תלתן הארגמן מאת רות רנרט. עורכת: דפנה שחורי, מנדלי מוכר ספרים הוצאה לאור. 324 עמ', 2024.
לפני מספר ימים, בעודי מתעמל בחדר הכושר, הקשבתי לראיון שערכה ציפי גון גרוס עם רות רנרט. בראיון זה תיארה המחברת את דרכה ליצירת הספר, אשר כמו יצירתה הקודמת, המובחר (ידיעות ספרים 2016), נולד מתוך חלום שחלמה ושלח אותה למחקר וכתיבה של מספר שנים. על כן החלטתי לכתוב גם אני את דעתי על הספר.
עלילת הספר בקווים כלליים היא כדלקמן: ערב מלחמת לבנון הראשונה, מונא, צעירה נוצרייה אורתודוכסית מג'זין, נאלצת לעזוב את לבנון ואת אהובה קרלוס, לאחר שאביו מונע את יחסיהם. היא מוצאת מקלט במנזר "תלתן הארגמן הקדוש" בישראל, שם היא מתמודדת עם קשיי ההסתגלות לחיים החדשים, לחוקים הנוקשים, ולניתוק ממשפחתה.
מונא, מלאת חיים ותשוקה, שונה בתכלית מהנזירות הסובבות אותה. חמש שנים היא נודדת בין מנזרים בישראל, חווה אהבות אסורות ומפגשים מסתוריים, תוך כדי שהיא מנסה להבין מדוע גורשה מביתה.
ניתן לומר ש"תלתן הארגמן" הוא רומן מסע בין ישראל, לבנון, ואיטליה, העוקב אחר חיפושה של מונא אחר אהבה, חופש, והגשמה עצמית. הספר מזמין את הקוראים להתחבר למסע המרגש של מונא ולהזדהות עם התפתחותה.
בעוד נקודת השקה עם ספרה הקודם, גם כאן רות רנרט חושפת את הצביעות והשחיתות המסתתרות מאחורי חזות מכובדת, הפעם בעולם הדתי. היא יוצרת גרסה אידיאלית משלה לסיפור אדם וחווה, ומציעה חזון לעולם טוב יותר.
הספר מתייחס גם למלחמת לבנון. יש בכך עניין רב, כי אני חש שהמלחמה הזו לא זכתה להד הראוי בספרותנו. אומנם היו שירים וסיפורים שנכתבו בזמן אמת, ובנעוריי קראתי רבות על מלחמת לבנון, אבל לא מן הזווית הזאת.
כבר בפרק הראשון, המלחמה מניעה את העלילה כאשר מונא נאלצת לברוח מלבנון ערב הפלישה הישראלית, ועל רקע מלחמת האזרחים. בפרק השביעי, מונא מתמודדת עם פחד ואיום כאישה ערבייה בישראל בזמן מלחמה, ומקבלת שברי מידע מדאיגים על משפחתה בלבנון. בפרק האחד עשר, מונא נתקלת בהפגנות של "שלום עכשיו" נגד המלחמה ומדיניות הממשלה, ומתוודעת לקולות אחרים בחברה הישראלית. בהמשך מונא חווה את המתח והחשדנות במעבר הגבול ללבנון, הממחישים את אווירת התקופה. כאשר מונא חוזרת ללבנון מתוארים ההרס והחורבן שזרעה המלחמה, המתח בין חיילי צה"ל לאוכלוסייה המקומית, והסבל של הפליטים.
התיאורים המוחשיים של המלחמה והשפעתה על חייהם של הדמויות מעניקים לרומן מימד ריאליסטי ועוצמתי. אני ממליץ בכל לב על הספר הזה, שיש בו גם מימד אקטואלי לאור המלחמה בלבנון, שלשמחתנו הסתיימה, והמלחמה בעזה – שעוד לא.
צפו בראיון עם רות רנרט
