אנגלמאיר המאייר הלאומי:ראיון

 

המאייר הלאומי

ראיון מאת אלי אשד

זאב אנגלמאיר הוא אחד הקריקטוריסטים והקומיקסאים העסוקים ביותר במדינה.ויצר כמה מהדמויות הביזאריות ביותר של עולם הקומיקס הישראלי .יש לו סיגנון שאין לטעות בו , למרות שלכאורה הוא כמעט שאינו מצייר דבר בעצמו אלא רק מביא יצירות של אחרים בקולאז'ים משלו. אנגלמאיר התבלט לאורך השנים בסגנונו האיורי הייחודי .לרוב הוא אינו מאייר כלל אלא לוקח אימאג'ים קיימים ( לאיש כנראה יש זיכרון צילומי לגבי כל אימאג' שהוא ראה אי פעם) ומוסיף להם ספין משלו.סגנונו הוא מעין חזרה שהיא לפעמים נוסטלגית לפעמים אנטי נוסטלגית ולרוב שניהם ביחד לעולם העבר והילדות משולבים לפעמים בנושאים שהם בהחלט של עולם המבוגרים של אירוטיקה וגם פורנוגרפיה קשה

לאחרונה הוצגו שלוש תערוכות שלו בשלושה מקומות שונים:

.האחת ששמה "היהודי הנודד " הוצגה במוזיאון הקריקטורה והקומיקס בחולון שם מוצגים מבחר איוריו של אנגלמאיר, העוסקים בנושאי יהדות שונים ההגדה של פסח ,התנ"ך ושיר השירים  ובין השאר כוללים  דיון ביזארי בשאלה הנצחית "מיהו יהודי " שבו מוצג קולאז' של ארבעה איברי מין מדולדלים והצופה מוזמן לעיין בהם כדי למצוא את האיבר הנימול. זאת לצד הגדה מאוירת כמיטב דמיונו הפרוע של אנגלמייר.

תערוכה שנייה של אנגלמאיר היא "צעצוע" המוצגת בנמל תל אביב שרצה זה זמן מה, ושלה תרם אנגלמאיר כ־100 בובות גומי ורובוטים מאוספו הפרטי ואף צילם מתוכה סרטון שהוצג ביריד פצ'ה קוצ'ה האחרון.

payetim.jpg

נוסף על כך, משתתף אנגלמיאר בתערוכה קבוצתית  בשם "ונילה סקס" במוזיאון שבבית העיצוב Rugine, העוסקת בפטישים – מן הנושאים החביבים על אנגלמאיר תערוכה שבמקור הייתה אמורה להיפתח במוזיאון יפו,אבל בוטלה והורחקה מהמוזיאון בעקבות התנגדות וביקורת מצד המגזר הדתי.

.ולרגל תערוכות אלו העוסקות במגוון הנושאים החביבים על אנגל מאייר ,להלן ראיון מקיף עם היוצר על אמנותו.

( הראיון  הופיע בגירסה שונה באתר מוזיאון הקריקטורה והקומיקס)

זאב אנגלמיאר.צילם מיכה בר און ברוורמן

 זאב אנגלמאיר נולד בקיראון ב-1962 להורים אב שהיה מורה לספורט בהכשרתו וגם צייר חובב ואם צאצאית לאלופי ספורט יהודיים שהיו מפעילי קייטנה וגם מרקידים בזמנם הפנוי באוניברסיטת בר אילן . ( לעתיד הוא יעצב את סמל העיר קרית אונו כארנב) ועד גיל מבוגר יחסית לא גילה עניין מרובה באמנות. במקום זה עסק רוב הזמן בנגינה על פסנתר.

אנגלמאיר: אני זוכר שבניגוד לשאר בני המשפחה לא התעניינתי בספורט או בריקוד ועד היום אני לא ספורטאי או רקדן . בציור אני זוכר שהתעניינתי במיוחד דווקא במחבלים ובפילים מאוד אהבתי לצייר כפיות ובפילים הפכתי להיות מומחה אם כי אחר כך זה השתנה לטיגריסים.

בגיל 12 לערך חל פרץ היצירתיות הציורי הראשון שלו אם כי הוא העדיף שלא להראותו להורים.

אנגלמאיר : זה לא היה שום דבר מתוחכם ,עשיתי ספרון קטן שבעמוד הראשון יש אישה לבושה ובעמוד האחרון יש אישה ערומה לחלוטין כשמדפדפים בו מהר היא מורידה את הבגדים.

אלי : זה נעשה למטרות אמנות ?

אנגלמאיר : לא רק למטרות גירוי אישיות.

בכלל גם בהתבגרות אנגלמייר העדיף תמיד את עמודי האמצע של פליבוי על חוברות סופרמן ובטמאן .

אלי : מתי הבנת שעתה מעדיף לעסוק רק בקריקטורות ובקומיקס ?

אנגלמאיר :רק באמצע שנות העשרים לחיי. אחרי הצבא למדתי בבצלאל והבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. .

סוטה העיר

מה עשית בבצלאל ?

אנגלמאיר: בבצלאל ניסיתי תחילה את כוחי כצייר ריאליסטי ,אבל מהר מאוד גיליתי שיש הרבה אנשים שיכולים לעשות זה הרבה יותך טוב ממני ושאני לא באמת נמשך לזה . זה היה כשעשיתי סקיצה לתקליטי ג'ז שגילה חברתי ללימודים ולעתיד אישתי התלהבה מהם .ואז הבנתי לראשונה שתחום שלי הוא לא באמת ציור ריאליסטי.

איזה פרוייקטים מעניינים היו לך בבצלאל ?

אנגלמאיר: כשהייתי בשנה השלישית בבצלאל היגיע אלינו מישהו שחיפש סטודנט שיעשה לו עבודה קטנה.מידי פעם היו מגיעים אלינו כאלה אנשים והוא היה אחד המוזרים שבכולם ..נפגשתי איתו והוא ביקש שאכין לו פלאטה של מאה מדבקות פופאי ,סנטימטר על סנטימטר. לא ממש ידעתי מה לעשות עם זה ובסוף העתקתי תמונות של פופאי במחלקת האנימציה בבצלאל ועשיתי לו פלטה עם הפרדת צבעים.הוא התחמק ולא שילם לי על זה. לימים גיליתי שהמדבקות נועדו לכדורי אל אס די.

בבצלאל החל אנגלמיר לפתח את שיטת עבודת הקולאז'ים שעימם הוא מזוהה עד היום שבה הוא גוזר אימאז'ים ממקורות שונים ומגוונים ויוצר מהם שלם חדש .

אנגלמאיר :אני רואה את עצמי כמי שמשתמש בבנק של אימאז'ים ולכל תמונה שלי יש לפחות שבעה מקורות שונים.התמונות שלי הם ספרי זיכרון לאימאז'ים של פעם שעוברים טרנספורמציה למשהו מאוד עכשווי כמיטב דמיוני הפרוע. .וכשיצאתי מבצלאל יצרתי לבסוף את הקומיקס הראשון שלי

הקומיקס הראשון של אנגלמאיר ב-1987 הופיע במקומון ירושלמי "כל העיר " בלבד . אבל הוא בהחלט שיקף משהו מעתידו של אגלמייר כיוצר.

הקומיקס נקרא "סוטה העיר " וסיפר את חוויותיו המאויירות של רווק ירושלמי. אלו היו כל מיני פנטזיות מיניות בגוף ראשון. זה היה טור נועז יחסית לזמנו מבחינת העיצוב וגם מבחינת התכנים .

אלי :היו תגובות ?

אנגלמאיר :בהחלט היגיעו הרבה מכתבים נזעמים למערכת וקיבלתי את כולם באהבה.אני זוכר שפעם הלכתי למסיבה ודיברתי עם מישוהי שהזכירה כמה היא שונאת מתעבת ובזה ל"סוטה העיר". האזנתי לה בסבלנות.נהניתי מאוד לחשוף לפנייה בסוף הנאום שלה שאני הכותב.

הקולאז'ים האלו הביאו לבסוף לתוצאות מפתיעות .

אנגלמאיר :פעם השתמשתי עבור "סוטה העיר" בקטע על שתי מעריצות פריקיות של נשיא המדינה בתמונה שהופיעה בנשיונאל גיאוגרפיק בשנות החמישים ששם הם צילמו ילדות ישראליות בחוף תל אביבאני אפילו לא ידעתי שזאת תמונה של ישראליות חשבתי שאלו הודיות בכלל .ואחר כך אותה ילדה בת תשע שהפכה לאישה מבוגרת זיהתה את עצמה בתמונה ופנתה אלי כדי לקבל את המקור היא מעולם לא ראתה את הצילום הזה עד שהוא התגלה לה דרכי .

כמדומה שדמות הסוטה והמציצנות והסטייה המינית הפכה לאלמנט קבוע ביצירתו של אנגלמיר. הוא משלב ביצירתו את הביזארי והקינקי מהסוגים הקיצוניים ביותר אבל הכל בקריצת עיין שזה לא באמת רציני ,והתחושה היא שאחרי הכל המדובר בילד טוב קיראון שמשחק במשחקים של המבוגרים. .

שושקה

שנה לאחר מכן ב-1988 החל אנגלמאיר במקומון ירושלמי אחר את הדמות הידועה האהובה ביותר שלו שושקה "בעלילות שושקה " סיפור פרוזה מאוייר ( ראשון מסוגו אבל לא אחרון אצל אנגלמיר שיש לו חיבה רבה לתחום ביטוי זה ) בהמשכים ואריאציה מוקדמת על עלילות בחורה שמממשת פנטזיות מיניות .

לעתיד ביצירות הקומיקס שלו שושקה היא בחורה המסתובבת ברחובות בעירום מלא חובבת סקס בכל צורותיו המגוונות מאוד ומוכנה לעשות דברים רבים אחרים במצבים הבלתי אפשריים ביותר ובמקומות המוזרים ביותר.בעבור סיפוק רגעי ביחד עם ידידיה צביקה ומוטקה.

שושקה הופיעה לראשונה בגיליון הראשון של המגזין הישראלי של "מאד " ( גירסה ישראלית קצרת ימים של המגזין האמריקני הסטירי המפורסם ). שושקה הופיע שם פעמיים .ולאחר מכן היגרה למגזין קומיקס מאריך ימים יותר וחתרני באותה המידה או יותר "סטיות של פינגוינים" בעריכת אמיתי סנדי . אנגלמאיר ושושקה הפכו הפך לדמויות המזוהות ביותר עם המגזין. ושם מצאה שושקה את הקהל שלה שהזיל ריר למראה דמותה ועלילותיה. ומשם הימשיך עם שושקה במגוון מקומות עד עצם היום הזה ובראשם במגזין בהוצאה עצמית "סירופ ".

שושקה הפכה לדמות המזוהה ביותר עם אנגלמאיר. נעשדה עליה סרט מצוייר   בשם "המופע של שושקה " בידי תלמידת בצלאל  יערה גוטליב. היא אפילו תורגמה לגרמנית . אם כי נמצא קושי לתרגם את השירים המיליטריסטיים שהיא שרה לגרמנית מאחר שבגרמנית זה עורר הקשרים נאצים .היא הופיעה בפתיחים לסדרה הדוקומנטרית על הבלונד" של אורנה בן דוב . היא הופיעה במגוון של מקומות ובמגוון של מוצרים ומזכרות שאותם הכין אנגלמייר כמו רקמות ופטצ'ים שיוצרו בנפל ובמגנטים בפסלונים קטנים מכל הסוגים .. היא גם זוכה להתייחסויות רבות במכתבי הקוראים והקוראת כולל בתחתונים שעליהם מצויירת שושקה שנשלחו לצייר.

במידה רבה אנגלמאיר מזהה את עצמו עם דמות זאת. או יותר נכון זוהי הדמות שאנגלמייר היה רוצה להיות אם היה אישה.

אנגלמאיר פירסם בשנות השמונים במגזינים "מחתרתיים שונים כמו "סטיות של פינגווינים " הבועה " ו"מאד "במהדורה הישראלית קצרת הימים שלו . עוד סדרת קומיקס שלו הייתה "חם וזפת " שהופיעה בעיתון "חדשות"  ואת סיפורי הקומיקס על הנער הערבי איברהים ילד ערבי שמוכר על שפת הים וחבורת טיפוסי החוף ברנשים בסגנון הסרט "מציצים " שמקיפים אותו שם. הסדרה שרדה ארבע שנים עם הפסקה של כמה חודשים כאשר אנגלמיר נסע לחו"ל.

 אלי : היית מוכן להמשיך את חם גם היום ?

אנגלמאיר: נראה לי שחם היום התישן בניגוד לשושקה.

התמונות  והקומיקסים שלו הפכו לחלק משמעותי בעיתון "חדשות " ותרמו מאוד לעיצוב דמותו וחזותו החיצונית.

איך הירגשת בעיתון "חדשות" ?

אנגלמיר : נהדר.הייתה שם פתיחות שלא נתקלתי בה בשום מקום אחר. בחדשות עבד כעורך סופר ספרי המתח והעיתונאי אהוד אושרי שסייע לי מאוד והבין היטב את כל מה שעשיתי וכמעט תמיד נתן לי אור ירוק . לדעתי האיור קיבל במה גדולה מאוד ב"חדשות " בראש ובראשונה הודות לאהוד אושרי . האיורים היו נועזים הרבה יותר ובוטים יותר וגדולים יותר. הכל הודות לפתיחות של אושרי. אהוד אושרי לא היציע רעיונות ונושאים משלו אבל הוא היה בוחר רעיונות ממה שהיצעתי לו והוא היה פתוח לכל .. גם הגרפיקאי רונן מזרחי סייע  לי מאוד . :אהבתי לעבוד עם  אושרי ואהבתי לעבוד עם המעצב רונן מזרחי שהי המאוד חדשני בתפיסותיו .עד אז לא היו עמודות כפולות ושערים מאויירים לעיתונים . אלו היו אושרי ומזרחי שהתחילו עם זה וזה באמת היה שינוי מהפכני בתפיסה של אמנות האיור בעיתונות .

הייתה עליך צנזורה ?

אנגלמאיר : צנזרו אותי כמה פעמים לא בהכרך בתוכן .היו מקרים שטיפלתי בנושאים מיניים בצורה בוטה וביקשו ממני לרכך את זה. בדרך כלל אני יודע מה הגבולות של העיתון ואני משתדל להתאים את עצמי . בעיקרון לאורך השנים יש פתיחות גדולה יותר .אם כי האמת היא שבתקופה שהיה העיתון חדשות יכולתי לעשות דברים מעל דפי העיתון שאני לא יכול לעשות בעיתונים היום.

הוא התפרסם  אולי יותר מכל בשערים הרבים שלו ל"עכבר העיר " שהפכו את סגנונו למוכר לכל.

במקביל בחדשות החל דודו גבע ליצור עמודים גדולים של איורים ושל קומיקס שכמה מהם הפכו לקלאסיקה ,והוא התיידד עם אנגלמייאר. השניים הקימו את  חבורת "החור " ביחד עם  ותמיר שפר.ופירסמו ביחד חוברת בשם "צעצועים מבית הספר הישן " ועיתון שנקרא "חור אהבה".

מי היוצרים שהישפיעו עליך במיוחד ?

אנגלמאיר : שמעון צבר שהיה מאייר ענק בשנות החמישים והשישים וגם סופר מעולה וכמובן דודו גבע.הוא היה נוהג לתת לי מחוות שונות ביצירתו עוד לפני שהיכרנו אישית למשל הוא היה מפרסם מיכתבים מאת "זאב אנגלמאיר " ודברים כאלו.לבסוף נפגשנו הפכנו לידידים טובים ויצרנו דברים ביחד במסגרת חבורת "החור " שלצערי לא האריכה ימים בגלל מותו הפתאומי של גבע.

 ספרו הראשון של אנגלמאיר  היה "הידעת " שהופיע תחילה כטור בעיתון "חדשות " אוסף של קריקטורות  שבהן פרצופו של אנגלמאיר מספר לנו עובדות מוזרות מבוססות כביכול על מדור ידוע בעיתונות  האמריקנית בשם "לא יאומן כי יסופר ". ובהן ביטא את נטייתו לשחוט פרות קדושות שונות תוך שהוא משתמש ובולל בחומרים נוסטלגיים ופשוטים ומורכבים שונים מכל הבא ליד ומכל תקופה ויזואלית שעולה על הדעת מעטיפות מגזינים אמריקניים של מדע בדיוני משנות העשרים דרך איורי ספרי ילדים ישראלים של שנות החמישים והשישים ופירסומות של שנות השבעים ועוד ועוד שאותם הוא מקצין עד לגבול הטירוף ומעבר לו.

 בדרכו שלו המטורפת אנגלמאיר הוא רומנטיקן של התרבות הישראלית הישנה זאת שעד שנות השבעים ומרבה להשתמש באימאג'ים פופולאריים שלה כדי להעביר את מסריו החתרניים.

יש להזכיר גם את איוריו לספר שכתב  רפאל פוגל "סול כהן בתעלומת צלילי הגיהנום " ( 2004)  ספר בלשים ביזארי בסגנון הפילם נואר האמריקני ושרגא גפני הישראלי. היוצרים תיארו את הספר כך :"אכזריות ברוטאלית, סקס ויצרים מעוותים מבטיחה להגיש לכם סדרת ספרים חדשה מאת רפאל פוגל, סדרה אשר תתאר את הרפתקאותיו המרטיטות של סול כהן, בלש תל אביבי. את הספר הראשון בסדרה "סול כהן ותעלומת צלילי הגיהנום", אייר זאב אנגלמאייר ועיצב ניר מטרסו, והעבודה עליו נמשכה קרוב לשמונה שנים. במהלך העלילה, יתעמת סול כהן עם כל אלה שבגדו בו בעבר, יזכה לטעום ממגוון תענוגות אקזוטיים נדירים, ושוב יראה לקהל מעריציו העצום את טעמו המשובח במוזיקה, בגדים ונשים.  "

לצערי הרב עד כה לא יצאו ספרים נוספים בסדרה זאת.

  תמונת כותר - הגדה של פסח

בין השאר אנגלמייר יצר הגדה משלו לפסח שמשמשת כעת כציר מרכזי בתערוכת "היהודי הנודד". .ומכיוון שזוהי גירסת אנגלמייר היא רחוקה מאוד מלהיות קונבנציונאלית.

אנגלמאיר::ההגדה דווקא לא הייתה יוזמה שלי למרות שבדיעבד היא נראית כבלתי נמנעת אחרי שהתפרסמתי ספיישלים של פסח ב"עכבר העיר" עם פנינים כמו "קרע לי את ים סוף מאחורה " ו"תשפריץ לי בחורין ותהיה בן חורין " התקשרה אלי דלית לב העורכת של הוצאת תמוז והיציעה לי להוציא הגדה אלטרנטיבית של פסח.

אנגלמאיר הסתגר אז בדירתו במשך שלושה חודשים וצלל אל הטקסט. הוא העתיק את כל ההגדה בכתב ידו והתוצאה הייתה הגדה מקורית וחתרנית שמשאירה את הקוראים מרותקים ומשועשעים עד הסוף ( של הסדר ). . .המהדורה הראשונה נמכרה כמו מצות טריות תוך עשרה ימים

אנגלמייר : כל החיים עשיתי סדר אצל סבא שלי והסיפור הזה הוא שלי כמו של כל אחד אחר. חשבתי שזאת הגדה שרק חילונים יקנו אותה אבל נדהמתי כאשר רב בבני ברק ביקש לקנות 21 עותקים לכל יושבי הסדר אצלו . סקרן אותי לדבר איתו והוא אמר לי שיש ריבוי פרשנויות לתורה.

-1998 פרסם אנגלמאיר את חוברת "סירופ"  הראשונה שלו שבה עסק רבות בנושאי סקס בצורה החתרנית והומוריסטית הקיצונית ביותר. חוברות אלו בהחלט אינן מומלצות לילדים והם כנראה הקומיקסים האירוטיים ביותר שפורסמו עד כה בעברית אם כי אף לא אחד מהם הוא רציני….

לאחר מכן הוא פרסם ספר שנקרא בפשטות "אנגלמאיר " ( עם עובד 2002 )  ובו מוגשות עבודותיו לאורך השנים טורי קומיקס ,איורים שהתפרסמו בעיתונים ,שעשועונים וחידות והם נותנים תמונה מקיפה מעין כמהו של האיש ויצירתו.

אלי :אתה אוהב להצחיק ?

אנגלמאיר : זאת נטייה טבעית.באמצעות הומור אפשר להגיד דברים קשים שמתקבלים בצורה יותר קלה ונינוחה.

אתה אוהב לעסוק בסקס והפרשות הגוף וסטיות למה ?

אנגלמייר : אני מעדיף להתעסק בנושאים בחיי היום יום ולא בגיבורי על. ואני מעדיף להציג את הדברים כמו שהם .בגלל זה הדמויות שלי אף פעם לא מושלמות אני בעיקרון לא אוהב ולא רוצה ליצור סופרמנים . ,האנשים שלי אף פעם לא יפים ותמיד רואים סימנים של גזרות והדבקות .

הודות לחוברות "סירופ " האלו אנגלמאיר החל לקבל המוני מכתבי מעריצים ובעיקר מעריצות מדהימים שכוללים מבחר מעניין של מתנות ששלחו לו הקוראים המעריצים ובהם תחתונים רקומים שבקומיקסים שלו , עבודת יד עשוייה כולה מחרקים שערות מבית השחי שערות ערווה ,טמפונים ,מובייל מרגלי עכבישים מכתבים פורנוגרפיים ועוד. אנגלמייר מקבל כמעט תמיד את ההתקשרויות האלו בברכה להוציא בכמה מקרים בודדים ולא נעימים במיוחד. גרופית צעירה בת חמש כעשרה שלו אף נהגה לארוב לו ליד ביתו ולנשוך אותו בצווארו עם הגיעו לבית.חוויה בהחלט לא נעימה ואף מזעזעת במקצת.

אנגלמאיר : זה נגמר רק לאחר שאיימתי עליה שאני אפנה למשטרה.

איך אתה מקבל רעיונות ?

 אנגלמאיר: אני מקבל נושאים שונים שעלי לאייר ואז אני מתחיל להפעיל את הראש בסדרת האסוציאציות איפה אני נתקלתי באימאגי'ים שמקבילים לנושא הזה ואיך אפשר להשתמש בהם עבורו עם הספין שלי כמובן . יש לי עשרות ומאות ספרים וחוברות שבהם ימצא משהו מתאים לבסוף כבסיס .אבל זה אומר שגם אין לי ממש סיגנון ייחודי מאחר שלכל דבר אני לוקח אימאג' מאיפה שהו ומשנה אותו לפי צרכי . כך שאין לי סגנון לכאורה מובהק.מצד שני אני יש למסרים נועזים ובוטים אז כדי לרכך אותם אני משתמש בצבעים עזים נוסטלגיים ובשירי ילדים מחורזים כביכול .אם כי יש לציין שאמצעים אלו רק מגדילים את הבוטות והעוצמה של המסר הנוסטלגי כביכול.

קולאז' של אנגלמאיר על הצונאמי ביפן. חיבור בין  "הצעקה " של מונק  וציור יפני קלאסי

עבודתך מורכבת מלקיחה של יצירות של אחרים וחיבורם מחדש כיצירה משלך :האם אינך חושש מתביעה על פגיעה בזכויות יוצרים ?

אנגלמאיר:התשובה היא כן- ביום שיאמרו לי שאני לא יכול להשתמש בחמרים שאני מוצא סביבי אני יכול "לסגור ת'באסטה"- ערבוב הדימויים השונים הוא כמו מלל בשבילי, כך אני מתבטא. הזיכרון הצילומי שלי משמש אותי למצוא אירועים ודימויים שפגשתי- אני לרב זוכר מאיפה ניתן לי לשלוף אותם בעת הצורך ואני מצרף אותם לכדי יצירת מסר. לעתים התהליך הוא הפוך- מתוך דימוי שאני פוגש נוצרת העבודה: למשל לשם "יצירת משה בתיבה" חיפשתי דימויים שונים של תינוקות, כאשר מה שצד לבסוף את עיני הייתה תמונת אישה פסוקת רגליים.. לא ניתן להתווכח אם אכן כך נראו הדברים או אחרת, זוהי פרשנות שלי שנולדה ממפגשי עם הדימוי. הריגוש עבורי הוא המפגש בין דימויים שונים היוצרים משמעות חדשה- זאת הודות לקולאז'.

  

אלי : אתה עובד במחשב ?

אנגלמאיר: אני ככל הנראה אחד המוהיקנים אחרונים עלי אדמות שלא עובדים עם מחשב כי במחשב אתה לא יכול לעשות כאלו איורים . הכל יוצא חלק ונקי ואי אפשר לצאת מהקווים .אני כנראה לא במיוחד אוהב טכנולוגיה.אני דווקא אוהב להתעסק בחומרים שלי בגודל המקורי שבו הם פורסמו ולא להקטין אותם לצרכי באמצעות המחשב .אני כנראה לא במיוחד אוהב טכנולוגיה.אני רואה את עבודתי כעבודתו של די ג'י: כמוהו אני "מסמפל", משתמש בחמרים מארכיון וביצירות של אמנים שונים.

  

:אלי :למה החלטת ליצור תערוכה בנושא שלכאורה אינך מזוהה עימו כלל :תרבות יהודית ?:

אנגלמאיר :במסגרת לימודי במכללת עלמא- בבית לתרבות עברית- אני עורך קריאה מחודשת בטקסטים כפשוטם. רבות מתפיסותינו התרבותיות נשענות בעיני על קיבעונות המושרשים בנו. למשל דימוי האל כאיש גדול ונרגן.. בעבודתי בחרתי לתארו בדמות האישה שמנקה את גן העדן בספונג'ה, היא לא פחות אלוהית בעיני מאיש נרגן עם זקן- למה לא ג'סטין ויבר?!

בהצגתי שילובים אבסורדים בין דימויים שונים לעצמם או לטקסט המלווה אותם, אני מבקש מהצופה לעצור ולחשוב על הדברים בעין רעננה, לספק לו עוד נקודת מבט או נקודה למחשבה, אם אני מצליח גם לשעשע את הצופה מה טוב. אני ראשית מבטא את ההסתכלות האישית שלי, והיכן שאני מבטא אבסורד זה היכן שנתקלתי בו בעצמי. האבסורד מרענן וגורם לנו להתבונן בטקסטים בעיניים חדשות. זוהי "שחיתת פרות קדושות" רק אם נצא מנקודת הנחה כי הפרות אכן קדושות הן. אני מאמין שכל דבר שנמסר, נאמר, או שאני פוגש בו, במסגרת היהדות או בכל מסגרת אחרת, עלי לחדד את אפן ההסתכלות שלי בו. נשאלתי מדוע אני יוצר ומפרסם כל כך הרבה עבודות, מדוע אני לא מסנן: עבורי אלו הן נקודות מגוז שונות, דרכן אני יכול לחבר איזושהי השקפה.

ברור מהעבודות שאלמלא הייתה לי זיקה לנושאים אלו לא הייתי עוסק בהם. אני מתווכח אך הויכוח הוא אשר מפיח חיים . הדיון באל לא סובב את השאלה אם יש או אין, אלא מחדד עבורי את אופן הסתכלותי בו.העבודות שנחשבות משום מה  בוטות בקטלוג  התערוכה הזאת אינן בוטות בעיני. ילדים פוגשים היום בתכנים בוטים ואלימים הרבה יותר בטלוויזיה ובכל מקום. העבודה שנחשבת בוטה מציגה זה לצד זה ארבעה אברי מין, ועבורי היא תמצית של משהו. היא קשורה בזכרונות שלי מפרשת גורן. העיסוק במיהו יהודי רודף אותנו. מוצגים כאן אברי מין אבל אין כאן מיניות. אני מעוניין להעמיד את הצופה למול השאלה באופן הכי חשוף שלה, עבורי זו הצורה הנקייה ביותר להתמודדות עם השאלה. אני מנסה להפריך דוגמות ותבניות חשיבה, לפרק ולהגחיך אותם.

אלי :מה החלום האולטימטיבי שלך ?

אנגלמייר:  ששושקה הדמות שלי תחליף את מגן הדוד כסמל המדינה ושסוף סוף יכריזו עלי בתור המאייר הלאומי והבית שלי ברחוב לילינבלום יהפך לאתר ביקור כמו בית ביאליק.

 

נספח :

פרסומים  

 

ספר "הידעת?-אוסף עבודות מהמדור שהתפרסם בעיתון "חדשות", 120 עמודים, הוצאת מודן

 

ספר "הגדה של פסח-בנוסח אנגלמאיר”, הוצאת תמוז

 

אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה- קטלוג התערוכה בגלריה אסכולה

 

סירופ1 -חוברת קומיקס הוצאת סטיות של פינגווינים

 

סירופ2- חוברת קומיקס הוצאה עצמית

 

סירופ3- חוברת קומיקס הוצאה עצמית

 

אנגלמאיר-ספר, 120 עמודים, אוסף עבודות איור לעיתונות, הוצאת "עם עובד"

 

אנימציה לכתבה אודות דודו גבע בתכנית " עובדה"

 

איורים לפתיח אנימציה ליום העצמאות, בערוץ 10

 

פתיח אנימציה לסדרה, ולכל פרק של "בלונד" של אורנה בן דור (ערוץ 8)

 

כרזה למגאזין "מד" הישראלי    

 

כרזה ל"בית השאנטי" תל אביב

 

כרזה ותדמית לפסטיבל הסרטים הדוקומנטרים סינמטק תל אביב

 

כרזה לסרט "חולת רדיו" של דוקי דרור

 

כרזה לסרט "הלוך חזור" של דוקי דרור

 

כרזה ועטיפה לדיסק של מאור כהן (בשיתוף גבע,שפר)

 

כרזה "חור אהבה" (בשיתוף גבע,שפר)

 

עטיפה לדיסק  ל"בית השאנטי"

 

עיצוב דמות מאויירת לשילוט עבור עיריית קרית אונו

 

איורים לספר "צלילי הגהנום" של רפאל פוגל

 

איורים לספר "מעשה בחזאי מכפר הס" הוצאת קרן

 

איורים לספר "אבאלה" של יקיר אלקריב הוצאת אריה ניר

 

איורים לספר "טאו טה טיגרה" של פלי הנמר הוצאתBB BOOKS

 

עטיפה לספר "מתחת לקו העונג" הוצאת חרגול

 

מאמר "עוצמת הקולאז" לספר "פשר החיים" של דודו גבע

 

איורים נוספים ב: “ספר הקומיקס הציוני", “ספר החתונה" ו"ספר הבר מצווה" של מכללת עלמא,

 

ב"יומן השנה" של "סלון מזל" ועוד.

 

 

עבודות של אנגלמיר  שפורסמו בעיתונות

 

1987- מדור שבועי מאוייר "סוטה העיר" בעיתון "כל העיר" ירושלים

 1988- מדור שבועי מאוייר "עלילות שושקה" בעיתון "ירושלים"

 1989-מדור קומיקס במגאזין "מוטו"

 מדור קומיקס שבועי "חם וזפת" במוסף "קליפ" של עיתון "חדשות"

 מדור שבועי "מצא את ההבדלים" במוסף יום שישי של עיתון "חדשות"

 איור לטור שבועי "מחלת השבוע" בעיתון "חדשות" (במשך כשנתיים)

 1994-"פגישה עיוורת”, מדור שבועי מאוייר בעיתון "דבר"

 "קרע קרע"- מדור שבועי מאוייר בשער האחורי בעיתון "העיר"

 "עכבר העיר"- מעל שמונים איורי שערים לחוברות "עכבר העיר"

 2006-2008 "מבקרי המדינה", איורים וקריקטורות פוליטיות למדור הסטירי השבועי ב"ידיעות אחרונות"

 2006-2008 “דעות" קריקטורות פוליטיות למדור היומי ב"ידיעות אחרונות"

 2006-2008 “אבאלה" איורים שבועיים למדור ב"זמנים מודרנים"

 כשלש שנים מאייר הבית של "חדשות”: שערים, כתבות, כותרות, וגיליונות נושא מיוחדים של העיתון

 כעשר שנים מאייר הבית של "ידיעות אחרונות":שערים, כתבות, גיליונות נושא בכל מוספי העיתון.

 איורים נוספים התפרסמו ב: “משקפיים"-העיתון של מוזאון ישראל, “עינים"- מגזין לילדים

 "מעריב", “הארץ", “העיר", “כל-העיר", “עכבר-העיר", “מוניטין", “פוליטיקה", “ורמייה", “דבר"

 "מאד", “בלייזר", “את", “פירמה", “גלובס", “PC+”, “ארץ אחרת",ועוד.

 סיפורי קומיקס התפרסמו ב: “הבועה", “מאד", “PLAN B”, “סטיות של פינגווינים", “בלנדר",

 "הצופר", “ספרות זולה", "הקורמורן",”A4”,וכן במגאזין הקומיקס הגרמני "סטרפצין"

ביבליוגרפיה  של מאמרים על זאב  אנגלמאיר

שם המאמר:

אנגלמאיר הלוואה נוחה מהבנק החזותי

כותב המאמר:

אדם ברוך

הנושא:

דעותיו של אדם ברוך על מגוון נושאים אקטואליים ופוליטיים, וקטע המוקדש לסגנונו האומנותי של אנגל מאיר לרגל תערוכתו באסכולה ועל איור עיתונות

תאריך:

1998

מקור:

עיתון מעריב, מדור "שישי"

 

שם המאמר:

"סנטר הגומי" בעורף האוייב

כותב המאמר:

דודו גבע

הנושא:

תהיות על מהות אמנותו של  אנגלמאיר

תאריך:

1998

מקור:

קטלוג תערוכת יחיד של אנגלמאיר באסכולה "אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה"

 

שם המאמר:

זאב של נייר

כותב המאמר:

נרי ליבנה

הנושא:

כתבה על אנגלמאיר ועבודותיו

תאריך:

22.3.02

מקור:

מוסף הארץ, ע"מ 70-74, 22.3.02

 

שם המאמר:

הארנב הנמרץ מקריית אונו

כותב המאמר:

אסף גפן

הנושא:

ראיון עם זאב אנגלמאיר

תאריך:

4.6.2004

מקור:

תרבות מעריב, ע"מ 4-5

 

שם המאמר:

המאייר הלאומי?

כותב המאמר:

קרן צור

הנושא:

עולמו של זאב אנגלמאיר, כתבת שער.

תאריך:

4.6.2004

מקור:

זמן תל אביב, גיליון מס' 628, 4.6.2004

 

שם המאמר:

האיש וההגדה

כותב המאמר:

עמיר חדד

הנושא:

הגדה של פסח מאוירת ע"י זאב אנגלמאיר

תאריך:

12.3.1999

מקור:

ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, ע"מ 86, 12.3.1999

  

שם המאמר:

הגבר המשחק

כותב המאמר:

איריס פז, אופיר פז

הנושא:

ניתוח סגנוני לעבודותיו של זאב אנגלמאיר, לרגל התערוכה "אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה"

תאריך:

ינואר 1998

מקור:

הגלריה לעיצוב של אסכולה, מס' קט' 20/98

 

שם המאמר:

כמה דברים שידעת, או לא, על אנגלמאיר

כותב המאמר:

תמיר להב-רדלמסר

הנושא:

כמה דברים שידעת, או לא, על אנגלמאיר

תאריך:

1998

מקור:

קטלוג תערוכת יחיד של אנגלמאיר באסכולה "אנגלמאיר במערבולת האילוסטרציה"

 

שם המאמר:

ניתוח פלסטי

כותב המאמר:

ירמי פינקוס

מושא המאמר:

זאב אנגלמאיר ואנקי בילאל

הנושא:

האומנות של זאב אנגלמאיר לרגל התערוכה בגלריה אסכולה אמנותו של אנקי בילאל

תאריך:

1998

מקור:

עיתון "העיר"

 

שם המאמר:

חופש הביטוי באמצעות גרסה מוגבלת של השתוללות

כותב המאמר:

תמיר ראונר

הנושא:

ספר חדש לזאב אנגלמאיר

תאריך:

5.6.2002

מקור:

עיתון "הארץ", מוסף ספרים, ע"מ 18, 5.6.2002

 

שם המאמר:

העיתון הלא ממוסד הכי טוב "סירופ"

הנושא:

חוברת הקומיקס "סירופ"

תאריך:

1998

מקור:

עיתון "תל אביב"

 

שם המאמר:

מראה את הטוסיק

כותב המאמר:

דנה פלג

הנושא:

ספרו החדש של זאב אנגלמאיר "אנגלמאיר" ואי הבחנה בין זהויות ונטיות מיניות

תאריך:

2002

מקור:

עיתון הזמן הורוד, ע"מ 34

 

 

 

 

 

שם המאמר:

כל המרבה – הרי זה מתוסבך

כותב המאמר:

נטע פלג

הנושא:

הגדה של פסח, זאב אנגלמאיר, הוצאת תמוז.

תאריך:

1999

מקור:

ככל הנראה עיתון "מלבס", מקומון פתח תקווה. (לבדיקה)

 

שם המאמר:

הידעת?

כותב המאמר:

רותה קופפר

הנושא:

הידעת? ספר של זאב אנגלמאיר, הוצאת מודן וביקורת על האיורים בעיתון "חדשות"

תאריך:

1994

מקור:

עיתון "הארץ"

 

שם המאמר:

לזכור

כותב המאמר:

נטע פלג

הנושא:

הומור

תאריך:

1999

מקור:

"כלבו" מקומון חיפה

 

שם המאמר:

מה נשתנה? אני משתינה

כותב המאמר:

ניסן שור

הנושא:

ההומור של אנגלמאיר

תאריך:

1999

מקור:

עיתון "צומת השרון"

 

שם המאמר:

זאב אנגלמאיר אמן

כותב המאמר:

טל ניב

הנושא:

ראיון עם זאב אנגלמאיר

תאריך:

9.1.98

מקור:

מוסף הארץ, 9.1.98

 

שם המאמר:

כל השערים של עכבר העיר

כותב המאמר:

תמיר להב-רדלמסר

הנושא:

השערים של עכבר העיר

תאריך:

1997 (לבדיקה)

מקור:

קטלוג  תערוכת "עכבר העיר" בגלריה אסכולה ובדיזינגוף סנטר

 

שם המאמר:

מטורף? אני?

כותב המאמר:

יובל יועז

הנושא:

כתבה על התכנים בעבודות אנגלמאיר

תאריך:

1999 (לבדיקה)

מקור:

עיתון "אנשים", ע"מ 32-34

 

שם המאמר:

חבורת חור מוחלט בהחלט

כותב המאמר:

רונה קופרבוים

הנושא:

כתבה על אנגלמאיר, דודו גבע ותמיר שפר ויצירתם חבורת החור

תאריך:

29.6.2000

מקור:

עיתון "העיר", ע"מ 49-55, 29.6.2000

 

שם המאמר:

סירופ 3

כותב המאמר:

איתמר ב"ז

הנושא:

כתבת שער על אנגלמאיר לרגל הוצאת החוברת "סירופ 3"

תאריך:

אוגוסט 2007

מקור:

עיתון "העיר"

 

 

שם המאמר:

קומיקsense

כותב המאמר:

שלי דובלינסקי

הנושא:

ספריו של אנגלמאיר וחוברות "סירופ"

תאריך:

2008

מקור:

עיתון "הצופר", כתבה של "האוזן השלישית" מדור אוזן ספרים

 

שם המאמר:

5 התחנות של זאב אנגלמאיר

כותב המאמר:

ענבל שתיוי

הנושא:

חייו ופועלו של המאייר הכי מצחיק במדינה

תאריך:

2004

מקור:

Energy מעריב, אתר האינטרנט של מעריב

 

 

קרן צור "זאב בעור של כבש "זמן תל אביב –מעריב גליון מספר 628 4.6.2004. ע' 54-58.

ראו גם :

 

אנגלמאיר בויקיפדיה

 הבלוג של אנגלמאיר

תחנות התרבות של אנגלמאיר

סירטון על אירוע הפתיחה של תערוכת "היהודי הנודד "

שיח גלריה בין יובל כספי וזאב אנגלמייר בתערוכת "היהודי הנודד

 חלק 1

"חלק 2

חלק 3

 יעל גוטרייך אורון  על היהודי הנודד :זאב אנגלמאיר מפרק את המסורת

 אלי אשד על סול כהן בתעלומת צלילי הגיהנום

אלי אשד על הפנטזיות המיניות והאחרות של אנגלמאיר

אנגלמאיר.צילם אורן זיו.

 

אודות אלי אשד

סופר, מרצה ובלש תרבות. פרסם את הספרים "מטרזן ועד זבנג" - סיפורה של הספרות הפופולארית הישראלית" ( "בבל" 2003) ו"הגולם -סיפורו של קומיקס ישראלי" עם אורי פינק ( "מודן" 2003). פרסם מאמרים רבים בעיתונות, בכתבי עת וברשת בנושאי ספרות ותרבות פופולארית, מדע בדיוני, קומיקס ועוד.
הפוסט הזה פורסם בתאריך אמנות עם התגים , , , . קישור קבוע.

3 תגובות על אנגלמאיר המאייר הלאומי:ראיון

  1. פינגבאק: סול כהן בתעלומת צלילי הגיהנום « המולטי יקום של אלי אשד

  2. פינגבאק: זאב אנגלמאיר המאייר הלאומי « המולטי יקום של אלי אשד

  3. פינגבאק: הפנטזיות של זאב אנגלמאיר « המולטי יקום של אלי אשד

כתיבת תגובה

האימייל שלך לא יוצג בבלוג. (*) שדות חובה מסומנים

*

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

*