חגית בת-אליעזר, שגרירת יקום תרבות לאירועים, ממליצה

על הסרט “העיר הזאת”

כרזת הסרט ״העיר הזאת״
כרזת הסרט ״העיר הזאת״

זהו סרט אופרת ראפ בלשית, המבוסס על מחזה באותו שם מאת עמית אולמן.

המחזה עלה על הבמות מאות פעמים בין השנים 2012 – 2022. הסרט, בבימויו של עמית אולמן, שהופק ע”י דרומהפקות, מוקרן בבתי הקולנוע בארץ החל מ- 6 ביולי 2023. הסרט זכה לתשבחות חד משמעיות של מבקרי הקולנוע. לדוגמא, הביקורות של יאיר רוה, של יעל שוב, ושל שמוליק דובדבני.

עמית אולמן מגלם את הגיבור הראשי – ג’ו חלפון, בלש-משורר, וכל הטקסט, שנכתב והולחן בשיתוף עם עומר הברון ועומר מור, הוא שיר ראפ-היפ הופ קצבי, מחורז, שחוגג את השפה העברית, משחק בה, מפרק-בונה-מחַדֵּש. הסרט הופק בעזרת המימון של 1640 תומכים בהדסטארט, וגם אני ביניהם, וקיבלתי, לפי בחירתי, שתי תשורות: צפייה בסרט בהקרנה מיוחדת בחברת תומכים נלהבים מדקלמים ומריעים, וספר של המחזה, בהוצאת תיאטרון האינקובטור. עכשיו יש בידי אוצר בלום של שנינויות בלשיות-בלשניות.

הנה 4 שורות מכוננות, הפותחות את הסרט עם חריזה מחוספסת-ממריצה:

“לילה, סערה, אחד עשר בדצמבר

נשארתי במשרד עד מאוחר. כי אני גבר.

כוס שיכר, ביד סיגר. שלט “מזל טוב” על הדלת

                                                גם כן יום הולדת…”

סצנת הפתיחה של הסרט ״העיר הזאת״
סצנת הפתיחה של הסרט ״העיר הזאת״

והלאה, בתמונה השלישית של המערכה הראשונה, דוגמה לאתנחתת נונסנס בין שפתית:

“ג’ו, החלקת על השכל?

                                  על הסכר

אז נֵבָאדָה על ההוּבֵר דֶאם

דאם הובר!!

              ג’ו, בוא נתקדם.”

בתמונה החמישית של המערכה השלישית:

”                יש לך צו?

מה נראה לך?

             צב ב-ב’?

                         צו ב-ו’.

אני מעדיף את זה עם הבית על הגב.”

וכשבתמונה השנייה של המערכה הרביעית, אחד האסירים מתלונן:

“…ועכשיו הם מנסים לתפור לי תיק על אונס

ואני בכלל גנבתי שעון!

ככה זה כשאתה יחיד מול רבים

אין לך סיכוי כי אין היגיון”.

ג’ו נותן דוגמאות של יחיד ורבים:

“דופן זה דפָנות! מה עם אופֶן? אופָנים!

אז צופן – צופָנים? לא! צופן – צְפָנים!

אתה מתחיל להבין מה זה יחיד מול רבים?

אז איך הם מצפים, שנציית לחוקים?”

ולאחר מכן, כל התמונה השלישית מורכבת מציטוטי שורות משירי זמר ידועים, לדוגמא:

“כאילו שעטור מצחך זהב שחור/ …/ כאילו אם נרקוד נשכח/ כי בלעדייך כל העיר הזאת ריקה/ …/ אבל מחר נאמר נפרדנו כך”.

הסרט מיטיב לברוא עיר אפלה, נוטפת גשם, ולמלא אותה בדיקציה רהוטה של הראפרים, ובתצרפים קוליים של הזמרים, כשמעל כולם מתבלטת דמותו של עמית-ג’ו, הבלש הכריזמטי, שפותר תעלומות רצח, אך נשאר נאמן לבדידותו.

הזוג מתוך הסרט ״העיר הזאת״
הזוג מתוך הסרט ״העיר הזאת״

יואב ויכסלפיש ממליץ

על סרטים בפסטיבל ירושלים לקולנוע ותערוכה

כרזת פסטיבל הקולנוע ירושלים
כרזת פסטיבל הקולנוע ירושלים

בריכת אינפיניטי – ברנדון קרוננברג

הבמאי הוא בנו של הבמאי היהודי-קנדי דייויד קרוננברג, אשר החל לביים סרטי דרמה ואימה כבר ב-1969 ונודע בעיקר בזכות “הזבוב” (1986) ו”היסטוריה של אלימות” (2005). זהו סרטו הארוך השלישי וגם הוא משלב בין דרמה ואימה. העלילה מתרחשת באי בדיוני, בו נופשת קבוצה של אמריקאים עשירים מאוד, והאווירה הופכת קודרת כאשר אחד מהם פוגע בטעות ברכבו בתושב מקומי. התאונה מובילה את התיירים ליציאה כפויה מהבועה הפסטורלית והמנותקת שלהם, ולמפגש טראומטי עם מנהגי המקום ומערכת הצדק המקומית, אשר מושתתת על שפה זרה נטולת אותיות לטיניות (ככל הנראה, מערכת אלפאביתית ממזרח אסיה). הסיטואציה מובילה לפריקת מתחים וכן לעימותים מילוליים ופיזיים סביב הניסיון לשרוד במציאות מתעתעת.

117 דקות. שישי 14/7, 22:45 סינמטק 3. שלישי 18/7, 22:15 סינמטק 3, שבת 22/7. 21:45 סינמטק 2

מעברים/ איירה סאק

סרטו השמיני של הבמאי היהודי-אמריקאי מתרחש בפריז של ימינו, ועלילתו מתארת מערכות יחסים במשבר. זוג הומוסקסואלי (הבמאי הוא גיי מוצהר) נשוי עומד במבחן כאשר אחד מבני הזוג (תומאס, פרנץ רוגובסקי) מתאהב במורה-אישה (אגאתה, אדל אקסרחופולוס), וכך נוצרת מציאות כאוטית על רקע העיר הגדולה וסצינת התרבות המרשימה שלה. המורה נאלצת להתמודד עם ילדים אשר איבדו את התמימות, וגם זוג הורים מבוגר ושמרן מעכיר את האווירה עם אמירות חשדניות כלפי מוצאו האתני של תומאס. בן הזוג שננטש, מרטין (בן וישו), מוצא לו שותף חדש והמתיחות מתגברת סביב שאלות המגורים החדירה לפרטיות.

91 דקות. שישי 14/7, 22:15 סינמטק 1. רביעי 19/7, 19:30 לב סמדר. שבת 22/7, 14:00, לב סמדר. 

ראו על הפסטיבל בכלל, והשנה.

הפגנת הפנתרים השחורים צולם על ידי מאיר ויגודר
הפגנת הפנתרים השחורים צולם על ידי מאיר ויגודר

המלצת תערוכה: דמוקרטיה אומרת – מוזיאון על התפר

במרחק של כ-15 דקות נסיעה מהסינמטק הירושלמי נמצא מוזיאון “על התפר“, אשר מוקדש לאמנות חברתית. התערוכה כוללת צילומים, סרטונים, ועבודות וידיאו, המתארים הפגנות ופעולות מחאה על רקע פוליטי/חברתי נגד ממשלת ישראל והעומדים בראשה. המחאה נגד הממשלה הנוכחית התעצמה בחודשים האחרונים והיא אכן זוכה למקום של כבוד בתערוכה, אבל יחד איתה מופיעות תזכורות  ל”פנתרים השחורים” מתחילת שנות ה-70, הפגנות האתיופים, מחאת המתנחלים נגד פינוי עמונה, ואירועים נוספים של התנגשויות בין אזרחים לכוחות השיטור.

רחוב חיל ההנדסה 4 ירושלים. עד 20 באוקטובר.

הפוסט הקודםסיפור זוכה במקום שלישי בתחרות פו 2023: סיני
הפוסט הבאהצדיק
בוגרת האוניברסיטה העברית במתמטיקה ומדעי המחשב, ומוסמכת הטכניון במתמטיקה. עובדת בתעשית המחשבים. למדה בסדנאות לשירה בהנחייתם של דליה רביקוביץ, רבקה מרים, ויעקב בסר. פרסמה ארבעה ספרי שירה: "השקת ספינת צפייה" (2008), "התנסויות" (2012), "בעזרת חברים" (2016), "כח משיכה" (2020). מתרגמת שירים מרוסית ומאנגלית, מפרסמת רשימות ביקורת על ספרי שירה, על סרטים, ועל הצגות תיאטרון. יוזמת ומנחה אירועי שירה.
יליד 1974. בעל תואר שני בפילוסופיה. עיתונאי ספורט ועורך. חובב קולנוע ישראלי.
תחומי הענין הספרותיים שלי מאז ילדותי היו מדע בדיוני ופנטזיה, בתחילת המאה ה-21 גיליתי מחדש את הקומיקס, ובפרט את המנגה והאנימה. קיבלתי תואר ד"ר בפיסיקה מאוניברסיטת תל-אביב, בתחום האסטרופיסיקה. אך מאז שנת 2000 אני עוסק בתחום הסביבה, במסגרת בית הספר לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, עבדתי במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי שליד אוניברסיטת תל-אביב המתמחה בעתידנות.

השאר תגובה

אנו שמחים על תגובותיכם. מנגנון האנטי-ספאם שלנו מייצר לעתים דף שגיאה לאחר שליחת תגובה. אם זה קורה, אנא לחצו על כפתור 'אחורה' של הדפדפן ונסו שוב.

הזן את תגובתך!
הזן כאן את שמך

4 − 1 =