שלום יקר / שרי סגל
הֲנֵדַע כְּשֶׁתָּבוֹא,
לְכַתֵּת חֶרֶב
לְהַשִּׁיל קַשְׂקַשִּׂים,
לְהַרְפּוֹת אֶצְבָּעוֹת אוֹחֲזוֹת
הֲנֵדַע לְרַכֵּךְ מַבָּט,
לְהַבְדִּיל בֵּין נְפָשׁוֹת לַכּוֹתְרוֹת
בֵּין עֵץ הַשָּׂדֶה לִיעָרוֹת (חֲשׁוּכִים)
בֵּין פֶּרַח בַּר לַעֲשָׂבִים (שׁוֹטִים)
בְּמָה נְמַלֵּא אֶת צְרוֹר הַיֵּצֶר
הַמִּתְרוֹקֵן מִשִּׂנְאָה
–
הִנְנוּ כָּאן, בְּתַחְתִּית הָהָר
מַמְתִּינִים
הֵיכָן דִּבְרוֹתֶיךָ
הֵיכָן שְׂדוֹת הַתּוּת לָנֶצַח
בָּם נָמֵר עִם גְּדִי יִרְבַּץ
–
שָׁלוֹם יָקָר,
תֵּן קַשְׁתְּךָ בַּעֲנָנֵנוּ
הָבֵא לָנוּ נַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב
שֶׁיִּקְפֹּץ רִאשׁוֹן לְלֹא סְפֵקוֹת
בּוֹא, בְּקַע אֶת הַיָּם
כִּי עָיַפְנוּ מֵעֲקֵדוֹת וּמַבּוּלִים
השיר שלפנינו מופיע בתוך אנתולוגיית-שירה שערכתי במיוחד לחג השבועות תשפ"ו עבור המוסף לתרבות וספרות של עיתון "הארץ" (21.5.2026, עמ' 6). המשוררת שכתבה אותו היא שרי סגל (ילידת 1978, קיבוץ העוגן, שבמועצה האזורית עמק חפר). ב-2025 ראה אור ספר ביכוריה, "טוב שהירח בא" (הוצאת קתרזיס, עריכה אגי משעול), בגב כריכתו נכתב כי היא "עיתונאית לשעבר [גלי צה"ל], יזמת חברתית, ויועצת אסטרטגית המחברת בעבודתה בין היומיומי להרחבת התודעה".
השיר "שלום יקר" כולל בתוכו כמה וכמה הרמזים למקורות מקראיים ותרבותיים, שמתכתבים בדרך כזו או אחרת עם מה שאפשר לכנות חזון השלום העולמי. אציין כמה מהם מבלי להרחיב יתר על המידה.
הצירוף "לכתת חרב" רומז כמובן לחזון השלום העולמי של הנביא ישעיהו, המתואר בתחילת פרק ב' של ספרו: "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית-ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים… וכיתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא-ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (פסוקים א-ד). הצירוף "שדות התות לנצח" רומז לשיר הרוק המפורסם של להקת הביטלס, שחובר ע"י הסולן שלה, ג'ון לנון, שהיה פעיל שלום בפני עצמו, Strawberry Fields Forever. גם הצירוף "נמר עם גדי ירבץ" לקוח מחזון הנביא ישעיהו (פרק יא, פסוק ו: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" וגו'). נחשון בן עמינדב המוזכר בסוף הבית האחרון של השיר מכוון כמובן אל דמותו המקראית של נשיא שבט יהודה, שמנהיגותו החלוצית מתוארת בספר "במדבר", ושעל פי מסורת חז"ל, היה הראשון שקפץ לים סוף בטרם נקרע הים לשניים, ובכך הוכיח את נאמנותו לה'. דמותו קשורה גם בספר מגילת רות, בה הוא מתואר כסבו של בועז, שנישא לרות המואביה, וכן שדוד המלך וכל בית המלוכה היו מצאצאיו.
מעל כל אלה ועוד, כגון הרמיזה למעמד מתן התורה למשה ובני ישראל בהר סיני ולמרגלותיו (שמות י"ט-כ), ולסיפורי העקדה והמבול, המופיעים בשיר כסיפורים שחוקים, שכבר עייפנו מהם, נישאת לדעתי כותרת השיר החריפה, "שלום יקר", שמאנישה את חזון השלום, וגם משווה לשיר לשון פנייה כבמכתב, או לשון תחינה ותפילה, כפי שהיא באה לידי ביטוי במהלך השיר.
הכותרת הזו מתכתבת גם עם הביטוי שקבע נשיא ארה"ב ביל קלינטון בהספדו לראש ממשלת ישראל יצחק רבין, שנרצח כזכור בעת שניסה לממש את חזון השלום שלו, "שלום, חבר". מאז הירצחו, וביתר שאת בשנים האחרונות, נדמה כי המילה "שלום", על מטענה המדיני הפכה למילה אסורה בתכלית האיסור למחשבה, לא כל שכן לחזון או לכתיבה. בימים שבהם הממשלה הנוכחית חפצת מלחמה היא, והתקשורת רק נדמית כמי שמלבה את האש, שיר שכזה ניצב מנגד ומזכיר לכולנו שאפשר גם אחרת.
שרי סגל.דף הפייסבוק/
קיראו גם :
