מנבואת ישעיהו: אכן חציר העם – שיר מאת חיים נחמן ביאליק במקור העברי ובתרגום לאנגלית ועם שיר התגובה של מנחם מנדל הורביץ "לא חציר העם!"

לפניכם שירו הנבואי המפורסם של חיים נחמן ביאליק שפתח תקופה חדשה בשירה העברית, למרות ואולי בגלל שהוא טעה בנבואתו. השיר מובא במקור העברי כפי שהופיע בכתב העת "השילוח", ובתרגום מאוייר לאנגלית, ואנו מביאים גם שיר תגובה של מנדל הורוויץ, שבדיעבד מתברר שצדק יותר מביאליק.

המערכת

לציון יום ההולדת ה-151 של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק אנו מביאים כאן את גירסתו המקורית של אחד משיריו הידועים הראשונים, למעשה השיר הראשון שנכתב בסגנון "נבואי" – אכן חציר העם.

בשירה האירופאית של המאה ה-19, השירה האנגלית, הצרפתית, הגרמנית, הרוסית, והפולנית, היה מקובל שמשוררים, כמו פושקין הרוסי או מיצ'קביץ' הפולני, יכתבו משל היו נביאים תנ"כיים.

ביאליק היה אחד הראשונים (אם כי לא ממש הראשון) שהכניסו סיגנון שירי זה לשירה העברית, בשיר שתקראו למטה. הוא עשה זאת בהצלחה הגדולה ביותר, יותר מכל משורר אחר עד לאורי צבי גרינברג.

השיר מבוסס על הטקסט שמכיל חזונו של ישעיהו הנביא בפרק מ': "קוֹל אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל־הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל־חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. (ז) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ, אָכֵן חָצִיר הָעָם (ח) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם".

השיר נכתב בתקופת ההכנות לקונגרס הציוני העולמי הראשון, והוא מוחה על כך שחלקים נרחבים בעם היהודי נותרו באדישותם, ולא הצטרפו להתעוררות של התנועה הציונית. נדפס לראשונה בגיליון אוגוסט 1897 של כתב העת השילוח, ממש במקביל להתכנסות הקונגרס הציוני בבאזל בין 29-ל-31 באוגוסט 1897.

יש כל הסיבות לחשוב שחלק, ואולי רוב, הצירים קראו את השיר הזה במהלך הקונגרס בגיליון "השילוח", שחלקם, אולי רובם, היו מנויים עליו, שהגיע לידיהם.

ביאליק קרא לשיר "מחזון ישעיה", אך אחד העם, שהיה עורך "השילוח" אליו שלח המשורר את שירו, פרסם את השיר בכותרת שנלקחה משורתו הראשונה: "אכן חציר העם". אנחנו כאן החזרנו לו את הכותר המקורי.

השיר עורר תגובות רבות בזמנו, ואחת התגובות לשיר התוכחה התפרסמה בעיתון הצפירה ב-1903 על ידי מנחם מנדל הורוויץ.

"העם עוד חי", עונה הורוויץ בשיר לביאליק, "שור איך ילחם שם בקרב / מה אדיר הוא, מה רוחו עז / שוא אחי תבך, 'הוא חציר', שוא / עוד כוחו רבו בו, רב כאז".

אנחנו מביאים את השיר הנשכח הזה, שבדיעבד אכן התגלה כצודק יותר משירו של ביאליק, בסיום. ויש לו רלבנטיות גם היום כאשר יש ויכוח גדול לגבי הציבור הישראלי כולו בזמן מלחמה איומה.

אנחנו מביאים את שירו של ביאליק גם בתרגום מאוייר לאנגלית.

השיר בעברית

מנבואת ישעיהו – אכן חציר העם

"קוֹל  אֹמֵר קְרָא וְאָמַר מָה אֶקְרָא כָּל־הַבָּשָׂר חָצִיר וְכָל־חַסְדּוֹ כְּצִיץ הַשָּׂדֶה. (ז) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ כִּי רוּחַ יְהוָה נָשְׁבָה בּוֹ, אָכֵן חָצִיר הָעָם (ח) יָבֵשׁ חָצִיר נָבֵל צִיץ וּדְבַר־אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם"

כִּי רוּחַ יְיָ נָשְׁבָה בּוֹ… אָכֵן חָצִיר הָעָם.

אָכֵן חָצִיר הָעָם, יָבֵשׁ הָיָה כָּעֵץ,
אָכֵן חָלָל הָעָם, חָלָל כָּבֵד אֵין קֵץ;
אֲשֶׁר יִרְעַם קוֹל אֵל גַּם־מִפֹּה גַּם־מִשָּׁם –
וְלֹא־נָע וְלֹא־זָע וְלֹא־חָרַד הָעָם.
וְלֹא־קָם כָּאֲרִי וְלֹא־נֵעוֹר כַּכְּפִיר,
וְלֹא־חָרַד לַקּוֹל גַּם אִישׁ אֶחָד מֵעִיר.
וְלֹא־רָעַד בַּגִּיל יַחַד לֵב כָּל־הָעָם
מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל וּמִיָּם וְעַד־יָם,
בְּהִתְוַדַּע אֵלָיו בָּנָיו, זֶרַע אֵל חָי,
אֲשֶׁר בָּאוּ מֵרָחוֹק אֶל־קוֹל אֲדֹנָי.
גַּם־לֹא פָשַׁט הַיָּד, גַּם־לֹא שָׁאַל לִשְׁלוֹם
כָּל־הַקּוֹרְאִים בִּשְׁמוֹ בֶּאֱמוּנָה וּבְתֹם.
וּבִשְׁאוֹן עַם אֱוִיל סְבִיב אֱלִילֵי הַפָּז
נֶחְבָּא קוֹל אֱלֹהִים, נִבְלַע רַעֲמוֹ הָעָז.
וּבְלֵב נָבָל וָרָע, וּבִכְלִמּוֹת וָרֹק
יִבֶז דְּבַר אֲדֹנָי, יִפְרָעֵהוּ לִצְחוֹק.

אָכֵן נָבַל הָעָם, מָלֵא נִקְלֶה וָרוֹשׁ,
כֻּלּוֹ רָקָב וּמְסוֹס מִכַּף רֶגֶל עַד־רֹאשׁ!
שֶׁלֹּא הֵקִים מִקִּרְבּוֹ בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב
רַב פְּעָלִים, אִישׁ חַי, אֲשֶׁר יִפְעַם בּוֹ לֵב,
וּבַלֵּב יִבְעַר זִיק, זִיק מַרְתִּיחַ הַדָּם,
וּבָרֹאשׁ יִגַּהּ שְׁבִיב מֵאִיר דֶּרֶךְ הָעָם;

אֲשֶׁר יֵקַר לוֹ שֵׁם כָּל־הַגּוֹי וֵאלֹהָיו
גַּם מֵהוֹן וּמִפָּז – מֵאֱלִילֵי הַשָּׁוְא;
אֲשֶׁר מְעַט מַשָּׂא־לֵב, הַרְבֵּה אֱמֶת, עֱזוּז,
שִׂנְאָה עַזָּה לִמְנָת חַיֵּי עַבְדוּת וָבוּז,
חֶמְלָה גְדוֹלָה כַיָּם, רַחֲמִים רַבִּים כִּגְדֹל
שֶׁבֶר עַמּוֹ הָאֻמְלָל וּכְכֹבֶד הָעֹל –
כָּל־זֶה יֶהֱמֶה בַלֵּב, יֶהֱמֶה יֶחְמַר כַּיָּם,
כָּל־זֶה יִבְעַר כָּאֵשׁ, יִבְעַר יַצִּית הַדָּם,
כָּל־זֶה יִרְעַם כַּהֵד תָּמִיד יוֹמָם וָלֵיל:
“קוּם עֲבֹד, קוּם עֲשֵׂה, כִּי עִמָּנוּ יַד־אֵל!”

אָכֵן אֹבֵד הָעָם, שֹׁאֵף חֶרְפָּה וָרֹק,
אֵין לְמַעֲשָׂיו יְסוֹד וּלְפָעֳלוֹ אֵין חֹק.
אַלְפֵי שְׁנוֹת חַיֵּי נְדֹד, גָּלוּת גְּדוֹלָה מִנְּשׂא,
הִתְעוּ אָחוֹר הַלֵּב, אָבְדָה עֵצָה מִגּוֹי.
לִמֻּד שֵׁבֶט וָשׁוֹט – הַאִם יָחוּשׁ כְּאֵב
חֶרְפַּת נֶפֶשׁ בַּצָּר מִלְּבַד מְדוּשַׁת הַגֵּו?
אוֹ אִם־יוּכַל דְּאֹג מִלְּבַד דַּאֲגַת הַיּוֹם
עַם מִתְגַּלְגֵּל בְּגֵיא גָלוּת חֲשֵׁכָה כַתְּהֹם?
לָשֵׂאת נַפְשׁוֹ לַיּוֹם וּלְהִתְנַבּוֹת לְאוֹר,
לִנְטוֹת קַוּוֹ לַקֵּץ, צַוֹּת דָּבָר לַדּוֹר?
הוּא לֹא יִיקַץ אִם־לֹא יְעִירֶנּוּ הַשּׁוֹט.
הוּא לֹא יָקוּם אִם־לֹא יְקִימֶנוּ הַשֹּׁד.
עָלֶה נֹבֵל מֵעֵץ, אֵזוֹב עֹלֶה בַגָּל,
גֶּפֶן בֹּקֵק, צִיץ מָק – הַיְחַיֶּנּוּ הַטָּל?
גַּם־בִּתְקֹעַ הַשּׁוֹפָר וּבְהִנָּשֵׂא הַנֵּס –
הֲיִתְעוֹרֵר הַמֵּת? הֲיִזְדַּעְזַע הַמֵּת?

תרנ"ז

  

קראו את השיר המפורסם בצילום מהפרסום המקורי ב-"השילוח" 1897:

השיר באנגלית

מתוך

Complete poetic works of Hayyim Nahman Bialik: Translated from the Hebrew / edited with introduction by Israel Efros ; illustrations by Lionel S. Reiss. New York: Histadruth Ivrit of America, 1948.

שיר התגובה

שירו של ביאליק זכה חמש שנים לאחר פרסומו לשיר תגובה של מנחם מנדל הורוויץ, לא חציר העם, שפורסם בהצפירה, כ"ט, גיליון 45, 6 במרץ 1902

בדיעבד, כאמור למעלה, התברר שהוא דווקא צדק הרבה יותר מביאליק. למרות זאת, ואולי בגלל זאת, השיר נשכח מלב ומתפרסם כאן לראשונה מאז פרסומו המקורי.

קראו גם

עוד של ועל ביאליק ב"יקום תרבות"