האלכימאי מורינוס . Illustration for L’Ecole et La Science Jusqu’a La Renaissance (Firmin-Didot, 1893).

המשורר המדען אבנר טריינין, פרופסור לכימיה, כתב פואמה על אחד מאבות תחומו מתחום האלכימיה, דמות אמיתית או בדויה, ובכל מקרה מסתורית, של אלכימאי קדמון בשם מוריאנוס, שעד כמה שידוע חי בירושלים. אנחנו מביאים כאן את הפואמה בעברית ובאנגלית.

הפסיכולוגית היונגיאנית רות נצר, העוסקת גם בחקר האלכימיה, הגדירה את השיר כך: “זהו אחד השירים היותר מגובשים ומשובחים בשיריו של אבנר טריינין, מבטא את תפיסת עולמו ועל דרך הניגוד למוטו זה. בשיר מבוארים מאמצי השווא של האלכימאי לגאול את ירושלים, כשהוא ממלא אחר הטקסטים-פולחנים-עשיה כימית-אלכימית הנדרשת לשם כך”.

על הספרים שבהם הופיע שיר זה זכה אבנר טריינין בפרס עגנון של עיריית ירושלים ובפרס ביאליק של עיריית תל אביב.

אבל תחילה כמה מילים על אותו מוריאנוס שהקורא את הפואמה לא יהיה לו מושג מיהו ומהו:

האלכימאי מורינוס, או מורינוס רומאנוס דהיינו מורינוס הרומאי, היה נזיר נוצרי אגדי שסיפורים מאוחרים טענו שהעביר את מדע האלכימיה, שפותח בידי היוונים ואחריהם הערבים, לאירופה. את הידע הזה קיבל כביכול מידי הנסיך האומאי Khalid ibn Yazid (חי 665-704), שישנן טענות שהיה המדען המוסלמי הראשון.

החוקרים היום חושבים שלחאליד הנ”ל לא היה עניין מיוחד באלכימיה או בכל מדע אחר וכמוהו לערבים בני זמנו. רק במהלך במאה השמינית החלו הערבים להתעניין במדעים ובאלכימיה, ואז, ובמאות השנים הבאות החלו להיכתב ולהופיע כל מיני כתבי יד באלכימיה שיוחסו לחאליד. אבל ייתכן שהקשר היה תוצר של טעות פשוטה כתוצאה מקישור מקרי בספר היסטוריה ידוע בין חאליד ובין המילה הערבית שמשמעותה גם מדע האלכימיה. לחאליד האמיתי בכל אופן לא היה שום קשר למה שפורסם תחת שמו.

ציור מודרני של הנסיך הערבי חאליד בן יזיד שכביכול התעניין באלכימיה. ויקיפדיה

בכל מקרה מאוד לא סביר שנסיך מוסלמי אדיר יעביר סודות לנזיר נוצרי עלוב. יותר סביר שאם בכלל היה מפגש כזה מוריאנוס הנזיר היה זה שהעביר את סודות האלכימיה לידי הערבים. אולי בכפיה?

על פי סיפור מימי הביניים מוצאו של מוריאנוס היה, כפי שמראה שמו, ברומא. שם התוודע לכתבי הפילוסוף הערבי הלא מוכר אדפר Adfar, מומחה לאלכימיה, והחל להתעניין בנושא בעצמו. משם עבר לאלכסנדריה, בירת האלכימיה, שם חי אותו אדפר, אולי בסוף המאה השביעית לספירה, ושם למד את תורת האלכימיה, שככל הנראה נוצרה באלכסנדריה במאות הראשונות לספירה, מהמומחה הערבי.

לאחר מותו של אדפר עזב מורינוס את אלכסנדריה לירושלים, וסופר עליו שחי בהרי ירושלים כנזיר נוצרי בזמן שבו השתלטו עליה המוסלמים, בסוף ימי הקיסר הביזנטי הרקליוס.

לאחר מכן יצא לפגוש את השליט המוסלמי חאליד, ששאף למצוא את סודה של אבן החכמים, והעביר לו את הסוד איך ליצור זהב.

בכל מקרה מוריאנוס נחשב בדורות מאוחרים יותר לאחד מראשוני וגדולי האלכימאים הנוצריים.

עטיפת תרגום מודרני של ספר מהמאה ה-12 שמספר על הקשרים בין הנזיר האלכימאי מוריאנוס והנסיך הערבי חאליד בן יזיד ודיוניהם בסודות האלכימיה.
כריכה אחורית של תרגום מודרני של ספר מהמאה ה-12 שמספר על הקשרים בין הנזיר האלכימאי מוריאנוס והנסיך הערבי חאליד בן יזיד ודיוניהם בסודות האלכימיה.

ספר מהמאה ה-12, התרגום הלטיני הראשון של טקסט ערבי על אלכימיה, שפורסם בסביבות 1144 בשם Liber de compositione alchimiae – או Transfiguration of metals (Transfiguratio metallorum), ומיוחס ל Robert of Chester, בנוי כדיאלוג בין מורניוס, שחי בירושלים מאז השנה הרביעית שלאחר מותו של הקיסר הביזנטי הרקליוס (645 לספירה), וחאליד איבן יזיד, שמציג בפניו את הסודות והמיסתורין של האלכימיה. השניים דנים בנושא שינוי מתכות באמצעות אבן החכמים.

הטקסט הזה נדפס שוב ב-1559 בפריז כ-De transfiguratione metallorum , ובבאזל ב-1593 בידי Konrad Waldkirch.

שום טקסט מקורי שלו בערבית לא נמצא מעולם, ואולי לא היה כזה. יכול להיות שהכל היה המצאה של ה”מתרגם”.

אבל, למילים אלכימאיות שונות אכן היו שורשים בשפה הערבית. כנראה שהיה לתחום בסיס ערבי כלשהוא. לא מן הנמנע שהמתרגם האירופי של הספר במאה ה-12 תירגם דיונים שונים באלכימיה מהערבית, ויצר סביבם סיפור על נזיר נוצרי בשם מוריאנוס.

לפני פירסום הספר הזה האלכימיה ככל הנראה לא הייתה ידועה באירופה הנוצרית, אך לאחריו, כתוצאה מכישרונו של המתרגם, היא נעשתה ידועה מאוד, ותורגמו לאחר מכן ספרים אלכימאיים של מחברים ערביים שונים.

כתוצאה מהתפתחות האלכימיה באירופה נוצר לבסוף גם מדע הכימיה, ואחד העוסקים בו בישראל היה פרופסור אבנר טריינין, משורר וכימאי.

הנה, לראשונה גם בעברית וגם באנגלית, שירו של טריינין על מוריאנוס.

פורסם לראשונה ב”מעריב ספרות” 24/09/1976.

ולאחר מכן בספר “המערכה המחזורית: שירים” (תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, תשל”ח 1978), זוכה פרס עגנון של עיריית ירושלים בשנת 1979.

וב-“החזרות” (תל-אביב, הקיבוץ המאוחד, 1988), זוכה פרס ביאליק של עירית תל אביב ב-1989.

וגם ב-“מחזורים, שירים: 1952-1998” (ירושלים, הקיבוץ המאוחד, תש״ס 1999), הכולל מסה על שירתו של אבנר טריינין מאת דן מירון.

השיר בעברית: האלכימאי מוריאנוס פורש בהררי ירושלים

ובתרגום לאנגלית:

The alchemist Morenus quits in the hills of Jerusalem, translated by Vivian London in “1989 Modern Hebrew literature”

241
Engraving depicting Morienus the Greek (left) and King Khalid ibn Yazid (right). Morienus was a recluse, reputed to be a great alchemist. Khalid ibn Yazid sought him out and, through a series of conversations, was eventually told the secret of the Philosophers’ Stone. Morienus is telling the King that whoever has required anything other than the Philosopher’s Stone for their work is like a man climbing a stair with no steps, he falls on his head. This engraving comes from ‘Symbola aureae’ by Michael Maier, published at Frankfurt in 1617.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

12 + 4 =