מאמר סאטירי שנכתב לפני מאתיים שנה, בשנת 1824, על הצורך הדחוף להחליף את המין האנושי במכונות. נדמה שהמאמר מלפני 200 שנה לא רק שלא נס ליחו אלא שהוא רלוונטי במיוחד בתקופתנו, שבה מדברים על “בינה מלאכותית” שתהיה עדיפה על בני אדם “טבעיים”.

הרשימה תורגמה בעבר לעברית בידי גאיו שילוני בקובץ כתבים בפרוזה :   חיבורים קצרים בעניני רוח, הגיגים, מחברת רישומים /    ירושלים :   כרמל ירושלים,   תשנ”ב 1992.

תירגם מחדש אלי אשד בעריכת חגית בת אליעזר.

המערכת

ג’אקומו ליאופרדי. ויקיפדיה

בחודש פברואר שנת 1824 כתב המשורר האיטלקי הצעיר והמוערך ג’אקומו ליאופרדי (1798-1837) סאטירה קצרה ומקברית מאוד לזמנה על דו”ח של אקדמיה דמיונית, האקדמיה הסילוגרפית, שמציע לתת פרס כספי למי שימצא דרך להחליף חלקים גדולים המהמין האנושי, ובפרט חברים ונשים, בידי מכונות.

היצירה התפרסמה בדפוס בשנת 1827 במסגרת קובץ הרשימות Operette morali (חיבורים קצרים בענייני רוח ), שבהן ביטא ליאופרדי רעיונות פילוסופיים והגותיים שונים, מהם בצורה סאטירית לעגנית.

את הגירסה המקורית של הרשימה באיטלקית Proposta di premi fatta dall’accademia dei sillografi” אפשר לקרוא כאן.

ואפשר להאזין לה באיטלקית כאן :

הקראה באיטלקית של “הצעה צנועה לפרס על ידי האקדמיה הסילוגרפית”.

“הצעה צנועה לפרס על ידי האקדמיה הסילוגרפית”, שנראתה מוזרה מאוד בזמן שבו פורסמה לראשונה לפני כמעט מאתיים שנה, נראית כיום בשנת 2024, כשאנחנו מתמודדים עם בינה מלאכותית ורובוטים מסוגים שונים ומשונים, רלבנטית מאוד. אפשר לאמר שזו יצירה שהקדימה מאוד את זמנה.

והנה היא לפניכם בתרגום לעברית.

הצעה צנועה לפרס על ידי האקדמיה הסילוגרפית

האקדמיה הסילוגרפית שואפת להשיג את טובת הציבור בכל מאמציה, ואין דבר שתואם את המטרה הזו יותר מאשר לעזור ולקדם את המגמות והנטיות במאה המאושרת שבה אנו נמצאים.

כפי שאמר משורר מהולל, יש לשקול בשקדנות את התכונות והאופי של זמננו, ולאחר בחינה ממושכת ובוגרת החליטה האקדמיה לקרוא לעידן הזה “עידן המכונות”. לא רק בגלל שהאנשים של היום חיים אולי בצורה מכנית יותר מכל אלה שהיו בעבר, אלא גם מתוך כבוד למספר הרב מאוד של מכונות שנמצאות ומותאמות למשימות כה רבות ומגוונות. אפשר לומר שכיום לא אנשים, אלא מכונות, עוסקות בדברים אנושיים, ומבצעות את עבודות החיים ההכרחיות. האקדמיה נהנית מכך מאוד, ולא רק בגלל הנוחות הברורה הנובעת מכך, אלא משני שיקולים חשובים מאוד, אם כי לא נוהגים להבחין בהם.

השיקול האחד הוא, שהאקדמיה בטוחה שעם הזמן השימושים במכונות יכללו לא רק דברים חומריים אלא גם רוחניים. כך שכפי שבזכות המכונות הללו אנו כבר חופשיים ובטוחים מפני התקפות הברק והברד, ומהרבה רעות ואימות אחרות, כך נמצא איתן בהדרגה, לדוגמה, פארה-קנאה, או פארה-הונאה (חידושי לשון שמשמעותם מניעת-קנאה ומניעת-הונאה). או שיוצג כושר המצאה אחר שיציל אותנו מאנוכיות, מהדומיננטיות של הבינוניות, מההון המשגשג של העבדים שעלו לגדולה, מרשעים, מפחדנים, מחוסר זהירות אוניברסלית, ומעליבותם של החכמים, המוסריים, והנדיבים, ושל אחרים שנעשו לעול, אשר כבר כמה מאות שנים יותר קשה להתגונן מפני השפעתם, מאשר מנזקי הברק והברד.

הסיבה האחרת, והעיקרית, היא, שמיטב הפילוסופים מיואשים מהאפשרות לתקן את הפגמים של המין האנושי, אשר, כפי הנראה, הרבה יותר גדולים ורבים מהמידות הטובות. סביר יותר ליצור את המין האנושי כולו בהדפסה חדשה, להחליפו במקום לתקנו.

לכן האקדמיה הסילוגרפית רואה כמועיל ביותר עבור בני אדם להתרחק מניהול ענייניהם, ולאט לאט לפנות את מקומם למכונות.

על מנת לתרום להתקדמות מהירה ככל האפשר של סדר הדברים החדש הזה, האקדמיה מציעה עתה שלושה פרסים למי שימציא את שלוש המכונות המפורטות להלן:

המכונה הראשונה תשמש בתפקיד של חבר, שאינו מאשים או לועג לחברו בהיעדרו, שלא מפסיק לתמוך בו כשהוא כועס, שלא ינטוש אותו כשיתרושש, או אם יהפוך למושא ללעג וצחוק מסיבה כלשהי. המכונה לא תחשוף את סודותיו, ולא תתקנא ביתרונותיו, כפי שקורה בקרב בני אדם, אלא תדאג רק לטובתו של חברה האדם, ותהיה מוכנה תמיד לתקן נזקים שונים, לענות לשאלותיו, ולמלא את צרכיו, אפילו את אלה שאינו מסוגל לבטאם במילים.

ביצירת האוטומט הזה יש להתחשב בחיבוריהם של קיקרו ולמברט על הידיד והידידות האידיאלית. לדעת האקדמיה המצאת המכונה הזו לא בלתי אפשרית ואפילו לא קשה ביותר, בהתחשב בכך שכבר ניבנו מכונות מדהימות דמויות אדם בידי הצרפתי ג’אקוב ואקנסון ואחרים, ומכונה בלונדון, שציירה אנשים וכתבה דברים שהוכתבו לה, וכבר ראינו יותר ממכונה אחת ששיחקה שחמט עם בני אדם וניצחה.

ציור של מכונות אוטומטיות דמויות אדם שנוצרו בידי ג’אקוב ואקנסון בסוף המאה ה-18. ויקיפדיה

נזכור שלדעתם של חכמים רבים, חיי אדם הם משחק, ויש הטוענים שזהו משחק פשוט, וכי צורת משחק השחמט היא יותר מונחית היגיון מאשר חיי האדם, והמהלכים במשחק הם יותר זהירים ומסודרים מאשר אלה של אנשים חיים. יתר על כן, כפי שאמר פינדארוס, מכיוון שחיי אדם אינם מהותיים יותר מאשר החלום על צל, אוטומט חייב להיות מסוגל לעמוד בכך. באשר לדיבור, נראה כי אין ספק שלאנשים יש היכולת לתקשר עם המכונות שהם יוצרים. זאת ידוע מדוגמאות שונות, ובפרט ממה שקראנו על פסל ממנון שנוצר בידי כוהנים במצרים הפרעונית שיכול היה להשמיע קולות ולתקשר, ועל הראש המלאכותי שנעשה בידי אלברטוס מאגנוס, שהיה כל כך פטפטן, עד שתלמידו של אלברטוס, תומס אקווינס הקדוש, שמאס בקשקשנותו, ריסק אותו.

ואם התוכי של נברס, למרות היותו יצור קטן, ידע להגיב ולדבר לעניין, קל להאמין שמכונה המדומיינת על ידי מוחו של האדם ונבנית על ידיו, יכולה להגיב לפחות באותה צורה, ויכולה לענות ברצינות, שלא כמו התוכי של נברס, ואחרים נבובים כמוהו, וגם לא כמו הראש שעשה אלברטוס מגנוס. וכך החבר האוטומטי לא יעצבן את האדם, ולא יגרום לו להרוס אותו.

ממציא המכונה הזו יקבל כפרס מדליית זהב במשקל ארבע מאות פאייטים, אשר בצדה האחד יוטבעו התמונות של פילאדס ואורסטס, מהצד השני יוטבע שמו של הזוכה עם התואר: FIRST VERIFIER OF ANCIENT FAIRY TALES.

המכונה השנייה צריכה להיות אדם מלאכותי, המופעל על ידי קיטור, שיהיה מסוגל לבצע עבודות נעלות במיוחד. האקדמיה מאמינה כי קיטור, כיוון שנדמה כי אמצעי אחר אינו בנמצא, צריך להפעיל את האדם המלאכותי הזה, ולהפנותו ליצירת דברים חסרי תקדים. מי שמתחייב לעשות מכונה זו ראוי שיקרא את יצירות הספרות על הגולם שנוצר בידי רב יהודי שפירסם הגרמני יעקב גרים לפני כמה שנים, ואת הסיפורים של הסופר הגרמני א.ת.ה הופמן האוטומאט ו-מפצח האגוזים ולפיהם יצטרך ללמוד בעצמו לגבי התכונות והפעולות הנדרשות מאוטומט זה.

מכונה בדמות תורכי משחק בשחמט. מתוארת בסיפור של א.ת.ה הופמן “אוטומאט” מ-1814. ויקיפדיה

הפרס יהיה מדליית זהב במשקל ארבע מאות וחמישים פאייטים, אשר על צידו האחד מוטבעים כמה דימויים משמעותיים של תור הזהב ובצדו השני – שמו של ממציא המכונה, עם התואר, שנלקח מהאקלוג הרביעי של וירגיליוס: QVO FERREA PRIMVM DESINET AC TOTO SVRGET GENS AVREA MVNDO.

המכונה השלישית תהיה מסוגלת לבצע את חובותיה של אישה, כפי שדומיינו לאורך הדורות בידי אישים שונים. החל מהרוזן בלדסר קסטיליונה, שתיאר את תפיסתו בספר “איש החצר” על הגברים האידיאליים והנשים האידיאליות, ואחרים, שתיארו זאת בכתבים שונים. המקורות הללו יימצאו בנקל, ועל הממציא לפעול לפיהם. אל תיראה המצאת המכונה הזו בלתי אפשרית לגברים של זמננו, כי הרי פיגמליון, בתקופה עתיקה ובלתי מדעית, יצר לעצמו כלה במו ידיו, שלדעתו הייתה האישה הטובה ביותר מאז ומעולם, וגם הסופר הופמן כתב סיפור על אישה מיכנית כזאת בשם איש החול.

ליוצר המכונה הזו תוענק מדליית זהב במשקל חמש מאות פאייטים, שבצדה האחד יתואר עוף החול הערבי של Metastasio מונח על צמח מזן אירופי, ובצד השני ייכתב שם הזוכה עם התואר: ממציא נשים נאמנות ואושר בנישואים.

האקדמיה קבעה כי ההוצאות שיידרשו לפרסים אלו יכוסו על ידי מה שנמצא בתיק של דיוגנס, מזכיר האקדמיה לשעבר, או על ידי אחד משלושת חמורי הזהב שהיו שייכים לשלושה אקדמאים שכתבו סילוגרפים, כלומר אפוליוס, פירנצוולה, ומקיאוולי. כל הפריטים הגיעו לסילוגרפים דרך צוואתם של הנ”ל, כפי שניתן לקרוא בהיסטוריה של האקדמיה.

כריכת ספר תרגום לעברית של יצירות ליאופרדי

3 תגובות

  1. אני לא יודע למה בדיוק הכוונה בכך ש”הרפרנסים מבהילים” .אם הכוונה לכך שהדוגמאות שאותן מביא לאופרדי של אוטומטים שנבנו בעבר וסיפורים על אוטומטים מהעבר נראות לנו היום מזעזעות אז כנראה שזאת הייתה כוונתו :לזעזע את קהל קוראיו שיבין על מה הוא מדבר.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × 5 =