חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום לאירועים, ממליצה
על עבודת המחול Art Attack
זאת היא עבודת המחול של ניב שינפלד ואורן לאור, בה הם רוקדים יחד עם אמני המחול רוני חדש וטל אדלר אריאלי.
המופע משלב תנועה רב-גונית נמרצת לצלילי מוזיקה קצבית, עם השמעת הצהרות חתרניות-מהפכניות בוטות, ולעיתים סותרות, של האמנים הגדולים של המאה ה-20, על כוחה של האמנות למחות נגד מצב חברתי-פוליטי, אך גם נגד ההתברגנות של האמנות עצמה.
בזמן כניסת הקהל לאולם הפרפורמרים ניצבים על שרפרפי עץ, לבושים בסרבלי עבודה כחולים ומסתובבים באיטיות.
לאחר שהצופים מתיישבים, אורן לאור פונה אל הצופים עם דברי הקדמה, שמצטטים את המניפסט החתרני משנת 1948 על כך שבתקופות של שינוי, תפקיד האמן הוא של המהפכן, חובתו להרוס עד היסוד את השאריות האחרונות של אסתטיקה בורגנית ריקה ומשעממת, ולעורר מחדש את הדחפים היצירתיים שעדיין שוכבים רדומים בתת מודע של הרוח האנושית. בולט בקיצוניותו המניפסט משנת 1909 של פיליפו מרינטי, משורר, מייסד תנועת הפוטוריזם, הקורא להרוס מוזיאונים, ספריות, ואקדמיות למיניהן, מאחר והעולם כבר נרקב מרוב חכמה.
במהלך המופע הפרפורמרים ניגשים למיקרופון, ובמרץ של הריקוד מדקלמים עשרות מניפסטים נלהבים-מחאתיים, עם ציון שמו של ההוגה ושנת ההצהרה. הדברים הנאמרים קוראים לחולל שינוי והולמים את רוח תקופתנו.
תוך כדי המופע הקהל מוזמן להתנועע על הכיסאות לצלילי המוזיקה הקצבית, ובסופו הרקדנים קוראים לצופים לעלות על הבמה ולהצטרף אליהם בחגיגת ריקוד חופשי.
המופע Art Attack מוצג בתיאטרון תמונע מדי פעם מאז שנת 2021. זכיתי לראותו ב-5.5.2025. יש לעקוב אחרי תוכנית האירועים, ולקפוץ על ההזדמנות הקרובה של תענוג רב חושי מפעים.
צפו בקדימון באתר של שינפלד ולאור.
יואב ויכסלפיש, איש יקום תרבות, ממליץ על
הספר "סמטת כנען" של חוה אלברשטיין
הקריירה המוזיקלית של חווה אלברשטיין החלה לפני כ-60 שנה, עם הופעות במועדון "החמאם" ביפו, וביצועים לשירים שהלחין נחום היימן. אלבומה הראשון הופיע שנתיים לאחר מכן (1967) וכלל שירים ביידיש. היא מתקרבת לגיל 80, וממשיכה להופיע גם כיום, ולא בפאבים אפלוליים.
ספרה האוטוביוגרפי "סמטת כנען" (הוצאת אפרסמון, 226 עמודים), ע"ש הרחוב בו גדלה בקריית ביאליק, מורכב מקטעי זכרונות מקריירה ארוכה. "אני אדם שספרים הם מרכז חייו ודווקא בשל כך מעולם לא עלה על דעתי לכתוב ספר", היא מציינת בפתיחה. הילדים והנכדים החלו לשאול שאלות, ולכן התקבלה ההחלטה לפרסם ספר, ואין ספק שהוא יעורר עניין גם בקרב חובבי המוזיקה המקומית.
בילדותה היה הרדיו מרכז עולמה, ודרכו גילתה את שירי העם, וכן את נינה סימון וז'אק ברל. זכייה בתחרות כשרונות מקומית בחיפה הובילה ללימודי פיתוח קול, וכך הגיעה להופעות ב"חמאם".
בתחילת דרכה היא הייתה מוכרת בעיקר בזכות היידיש וזכתה לתמיכה של גוף בינלאומי (הסניף המקומי של חברת CBS האמריקאית) והמפיק היהודי-אמריקאי סיימון שמידט ("משפחת שמידט הפכה להיות המשפחה שלי"). הידע ב"שפת האם" של הקהילות היהודיות איפשר לה גם לצאת לסיבובי הופעות ברחבי העולם. "סיימון שמידט היה האיש החשוב ביותר בחיי המקצועיים, ובעצם בחיי בכלל. אני לא חושבת שיש עוד זמר שקיבל יד חופשית להקליט כל מה שעולה על רוחו, כמו שאני קיבלתי אצל סיימון", היא מסבירה את הנסיקה המוקדמת.
בשנות ה-70 שיריה הנוגים צברו פופולריות, ומאז ועד היום הם תורמים חלק נכבד לרפרטואר של ימי הזיכרון לשואה ולחללי צה"ל. לאה גולדברג, אהוד מנור, יורם טהר לב, נתן יונתן, ואחרים, חיברו טקסטים בשבילה, שהפכו לנכסי צאן ברזל, כמו "את תלכי בשדה", "החול יזכור", "החיטה צומחת שוב", ו"ימי בנימינה". כך הפכה, בעל כורחה, לזמרת המזוהה עם טקסי אבל, ובספר מתואר ניסיון להתנער מאותה מחויבות כאשר מופע זיכרון להרוגי אסון המסוקים ב-1997 הוביל אותה להחלטה להפסיק לקחת חלק באירועים דומים.
אלברשטיין הוסיפה להוציא אלבומים רבים בשנות ה-80, וגם סיפקה מספר להיטים כמו "נמל בית" ו"לונדון", אבל האטה את הקצב לטובת ענייני משפחה. היא איבדה את בעלה השני, הבמאי נדב לוויתן ז"ל, ב-2010. במאה ה-21 היא חזרה לכותרות בעיקר בגלל "תרגיל בהתעוררות", הדואט עם שלומי שבן מ-2014. "אני פחות ופחות מאזינה למוזיקה של היום", היא מסבירה, ופונה לסיפורים נוסטלגיים כדי למצוא נחמה בעבר.
מומלץ מאוד.
לוי צירולניקוב, איש יקום תרבות, ממליץ
על הספר "הקומדיה הממשלתית" של יובל שטייניץ
ממליץ בחום על הקומדיה הממשלתית (ידיעות ספרים, 2025), ספרו החדש של יובל שטייניץ.
למי שלא מרבה בקריאה של חומרים פוליטיים, אקטואליים או היסטוריים, זאת הזדמנות טובה לשפר את התמצאותו בנוף של הפוליטיקה הישראלית בצורה קלה ומשעשעת. וזאת ממקור בעל ניסיון אישי רב וגם, לפי הרושם שלי, רציני ואמין.
ראשית נחשף הקורא התמים, כמוני, לסיפורים מרתקים, שחושפים את המנגנונים הסמויים מעיני האזרחים של תהליכי קבלת החלטות מדיניות חשובות בעשורים האחרונים. ביניהם פרשת הכור הגרעיני הסורי, ההתמודדות עם הגרעין האיראני, פרשות כלכליות כגון מחאת הקוטג', מלחמות תקציב, רכש ביטחוני, ועוד.
שנית מציג הספר אילוסטרציות טובות לסוגיות לוהטות בוויכוחים הפוליטיים של ימינו, כגון הפרדת רשויות, משילות, "דיפ סטייט" מול נבחרי ציבור, ותפקידה של התקשורת בכל העניין.
כמובן מופיעות בספר הדמויות המוכרות בהוגווארטס הפוליטי שלנו – מ"לורד וורדמורט" עצמו דרך "הרמיוני גריינג'ר", מ"סוורוס סנייפ" ועד הגמדון "דובי".
בנוסף, סיפורו של דוקטור לפילוסופיה בפוליטיקה מעשית מעניין ומעורר מחשבה.
ספר לא ארוך, קריא, משעשע. 26 שקל במהדורה האלקטרונית. מומלץ.
