חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על פרויקט NOVA של אור פיינרו
בימים אלה, ועד ליום שישי 12.7.2024, בין השעות 8:00 – 20:00, מוצגות במשכן לאומנויות על שם ד”ר ראובן הכט באוניברסיטת חיפה תערוכות גמר של בוגרי תואר שני באמנות.
בולטת ביניהן התערוכה “פרויקט NOVA – מסיבת הנובה ב- 7 באוקטובר” של אור פיינרו – אמן חיפאי צעיר. לאור פיינרו קשר אישי לנושא התערוכה. הוא השתתף במסיבות אחדות של “שבט הנובה” – קהילה שהוקמה בתחילת 2021, ומבוססת על הערכים של חופש, תנועה, נתינה, ואהבה למוזיקת טראנס – והכיר חלק מנפגעי 7 באוקטובר. כידוע, ממדי האסון רק במסיבת “נובה” הם בלתי נתפסים – 364 נרצחים, 40 חטופים ומאות פצועים בגוף ונפש.
תוך כדי העבודה על הציורים, אור אסף עדויות ממשתתפי המסיבה, וניכר מהיצירות, שהוא עבר תהליך של הפנמת האימה והזדהות עם הקורבנות.
את האימה ביטא בסדרה של דיוקנאות קטנים, כמו הדמות של האיש המדמם:
ובמספר ציורים קבוצתיים גדולים:
שני סוגי היצירה מבטאים את שני פני הטראומה, האישי והקולקטיבי, של בני דורו.
הציורים בצבע שמן ובצבע אקריליק מתאפיינים בצבעוניות עזה. הפנים מעוותות מכאב, הפיות פעורים בצעקה, העיניים קרועות מאימה של מה שראו, ארובות העיניים זועקות צבעים פרועים, פסיכדליים. כל משיכת מכחול, ערבוב הצבע וההנחה שלו על הבד תורמים לעיצוב של תחושת החורבן.
האנשים הצעירים אינם נראים צעירים. הם נטולי גיל, ואולי אף הזדקנו באחת – איבדו את תום הנעורים, שכלו את חבריהם היקרים, התרוקנו מתקוות לעתיד.
עבודת הווידאו, בה רואים על מסך מפוצל תנועת רגליים מהירה, דריסת עשבים יבשים, מדמה מנוסה מתמשכת ללא הפוגה.
העבודה, בצילומו ובעריכתו של אור פיינרו, מלווה ע”י פס קול הולם, שכולו מתח, אימה, צלילים רמים, צורמים, צעקות, בעיצוב יאהל פיינרו.
בציור שתלוי בקדמת התערוכה, מול המעלית, הפוגש את הבאים לחלל התצוגה, אני מדמה לראות דיוקן עצמי של האמן.
היצירות של אור פיינרו מבטאות את הכאב ואת השבר במעגלים ההולכים והמתרחבים של הפרט, של המשפחה, של צעירי “שבט נובה”, של כל הדורות. כל מתבונן מתמודד עם זיכרונותיו מהשבת השחורה, וכולנו יחד שותפים לאסון הקולקטיבי. האומנות מאחדת, מזכירה, ואף מרפאה.
הערה: כל הצילומים נעשו על ידי חגית בת-אליעזר.
אלי אשד, העורך הראשי של יקום תרבות, ממליץ
על הספר “יונים מהשאול”
יונים מהשאול היא נובלת אימה חדשה בעברית שיצאה לרגל שבוע הספר.
הנובלה נכתבה על ידי הסופר הידוע רוברט הווארד, הידוע בעיקר כיוצרו של קונאן הברברי שהפך לדמות מפורסמת בקומיקס ובקולנוע, ומתארת אישה זומבית התוקפת מבקרים באחוזתה.
שווה לקרוא לחובבי אימה.
אגב, ספר מאוחר ב”סדרת האימים”, הגרמנית במקור, “הזומבי הנורא מאפריקה” שפורסמה בעברית כמאת “דאן שוקר” בשנות השבעים העתיק קטעים שלמים מהווארד.
יואב ויכסלפיש ממליץ
על הספר “הצד האפל של הספורט” מאת עופר מוכתר ואור לוונטל
תחרויות ספורט תופסות מקום מרכזי מבחינת עניין ציבורי במאה ה-21, והמרכזיות שבהן משודרות ברחבי העולם באמצעות ערוצים ואתרי אינטרנט. השבוע זו אליפות אירופה בכדורגל, בסוף החודש יחלו המשחקים האולימפיים בפריז, ובאוגוסט תחל עונה חדשה של רוב ליגות הכדורגל האירופאיות.
הפופולריות של הספורט התחרותי נובעת בין היתר מהדעה הרווחת, לפיה תחרות או משחק הינם אירוע עם “סוף פתוח”, דהיינו התוצאה הסופית היא פונקציה של יכולת ומאמץ, ואינה ידועה מראש. לכן גם קבוצה בעלת תקציב נמוך פי כמה מזה של יריבתה – עשויה לנצח אותה ביום נתון. וגם מתמודד אלמוני יחסית יכול לזכות במדליה אולימפית ולהפתיע את המועמד לניצחון.
אבל מתחת לחזות המהוגנת והנוצצת מסתתרות גם תופעות שליליות ומעשים פליליים. משחקים ותחרויות סובלים מהטיות אנטי-ספורטיביות עבור בעלי עניין, אשר גורמים לכך באמצעות השפעה על השחקנים והשופטים. הסיבה העיקרית לכך היא רצונם של אותם גורמים לזכות בפרסי הימורים גדולים, ולשחקנים ושופטים יש לעתים אינטרס כספי בכך, בעיקר כאשר המשחקים נחשבים פחות אטרקטיביים. הספורטאי נדרש להפעיל “שיפוט מוסרי” ולקבל החלטה לגבי מעשיו, ולעתים יש התנגשות בין העקרונות עליהם חונך לבין טובתו האישית. הטיית משחק עשויה לסייע כלכלית למי שנמצא על סף סיום הקריירה.
כבר ברומא העתיקה היו חשדות להטיית תוצאות מירוצי הכרכרות, והרשויות ניסו לנקוט אמצעי אכיפה, בדומה לנעשה בימינו – תוצאות חשודות עלולות להוביל לחקירה פלילית ולביטולן, וכן לשלילת מדליות בדיעבד. המחברים, שניהם מרצים באקדמיה, סוקרים את הסיבות האפשריות לקונפליקט שבין הגינות לתחרותיות, וכן את ההשפעות החיצוניות על תוצאות המשחקים.
תיאוריות סוציולוגיות בעניין סטייה חברתית מסייעות להסביר את המניעים השונים להטיית תוצאות, כולל התערבות חיצונית של פוליטיקאים, אשר רואים בקבוצה את “רכוש” המפלגה/העירייה ומעוניינים לחזק את מעמדם באמצעותה.
הוצאת פרדס, 165 עמודים.