חיים שטנגר בשיר המיועד לדור של ילדי מלחמת 2023.

המערכת

שער האקונומיסט על הטבח בעוטף עזה

סְתָו שְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ

מאת: @חיים שטנגר

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל סְתָו שְׁנַת

עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ

אֲנַחְנוּ כְּבָר לֹא חֲלוֹם, אֲנַחְנוּ כְּבָר מְצִיאוּת רוֹעֶשֶׁת,

חַיִּים אֶת הַזְּוָעוֹת, רוֹאִים דְּבָרִים עַיִן בְּעַיִן, אֵיךְ צָבָא נִכְשַׁל בְּלְהָגֵן עָלֵינוּ, אֵיךְ בָּאוּ מְרַצְּחִים, יָרוּ נֶגֶד עֵינֵינוּ בְּאַבָּא, אַחַר כָּךְ רָצְחוּ הֵם אֶת אִמָּא, אַחֲרֵי שֶׁהִיא צָעֲקָה צְעָקוֹת נוֹרָאוֹת שֶׁל כְּאֵב וְגַם אֶת עוֹפְרִי, שֶׁעוֹד לֹא לָמַד לִצְחֹק, עוֹד לֹא הִסְפִּיק לְדַבֵּר, הֵם הָרְגוּ בִּצְרוֹר יְרִיּוֹת נוֹרָה יָשָׁר בָּרֹאשׁ, בִּזְמַן שֶׁהוּא עוֹד יָשַׁן אֶת שְׁנַת הַלַּיְלָה שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ הָעֲרִיסָה.

עַכְשָׁו אֲנַחְנוּ פֹּה לְבַד, מַרְגִּישִׁים

עוֹד דֵּי מְבֻלְבָּלִים, לֹא יוֹדְעִים מָה לַעֲשׂוֹת, אַבָּא אֵינֶנּוּ, גַּם אִמָּא אֵינֶנָּה וְאִי אֶפְשָׁר יוֹתֵר לְלַטֵּף לְעוֹפְרִי אֶת הָרֹאשׁ. עָזַבְנוּ אֶת הַקִּבּוּץ, אֶת הַבַּיִת שֶׁשָּׂרַפְנוּ לָנוּ וּבַחוּץ הַכֹּל שָׁחֹר וְיֵשׁ לָנוּ בַּפֶּה טַעַם שֶׁל פִּיחַ וְרֵיחַ שֶׁל מָוֶת נִמְצָא כָּל הַזְּמַן בָּאֲוִיר.

אַל תַּבְטִיחוּ דְּבָרִים,

מַסְפִּיק עִם  הַשְּׁקָרִים

אֲנַחְנוּ יְלָדִים

מְרִיחִים מֵרָחוֹק

אֶת רֵיחַ הַשֶּׁקֶר

אַל תַּבְטִיחוּ דְּבָרִים

הַשֶּׁקֶר מַסְרִיחַ לַמֶּרְחַקִּים

נוֹרָא וּמַבְחִיל יוֹתֵר

מֵרֵיחַ הַמָּוֶת

עוֹד נִמְצָא כָּאן סְבִיב.

אֲנַחְנוּ הַיְּלָדִים שֶׁל סְתָו שְׁנַת

עֶשְׂרִים וְשָׁלוֹשׁ,

עִם שָׁנִים נִתְבַּגֵּר, לֹא נִשְׁכַּח

דְּבָרִים קָרוּ פֹּה,

לֹא נִסְלַח עַל יְהִירוּת טִפְּחוּ

כָּל יְמֵי יַלְדוּתֵנוּ, נִשְׁבַּעְנוּ נְשַׁנֶּה פֹּה דְּבָרִים, לֹא נְאַפְשֵׁר עוֹד יִרְצְחוּ אוֹתָנוּ נֶפֶשׁ, יַאַנְסוּ, יִתְעַלְּלוּ בְּגוּפוֹת, יַעַרְפוּ רָאשִׁים, לֹא יְקַבְּלוּ אַחְרָיוּת, יִמָּנְעוּ מִלְּהוֹדוֹת עַל טָעוּיוֹת, לֹא יְאַפְשְׁרוּ תִּקּוּן כָּל מָה שֶׁקָּרָה, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה מֵעוֹלָם.

אַל תַּבְטִיחוּ דְּבָרִים,

מַסְפִּיק עִם  הַשְּׁקָרִים

אֲנַחְנוּ יְלָדִים

מְרִיחִים מֵרָחוֹק

אֶת רֵיחַ הַשֶּׁקֶר

אַל תַּבְטִיחוּ דְּבָרִים

הַשֶּׁקֶר מַסְרִיחַ לַמֶּרְחַקִּים

נוֹרָא וּמַבְחִיל יוֹתֵר

מֵרֵיחַ הַמָּוֶת

עוֹד נִמְצָא כָּאן סְבִיב- אֲבָל עוֹד אֶפְשָׁר, אֵין סָפֵק, בְּלִי שׁוּם סָפֵק, נִתָּן לְתַקֵּן.

הפוסט הקודםפרויקט אוטופיה: “עתידות” של נעמי מנדלבאום
הפוסט הבאבחיפוש אחר שרידים חייזריים: ראיון עם פרופסור אבי לייב על חיפוש טכנולוגיה חייזרית מהחלל החיצון
חיים שטנגר
יליד תל אביב 1954 למשפחה חילונית של יוצאי גרמניה ואוסטריה. בעידוד דודו בחר ללמוד בישיבה תיכונית ולנהל אורח חיים דתי, שאותו זנח בהדרגה. למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר-אילן, תואר שלישי בפקולטה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר אילן, ותואר שלישי במחלקה לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מ-1981 בעלים של משרד עורכי-דין עצמאי. בנעוריו שימש ככתב ב"מעריב לנוער". המתח בין התרבות החילונית לעולם המסורת היהודית, בין העיסוק החומרי והפרגמטי לבין הספֶרה הרוחנית, מאפיין את הביוגרפיה של שטנגר ומזין את שירתו ואת מחקריו הספרותיים. בגיל שמונה-עשרה פירסם את שיריו הראשונים בכתב העת "קשת" ובמוסף הספרותי "משא" של עיתון "דבר". ספר הביכורים שלו, "ביאה קשה" (1982), ראה אור בהוצאת עקד. בהמשך ראו אור קובצי השירה "אתמולך" (1987); "יוון, איים" (1990); "שואה" (1997); "אהבה ופעמוני רוח" (1998); "כסאות למשפט" (2002); "דובדבנים בשמש" (2002). ב-2009, בשיתוף עם האמן מנשה קדישמן, יצר את פרויקט "הטוליפים" במוזיאון רמת גן, כאשר שירים פרי עטו הוצגו עם ציורי האמן כחלק מעבודה אחת. ספרו האחרון עד כה, הרומן "קופסת ילדות" (2022), פורש את סיפור ילדותו, נעוריו והתבגרותו בעיר העברית הראשונה, בימים שקדמו למלחמת ששת הימים ולאחריה.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

שלוש × אחד =