יואב איתמר על שירים של משוררים שמייעצים לאחרים להתרחק מכתיבת שירה.

המערכת

תמונה מאת אשר. ויקימדיה.

פנה אליי משורר צעיר דרך המייל וביקש עצה ביחס לשיריו. פרסמתי את המכתב שכתבתי לו, תוך השמטת פרטים מזהים, בפייסבוק, וקיבלתי תגובות נהדרות לכתוב.

אולם, אחרי יומיים כתב מישהו בתגובות "ובעיקר, אל תכתוב שירה". וזה גרם לי לחשוב על כך שיש הרבה מאוד אנטי ארס פואטיקה בעולם, ושאולי אין עוד סוג של יצירה שהעוסקים בה כל כך מנסים בכל דרך ובכל אמצעי להרחיק ממנה אחרים.

לכן, לכבוד חג השבועות, הנה מלוא הטנא של אנטי ארס פואטיקה, שאת גילוי חלקה אני חייב למשוררים עמיתים:

עצה ידידותית לאנשים צעירים / צ'רלס בוקובסקי. תרגום: דורית ויסמן

סַע לְטִיבֶּט.
רְכַַב עַל גָּמָל.
קְרָא אֶת הַתָּנָ"ךְ
צְבַע כָּחֹל אֶת הַנַּעֲלַיִם
גַּדֵּל זָקָן.
הַקֵּף אֶת הָעוֹלָם בְּקָאנוּ מִנְּיָר.
חֲתֹם עַל הַסָּאטֶרְדֵיי אִיבְנִיגְ פּוֹסְט.
לָעַס רַק עַל הַצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַפֶּה.
הִתְחַתֵּן עִם אִשָּׁה עִם רֶגֶל אַחַת וְהִתְגַּלֵּח עִם
סַכִּין גִּלּוּחַ.
וַחֲרֹת אֶת שִׁמְךָ בִּזְרוֹעָהּ.

צַחְצַח שִׁנַּיִם בְּבֶּנְזִין.
תִּישַׁן כָּל הַיּוֹם וְטַפֵּס עַל עֵצִים בַּלַּיְלָה.
הֱיֵה נָזִיר וְּשְׁתֵה כַּדּוּרִי עוֹפֶרֶת וּבִירָה.
שִׂים אֶת הָרֹאשׁ מִתַּחַת לַמַּיִם וְנַגֵּן עַל כִּנּוֹר.
רְקֹד רִקּוּד בֶּטֶן לְאוֹר נֵרוֹת וְרֻדִּים.
הֲרֹג אֶת הַכֶּלֶב שֶׁלְּךָ.
רוּץ לָרָאשׁוּת הָעִירִיָּה.
גּוּר בֶּחָבִית.
רוֹצֵץ רֹאשְׁךָ בַּגַּרְזֶן.
שְׁתֹל צִבְעוֹנִים בַּגֶּשֶׁם.

רַק אַל תִּכְתֹּב שִׁירָה.

(מתוך: "עד שהאצבעות יתחילו לדמם", הוצאת כרמל, 2002)

זה כמובן השיר הקלאסי, ולזכותו של בוקובסקי ייאמר שהוא בכלל ניסה להרחיק אנשים מלכתוב שירה.

והנה שיר מהקלאסיקה הסינית


אֶת דוּ פ'וּ פָּגַשְתִּי מְטַיֵּל בֶּהָרִים

כּוֹבַע קַש לְרׂאשוׁ פָּנָיו בּוֹעֲרִים

הַרְשֵה לִי לוֹמַר שֶרָזִיתָ מְאֹד

הַאִם שַבְתָּ לִסְבֹּל מִכְּתִיבַת שִירִים

(לי באי, 'מוקדש לדו פ'וּ, בצחוק', מתוך "108 שירים: מבחר מן הקלאסיקה הסינית", בחר ותרגם מסינית דן דאור, חרגול הוצאה לאור, 2001, עמ' 74)

גם בהומור שבשיר יש הרבה אמת.

***/ לאה גולדברג

משורר צעיר משתתק פתאום

מפחד לומר את האמת.

משורר זקן משתתק מפחד

מיטב השיר

שהוא כזבו

והנה דליה רביקוביץ על הנושא בשירה "תקוות המשורר"


שלוש סיבות / חזי לסקלי

אֲנִי שׂוֹנֵא שִׁירָה
וְיֵשׁ לְכָךְ שָׁלֹשׁ סִבּוֹת.
הָרִאשׁוֹנָה: אֵינִי יָכֹל לְהָנִיחַ אֶת רֹאשִׁי עַל כְּתֵפֶיהָ שֶׁל הַשִּׁירָה.
הַשְּׁנִיָּה: הַשִּׁירָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהָנִיחַ אֶת רֹאשָׁהּ עַל כְּתֵפִי.
הַשְּׁלִישִׁית: לַשִּׁירָה אֵין רֹאשׁ אוֹ כְּתֵפַיִם.
וְיֶשְׁנָהּ גַּם סִבָּה רְבִיעִית.

השירה נתפסת כמסע ציד, משחק סכום אפס שבו אם מישהו מרוויח, מישהו מפסיד כמו בשיר שלהלן:

דִּמּוּי

כְּמוֹ אוֹר הַמַּבְלִיחַ
בְּתוֹךְ גַּלֵּי הַלַּיְלָה.
אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזּוֹ סִירַת דַּיִג.
בְּתוֹךְ הַסִּירָה –
דַּיָּגִים קְשֵׁי-יוֹם.
בְּתוֹךְ הַיָּם –
דָּגִים קַלֵּי לַיְלָה.
הָרֶשֶׁת פְּרוּשָׁה.
מוֹתוֹ שֶׁל זֶה
הוּא חַיָּיו שֶׁל זֶה.
בְּדִיּוּק כָּךְ.

(ט. כרמי)

מצד שני ישנה האסכולה שאומרת שהקושי משתלם

רָזֵי נוֹף / יעקב פיכמן

אֵין דַּי לְצַיֵּר וְלִבְחֹשׁ וְלָשִׂים
בְּיַד תֹּאֲמָה אֶת הַכְּחוֹל בַּוָּרֹד ,
וְכֹה הַעֲלוֹת בִּצְבָעִים תּוֹסְסִים
נוֹפִים עַל הַבַּד וּתְמוּנוֹת וּמַרְאוֹת;
כִּי יֵשׁ לְהַשְׁהוֹת רְגָעִים נֶחְפָּזִים
וּזְכֹר וְהַקְשֵׁב וֶאֱסֹף הַפְּזוּרוֹת,
כִּי נוֹף הוּא לְכֹד פִּלְאֵי-אֶרֶץ כְּמוּסִים,
וְהוּא גַּם חִדּוּשׁ הָעוֹלָם בַּנִּרְאוֹת;
וְיֵשׁ, כִּגְרוּטוֹת, מִכְמַנִּים כְּנוּסִים –
חֵן שָׁוְא, זֶה יַתְעֶהָ , לְהַשְׁלִיךְ לַמְּדוּרוֹת,
וּכְבֹשׁ אֶת הַמְּעַט, הַשָּׁמוּר בִּרְמָזִים ,
בְּחִידוֹת תּוֹךְ דָּמְךָ הָאָפֵל עֲצוּרוֹת,
וּבוֹ הַנְּצוּרוֹת וְהַהוֹד הַגְּנוּזִים;
וְיֵשׁ תָּו אֶחָד מִתְעַלֵּם, – הוּא יִקְרוֹת
תֵּבֵל לְךָ אָבְדוּ יַחְשֹׂף בְּלִי מֵשִׂים , –
אַל נָא תִּתְיָאֵשׁ וְהוֹסַפְתָּ לִכְרוֹת,
בְּשַׁגָּם בּוֹ אַתָּה. וְהוּא כְּתַב הָרָזִים,
וְהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל חֵן וּמִבְחַר אוֹצָרוֹת.

שירה "רוסית"

ומה חושב הדור הצעיר? גור בר הוא מורה צייר מאיזור המרכז, שבמערכת הבחירות של שנת 2013 כתב פוסט שעורר הד כשחשף שכמורה ל-350 ילד הוא מרוויח משכורת רעב. השינוי שייחל לו לא התממש, אבל שמחתי לגלות באתר במה חדשה את השיר הבא פרי עטו:

בבואך לכתוב שירה רוסית / גור בר

לדייק

בבואך לכתוב שירה רוסית עליך לדייק
עליך לברור את מלותיך בקפידה
לא לבחור
לא ללקט
בוודאי שלא לקטוף
הבחירה אינה סלקטיבית די הצורך
ליקוט הנה פעולה המתארת איסוף פטריות
קטיף היא פעילות המתארת עבודת הפועלים במטעי הדר.
לדייק
בבואך לכתוב שירה רוסית עליך לדייק
עליך להציג נושא ראוי
השירה העולמית גדושה שרטוטי לא כלום
אודות שיני שום ועוגיות חמאה
אם על כאלו תשתוקק לכתוב
עשה זאת בצרפתית
(או באנגלית)
שפות אלו
ושירתן
יאירו לשירת לא כלום פנים
יותר מזאטוט רוסי הלוקק עוד קצה אגודלו
הצג נושא הגון
הטבע או הכוח הם שני נושאים ראויים
גם כן היין והאומץ.
הישמר
בבואך לכתוב שירה רוסית עליך להישמר
עליך להזהר ולהישמר
חשוב פעמיים לפני שתתחיל במלאכת הכתיבה
כתוב על אומץ
כתוב על כוח
כתוב הבלים
אפילו ברוסית!
אך הישמר מהגאווה
כדי לכתוב על גאווה רוסית בימינו
עליך להיות משורר רוסי גדול
היודע
לדייק
ולברור את מלותיו בקפידה
לא לבחור
לא ללקט
בוודאי שלא לקטוף.

ציור מאת מגריט "רוח ההרפתקאות". ויקיפדיה

החיפוש הזה הסב לי הנאה, ואני מבטיח לחזור ולכתוב לעיתים קרובות יותר.

תגובה אחת

  1. מבחינתי אם השאלה היא באופן כללי לכתוב או לא לכתוב אז התשובה היא שכן. בלי זה כיצד אפשר לעקוב אחרי התפתחות המחשבה, איך אדם ימשיך ללוש את השפה בלי הכתיבה, וכיצד יביע את מחשבותיו. המחשבות בציור חומקות מהשפה ואילו בכתיבה מוכלות בתוכה. זאת לא השאלה האם לכתוב שירה אלא האם לכתוב בכלל. ומי שאינו כותב מוותר על דרך אחרת להבין את המחשבה, כזאת שצבעים ומכחולים לבדם אינם מספקים.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × 1 =