התייר הנצחי: "מכונת הזמן המקרית" מאת ג'ו הלדמן

סופר המדע הבדיוני הידוע ג'ו הלדמן יצר סיפור מסע בזמן אולטימטיבי ,מסע לעתיד הרחוק ביותר שניתן להעלות על הדעת ,ובסיומו מעין סגירת מעגל . הספר הוא מרתק ברעיונותיו אבל האם הוא גם ספר "אנושי " ?

התייר הנצחי

סקירה על :  ג'ו ו.הלדמן     מכונת הזמן המקרית / עברית חמוטל ילין    נתניה :   יניב,   2011. 270 עמוד.

תקציר הספר:

מאט פולר, סטודנט שנפלט מלימודי הדוקטורט, עובד קשה במשרה פחותה של עוזר מחקר באם.אי.טי. כשיום אחד, בשעה שהוא מודד יחסים קוונטיים בין גרביטציה ואור, מכשיר הכיול שלו נעלם – ומופיע מחדש שנייה אחת לאחר מכן. בעצם, בכל פעם שמאט לוחץ על כפתור האתחול, המכונה נעלמת לפרק זמן ארוך פי שנים-עשר. אחרי שהוא מתעסק קצת עם מכשיר הכיול, מאט משוכנע שהוא מחזיק ברשותו מכונת זמן. ועל-ידי חיבור פשוט של קופסת מתכת למכונה הוא לומד כיצד לשלוח דברים למסע בזמן – כולל צב מחנות לחיות מחמד, שחוזר מההרפתקה במצב טוב למדי. למאט, המועסק בעבודה ללא תקווה לקידום ושהחברה שלו עזבה אותו למען גבר אחר, אין שום דבר להפסיד אם ייקח את מכונת הזמן לטיול קטן בעצמו. לכן הוא שואל מכונית ישנה, מעמיס לתוכה אוכל ומים, ומוצא את עצמו בעתיד הקרוב – נתון במעצר על רצח הבעלים המקורי של המכונית, שהתפגר אחרי שראה את מאט נעלם מול עיניו. הדרך היחידה להיפטר מההאשמות נגדו היא להמשיך לנוע קדימה עד שימצא מקום בטוח מספיק כדי להשתקע בו. אבל ייתכן שמקום כזה בכלל לא קיים

סופר המדע הבדיוני ג'ו הלדמן   התפרסם בראש ובראשונה הודות לספרו "מלחמה לנצח "(1974 בתרגום אריה חשביה   הוצאת עם עובד 1979)   שבו העביר את מלחמת וייטנם שבה השתתף לעתיד הקרוב והרחוק  בתיאור של חיילים עתידניים שנלחמים לאורך דורות בחלל במלחמה שאינם מבינים וחוזרים מידי פעם לכדור הארץ שעליו חלפו מאות ואלפי שנים והשתנה לחלוטין בכל פעם והם אינם יכולים עוד להבינו.

אחד האלמנטים המעניינים בספר זה היה תיאור של מדריך הלחימה הקשוח חייל ישראלי בוגר מלחמות נצחיות  בסיני  (הכוונה הייתה כנראה למלחמת יום הכיפורים שהתחוללה שנה לפני פירסום הספר ) ובמקומות אחרים.ספר זה זכה להצלחה גדולה  והוא נחשב כיום ליצירה קלאסית של ספרות המדע הבדיוני של שנות השבעים

,

הוא אף עובד לגירסת קומיקס .ונכתב לו ספר המשך  מעניין הרבה פחות  שלא תורגם לעברית  בשם "חופשי לנצח " שבו הגיבורים שאין להם עניין בחברה שבה הם חיים מחליטים "לקפוץ" לעתיד של כמה אלפי שנים ולראות מה קורה בנתיים.

הם נעים  עוד ועוד לעתיד ובסופו של דבר פוגשים את הישות שיצרה את היקום.  גם ספר זה עובד ליצירת קומיקס.

מאז פורסמו בעברית עוד שני ספרי מדע בדיוני של הלדמן שאמנם היו מוצלחים הרבה פחות.

בימים אלו יצא ספר חדש של הלדמן הרביעי בעברית  "מכונת הזמן המקרית " בהוצאת חדשה המתמחה בספרי מדע בדיוני ופנטסיה " הוצאת יניב. רון יניב המו"ל כבר הוציא לאור בעבר את מגזין המדע הבדיוני המקורי "חלומות באספמיה ". אך זה נסגר לבסוף מחוסר הצלחה כלכלית,  ויניב החליט להתמקד בהוצאה לאור של ספרים.

אני מאחל הצלחה להוצאה שנכנסת לשוק קשה ובלתי צפוי. אני מחזיק להוצאה  אצבעות שתצליח בפרסום ספרי מדע בדיוני "קשים " "כאלה שעוסקים בתיאורים של עתידים המבוססים על התפתחויות מדעיות וטכנולוגיות, כי כבר נמאס לי באופן מוחלט  לקרוא את כל ספרי הפנטסיה שעוסקים בתיאור חברות דמויות ימי הביניים שהיו רוב "ספרי המדע הבדיוני " שתורגמו לעברית בשנים האחרונות( אם כי בהחלט יכול להיות שהם רק מתארים את הכיוון שאליו הולכות חברות אנושיות שונות בהווה אם לשפוט על סמך התפתחויות פוליטיות וחברתיות לאחרונה ).

המסע אל קץ הזמן

באופן כללי "המסע בזמן " הוא נושא פופולארי מאוד של ספרות  המדע הבדיוני.( כפי שהראה מאמר של אורי מאיר  ב"יקום תרבות "  "המסע בזמן של משה רבנו " הואריאציה הקדומה ביותר הידועה ואולי הקדומה ביותר שנכתבה של  מסע בזמן לעבר   שכוללת גם מסע בזמן לעתיד היא במדרש תלמודי מהמאה השלישית לספירה) .

העלילה של הספר של הלדמן מקבילה מבחינות רבות לספר המדע הבדיוני המפורסם של ה.ג.וולס" מכונת הזמן שגם בה תואר נוסע בזמן לתקופות מרוחקות יותר ויותר ( והוא מאוזכר בספרו של הלדמן שהוא מעין מחווה). .העלילה של "מכונת הזמן המקרית " נראית כמקבילה לזאת של "מלחמה לנצח " וספר ההמשך שלו "חופשי לנצח " שגם בהם הגיבורים "קופצים " לעתידים שהם שונים יותר ויותר מכל המוכר להם.

אך רוב סופרי המדע הבדיוני אינם עוסקים בנושא הבסיסי של הספר הזה שהוא פשוט מסע אל העתיד הרחוק ביותר הנראה לעין ומעבר לו.מסיבה פשוטה: קשה מאוד לדמיין עתידים כאלו שיראו משכנעים בצורה כל שהיא כמו שקשה מאוד לתאר יצורים שהם "חייזריים ולא אנושיים בצורה משכנעת באמת.בדרך כלל הם מתארים מסעות בזמן לעבר דווקא.ובמקרים הפחות נפוצים שבהם מתואר מסע בזמן לעתיד זהו עתיד קרוב באופן יחסי ולכן גם מובן לגיבור באופן יחסי.

הלדמן  לזכותו מנסה ללכת "עד הסוף"  (בשתי המשמעויות של הביטוי ) לעתידים רחוקים מאוד.

זהו סיפורו של סטודנט לפיזיקה שלגמרי במקרה או שלגמרי לא במקרה  מגלה או ממציא את מכונת הזמן הראשונה.ועימה הוא נוסע לעתיד לתקופות זמן שגדלות והולכות בכל פעם. עשרות שנים ואחר מכן אלפי שנים ומליוני שנים.

הוא קופץ בזמן מתוך ידיעה שככל הנראה אינו יכול לחזור לעבר ואם זאת עם התיקווה שלבסוף יוכל לחזור לעבר  ולסייע לעצמו במצבי משבר שונים.

המהדורה האיטלקית של "מכוונת הזמן  המקרית ".

הוא עובר מתקופה לתקופה כשהדבר הקבוע היחיד ברוב התקופות הוא האוניברסיטה הטכנולוגית   האם  אי טי ( שבה  הלדמן מלמד במציאות )  מעתיד קרוב יחסית של 15 שנה "בלבד " לעתיד רחוק יותר שבעוד מאות שנים   שבו הדמיה של ישו השתלטה על חלק מארה"ב שהוא כעת דתי קיצוני טליבני ( מציאות אפשרית בהחלט לאור מגמות שונות כיום גם בארה"ב עצמה ) .ועד לעתידים רחוקים יותר ויותר שבהם הערים האנושיות נשלטות בידי אינטליגנציות חצי מלאכותיות שאחת מהן מצטרפת למסע לקץ הזמן.הסוף הוא טוב אם כי מאוד לא משכנע.  הגיבור מצליח למצוא דרך לחזור לעבר. אבל זה רק פוגם בדרמה של הסיפור.

הגיבור הוא משעמם מעין כמוהו כדמות  אם כי נראה שהלדמן מצליח ליצור עימו פורטרט אמין של איך סטודנט פיזיקה חושב ומתנהג.

הבעיה של הקורא המתוחכם עם ספר זה היא שה"עתידים" המתוארים הם  מעניינים יותר מהגיבור שהוא מעין תייר ותו לא בעולמות המוזרים  והבלתי מובנים יותר ויותר שעליהם אנו יכולים לדעת רק מעט מאוד. . סיפור דרמטי  אין כאן  ומעצם ההגדרה לא יכול להיות.

פסק הדין :

אם אתה חובב ספקולציות לגבי מה עומד להיות בעתיד הקרוב והרחוק  והרחוק מאוד הספר הזה הוא מעניין מאוד .אם אתה מחפש ספר שבו יש דמויות חזקות ועלילה שיש לה משמעויות אנושיות שונות  הספר הזה הוא לא בשבילך.

נספח :

עוד ספרים של הלדמן  שתורגמו היו :

ג'ו הולדמן,  מלחמה לנצח /   תחת השם ג'ו הולדמן  עברית אריה חשביה  תל אביב :   עם עובד,   תשל"ט.
ביקורת על הספר

עולם בלי קץ / תחת השם ג'ו הלדמן  תרגום עופרה עופר   אור יהודה :   ספרית מעריב,   1994.

ספר על פי סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים " .

שלום לנצח / תחת השם ג'ו הולדמן  תירגם מיכאל תמרי    תל-אביב :   עם עובד,   תשנ"ט 1999

סיפורים  קצרים של ג'ו הולדמן שתורגמו לעברית :

קברים – ג'ו הולדמן (תרגום: רני גרף) המימד העשירי מספר 15 2002 סיפור  אימה על רקע מלחמת ויטנאם

ארבעה רומנים קצרים – ג'ו הולדמן (תרגום: אהוד מימון )  המימד העשירי מספר 21  2004 ארבעה סיפורים המתרחשים בחברה שבה יש חיי אלמוות.

המהדורה הגרמנית של "מכונת הזמן המקרית "

ראו גם

האתר של ג'ו האלדמן

ג'ו האלדמן בויקיפדיה

אתר הוצאת יניב

למה לא מוציאים ספרי מדע בדיונים חדשים בישראל ?

שאלות לרון יניב

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך מדע בדיוני עם התגים , , . קישור קבוע.

5 תגובות על התייר הנצחי: "מכונת הזמן המקרית" מאת ג'ו הלדמן

  1. מאת לאה הבר גדליה:‏

    יש ספר מצוין על נושא הזמן של בריאן אלדיס הנקרא "עידן הסוד " לפיו אנו בעצם חוזרים כל הזמן אחורה לתקופה האבן- העתיד =העבר.

  2. מאת אלי אשד:‏

    הסיפור הראשון בכלל שקיים שבו הנוסע בזמן הולך קדימה ואחורה בזמן הוא כמובן המדרש מהמאה השלישית לספירה המספר כיצד משה רבנו הלך בזמן לעתיד לשבת בכיתה של רבי עקיבא 1300 שנה לאחר זמנו.ולאחר מכן חזר לתקופתו .ושוב הלך קדימה בזמן לראות את מיתתו של אותו עקיבא ושוב חזר בזמן .

    לפני המדרש הזה אנחנו מוצאים רק כמה סיפורים על אנשים שיושנים עשרות שנים וקמים בעתיד.

  3. מאת בתיה כ.:‏

    המדרש על משה הוא סיפור נחמד, אך אין בו ראיית זמן עתידית מבחינת הסופר. הווה אומר: שכשנכתב המדרש על משה, הסופר כבר הכיר, מהעבר, את סיפורו של רבי עקיבא. האלדמן כותב על עתיד שהוא לא מכיר, הוא רק מדמיין אותו.

  4. פינגבאק: ג’ו הלדמן והמסע אל קץ הזמן « המולטי יקום של אלי אשד

  5. מאת אלי אשד:‏

    http://www.sf-f.org.il/archives/1257
    פרויקט מועדון הקריאה הוא יוזמה של האגודה הישראלית למדע בדיוני , כחלק מפעולתה לקידום ועידוד העיסוק במדע בדיוני ובפנטסיה בישראל. מפגשי מועדון הקריאה מהווים מקום לדיון בספרים, להצגת שאלות ורעיונות מעניינים בהשראתם ובמה להבעת דעות ולמציאת נקודות מבט חדשות.
    מפגשי המועדון הקריאה של האגודה הישראלית למדע בדיוני בתל-אביב ובכרמיאל יעסקו בחודש יוני 2016 בספר" מכונת הזמן המקרית" מאת ג'ו הלדמן (יניב, 2011).

    בתל-אביב: ביום חמישי 23/6, בשעה 20:00, בקפה גרג, ויצמן 2, תל-אביב. מנחה: דפנה קירש

    בכרמיאל: ביום ראשון 26/6 בשעה 19:00 בספרייה העירונית, רח' צה"ל 107. מנחה: סטלה גנגרינוביץ.

    מן הכריכה האחורית:
    מאט פולר, סטודנט שנפלט מלימודי הדוקטורט, עובד קשה במשרה פחותה של עוזר מחקר באם-אַי-טי כשיום אחד, בשעה שהוא מודד יחסים קוונטיים בין גרביטציה ואור, מכשיר הכיול שלו נעלם – ומופיע מחדש שנייה אחת לאחר מכן. בעצם, בכל פעם שמאט לוחץ על כפתור האתחול, המכונה נעלמת לפרק זמן ארוך פי שנים-עשר.

    אחרי שהוא מתעסק קצת עם מכשיר הכיול, מאט משוכנע שהוא מחזיק ברשותו מכונת זמן. ועל-ידי חיבור פשוט של קופסת מתכת למכונה הוא לומד כיצד לשלוח דברים למסע בזמן – כולל צב מחנות לחיות מחמד, שחוזר מההרפתקה במצב טוב למדי.

    למאט, המועסק בעבודה ללא תקווה לקידום ושהחברה שלו עזבה אותו למען גבר אחר, אין שום דבר להפסיד אם ייקח את מכונת הזמן לטיול קטן בעצמו. לכן הוא שואל מכונית ישנה, מעמיס לתוכה אוכל ומים, ומוצא את עצמו בעתיד הקרוב – נתון במעצר על רצח הבעלים המקורי של המכונית, שהתפגר אחרי שראה את מאט נעלם מול עיניו.

    הדרך היחידה להיפטר מההאשמות נגדו היא להמשיך לנוע קדימה עד שימצא מקום בטוח מספיק כדי להשתקע בו. אבל ייתכן שמקום כזה בכלל לא קיים…
    ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
    לצורך היערכות למספר המשתתפים, יש להירשם מראש דרך הדוא"ל של המנחה. רצוי להביא למפגש עותק של הספר.
    הכניסה חופשית ואינה כרוכה בתשלום או בחברות באגודה, וכן אינה מותנית בהגעה למפגשים קודמים או עתידיים.

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*