חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על ההצגה “קפקא” בתיאטרון יפו

כרזת ההצגה ״קפקא״ בתיאטרון יפו
כרזת ההצגה ״קפקא״ בתיאטרון יפו

לקראת ציון 100 שנה למותו של פרנץ קפקא, שיחול ב-3.6.2024, תיאטרון יפו מעלה את ההצגה “קפקא”, בבימויו של יוסי יזרעאלי, מחזאי ובמאי מוערך ועטור פרסים. זאת ההצגה ה-80 שלו. ההצגה מהווה עיבוד של שתי יצירות של קפקא: הנובלה “הגלגול” – סיפור דמיוני, אבסורדי; ו”מכתב אל האב”, המתאר מערכת יחסים מציאותית, אך לא פחות אבסורדית, בין פרנץ קפקא לאביו הרמן קפקא.

את המוזיקה כתב תומר יזרעאלי, בנו של יוסי. האב והבן מרבים לעבוד יחד, באופן יזרעאלי, לא קפקאי.

בהצגה שתי דמויות – האב הרמן, גדול הממדים וחמור הסבר, המגולם באופן משכנע ע”י אייל נחמיאס, והבן פרנץ, הצנום, המצומצם, הנחות לעומת אביו האימתני, הדורסני. פרנץ קפקא, בעיני איש תרבות עכשווי, הוא סופר דגול, נערץ, אך במשך חייו הקצרים סבל מדימוי עצמי נמוך, בשל התנכלויות תמידיות של האב.

אייל נחמיאס בתפקיד האב בהצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף
אייל נחמיאס בתפקיד האב בהצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף

בהצגה פרנץ הבן מתפצל לשתי דמויות, שמנסות לתמוך זו בזו נגד רודנות האב. הפיצול מייצג, בין היתר, את היחס הכפול של הבן לאביו: פחד ורצון להתרחק מנחת זרועו של האב מצד אחד, ומנגד, התעקשות בלתי פוסקת, אווילית ואמיצה כאחד, לנסות לזכות בקבלה ובברכה מאביו. את שתי הדמויות של פרנץ הבן מגלמים בצורה מבריקה עדי בר ואנטולי שינפלד.

בזמן שעדי בר מזכיר לאביו את עוולות התנהגותו כלפי פרנץ מאז ילדותו המוקדמת, מטיח באביו האשמות, ועדיין מקווה לזכות בשמץ קבלה, אנטולי שינפלד, הרקדן הווירטואוזי, הגמיש לאין שיעור, מתפתל על הרצפה בגבולות המלבן התחום, כפרנץ המתלבט, המתרפס, והמתאפס מול אימת אביו.

אנטולי שיינפלד כפרנץ המתחנן על נפשו בהצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף
אנטולי שינפלד כפרנץ המתחנן על נפשו בהצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף

בהמשך, השחקנים מחליפים תפקידים. עדי בר הוא זה ששרוע בצורה מגושמת על צידו, כשרץ ענקי, כשגבו “קשה כשריון”, מסורבל ומוגבל-תנועה. אנטולי שינפלד מגלם את פרנץ קפקא הסופר, שספג מטח מלות גנאי מאביו, שאחת מהן הייתה ‘שרץ!’, ומוסר את קורות חייו של גרגור סמסא, גיבור הנובלה “הגלגול”.

עדי בר כגרגור סמסא בהצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף
עדי בר כגרגור סמסא בהצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף

שני פיצולי הדמות מתחבקים נואשות ותומכים זה בזה כנגד השפלות האב, אך אין בכוחם לעמוד כנגדו.

ההצגה ממחישה את הרוע האנושי, ואת חוסר האונים בפניו. הצופה מזועזע: איך זה ייתכן שהורה, שאמור לאפשר לילד סביבת התפתחות מיטבית, ולעודד את צמיחתו בכיוונים שיבחר, עושה בהתמדה את ההפך הגמור – בולם, חוסם, מדכא, מגמד.

ביום שני 20.5.2024 שלושת השחקנים יעלו על במת תיאטרון יפו את ייסורי קפקא לפי הבימוי המבריק של יוסי יזרעאלי.

יוסי יזרעאלי בחזרות להצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף
יוסי יזרעאלי בחזרות להצגה ״קפקא״. צילום שרון גרף
הפוסט הקודםבבתא בת שמעון – שיר קלאסי מאת אסתר ראב על שורדת קדומה
הפוסט הבאתחנת רכבת ושמה “כנסת ישראל”
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

3 × אחד =