בספטמבר 2024 ימלאו 100 שנה ליציאתו לאקרנים של הסרט הסובייטי “אליטה”, אחד הסרטים הראשונים והחשובים על מסע למאדים. והנה סקירה על הסרט ועל הספר שעליו התבסס, של אלכסי טולסטוי.
בספטמבר 2024 ימלאו 100 שנה ליציאתו לאקרנים של הסרט “אליטה” (113 דקות). הסרט, המתאר מהפכה בכוכב הלכת האדום, התבסס על רומן מדע בדיוני מצליח של הסופר אלכסי טולסטוי, שחיבר רומנים היסטוריים כגון “פטר הראשון” על הצר הרוסי המפורסם , וגם סיפורי מדע בדיוני כמו “קרן המוות של המהנדס גארין”, ואפילו ספרי ילדים כמו בורטינו, גירסה רוסית סובייטית של סיפור פינוקיו שגם תורגמה לעברית.
הספר נחשב לקלאסיקה של המדע הבדיוני הסובייטי ותורגם כמה פעמים לאנגלית.
בתקופה שבה חיבר את הסיפור ברח טולסטוי מפני השלטון הסובייטי וחי בברלין. לבסוף טולסטוי החליט לקבל את השלטון הסובייטי, חזר לרוסיה, והפך לאחד הסופרים הידועים והמוערכים בידי השלטון. ואז פירסם את הרומן “אליטה”, שהפך לאחת מיצירותיו הידועות.
הרומן מתאר מסע של אסטרונאוטים מברית המועצות למאדים. המהנדס הסובייטי לוס יוצר בימי מלחמת האזרחים הרוסית (דהיינו בהווה של כתיבת הסיפור) ספינת חלל, שבה הוא טס למאדים עם שותפו החייל המהפכן גוסב. שם הם מוצאים תרבות עתיקה של צאצאי אנשי מאדים ואנשי יבשת אטלנטיס שהגיעו בעבר הרחוק מכדור הארץ, והתערבבו עם אנשי המאדים המקומיים לגזע אחד.
המהנדס נפגש באליטה, נסיכה יפיפיה מהשליטים בכוכב הלכת, והם מתאהבים.
לעומת זאת, שותפו של המהנדס קורא למהפכה בקרב העבדים בכוכב, והיא אמנם פורצת, אך מדוכאת.
לוס וגוסב בורחים ממאדים וחוזרים לכדור הארץ, שם הם מגלים שארבע שנים חלפו מאז עזיבתם, אם כי להם זה נראה ככמה חודשים בלבד. סיפור המסע למאדים נעשה ידוע בכל העולם, מה שאומר שמתוכננים מסעות נוספים למאדים. בסיום הסיפור הוא מקבל מסר ממאדים מהנסיכה אליטה “איפה אתה איפה אתה?”.
טולסטוי חיבר את הרומן בברלין בהשראת מכריו הסופרים בוריוסוב וביילי, שהישוו בהרצאות את רוסיה והתרבות המיוחדת שלה למאדים עם התעלות שלו.
יש הטוענים שהוא גם כתב את הסיפור בהשראת סיפורי ג’ון קרטר על המאדים של הסופר האמריקני אדגר רייס בורוז.
מן הסתם הוא גם חשב על סיפוריו של ה.ג. וולס ועל סופרים אחרים.
הסיפור פורסם תחילה במגזין רוסי בשנים 1922-1923, ולאחר מכן כספר בסנט-פטרבורג בשנת 1923, מה שמראה שהסיפור, אם כי התחבר על ידי מהגר בגלות, היה מקובל גם על השלטונות הסובייטיים. הביקורות אמנם לא היו נלהבות בגלל הנושא הזר והמרוחק של העלילה.
לימים, בשנת 1938, אלכסי טולסטוי, שכעת היה סופר ידוע מאוד בברית המועצות הסטליניסטית, פירסם מהדורה שנייה, שונה מאוד של הסיפור. השינויים מסיבות פוליטיות כללו בין השאר מחיקה של כל אלמנט מיסטי מהסיפור.
במאי הסרט “אליטה” היה יעקב פרוטזנוב, במאי ידוע ברוסיה שלפני המהפכה, שהיגר בעת המהפכה לפאריז. גם הוא החליט לחזור לרוסיה, ואליטה היה אחד מסרטיו הראשונים.
היה זה סרט חסר תקדים בקולנוע הרוסי. מעולם לא נעשה ברוסיה סרט מדע בדיוני על מסע לחלל קודם לכן, אם כי סרט כזה על מסע למאדים כבר נוצר קודם לכן ב-1918 בדנמרק, שאולי היה מוכר ליוצרים הרוסיים.
“אליטה” בכל אופן מרגע שיצא לאקרנים האפיל לחלוטין על קודמו הדני.
“אליטה” ידוע הודות לעיצובים הפוטוריסטיים והקוביסטיים של יצחק רבינוביץ, והתלבושות המדהימות של אלכסנדר אקסטר, שהשפיעו על אמני מדע בדיוני מאוחרים יותר.
השחקנית שגילמה את אליטה זכתה לפרסום הודות ליופי הדקדנטי – היא סימלה לצופים גם את האריסטוקרטיה של המשטר הצארי ברוסיה – וגם הפכה לבמאית ידועה בפני עצמה.
בסרט ממציא סובייטי, שהרג בהתקף קינאה את אישתו, נוסע בחללית עם חייל צעיר ואמיץ לב, שעקב אחריו, על מנת לברוח למאדים.
במאדים השניים מגלים תרבות אנושית מפותחת שעליה שולטת הנסיכה אליטה. הממציא מתאהב בנסיכה, זאת בזמן שהחייל מעורר את ההמונים למהפכה אלימה כנגד מדכאיהם במאדים.
כתוצאה מבגידתה הבלתי הנמנעת של אליטה, שמתגלה כעוד אריסטוקרטית מנוונת כמו כל עמיתיה במאדים ובכדור הארץ, המהפכה נכשלת.
אבל בסוף מאכזב במיוחד מתברר שהכל היה חלום. הממציא לא רצח את אישתו, והחיים בכדור הארץ המהפכני הם די טובים. לא צריך לברוח מהם לכוכב הלכת האדום.
הסיום העצוב של הספר הוא מרשים הרבה יותר.
כמו לגבי הספר המבקרים הסובייטיים לא התלהבו גם מהסרט, ולא ראו בו יצירת אמנות של ממש. כנראה הרגיזה אותם העלילה האקזוטית הרומנטית, המתרחשת בכוכב לכת מרוחק ולא כאן ועכשיו.
המבקר בעיתון “איזווסטיה” כתב: “ההר הוליד עכבר, מהומה רבה על כלום. שנה של עבודה, הוצאות רבות על הסרט ועל פרסומו, אירגון טכני מעולה, במאי מפורסם, שחקנים מענייינים, רומן מפורסם והתוצאה: חלום בורגני מטופש. המעוף הגאה נגמר עם בועות סבון”.
המבקרים טענו שאין בסרט מטרה אידיאולוגית ואמנותית. בסך הכל ניסיון ליצור סרט בסטנדרטים של הקולנוע המערבי הקפיטליסטי.
היום הביקורת, גם הרוסית וגם המערבית, חושבת בדיוק ההפך – שהסרט היה מעולה מסוגו, והשפיע השפעה עצומה על סרטים מאוחרים יותר של הקולנוע המערבי.
אבל זה לא מה שטענה הביקורת הסובייטית לאורך השנים. בסקירות על תולדות הקולנוע הסובייטי שנכתבו בימי קיומה של ברית המועצות הסרט הוזכר בקצרה כיצירה בינונית ומטה מזה, שלא התקבלה בברכה בידי המבקרים והקהל, ואינה ראויה לכל תשומת לב מיוחדת.
בניגוד למה שטענה הביקורת הסובייטית הקהל כנראה דווקא כן התלהב. מאות תינוקות שנולדו בשנת הסרט קיבלו את השם אליטה. כל מיני מוסדות, ובהם בתי קפה, קיבלו את השם “אליטה”. ואפילו סוג של דבורה.
ידוע שאנשים שונים, שלימים הפכו לבולטים בתוכנית החלל הסובייטית, החלו להתעניין בחקר החלל כתוצאה מצפייה בסרט “אליטה”.
ב-1924, זמן קצר לאחר יציאתו של “אליטה” למסכים, נוצר ברוסיה סרט פרודי מצוייר של שמונה דקות על “אליטה”, שתיאר מהפכן סובייטי שמביא מהפכה לקפיטליסטים השמנים במאדים. אירוע שהסרט ציין שסביר שיקרה בשנת 1929, חמש שנים בעתיד.
צפו בסרט כאן:
לרומן נכתבו לימים המשכים בידי סופרים רוסיים אחרים, שבהחלט זכרו גם את הסרט, והיום “אליטה” נחשב לאחד ממיטב הסרטים לא רק של המדע הבדיוני, אלא של כל סוגה של הסרט האילם.
סופר המדע הבדיוני האמריקני הידוע פרדריק פול כתב על “אליטה” בספר על קולנוע המדע הבדיוני:
Aelita, for all its flaws, is one of the best science fiction films of the silent era. Only half a century later (with the advent of Solaris) Soviet cinema was able to offer something equally impressive.
ובתרגום: “‘אליטה’, למרות כל חסרונותיו, נשאר אחד ממיטב סרטי המדע הבדיוני של תקופת הקולנוע האילם. רק חצי מאה לאחריו, עם סרטו של טרקובסקי ‘סולאריס’, הצליח הקולנוע הסובייטי ליצור משהו שהיה מרשים במידה שווה”.
צפו במקדימון לסרט “אליטה”:
צפו בסרט “אליטה” במלואו:
ב-1980 עשה הבמאי András Rajnai גירסה הונגרית של “אליטה” עבור הטלויזיה ההונגרית. הסרט, שיש להניח שנעשה בהוראת השלטונות ההונגריים כציון לברית בין ברית המועצות והונגריה, עקב אחרי אירועי העלילה המקורית, ואף התרחש בשנת 1922 כמו הסרט המקורי. אלא שבניגוד לסרט המקורי הוא אינו מתברר כחלום אלא מסתיים כאמת לאמיתה, כמו בספר.
הסרט, כנראה בכלל לא במקרה, הוקרן ב-26 במאי 1980 באותו לילה שבו Bertalan Farkas, הקוסמונאוט ההונגרי הראשון, טס לחלל ביחד עם הקוסמונאוט ולרי קובסוב על החללית סויוז 36 מבסיס החלל הסובייטי בייקונור.שידור הסרט נקטע על ידי האירוע האמיתי של המסע לחלל.
צפו בגירסה ההונגרית של “אליטה”.
קוריוז של העתקה אמריקאית מהרוסים בתחום הקולנוע הוא שב-1951 נעשה סרט אמריקניח בעל עלילה דומה מאוד של מסע למאדים בשם Flight to Mars.
צפו בסרט כאן:
כמובן, האמריקאים יטענו שההשראה היא מסיפורי בארסום של אדגר רייס בורוז שלהם.
קיראו גם :
המסעות הראשונים בקולנוע לחלל 1902- 1935
קיראו על עוד יצירה של אלכסי טולסטוי על פי פינוקיו האיטלקי:
עטיפת ספר של אלכסי טולסטוי שתורגם לעברית