“תזכור שהבטחת לבוא אליי בחג, שעה לפני שיחשיך. תזכור מתי והיכן” (ד. רביקוביץ)

סיאנס

עֶרֶב פֶּסַח אַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר

חוֹזֶרֶת מֵהַצָּפוֹן לַדִּירָה הַתֵּל אֲבִיבִית

לָחֶדֶר הַשָׁרוּי בְּאִי סֵדֶר מֻחְלָט, נחְמַץ הַלֵּב

עַל הֵיעַדְרוּת אוֹהֵב

וְעַל שֶׁלֹּא בּעַרְתִּי קֹדֶם לָכֶן אֶת הֶחָמֵץ.

עֶרֶב פֶּסַח אַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר

בְּמָקוֹם אַחֵר, הָאוֹהֵב מְמַמֵּשׁ אֶת חֵירוּתוֹ

מְמַשֵּׁשׁ אֶת נערתוֹ הָאַחֶרֶת, הַזּוֹהֶרֶת

שֶׁאֵינָהּ שׁוֹרֶרֶת וְסוֹרֶרֶת בְּעַרְבֵי חַג דַּלִּים מֵחֲגִיגִיּוּת

רֵיקִים מִמִשְׁפָחְתִיוּת

עֲצוּבִים.

עֶרֶב פֶּסַח אַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר

רַבִּיקוֹבִיץ קוֹפֶצֶת לְבַקֵּר בָּחֶדֶר

גַּם אֶלֲי הִבְטִיחַ שֶׁיָּבוֹא בָּחַג, הִיא לוֹחֶשֶׁת,

אַל תַּאֲמִינִי לִדְבָרִים נְלוֹזִים וּמֻפְלָאִים

אַל תַּאֲמִינִי לִגְבָרִים בְּלוֹנְדִינִים וּגְבוֹהִים

אַל תַּאֲמִינִי,

אִישׁ לֹא יָבוֹא.

אוּלַי בְּעֶצֶם, אִם נַזְמִין אֶת יוֹנָה.

דַּלְיָה וַאֲנִי פּוֹשְׁטוֹת אֶת שִׂמְלַת הַחַג שֶׁלָּבַשְׁתִּי,

לוֹבְשׁוֹת עֵירֹם וְאַדֶּרֶת פָּנִים רְצִינִית,

פּוֹרְשׂוֹת לוּחַ לָבָן עַל הָאָרֶץ,

מַדְלִיקוֹת נֵרוֹת נְשָׁמָה

מוֹזְגוֹת שָׁלֹשׁ כּוֹסוֹת קָאוַוה וְאַחַת לֶאֱלִיהוּ הַנָּבִיא.

הָרִצְפָּה קָרָה, וְדַלְיָה מְלַטֶּפֶת לִי אֶת הַבֶּרֶךְ

אֵין רַחַש, הַשְּׁכֵנִים כְּבָר יְשֵׁנִים, רַק רַעַשׁ קָטָן

עֵת זוֹלגוֹת דִמְעוֹתַיי לְתוֹךְ כּוֹס הַקָאוַוה

וְהַמֶּלַח מַתְסִיס מֵחָדָשׁ אֶת הַבּוּעוֹת.

עֶרֶב פֶּסַח אַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר

אֲנִי מִתְפַּלֶּלֶת וּמִתְפַּלֶּלֶת

אֲבָל יוֹנָה בִּגְלִימַת תּוּתִים לֹא בָּאָה

וְדַלְיָה רוֹטֶנֶת בֵּין תַלְתַליהַּ וְאוֹמֶרֶת לִי

שֶׁהִיא בֶּטח עִם הוּרְבִיץ עַכְשָׁיו

וְשֶׁעָלַי לְהִשְׁתַּדֵּל יוֹתֵר.

הַדְּמָעוֹת מַמְשִׁיכוֹת לָרֶדֶת

בְּעוֹד הָאֲוִיר עוֹמֵד. גַּם אֲנִי

אֵינֶנִּי דּוֹמָה לִבְנוֹת הָאֵלִים.

וְלֹא יוֹדַעַת לַעֲשׂוֹת סִיאָנְס.

7 תגובות

  1. השירה שלך, יקירתי, היא הסיאנס האמיתי.
    אני מאמין כי תוכלי, במהרה בימיך, לשחרר את רוח אמהות שירתך
    הרי דווקא את התגלמות ההווה.

  2. חוֹזֶרֶת מֵהַצָּפוֹן לַדִּירָה הַתֵּל אֲבִיבִית

    לָחֶדֶר הַשָׁרוּי בְּאִי סֵדֶר מֻחְלָט, נחְמַץ הַלֵּב

    עַל הֵיעַדְרוּת אוֹהֵב

    וְעַל שֶׁלֹּא בּעַרְתִּי קֹדֶם לָכֶן אֶת הֶחָמֵץ.

    עֶרֶב פֶּסַח אַחֲרֵי לֵיל הַסֵּדֶר

    בְּמָקוֹם אַחֵר, הָאוֹהֵב מְמַמֵּשׁ אֶת חֵירוּתוֹ

    מְמַשֵּׁשׁ אֶת נערתוֹ הָאַחֶרֶת, הַזּוֹהֶרֶת

    שֶׁאֵינָהּ שׁוֹרֶרֶת וְסוֹרֶרֶת

    וואו איזה משפט נועה תעשי לי ילד

כתוב תגובה

הזן את תגובתך!
הזן את שמך כאן