לזכרם של הנרצחים בטבח של דבלין, מאי 1974 / פול דוּרְקַן
מאנגלית: ליאור שטרנברג
בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַמְטֻנָּף, בְּ'וִימְפִּי בָּר' בְּמֶרְכַּז הָעִיר,
אֲנִי מְהַרְהֵר בְּכָל הָעִדָּנִים הַמַּכְרִיעִים – וּבַתָּוִיּוֹת
שֶׁלּוֹחֲמֵי חֵרוּת מַדְבִּיקִים עַל גּוֹרָלָם הָאָבוּד שֶׁל יְלָדִים שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ;
שֶׁמֶשׁ הַבֹּקֶר מְבִיאָה אֶת כָּל הָרְחוֹב פְּנִימָה;
אֶת כָּל הָרְחוֹב מִן הַחוּץ דֶּרֶךְ זְגוּגִיּוֹת הַחַלּוֹנוֹת;
וְהַמֶּלְצָרִיּוֹת לֹא יְכוֹלוֹת שֶׁלֹּא לַעֲלֹז וְלִשְׂמֹחַ
כְּשֶׁהֵן מְנַגְּבוֹת אֶת הַשֻּׁלְחָנוֹת בַּמַּטְלִיּוֹת שֶׁבִּידֵיהֶן –
רֶגַע שֶׁיַּעֲנִיק לְלוֹחֵם הַחֹפֶשׁ הַהֵרוֹאִי
אֶת הַבָּשָׂר הַמֻּשְׁלָם.
וַאֲנִי מְהַרְהֵר בְּאוֹתָם גִּבּוֹרִים – גִּבּוֹרִים? – וְכַמָּה בֶּאֱמֶת
הַמִּלְחָמָה מַסְרִיחָה.
–
וּבְעוֹד אֲנִי קָם כְּדֵי לָצֵאת –
הָאֲשָׁה הַזְּקֵנָה בַּסִּנָּר שֶׁשָּׁטְפָה אֶת הָרִצְפָּה
נִשְׁעֶנֶת עַל הַמַּגֵּב הַנָּעוּץ בַּדְּלִי;
וְהִיא רוֹעֶדֶת בְּכָל גּוּפָהּ, כְּפֶרַח בָּרוּחַ.
הִיא תִּתְפּוֹצֵץ מְצֻיָּן, אִם תִּרְצוּ;
הִתְפּוֹצְצוּת שֶׁל עֲלֵי כּוֹתֶרֶת, שֶׁל עִדָּנִים, וְהַמֶּלְצָרִיּוֹת גַּם הֵן,
שָׁדַיִם וְחֶלְקֵי גּוּף מְעוֹפְפִים,
לְמַעַן אִירְלַנְד חָפְשִׁית.
ב-17 במאי 1974 התפוצצו 3 מכוניות בדבלין ואחת במוֹנְהָאן. בפיצוצים נהרגו 33 בני אדם, רובם נשים. ה-UFV (ארגון המתנדבים של אַלְסְטֶר) המשויך לפלגים הפרוטסטנים בצפון אירלנד נטל עליו את האחריות.
השבוע שמעתי בתכנית הרדיו של רינו צרור בגלי צה"ל את המשורר והמתרגם ליאור שטרנברג מתראיין אודות חרם תרבותי שישראל חווה בעקבות המלחמה בחמאס בעזה, גם מצד אירלנד. היה זה במסגרת אייטם שהוקדש לנושא מבחינה כללית. יש גם סימנים לחרם כלכלי וחרמות אקדמיים בשל המלחמה. שטרנברג, שבימים האלה הוציא לאור את הקובץ הנהדר והעשיר שירה אירית מודרנית בעריכתו (הוצאת מקום לשירה, 132 עמודים), והשיר המופיע כאן לקוח מתוכו (עמ' 88), סיפר בתכנית על אודות סממני החרם הזה. בפתח הדבר לספר הוא מתאר זאת כך: "למרבה הצער חלק מההוצאות שאליהן פנינו על מנת לקבל זכויות תרגום סירבו לפנייתנו, ככל הנראה מסיבות פוליטיות, וכך נמנעה מאיתנו הכללתם של מספר משוררות ומשוררים אירים משמעותיים" (עמ' 5).
פול דורקן, שכמה משיריו נכללים באסופה (יליד 1944, דבלין), הוא בכל זאת משורר משמעותי בפני עצמו, שהיה גם למשורר השלישי שמונה למשרת הכבוד של "פרופסור השירה של אירלנד" בין השנים 2007-2004, כפי שמתואר בהקדמה לשיריו בספר. מצוין בה גם כי כתיבתו משוחררת וכי הוא עוסק בנושאים חברתיים, דתיים, ופוליטיים כבדי משקל, באופן מקורי ובלתי צפוי. נדמה לי שהשיר שלפנינו מדגים זאת יפה, או ליתר דיוק באופן מזוויע ("היא תתפוצץ מצוין"; "שדיים וחלקי גוף מעופפים") בהקשר של תוצאות הטבח). הביקורת החריפה שהוא מטיח בשיר בלוחמי החופש האיריים – המחפשים אחר הבשר המושלם של החפים מפשע לצורך הכרעה במלחמתם – יכולה להיות רלבנטית גם לימינו אנו, ואף למלחמה באזורנו, ולדיון אפשרי על מושגים כמו לוחמי חופש וגבורה.
קיראו גם
פאול דורקן.הוצאת פינגווין
PHOTO CREDIT: MARK CONDREN
