מהי המהפכה האברהמית?

תום וגנר, מומחה למיעוטים במזרח התיכון, מציע חזון חדש לעתיד המזרח התיכון בספרו. בקטע המובא כאן הוא מסביר כי שורש הבעיה בעיוות המציאות כך שהמערב מתעלם לחלוטין מהבעיה האמיתית באזורנו – האיסלאם הפוליטי.

המערכת

הספר המהפכה האברהמית, אותו פרסמתי בדצמבר 2024 באתר "עברית", מסכם שיחות חסרות תקדים שהתקיימו בין אינטלקטואלים ומנהיגים ממדינות רבות במזרח התיכון, לאחר פרוץ המלחמה האזורית.

השיחות המורכבות בהן לקחתי חלק – עם חברים איראנים, פלסטינים, לבנונים, סורים, עיראקים, מצרים, ועוד – הובילו אותנו לגיבוש "נוסחת שלום מזרח תיכונית" המתוארת בהרחבה בספר הקצר (בהוצאת שהם-קראוס).

המסע המשותף בניסיון למצוא פורמולת שלום חדשה הוביל אותנו להתבוננות מחודשת בנוסחאות השלום המוכרות, ובתוכניות המקודמות ע"י מנהיגי העולם – ולהבנה המפתיעה, שמדובר בתוכניות לא אפשריות, המעידות על כשל מהותי דווקא במערב, ובתפיסת המערב את המזרח התיכון והאתגרים שהוא מציב לעולם. בחרתי לשתף בקטע קצר מתוך הספר המתאר את הכשלים הברורים בתפיסת השלום שקודמה עד היום על ידי מנהיגי המערב:

"תוכנית השלום של המערב מתעלמת מהצורך בדה-רדיקליזציה ובניית זהות משותפת, ומתמקדת בפתרון הבעיות הלאומיות של הפלסטינים הנתונים תחת שלטון צבאי ישראלי. במקביל, המערב מתעלם לחלוטין מהמלחמות הרבות באזור אשר אינן קשורות כלל לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומונעות ע"י מלחמת האסלאם הפוליטי במוסלמים מתונים, כמו בסוריה ותימן.

בנוסף, המערב מתעלם מהדיכוי שמפעיל המשטר האיראני נגד בני מיעוטים כמו הכורדים והבלוצ'ים, ואפילו אוסר עליהם בחוק לדבר בשפות האם שלהם או ללבוש בגדים לאומיים. העוולות הללו גבו את חייהם של מיליונים רבים לאין ערוך מאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני, וכולן נגרמות ע"י האסלאם הפוליטי. אף אחת מהן לא תיפתר ע"י הקמת מדינה פלסטינית. אך המערב מתעלם מהאסלאם הפוליטי והשפעותיו המזיקות, ואיננו מציע שום פתרון שיעצור את המשך ההתפשטות שלו – בשעה שמרכז הבעיות הן האלימות והתוקפנות שמוביל האסלאם הקיצוני.

גישה מוטה זו מצד המערב הופכת לעיוורון מוסרי מביך, המעלה את הפלסטינים לראש סדר היום העולמי, בשעה שכלל המיעוטים המדוכאים באזור זוכים להתעלמות מוחלטת והיעדר פעולה מדאיג. הכורדים נטבחים תחת שלטונם של קברניטי האסלאם הפוליטי באיראן, סוריה, טורקיה, ועיראק, ואין להם עצמאות או בית לאומי – אך המערב לא דורש זאת, ומעולם לא דרש ליישם את 'פתרון שתי המדינות' בטורקיה, עבור המיעוט הכורדי.

הקופטים הנוצרים במצרים אינם נהנים מזכויות רבות יותר משל הפלסטינים ביהודה ושומרון, ואף סובלים מדיכוי תחת מגפי האסלאם הפוליטי כאשר הם מנסים להקים כנסיות בתוך אזורים נוצריים או ליישם את אמונתם. זוהי נורה אדומה גדולה ומהבהבת אף יותר מהאחרות, כי ניתן היה לצפות שהמערב הנוצרי יתגייס לעזרת נוצרים הנתונים לדיכוי – אך המערב מתעלם אף מזעקות הקופטים לעזרה, ומטיל את כל כובד משקלו אך ורק בנושא הפלסטיני.

אומות כמו היזידים או האשורים נמצאות במצב חריף הרבה יותר תחת שליטת האסלאם הפוליטי מאשר הפלסטינים תחת שלטון ישראל. לשם ההשוואה, מספר האשורים בעיראק צנח מכ-2 מיליון לכ-100 אלף בשל הטבח וההתנכלות של האסלאם הפוליטי, בשעה שמספר הפלסטינים נותר יציב לאורך הדורות – אך במערב מאשימים את ישראל בטיהור אתני של הפלסטינים, ואינם עוסקים כלל בנושא האשורים, אומה נוצרית נוספת הזוכה להתעלמות גורפת מהמערב כאשר היא זועקת לעזרה נגד האסלאם הפוליטי. במילים אחרות, העולם המערבי, הנוצרי, אשר מתערב נגד ישראל עבור הפלסטינים, איננו מוכן אפילו לפצות פה כאשר הוא מתבקש לעזור לנוצרים מול האסלאם הפוליטי.

מציאות קיצונית זו מובילה אותנו למסקנה שזווית הראייה של המערב הושחתה על ידי האסלאם הפוליטי. כוחו של האסלאם הפוליטי, והפעלת האלימות חסרת המעצורים שלו מפחידה את המערב, אשר שקוע עמוק בתוך מרחב הנוחות שלו ומפחד מעימות ישיר עם צבאות הטרור.

בעשורים האחרונים השתמשו קברניטי האסלאם הפוליטי בהגירה למערב ככלי לבניית רשתות טרור ומארגים רחבים של מיליוני מוסלמים קיצונים החיים במדינות המערב, ויוצרים איום מפורש ובלתי נמנע מבפנים על כל מדינה במערב שתשקול עימות ישיר עם צבאות הטרור.

מנהיגי המערב חוששים כי במקרה שיעזו להתעמת עם האסלאם הפוליטי ראש בראש, הם עלולים לשלם על כך בחייהם, וברחובות מוצפים בדם. בנוסף, במשך שנים, השקיעו מנהיגי האסלאם הפוליטי תקציבי עתק, והעסיקו עשרות אלפי סוכנים במדיה וביצירת השפעה על תודעת המערב ומנהיגיו. כך יצר האסלאם הפוליטי נראטיב מוטעה, שאטם את עיני המערב.

כאשר קברניטי האסלאם הפוליטי מעוניינים להסב את תשומת הלב ממיליון הרוגים בסוריה שנפלו קורבן למליציות השיעיות, או ממיליון ההרוגים של קורבנות האסלאם הקיצוני בסודן, שליטתם במדיה גורמת לכך שנושאים אלו כלל אינם מגיעים לתשומת ליבם של האנשים במדינות ערב, או בעולם המערבי.

את ההטיה ניתן לראות לרוחב המזרח התיכון: כאשר המשטר האיראני מעוניין בכך, הוא הורס כפרים שלמים של בני המיעוט הבלוצ'י, ללא הליך שיפוטי או התראה, כדי לקדם טיהור אתני בדרום מזרח איראן, ואיש בעולם איננו מתנגד לכך או עוסק בכך. כאשר ישראל הורסת בתים של תושבים ערבים שנבנו ללא אישור, לאחר הליך שיפוטי, הדבר הופך לשיחת היום במדיה העולמית, ומדינות המערב מגנות זאת.

כאשר טורקיה כובשת את מחוז עפרין הכורדי בסוריה, ומקימה בו התנחלויות טורקיות, איש במערב לא עוסק בכך בשום צורה, אך כאשר ישראל מקימה התנחלויות יהודיות ביהודה ושומרון, הדבר זוכה לגינוי מקיר לקיר, ולהתערבות ישירה של מדינות המערב, הטוענות כי ההתנחלויות הישראליות הן מכשול לשלום ולפתרון שתי המדינות. אותן מדינות מעולם לא גינו את המשטר הטורקי או האיראני על בניית התנחלויות טורקיות או פרסיות בשטחי הכורדים או הבלוצ'ים, למרות שגם לכורדים ולבלוצ'ים (ולמיעוטים נוספים) אין מדינה עצמאית או זכויות אזרח שוות.

בדומה לפלסטינים, גם הכורדים והבלוצ'ים מעוניינים בפינוי ההתנחלויות הטורקיות או האיראניות ורואים בהן מכשול לשלום ולפתרון שתי המדינות (המדינה הכורדית והמדינה הטורקית כפתרון לקונפליקט בטורקיה, למשל). אך במקרה של המיעוטים הנאבקים נגד המשטרים החזקים של האסלאם הפוליטי, המערב איננו מאמץ את הנראטיב שלהם והמדיה המערבית לא מקדישה להם תשומת לב.

המערב איננו מקדם או תומך בפתרון שתי מדינות עבור הכורדים או הבלוצ'ים, ולא מציע שום פתרון אחר לקיפוח הכורדים. המערב לא רואה בהתנחלויות הטורקיות בעפרין מכשול לשלום, ולא מגנה אותן, כי ממילא איננו לוחץ על טורקיה לפנות את השטח שכבשה בעפרין. באופן עקבי, המערב איננו דורש את אותן זכויות לאומיות שהוא דורש עבור הפלסטינים עבור שום מיעוט המתמודד נגד שלטון האסלאם הפוליטי. אנומליה זאת הופכת לחדה ומבהילה הרבה יותר כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שהפלסטינים, עבורם המערב דורש עצמאות בלהט, מונים 4 מיליון איש, ערבים מוסלמים כמו הרוב במזרח התיכון, ואילו הכורדים והבלוצ'ים הם אומות שכל אחת מהן מונה למעלה מ-50 מיליון איש, עם אתניות נפרדת, שפות נפרדות, ותרבות נפרדת, וללא בית לאומי.

אין מנוס מלהבין שהאסלאם הקיצוני הצליח להשיג שליטה מלאה על תודעת המערב. שליטתו במדיה ובפוליטיקה המערבית, שהושגה לאחר מאמץ מתוכנן ורב שנים, גרמה למערב לאבד שליטה על "התמונה הגדולה", המסע שמנהל האסלאם הקיצוני להשתלטות על כלל המזרח התיכון בכוח החרב. סוכני האסלאם הקיצוני במדיה ממקדים את תשומת ליבו של המערב רק בסכסוך אחד, בו האסלאם הפוליטי מעוניין לעסוק, באזור קטן ונקודתי של המזרח התיכון. האזור היחידי בו הכוח הכובש והמנצח איננו האסלאם הפוליטי, אלא ישראל.

לכן, תוכנית המערב מתחילה מתפיסת מציאות משובשת מאוד של המזרח התיכון, ואיננה מציבה שום פתרון לבעיה העיקרית של האזור: השתלטות האסלאם הקיצוני".

ראו גם

דף הפייסבוק של תום וגנר