לאור השינויים העצומים בשוק העבודה, שעלולים לפגוע בכל עובד ובכל יוצר, כתוצאה מכניסתה הדרמטית של הבינה המלאכותית, להלן ראיון בנושא שקיימו ד”ר אלי אשד ומיכל דורון עם רועי כהן, האיש שעומד בראש אירגון העצמאים ל.ה.ב שמנסה להתמודד עם הנושא.
המערכת
רועי כהן הוא נשיא להב – לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל, אירגון שנעשה כיום חשוב יותר ויותר בגלל כל השינויים הדרמטיים בשוק בעבודה שבהם נדון בראיון. רועי כהן, עורך דין בהכשרתו, הוא נשיא להב מאז 2015, ומגוייס בכל מרצו לעצמאים.
ערכנו את הראיון עמו בלשכת להב ברמת החייל.
67 ארגונים שייכים ללהב – לשכת עורכי דין, לשכת רואי החשבון, ארגון מעצבי הפנים, הגרפולוגים, המתרגמים, רופאים עצמאים, ארגון נהגי המוניות, ועוד ועוד. ביניהם גם ארגון השחקנים והשחקניות בישראל שח”ם, ארגון המפיקים, התסריטאים, והבימאים. למעשה כל ענף התרבות, או רובו הגדול, מורכב מאנשים שהם עצמאים, שהרי מוסדות גדולים ממעטים לצערנו להעסיק אנשי תרבות.
העצמאי הוא למעשה אדם שמשולל זכויות סוציאליות, והמאבק הוא קשה. התאגדות של מספר גופים, כמו להב, מעצימה את המלחמה ויוצרת גוף חזק יותר, עם קול רועם יותר שנשמע בועדות הכנסת, כדי לזעוק את זעקת חוסר הצדק וחוסר השיוויון של העצמאי ביחס לשכיר.
נפגשנו עם רועי כהן לשאול אותו על התגייסותו למען ארגוני התרבות בישראל.
התרבות חשובה ביותר, טוען רועי, והתרבות עוזרת מאוד לקידמה של כולנו.
רועי מספר: עוד כשהייתי סגן ראש העיר בחולון סגנית ראש העיר חנה הרצמן שינתה את פניה של העיר כשהשקיעה בתרבות, והפכה את העיר חולון למרכז תרבותי חינוכי משמעותי. מהפכה זו שינתה את חייהם של התושבים, את חייהם של הילדים, והוכיחה מעבר לכל ספק את כוחה של התרבות.
יוצרים ברובם, אומר רועי כהן, הם יזמים, וקשה להם להיות שייכים למערכת שממסגרת אותם בפינה קטנה, לכן הם מוצאים את עצמם לבד במערכה. גם כאשר הם עובדים בצוות הם לא ממש שייכים לממסד עם זכויות סוציאליות.
מי שמוביל את מאבק השחקנים היא אסתי זקהיים, יו”ר שח”ם, ואיתה עמית ליאור ויוני פייגולד.
חשוב לנו כסופרים, משוררים, ומתרגמים, לדעת שיש גוף חזק כמו להב שנאבק למעננו.
הנושא שמטריד כיום כל יוצר וכל עוסק, מלבד המלחמה, הוא נושא הבינה המלאכותית, הטכנולוגיה שפרצה לעולם לפני כשנה ומאיימת לשנות סדרי עולם.
במקרה הקיצוני ה AI מאיימת להפוך את כל אנשי הצווארון הלבן למובטלים, כאשר הבינה המלאכותית תצייר, תכתוב, ולא יהיה צורך יותר בבני אדם עבור כל זה.
האם יש משהו שאפשר לעשות? או שמה עדיף לדרוש מורטוריום, הפסקה, על הטכנולוגיה הזאת עד שכלל משמעויותיה יתבררו?
לפני כמה חודשים, למשל, התקיימה בהוליווד שביתה של תסריטאים ושחקנים, בראש ובראשונה בגלל העלייה של הבינה המלאכותית שיכולותיה איימו על אנשי הענף, כפי שהם הבינו טוב יותר מכל אחד אחר, מאחר שחזו דברים כאלו בסרטים ובסדרות.
שאלה: בעקבות עליית הבינה המלאכותית, מה אתה חושב על מקומה של הבינה המלאכותית ביחס לזכויות העובדים ?
רועי כהן: אם לא נדע לראות את הסכנה בבינה המלאכותית ולא ניצור איזונים ובלמים בצורה נכונה, אנו עלולים להגיע למצב של עולם חסר חמלה של רובוטים. צריך כבר עכשיו ללמוד ולחקור את הנושא. צריך לנקוט לדעתי בפעילות יזומה, כדי שנוכל לשלב את הבינה המלאכותית, שאם לא כן הרבה מאוד אנשים יאבדו את עבודתם ואנו נגיע למצב שלא נוכל להשתלט על המצב.
כדאי לציין שהתסריטאים והשחקנים בהוליווד יש להם איגודים חזקים מאוד שיש להם השפעה גדולה על התעשייה שם. בישראל לצערנו ליוצרים אין כוח כזה כמו שיש ליוצרים שם, אבל אם נלמד נכון את הנושא נוכל לשלב בצורה מושכלת את הבינה המלאכותית בעבודה, ולדאוג לכך שכל עצמאי שמרגיש עצמו נפגע בידי הבינה המלאכותית יוכל לקבל החזר מתאים.
עד עתה מדינת ישראל לא קיימה דיון מעמיק על השלכותיה של הבינה המלאכותית על האיגודים המקצועיים.
על מנת שנצליח יהיה צורך לשלב במאבק קהלים גדולים מאוד, שגם הם עלולים להיפגע בידי הבינה המלאכותית, את הציבור הדתי והחרדי, ואת הציבור הערבי. אם כולם יפעלו ביחד אני מאמין שנוכל להשיג הצלחה וניצחון במאבק הגדול הזה, שיש להתחיל בו ללא כל דיחוי.
עד כאן רועי כהן.
הבעיות הן גדולות ועצומות וברור שהן יגיעו לכל אחד ואחד מאיתנו, היוצרים העצמאיים. אבל צריך להתחיל מהיכן שהוא, והרעיונות שמציע כאן רועי כהן נראים כנקודת פתיחה טובה להתמודדות הנדרשת.
