכה על צילומי הסדרה בבימויו של חברי דני , ובמהלכה ניהלתי עם עודד קוטלר שיחה מצחיקה  במערה החשמלית" שצולמה מתחת לפני הקרקע, במין גומחה עמוקה ליד מסגד ברמלה. בגלל מגבלות קולנועיות שונות לא נכללה הסצנה הזאת בסרט על הגיבורים המיתולוגיים שלנו.

אלי :  לי נראה שדמות כמו ירון זהבי מן הסתם תישאר בזיכרון  הציבורי גם בעתיד כסמל של  דמות הצבר .איך היית רוצה שירון לונדון ייזכר?

לונדון : ייתכן שהייתי רוצה להתמודד עם המוות על ידי הנצחה.  ליצור  משהו שיישאר חוץ מהילדים הנהדרים שלי . אבל אני מספיק נבון כדי לדעת שאין לי מספיק כשרונות כדי להשאיר נכס צאן ברזל משהו שיזכר כמו אליעזר בן יהודה שהשאיר אחריו את חידוש  השפה העברית.

אלי:היית רוצה להיזכר בתור סופר גדול ?

לונדון :לא הייתי מתנגד בכלל.אבל זה לא קרה.

עם היו לירון לונדון שאיפות להיות סופר הוא מעולם לא ניסה לממש אותם. עם זאת באמצע שנות התשעים הורגשה בכיוונו פעילות הנוגעת לפרסום ספרים.

עד היום לונדון פירסם  רק ספר אחד למבוגרים  "קישון –דו שיח ביוגרפי "( 1993)  "ספר שיחות עם הסופר הישראלי המצליח מכולם מבחינה כלכלית  אפרים קישון .וב-1994 הופיעה סידרה של תשעה  ספרים ירון לונדון משוחח עם ילדים על .. נושאים שונים .המבוססת על סדרת טלוויזייה ידועה שלו . ( אבל הטקסטים בספרים עצמם דווקא נכתבו בידי זאב גלילי ולא בידי לונדון עצמו )

חוץ מזה הוא גם ערך ב-1995 ביחד עם אמנון עצמון את שווק ועוד :   אוסף מאמרים נבחרים שהתפרסמו בסטטוס – הירחון לחשיבה ניהולית /    תל  אביב :   אחאד,   1995.

אם לונדון  ייזכר ככותב הרי יהיה זה בראש ובראשונה ככותב פזמונים .באתר "שרונט ,יש רשימה של 28 פזמונים שהוא כתב.

בין אלו בולטים הפזמונים על אליעזר בן יהודה אבי השפה העברית החדשה  ( שלונדון הוא חובב גדול שלה).

גשר אלנבי ששר יהורם גאון ועוסק ביחסי יהודי ערבים

"לו הייתי פירטהזייה של גבר על האפשרות להיות גיבור נודד

עמיחי "  על הגיבור הבלתי ידוע עמיחישהוא ככל הנראה פרודיה סרקסטית על הגיבור הצבאי

והבולט מכל הוא "מרדף " פזמון שזכה לפרסום גם באירופה בצרפתית ולונדון רואה היום פזמון פשיסטי .

אבל דווקא בגלל האמוציות החזקות שהוא מעורר ( השליליות לדעת לונדון כיום ) יש לו כל סיכוי להשתמר יותר מכל שאר הפזמונים שאותם כתב לונדון.

אלי : אתה אדם מפורסם יותר בציבוריות הישראלית יותר מכל סופר מה אתה חושב שישאר ממך ?

לונדון : אולי הפזמון על אליעזר בן יהודה ישאר.לך תדע אולי כשיעשו סרט על ישראל בין שנות השישים לשנות האלפיים ישתמשו בכמה סרטי ארכיון שלי .

אבל האמת ?אין לי עניין בנצח.אין לי ארכיון ,אין לי אפילו צילומים של ילדי .אין לי חוש לעבר .אני אפילו לא זוכר מתי ילדי נולדו .כל החשבון שלי עם הנצח לא כל כך כבד.

לזה אני לא מאמין .ירון לונדון דווקא התגלה בתוכניות רבות שלו כמי שיש לו חוש היסטורי עמוק.

חמודי מאת דניאלה לונדון דקל .איקון ישראלי חדש .ונכדו של ירון לונדון ( ולכן גם של ירון זהבי ).

ולגבי ילדיו נזכיר שאחת מהן דניאלה דקל- לונדון היא קומיקאית שיצרה את דמות הקומיקס הישראלית המוכרת ביותר לצד גיבורי זבנג ה לאו היא "חמודי " המבוסס על בנה.נכדו של ירון לונדון ( ולכן במובן מסויים גם נכדו גם של ירון זהבי ).

ירון לונדון השפיע עמוקות לאורך השנים בדעותיו נושאים שונים . מאחר שיותר מכל אדם אחר בכלי התקשורת הוא נראה תמיד בעיני כסמל האיש הסקרן והחקרני שיוצא  לברר נושאים שונים ומשונים בעמקות הראויה.הוא אדם חילוני לגמרי אב ל הקפיד לבדוק ולחקור נושאים הקשורים בדת בעמקות אם ם לא בהכרך ביראת כבוד. אין הרבה אנשי תקשורת כאלו.

ולא הפחות בהם הוא היחס שיש לתת לדעתו לעובדים הזרים המסתננים לישראל שלדעתו יש לשלבם בחברה ולחנכם כישראלים.

ובכל זאת יש הבדל גדול אחד בין ירון לונדון וירון זהבי .במאמריו האחרונים מביע ייאוש מעתידה של המדינה כתוצאה מהתחרדותה המואצת וכמדומה שהוא כמעט מרים ידיים.

ירון זהבי לעולם לא יתייאש ולעולם לא ירים ידיים.

נסיים בדברי הסיום של לונדון לפרק "גיבורים ":

לונדון : התקופה שלנו איננה תקופה יפה לגיבורים.גיבורי המטרופולין הם הכלואים בכלוב "האח הגדול " אפשר שכבר איננו זקוקים לגיבורים. אבל אני איש רומנטי אני זקוק לגיבורים.

.  

ראו גם

ה. באייר שלי ירון לונדון ב1948

ירון לונדון בויקיפדיה

ירון לונדון בלקסיקון העין השביעית

ירון לונדון חוגג שבעים

ראו עוד על חסמבה

חסמבה ספרי היהלום

משפט חסמבה ודנידין

מי מסוגל להקים את חבורת חסמבה לתחייה ?

איפה נמצאת המערה החשמלית ?

סודי ומוחלט בהחלט -החלק הראשון :המערה החשמלית

סודי ומוחלט בהחלט 2: הדור הראשון

סודי ומוחלט בהחלט 3:הדור השני

סודי ומוחלט בהחלט 4: הדור השלישי

ועוד אנשי טלוויזיה :

מדודו טופז ועד למשה רבנו

דודו טופז ואני

חנן עזרן בעקבות המזימה הבולגרית

חיים בלי יבין

בית היהלומים -40 שנות הערוץ הראשון

רישום-פורטרט של אגדה

ירון לונדון פורטריט של אגדה

http://cafe.themarker.com/image/865381/

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך טלוויזיה, ספרות ילדים, תקשורת עם התגים , , , . קישור קבוע.

12 תגובות על ירון לונדון נגד ירון זהבי

  1. פינגבאק: ירון לונדון וירון זהבי « המולטי יקום של אלי אשד

  2. פינגבאק: הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי « המולטי יקום של אלי אשד

  3. פינגבאק: הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי « המולטי יקום של אלי אשד

  4. פינגבאק: הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי « המולטי יקום של אלי אשד

  5. פינגבאק: הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי « המולטי יקום של אלי אשד

  6. פינגבאק: » מה לעשות עם המהגרים מאפריקה?/אלי אשד » Mabat USA מבט

  7. פינגבאק: אפרים קישון נגד האלוהים « המולטי יקום של אלי אשד

  8. פינגבאק: הדיוקנאי « המולטי יקום של אלי אשד

  9. מאת רועי:‏

    מוטב מאוחר מאשר אף פעם לא…
    נהניתי מאוד מהמאמר. תודה

  10. פינגבאק: אפרים קישון נגד האלוהים | המולטי יקום של אלי אשד

  11. פינגבאק: הלוחם הבלתי נראה :שרגא גפני ההספד הסופי | המולטי יקום של אלי אשד

  12. פינגבאק: בית היהלומים :40 שנות הערוץ הראשון | המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*