חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה
על הסרט "הלילה האחרון"
"הלילה האחרון", המוקרן בימים אלה בבתי הקולנוע, הוא סרט איטלקי של אנדראה די סטפנו, בכיכובו של פיירפרנצ'סקו פאבינו, שעשה תפקיד ראשי נפלא גם בסרט "נוסטלגיה"
פרנקו אמורה פורש ממשטרת מילאנו לאחר שרות מופתי של 35 שנים. בלילה האחרון לפני הפרישה מתרחשות במקביל 2 עלילות: פרנקו מעורב בתקרית שוד אלים, שלא במסגרת תפקידו כשוטר, בה נהרג שוטר צעיר, חברו הטוב, שותפו למשימה, ומנגד, מסיבה בביתו לכבודו, כמעט בהעדרו שלו עצמו, אותה מארחת אשתו ויויאנה.
כ-10 ימים קודם לכן, פרנקו, שוטר מוסרי, מוערך, אהוב, שהצליח לעבור 35 שנות שירות מבלי לירות מאקדחו האישי, מתכנן ברגישות את נאום הפרידה שלו, שבו הוא בורר כל מילה, קורא, עורך, מתקן. הצופים שומעים קטעים מהנאום, מתרשמים מעמדתו המוסרית, מהמסרים אותם הוא רוצה להנחיל לשוטרים הצעירים. בתסריט נכון וחכם לא יזדמן לפרנקו לשאת את הנאום, אשר יישאר כחידה, כמשאלה.
קרוב משפחה של ויויאנה, אדם נכלולי המעורב בעסקי יהלומים, שואב את פרנקו, השוטר הישר, אל העסקים המפוקפקים. באותו יום של כתיבת הנאום, פרנקו נקרא בדחיפות ע"י אותו קרוב משפחה, ומציל סוחר יהלומים סיני קשיש מאירוע לבבי. בתור תגמול, הסוחר מציע לשוטר, לכשיפרוש, להקים עבור הסוחרים הסיניים מערך אבטחה. אך המשימה הראשונה במסגרת התפקיד החדש – אבטחת בלדרי משלוח יהלומים – מתרחשת בלילה שלפני הפרישה, ופרנקו מתפתה לבצע אותה.
ביצוע המשימה משתבש בגלל מלכודת שנטמנה ע"י שוטרים מושחתים, לא מהיחידה של פרנקו. מתפתח קרב יריות שגובה את חייו של שוטר צעיר. פרנקו עצמו יוצא בלא פגע, ומנסה להעלים עדויות להשתתפותו בתקרית, כדי לשמור על שמו הטוב.
תפקידה של ויויאנה , אשתו של פרנקו בסרט, כתוב נהדר. היא אישה חכמה, חזקה, אוהבת. ויויאנה שותפה מלאה לכל תחנה בדרכו הפתלתלה של פרנקו אל מחוץ לזירת הפשע. היא נמצאת בו-זמנית בשתי העלילות המקבילות של הלילה הקריטי: גם מארחת את המסיבה בביתה, וגם עוזרת לפרנקו בקבלת ההחלטות ובביצוע שלהן.
הדינמיקה בין בני הזוג מדגימה סיעור מוחות מופתי, ויכוח בוגר ושקול תחת לחץ. הם מתחילים משתי עמדות רחוקות – פרנקו מהקצה המוסרי וויויאנה מהקצה ההישרדותי, התועלתני – ומגיעים להסכמה שהיא פשרה אמיתית, בת ביצוע. לבנו של השוטר הצעיר תפקיד משמעותי בסרט, והוא נוכח לכל אורכו, גם במסיבה וגם בזירת הפשע.
פיירפרנצ'סקו פאבינו ולינדה קרידי מפגינים משחק מופלא של נימות קול, שפת גוף, והבעות פנים. סוף הסרט מיטיב עם בני הזוג, ועם זאת הוא משאיר פתח לכך שפרנקו יואשם במעורבות בתקרית, ויישא בעונש. פרנקו, שנחשב לאדם חלש אופי, שאינו עומד על שלו, מפגין נחישות והחלטיות מול העסקן הסיני הקשיש, אשר מקבל בלא אומר את עמדתו של פרנקו, מה שמציג את הפן האנושי והמוסרי של הסיני, שאומנם עוסק בהברחת יהלומים, אך שומר על מידה של יושרה.
למעלות הסרט, שצוינו עד כה, מצטרפים המוזיקה הדרמטית המרשימה וצילום מרהיב של מילאנו הלילית, עם כבישיה המוארים, שנעשה מרחפן.

בשיחה עם חגית על הסרט היא הדגישה שאחד הדברים שהרשימו אותה בסרט היה תאור מערכת היחסים בין פרנקו וויויאנה, אשתו. היא מתוארת כ"אשת חיל", לא קריקטורה, אלא אשה שהיא אדם אמיתי, מלא, עם יכולות חשיבה וביצוע. ויויאנה גם מטפלת בעניני בית, וגם נרתמת לעזור לפרנקו בעניני "הרחוב", מחוץ לבית. היא מי שהוא פונה אליה לעצה, לא לאף אחד אחר, ובדיון ביניהם, והודות למערכת היחסים המכבדת הדדית והנשענת זו על זה ולהיפך, הם מגיעים לפתרון האופטימלי. חבל שתיאור כזה הוא נדיר כיום, ואולי תמיד היה.