בהמשך עצוב לסדרת השירים שפרסמנו לרגל יום השואה הבינלאומי שחל בשבת 27/1/24 אנו מפרסמים כעת סדרת שירים שנכתבו בתגובה לאירועי שמחת תורה ה-7 באוקטובר. והפעם שלושה שירים של טובה נווה, שבהם היא מאירה אספקטים שונים של תחושות האימה והתדהמה מול הטבח ומול תגובת העולם.

אילוסטרציה של המושג עם לבדד ישכון
עם לבדד ישכון

שלושת השירים הבאים מתבססים על ציטוטים קצרים מספר בראשית, ומשירו של נתן אלתרמן “שיר משמר”.

אירועי המלחמה שאנו נתונים בה העלו בי את הצורך לבטא בשירי תחושות שמתחברות עם קדושת הציטוט. ציטוט תנ”כי או ציטוט של משורר ידוע, אלו הם ציטוטים המדברים אל הרוב. ואולי יש לה לספרות ולשירה גם את התפקיד הנעלה ללכד בין חלקי העם השונים.

בשיר “שמרי נפשך ארצי” אני מביעה את דאגתי לאחר השואה של ה-7 לאוקטובר, באותו מקצב של חרדה כפי שמופיעה בשירו של אלתרמן “שיר משמר” שכתב לבתו תרצה אתר. השיר מסתיים בתקווה ובאמונה בכוחותינו.

בשיר “והארץ תוהו ובוהו” מופיעה תחושת החידלון בתחילתו, אך תחושה זו מסתיימת בתקווה לאור שאינו יום ואינו לילה. מעין חזרה לאור של בריאת העולם.

השיר “כך רואים אותנו שם”, הוא שיר מחאה שכתבתי על התפרצות האנטישמיות בעולם לאחר ה-7 לאוקטובר. תוך דגש על שתיקת מנהלי האוניברסיטאות בארה”ב. שתיקה אנטישמית לנוכח ההפגנות האנטישמיות בבית ספרם.

אני רואה מול עיני את המרצה היהודי באוניברסיטת קולומביה צועק מדם לבו ומבקש ממנהלת האוניברסיטה שתצא נגד הפגנת הסטודנטים הפלשתינאים, המבקשים לגרש את הסטודנטים היהודים מהאוניברסיטה.

תמיד לאורך ההיסטוריה היינו “עם לבדד ישכון…”.

שימרי נפשך ארצי / טובה נווה

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ אַרְצִי, שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ

שִׁמְרִי חַיַּיִךְ, בִּינָתְךָ, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ

מִקִּיר נוֹפֵל, מִגַּג נִדְלָק,

מִיָּד נוֹקֶשֶת בִּתְרִיס

מִדֶּלֶת נִפְרֶצֶת, רִמּוֹן מֻשְׁלָךְ

זֶה בֹּקֶר חָג לִכְאוֹרָה

זֶה לִכְאוֹרָה רַק בֹּקֶר חָג

שֶׁבָּא לֹא לְחֶסֶד וְלֹא לְרַחֲמִים

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִבֹּקֶר חָג יָדוּעַ וְנוֹשָׁן

שִׁמְרִי נַפְשֵׁךְ מִן הַיּוֹרֶה

מִן הַשּׂוֹרֵף, מִן הַחוֹטֵף, מִן הָאוֹנֵס,

מִקּוֹל תִּינוֹק בּוֹכָה וְאֵין מוֹשִׁיעַ

מֵחִיּוּךְ נִכְחַד שֶׁל נַעֲרָה

שִׁמְרִי חַיֵּיהֶם בַּמַחֲשַׁכִּים.

שִׁמְרִי עַל הַטּוֹב וְהַנּוֹתָר

וּרְאִי אֵיךְ קָמוּ לְךָ בָּנַיִךְ וּבְנוֹתֶיךָ

לְהוֹשִׁיעֶךְ בָּעֵת הַזּוֹ

כִּי מִן הַשָּׁמַיִם נִלְחָמִים לָךְ

כִּי מִן הַבּוֹר תָּבוֹא הַתְּקוּמָה.

**************************

והארץ תוהו ובוהו

טובה נווה

וְהָאָרֶץ תֹּהוּ וָבֹהוּ

וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְּהוֹם

חֹשֶׁךְ שֶׁמַּתְחִיל בַּלַּיְלָה וְנִמְשַׁךְ בַּיּוֹם

וְלֹא יַעֲזֹוֹר גַּלְגַּל הַחַמָּה

וְרַק אוֹתָהּ תְּהוֹם אֲפֵלָה

הוֹלֶכֶת וּמַעֲמִיקָה וּמְקַבֶּלֶת לְתוֹכָהּ

עוֹד גּוּפוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים

 שֶׁאֶת נִשְׁמוֹתֵיהֶם אֵינָהּ יוֹדַעַת,

נְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת עָפוֹת בֶּחָלָל

מוּאֲרוֹת בְּאוֹר אַחֵר –

אוֹר לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה,

אוֹר בְּרֵאשִׁית,

עָלָיו נֶאֱמַר: “וַיְהִי אוֹר”!


**************************

כך רואים אותנו שם / טובה נווה

וְאָנוּ כְּעַם לְבָדָד נִשְׁכֹּן

וּבַגּוֹיִים נְנַסֶּה לְהִתְעָרֵב,

הַאִם לֹא לְכָךְ הִתְכַּוֵּן

הַמְּקַלֵּל שֶׁיָּצָא מְבָרֵךְ?

הַאֻמְנָם “עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן

וּבַגּוֹיִים לֹא יִתְחַשָּׁב”?

אֶלָּא שֶׁכָּךְ רוֹאִים אוֹתָנוּ שָׁם

 בְּמִכְלָלוֹת הָעוֹלָם.

בַּשַּׁבָּת הַהִיא בְּאוֹקְטוֹבֶּר,

נִיצַּת גַּפְרוּר הַשִּׂנְאָה

 וְנִטְמָע בְּאוֹר עוֹלָם נָאוֹר.

הִנֵּה הִגִּיעָה שְׁעָתָהּ שֶׁל קִנְּאָת מַרְצִים

מַרְבָּה חָכְמָה, מַרְבָּה שִׂנְאָה,

גִּזְעָנִית בִּשְׁתִיקָתָהּ

 וְאִם מִבְּנֵי שֵׁם  אַתָּה, 

תַּעֲמֹד דּוֹמֵם עַל דּוּכָן הַמַּרְצֶה –

בַּמִּלִּים שֶׁל אֵשׁ תְּכַלֶּה עוֹלָמוֹת,

עָשָׁן לָבָן יַעֲלֶה בָּאוּלָם

אוֹ אָז תֵּרֵד מֵהַדּוּכָן

מוּל עֵינֵיהֶם שֶׁל מִיליוֹנֵי עֵדִים

וְתַמְשִׁיךְ לְהַאֲמִין בְּרוּחַ הָאָדָם.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

עשרים − 6 =